האם ערביי ישראל גרים?

בתגובה לדיון על "הנהג הדרוזי", כתבתי כי הערבים הם גרים. בתגובה כתב לי אחד מתושבי השכונה (השם יפורסם אם ירצה בכך), כי הערבים אינם גויים. זה מכתבו ולאחר מכן תשובתי:

ערבים אינם גרים:

ערב טוב טל.

"נלמד לכבד ולאהוב את הגר כפי שרוצה מאתנו הקב"ה"

האמנם כך רוצה מאיתנו הקב"ה?
זאת מניין לך?
הרמב"ם בספר המצוות מצוות עשה רז:
שנצטוינו לאהוב הגרים, כלומר שנזהר שלא לצער אותם בשום דבר, אבל נעשה להם טובה ונגמול אותם חסד כפי הראוי והיכולת. והגרים הם כל מי שנתחבר אלינו משאר האומות שהניח דתו ונכנס בדתנו, ועליהם נאמר [דברים י´, י"ט] ואהבתם את הגר כי גרים הייתם. ואף על פי שיכללהו כמו כן הציווי בישראל, שנאמר עליו ואהבת לרעך [מצוה רמ"ג], שהרי גר צדק בכלל רעך הוא, הוסיף לנו השם בו מצוה מיוהדת לו באהבתו. וכמו כן הדבר במניעה מלרמות אותו, שאף על פי שהיה בכלל ולא תונו איש את עמיתו [מצוה של"ח], הוסיף לנו הכתוב בו מניעה מיוחדת לו באמרו וגר לא תונה [מצוה ס"ג], ואמרו בגמרא [ב"מ נ"ט ע"ב] שהמאנה הגר עובר משום לא תונו וגו´, ומשום וגר לא תונה, וכמו כן מבטל מצות ואהבת לרעך, ומצות ואהבתם את הגר:

בספר החינוך מופיע:

שנצטוינו לאהוב הגרים, כלומר שנזהר שלא לצער אותם בשום דבר, אבל נעשה להם טובה ונגמול אותם חסד כפי הראוי והיכולת. והגרים הם כל מי שנתחבר אלינו משאר האומות שהניח דתו ונכנס בדתנו, ועליהם נאמר [דברים י´, י"ט] ואהבתם את הגר כי גרים הייתם. ואף על פי שיכללהו כמו כן הציווי בישראל, שנאמר עליו ואהבת לרעך [מצוה רמ"ג], שהרי גר צדק בכלל רעך הוא, הוסיף לנו השם בו מצוה מיוהדת לו באהבתו. וכמו כן הדבר במניעה מלרמות אותו, שאף על פי שהיה בכלל ולא תונו איש את עמיתו [מצוה של"ח], הוסיף לנו הכתוב בו מניעה מיוחדת לו באמרו וגר לא תונה [מצוה ס"ג], ואמרו בגמרא [ב"מ נ"ט ע"ב] שהמאנה הגר עובר משום לא תונו וגו´, ומשום וגר לא תונה, וכמו כן מבטל מצות ואהבת לרעך, ומצות ואהבתם את הגר:

לאור כל זאת, יתכן וניתן לחלוק על התנהגות אנשי קדומים בנוגע ליחס כלפי הנהג, אך לא ניתן להתווכח לגבי ההגדרה של המושג גר.

ערביי ישראל אינם גרים.

ערבים הם אזרחים (התשובה שלי)

ערב מצוין,

אכן אני מסכים כי על פי פרוש מסויים של רבנים מסוימים, גרים שבתנ"ך הם גרי צדק. אך אני למדתי שיש רבנים שיפסקו אחרת, ומימלא,  רב רב ופסיקותיו. כל אדם מישראל עושה לו רב, וכל רב, ועשה לו רבנים משלו, על פי פרושיהם. כל אחד על פי תפיסת עולמו, וכך יוצא שפירושיהם רחוקים מאד אחד מהשני, עד שבני ישראל שומרי כשרות, כבר מתקשים לשבת אחד עם השני, ונדרשים לשאול זה לכשרות השני, כדי לשבת לאותו שולחן. ובחצרות החרדים, גם לא מתחתנים אנשים מעדות ישראל השונות. כך שאני לא סומך על הרבנים, גם אם באמצעים של רטוריקה ומילים, הם מנסים לשכנע אותי לסמוך עליהם. מי שמעוניין לסמוך על הרבנים, כמובן מוזמן. צדיק באמונות יחיה, ואני אולי לא צדיק, אבל משתדל להסתכל על המציאות בצורה נקיה עד כמה שאוכל.

ככלל, אני מוצא בפרוש הרבנים מקור לחוכמת-דורות, אך לא מקור לברור מוסר-אמת. כדי להבין את המוסר שאליו התכוונו הנביאים, אני פונה חזרה למקור – לתורה, לנביאים ולכתובים. הלוך וחקרתי אותם שתי וערב, כדי לנסות להבין למה התכוונו מי שכתבו את התנ"ך. לצערי, תלמידים הלומדים בישיבות כמעט שאינם יודעים את התנ"ך, ואין רואים את הסתירות בין פרושי הרבנים לאמירות ברורות ונהירות של התנ"ך. כך לדוגמא, בעוד בתנ"ך כולו אין התייחסות לשכר ועונש בעולם הבא, לרבנים יש טענה כי מי שלא מאמין בשכר ועונש בעולם הבא הוא כופר. אך לתנ"ך אמירה הפוכה לחלוטין. כך לדוגמא, ניתן לראות כי גם בקהלת, וגם באיוב, יכלו החברים או שלמה המלך לצאת משאלת הקיום, בתשובה פשוטה כמו השכר ועונש בעולם הבא. אך אף אחד מהם לא טען כך, על אף שזאת היתה התשובה הפשוטה ביותר. מדוע הם לא טענו כך? כנראה מאותה סיבה שאסרו ניחוש ועובדת כוכבים. התנ"ך, כך נראה, מאמין בעולם הזה, ובשכר ועונש בעולם הזה (וכך הם כל העונשים המתוארים בתנ"ך על רבבותיהם). ואילו ניחוש ועבודת כוכבים ואמונה בעולם הבא, מביאה לכשפים ומרמה והובלת בני אדם כסומאים, מבלי שיוכלו לראות את האמת הפשוט, שמארץ תצמח.

מדוע אם כן עברו הרבנים לאמונה בעולם הבא? חבריי ואני מעירכים כי התחזקות ההליינסטיות  במאה ה-3, וה-2 לפנה"ס, עם הנאות הגוף, והאיום על חיי היהודים, וההכנות למרד החשמונאים, הובילו לכך שיהיה צורך להבטיח תמורה  ושכר בעולם הבא. כך למשל, יוספוס פלאביוס (המאה ה-1 לספירה), מתאר היהדות, שהיתה מחולקת לארבעה תורות: את הצדוקים כלא מאמינים בעולם הבא. הפרושים (מהם יצא הזרם הרבני) האמינו בגלגול נשמות, והאיסיים (מהם כנראה יצאו הנוצרים) האמינו בעולם הבא, והסיקריקים היו על פי תיאוריו נבלים ברשות התורה. בגלות, הרבנים גם אימצו את השכר והעונש בעולם הבא. אמונה שמקורה בדת הפרסית הזוראיסטרית. שבתורה שלהם יש פרק שלם שמסביר בדיוק מדוע רשע וטוב לו צדיק ורע: כי יש עולם הבא ושם ניתן גמול לצדיקים. בתנ"ך, אין שום איזכור לכך, ובמידה רבה, יש התנגדות גורפת לתפיסה הזאת. תפיסה, שמסיבות היסטוריות כאלו ואחרות, אימצו הרבנים.

ונחזור לגרים.

מאמר יפה מאד של אראל סגל, מסביר יפה מאד, על פי התנ"ך, מדוע "גר = אדם שעזב את ארצו ועמו ובא לדור בארץ נכריה באופן קבוע (מהגר)". עיקר הטענה היא שהשימושים השונים בתנ"ך במילה גר, מראים שהפרוש הנכון יותר של המילה גרים, היא מהגרים. אתם מוזמנים להיכנס למאמר, ולהיווכח.

כלומר, הכוונה לתושבים זרים, שבאו לגור בישראל, אך הם לא בעלי זכויות אזרח. הם לא היו חלק מהמערך השלטוני, ומטבע הדברים, היו חלשים בפני החוק והממשל. ולכן התנ"ך ציווה עלינו להגן עליהם. המקבילה היום, אלו העובדים הזרים, שמקבלים עליהם את חוקי המקום, אך אינם בעלי זכות בחירה.

ואכן הערבים לא נמצאים במעמד גרים. הם נמצאים במעמד גבוה יותר. הם אזרחים במדינת ישראל. תושבים כמוני וכמוך. הם קיבלו על עצמם בפועל את חוקי מדינת ישראל ואת ריבונותה. ולכן הם שווים לנו בכל דבר ועניין. והפליה של אדם על רקע דתו נחשבת עברה על פי מגילת העצמאות, ובוודאי על פי חוקי מדינת ישראל.

מבחינת התנ"ך נראה שסיפור אוריה ושאר גיבורי דויד הם המקבילה לדרוזים. ומבחינת כותבי ספר שמואל, אוריה הוא כאחד הישראלים, ודוד נענש כאשר הרג אותו. אינני זוכר שהתנ"ך התייחס ישירות לאזרחים קבועים שאינם יהודים שאינם לוחמים למען ישראל. אך העדר היחס השלילי, מראה כי הם היו חלק ברור מישראל, ואולי נמנו עם עם-הארץ, שהתנ"ך לא מתייחס אליו באיבה. לכן אפשר להסיק, שעל פי התנ"ך, הערבים-הישראלים, כל עוד הם חלק מהשלטון הישראלי הם אזרחים, גם על פי התנ"ך, וזכויותיהם שוות לזכויות היהודים. אם המגרים זכאים לאותו צדק של היהודים, על אחת כמה וכמה עם הארץ.

תודה שהעמדת אותי על טעותי. אך עדיין, מה שנעשה על ידי קבוצה בקדומים, נראה כנוגד את מוסר התורה והנביאים.

 

Facebook Comments

20 thoughts on “האם ערביי ישראל גרים?

  1. ירדן

    אני לא מבין למה אנשים צריכים להתפלפל ולפרשן את התנ"ך כדי להבין שלא צריך לפגוע באנשים אחרים בגלל הרקע שלהם.
    זה נראה להם הוגן שערבי יבוא ויתנהג אליהם בצורה רעה בגלל שהם יהודים?

    Reply
  2. טל ירון

    ירדן,
    לתנ"ך ולתושב"ע יש אמירה מוסרית מעניינת מאד, שלפי דעתי יכולה לתרום רבות לחברה הישראלית. אם תסתכל על החברה הדתית, והחרדית, תראה המון המון עזרה הדדית, בפועל. ברמות שאי אפשר לדמיין בחברה החילונית. עד שלא תחיה בחברה כזאת, לא תבין את זה. רוב הפעילות נעשת בצנעה, או מתוך הרגל החיים. אף אחד לא מדבר על זה, וזה נראה טבע של החברה הזאת.
    מצד שני, בכל הקשור ליחס לזרים, ביחס למדינה מודרנית, וביחס לחדשנות, החברה הדתית לוקה לדעתי בחסר. לכן, ראוי לדעתי לקיים דיאלוג, דרך המכנה המשותף, כדי להגיע לתובנות שיסיעו לכולנו לבנות חברה יותר. בלי שיווצר הגשר, יכול מאד להיות, שלא יווצר הדיאלוג, שמאפשר תהליך משותף של שיפור חברתי.

    Reply
  3. יורם הר-לב

    שתי הערות:
    1. היהדות הצטיינה בכל הדורות בהתאמה של הדת לאותה תקופה (כן, גם הרמב"ם המצוטט). לדעתי הגיע הזמן שיקום רב אמיץ שיתאים את הדת לחיים המודרנים וכך יגדיל את הסולידריות של עם ישראל עם מורשתו. חשוב גם לחילונים (ואני בתוכם) שיהיה בסיס רחב לסולידריות של העם. אין עם ללא מורשת, והיהדות היא המורשת שלנו.
    חוסר הסולידריות לעם ישראל ולמדינתו, הגדל בעיקר בין החילוניים, הוא לדעתי הסכנה הגדולה ביותר לקיומנו.
    2. חשבת על כך שיתכן כי אלו שהתנגדו לנהגים ערבים עשו זאת מתוך פחד ולא מתוך גזענות? פחד הנובע מכך שהאזרחים הערבים מבדלים עצמם יותר ויותר מהעם והמדינה אולי בתהליך טבעי של יצירת עם חדש – העם הפלשתנאי. רבים מהם אזרחים מכח החוק אך לא בהגדרה שלהם. יש להם סולידריות עם המדינות הערביות ובראש ובראשונה שתי המדינות הפלשתנאיות בעזה ובגדה (באו לא נשלה עצמנו – אלו מדינות) ולא עם המדינה והעם שלנו.

    Reply
  4. טל ירון

    שלום יורם,

    1. מסכים לחלוטין. אני מוצא שיש כאלו רבנים. רבני צהר, הם אלו שמובילים את המחנה הליברלי-אורטודוקסי, והם עושים מאמץ ניכר להתמודד על שאלות מודרניות. לאחרונה מצאתי כי במקור ראשון יש לא מעט הוגים דתיים ורבנים שמקדמים חשיבה ליברלית מאד. יש כאלו, וזה משמח אותי.

    2. משיחה אישית עם האדם שהוביל את ההתנגדות, נראה לי כי הפחד היה העיקר. אך זה פחד שלא נובע מהערבים, אלא מחינוך שהציבור כאן מקבל. אני יודע כמה פעמים הייתי צריך להסביר לבנות שלי שערבים אינם רשעים. לא כל מערכת החינוך כזאת. יש מחנכות ליברליות מאד (אפילו ברמה חילונית), אך יש גם מחנוכות שמרניות ופחדניות מאד. ולצערי המערכת לא מחנכת ככלל, לסבולנות אתנית.

    אני פוגש הרבה מהערבים, באזור בו אני עובד. והם הולכים ונדמים לחברה הישראליתץ הם מדברים יותר כישראלים, חושבים כישראלים ומשתלבים. מי שדואג להקצנה הם המנהיגים הפולטיים שלהם שמגדילים את השנאה, כדי לזכות בעוד מנדט. אבל בפועל, כשפוגשים ערבים ברחוב, הם מאד מעורים. לנו, היהודים, כנראה יש פחד קמעי מהזר.

    Reply
  5. מוטי פוקס

    האם התהליך הוא לא הפוך הפחד מוליד את החינוך.
    לי אישית בתור אחד שחווה לא מעט פיגועים בסביבתו (אחי היה בפיגוע בביתא בו נרצחה תרצה פורת הי"ד, הורי שכנים של משפחת גביש כשאר המחבל יכל לבחור בבית הורי כאשר כולנו היינו בבית ….)
    אבד האמון בעקבות הפיגועים הנוראיים בכל ערבי ומי שנראה כמייצג ערבים, ןלא יעזרו כל הטיעונים השכליים של אין לעשות הכללות וכולי.
    בעקבות כך אין לי שום רצון להיות באיזהשהו קשר אם ערבים לא אני ולא ילדיי.
    [כל זאת מבלי להיכנס לסוגיית הנאמנות או הסוגייות ההלכתיות]

    Reply
  6. אורי זרצקי

    ערבי הוא לא גר צדק – זה ברור לפי רמב"מ וחפק גר תושב, כי:
    גר תושב הוא שמו של מעמד מיוחד, הניתן בדת היהודית לגוי המקבל על עצמו לשמור על שבע מצוות בני נח, וכן מקבל את השלטון היהודי בארץ ישראל (בבלי עבודה זרה, סד, ב).

    אז בנראה צודק מי שכתב "ערביי ישראל אינם גרים."

    לגבי יחס כלפיהם כאזרחי ישראל – זה סיפור אחר. לא כל הערבים מקבלים את השלטון היהודי – אמת. אז יש כאלה שעושים פיגוים. עובדה. לדעתי זה מצדיק חשדנות של הורי התלמידים.
    כאשר יהי כאן שלום – נדבר אחרת…

    Reply
  7. גיא

    ערב טוב טל

    קשה לנהל דיון כאשר נקודות המוצא הן כה שונות.

    דברים הברורים לי לא ברורים לך וכן ההיפך.

    אני יוצא מתוך נקודת הנחה שיחד עם התורה שבכתב קיבל משה רבינו גם את התורה שבעל פה.

    זוהי נקודת הנחה שאין לי ספק באמיתיותה וכל חיי מנוהלים על פיה.

    יש לי אמון מלא בחז"ל ובפירושיהם לפסוקים.

    ובכל זאת, לא אמנע מלהתייחס לנקודה נוספת בתגובתך "בלי אהבה הגר, לא יהיה לנו מקום בארץ הזאת" ואני לתומי חשבתי כי ההפך בדיוק הוא הנכון…

    Reply
  8. גיא

    שלום ירדן

    "זה נראה להם הוגן שערבי יבוא ויתנהג אליהם בצורה רעה בגלל שהם יהודים"

    זה לא נראה הוגן אך זו המציאות.

    לא מאמינה? תנסי להיכנס לרמאללה/קלקליה/שכם וכו'

    בעצם אל תנסי…

    מדוע יהודי לא יכול להכניס אפו לשם והם יעבדו אצלנו בצורה חופשית?

    אין מדובר בקומץ. מדובר בהמון זועם התומך ומסייע למחבלים.

    אין כאן הכללה. ההכללה היא להגיד שכולם טובים ורק מעט מפגעים.

    מובן מאד חשש ההורים.

    מי שנכווה בחמים נזהר בפושרים…

    Reply
  9. טל ירון Post author

    גיא שלום,

    אכן נקודות מוצא שונות. כשאני קורא את דברי הנביאים והכתובים, אני מוצא שהמון דברים הושמטו ושונו. אומנם חלק החסד ובין אדם למקום נשמר, אך כל מהלך הצדק שאלוהים מבקש מאתנו הושמט לחלוטין. מה גם, שראיתי איך בשם אותה תושב"ע, רבנים מגנים על אונסי נשים ופורעי חוק, וזה נותן לי תחושה שגם בפועל הצדק אינו נשמר.כך שאני משתדל להרהר אחר דבריהם. זכותך כמובן להאמין להם בלב מלא. ברור לי כי יש בדברי הרבנים מספיק תורת חיים, כדי לאפשר לאדם מן הישוב, לשמור הן על החסד והן על הגינות בסיסית.

    ואם נחזור לנקודה שעליה דיברנו:

    נאמר "כי, ה' אלוהיכם–הוא אלוהי האלוהים, ואדוני האדונים: האל הגדול הגיבור, והנורא, אשר לא-יישא פנים, ולא ייקח שוחד. עושה משפט יתום, ואלמנה; ואוהב גר, לתת לו לחם ושמלה. ואהבתם, את-הגר: כי-גרים הייתם, בארץ מצריים. "

    השם מצווה עלינו לאהוב את הגר. השאלה מהו אותו גר, והפסוק עונה בעצמו. "גרים הייתם בארץ מצריים". אם היינו מקבלים את פרוש "גר צדק", אז הפרוש היה שאנו עבדנו את עבודות האלילים במצריים, והינו גרי-מצרים. אבל ידוע לנו שלא כך היה. מכאן, שהכוונה (כמו בעוד הרבה פסוקים אחרים) היא לתושבים זרים (או עובדים זרים).

    מכאן, שעל פי הפסוק הנ"ל, אם היינו נאמנים לנביאים ולתורה, הינו צריכים לאהוב את העובדים הזרים, ולהגן עליהם במשפט צדק, לפחות כמו שאנו אוהבים לתת צדקה, ולהתפלל בערב שבת. משום מה, פרשנות הרבנים-השמרנים, איננה פועלת כך, אלא מחרדה מהזרים, בניגוד גמור לציווי התורה.

    כאשר הולכים אל דברי נביאים המסבירים את מהות הגלות, מגלים כי שתי סיבות לגלות. האחת היא עבודה זרה, והשניה היא אי עשיית משפט לגר, ליתום ולאלמנה (ובכלל).
    מכאן, שהגנה על הגרים (עובדים זרים), ודאגה שיהיה להם משפט צדק, ויחס הוגן, אמורה היתה להיות מאושיות היהדות-הדתית. ואכן יש דתיים שרואים את ההגנה על העובדים הזרים, כמהות היהדות שלהם. אלו אנשי "מעגלי צדק". אך אינני רואה את הציבור שלנו מצטרף אליהם.
    אולי בגלל שלימדו אותנו לשנוא את הזר (בניגוד גמור לתורה)?

    Reply
  10. טל ירון

    מוטי וגיא,

    לעניין הפחד:
    בינינו לבין הערבים הישראלים היתה מלחמה שהסתיימה רישמית ב-1948. בינינו לבין הפלסטינים יש עדיין מלחמה. המלחמה עם הפלסטינים, היתה אכזרית, והרבה נהרגו מכל צד. במומצע אם אינני טועה, על כל יהודי הרוג, נהרגו 4 פלסטינים.

    זה מפחיד, זה קשה. וכן, אני מבין שמי שחש את האימה על בשרו, לא יטה לסמוך על הערבים יותר.

    אך השאלה איזה מוצא זה משאיר לנו? האם לעולם נפחד?

    בימים האלו, מי שעובד באזור כפר-סבא רעננה, יכול להרגיש את הנוכחות המסיבית של ערביי-שיראל. אפשר לראות שהם הופכים יותר מערביים ואולי אף ישראליים. אם נשאיר להם כתף קרה, וננדה אותם, האיבה תשמר ותתגבר. אם נשאיר אותם אזרחים סוג ב', אז ננציח את מעגל האיבה, ואולי אף נחריף אותו.

    התורה דורשת מאתנו הרבה התעלויות נפש. אני חושב, שביחס לאזרחים, תפקידנו להתעלות מעל עצמנו, ולאפשר לערביי-ישראל להשתלב בתוך החברה הישראלית. עלינו לדעת לחיות ביחד, מתוך כבוד איש למסורת של רעהו, אך גם כאזרחים שווים. מרגע שחתמנו על מגילת העצמאות, אנו מחויבים מוסרית לראות בהם אזרחים שווים. אזרחים שווים, כל עוד הם רואים עצמם חלק מהמדינה ומנסים להשתלב.

    יצא לי לדבר עם ערבים-ישראלים, והם מרגישים את השנאה של הישראלים אליהם. כשהם מנסים להשתלב, השנאה הזאת מלווה אותם. האם לא הגיע הזמן, שנלמד לכבד את מי שהוא אזרח במדינת ישראל?

    Reply
  11. מוטי פוקס

    טל
    א. אני איני מפריד בין ערבי המתגורר ביו"ש לבין אחיו המתגורר בגליל או ביפו.
    ב.אין לעשות הבדל במלחמה בין 48 לבין אחרי 48, לדוגמא התפרעויות ערביי או-אל-פחם ב2000 הרצח בישיבת מרכז הרב (הרוצח הועסק ע"י יהודים) או אריה קרפ.
    ג. המלחמה אכזרית הבה נזכור כמה נקודות 1. מי פותח בכל המלחמות? 2. יחס ההרוגים הוא תוצאה של השגחה מהקב"ה בעזרת צה"ל, צה"ל מנסה למזער את הפגיעות בנפש לעיתים אף בסיכון חילנו (טועת נוראית) בעוד הערבים רוצחים בכוונה תחלה תרצה פורת, רמי חבה, שלהבת פס, מש גביש, מש פוגל…………. ועל כן איני חושב שיש בכלל לעשות השוואות של נפגעים.
    האם לעולם נחיה בפחד?
    לא, המפתח הוא א.לדעת של מי הארץ הזאת ב. מתוך כך מי שרוצה לחיות במדינת היהודים מוזמן כל עוד הוא מכיר בכך זאת מדינת היהודים. מי שלא יכיר בכך נעודד אותו לעזוב את הארץ בעזרת מענקים וכדומה.

    Reply
  12. טל ירון

    מוטי,

    לפני 63 שנים כבשנו אוכלוסיה שאינה יהודית. לא גירשנו אותם אז, ולמיטב ידעתי, אין שום תוכנית/אופציה לסלק אותם בעתיד הקרוב. אילו היית ראש-הממשלה, מה אתה מתכוון לעשות איתם? האם אתה מתכוון להשאיר אותם אזרחים סוג ב'?

    מה התוכניות אדוני ראש הממשלה :-)?

    Reply
  13. מוטי פוקס

    יש אנשים שפועלים בכיוון:
    "זכויות אדם ללא זכויות אזרח, וזאת אם יוכיחו נאמנות למדינה היהודית המארחת ויקבלו את ריבונות היהודים על ארצם" "זכויות אדם ללא זכויות אזרח, וזאת אם יוכיחו נאמנות למדינה היהודית המארחת ויקבלו את ריבונות היהודים על ארצם" ציטוט מדברי משה פייגלין
    ומתוך מצע האיחוד הלאומי 5) האיחוד הלאומי יקדם בארץ ובחו"ל, פתרון אזורי של בעיית הפליטים הערבים, בהסכמה בינלאומית רחבה, באמצעות יישובם מחדש במדינות ערב ומדינות קולטות הגירה. האיחוד הלאומי יחתור להסדרת מעמדם של ערבים שיחליטו להישאר ולהתגורר ביהודה ושומרון, ע"י שותפות אסטרטגית עם ממלכת ירדן ובכך להחליף את ה'פרטנר' הפלשתיני, שאינו יכול להביא שלום, בשותף המעוניין ביציבות. ירדן תפרוס את חסותה האזרחית על הפלשתינים המתגוררים ביו"ש ותחזיר להם את האזרחות הירדנית שהחזיקו בה עד 1988. בכך הם יהפכו לתושבי מדינת ישראל שהם אזרחי ירדן, ללא ריבונות כלשהי על שטחים ממערב לירדן או כוח שיטור משלהם. האיחוד הלאומי יפעל לשלילת אזרחות מאזרחים החותרים תחת קיומה של המדינה כמדינה יהודית או מזדהים עם אויביה, ויפעל לעידוד הגירה של אזרחים שאינם נאמנים למדינת היהודים. האיחוד הלאומי יפעל למען הדרוזים והערבים התומכים במדינת ישראל כמדינת היהודים.

    Reply
  14. טל ירון

    בסדר.
    נראת לי תוכנית בלתי סבירה לביצוע.
    אבל בוא נראה לגבי הצד של ערביי ישראל והדרוזים. עד כמה שידוע, הדרוזי שסולק היה פרו מדינת ישראל. האם האיחוד הלאומי סייע לו לחזור למקום עבודתו? הרי זה הצד הקל לביצוע של התוכנית, והוא היה מעיד על עמוד שדרה מוסרי.

    Reply
  15. גיא

    שלום טל

    שוב אתה מתעלם מהסברי התורה שבעל פה לפסוקים.

    "כי, ה' אלוהיכם–הוא אלוהי האלוהים, ואדוני האדונים: האל הגדול הגיבור, והנורא, אשר לא-יישא פנים, ולא ייקח שוחד. עושה משפט יתום, ואלמנה; ואוהב גר, לתת לו לחם ושמלה. ואהבתם, את-הגר: כי-גרים הייתם, בארץ מצריים. "

    לפני שעמ"י קיבל את התורה הוא היה בבחינה של גוי. קבלת התורה הייתה מעין גיור. רש"י במקום מסביר "מום שבך אל תאמר לחברך". כל עמ"י התגייר ולכן אין לצחוק על גוי שמתגייר.

    זה ההסבר של הפסוק. כל הסבר אחר הוא בגדר המצאה שלא בטוח שישמחו לשמוע העובדים הזרים.
    וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה'- תציע להם…

    לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:- איסור עבודה ביום השבת. מעניין מאוד…

    ב. למה אתה מזכיר את המילה שנאה. אף אחד לא אמר לשנוא את הערבים. תושבי קדומים אמרו להיזהר מהערבים. להישמר מהערבים. לא לתת להם להסיע את בנותינו. למה להקצין?
    כאשר לכל אחד מתושבי השומרון יש לפחות חבר אחד או מכר אחד שנהרג בפיגוע הייתי מבין לליבם ולחששם.
    אם הערבים היו מקבלים עליהם את הריבונות הישראלית הם היו מקבלים גדר של גר תושב. (שים לב, לא גר, אלא גר תושב) לצערי , איני יודע כמה מהם מקבלים את הריבונות הישראלית וממילא…

    Reply
  16. גיא

    ובקשר לערביי ישראל

    בעברי גרתי בעיר עכו.

    היחס שקיבלנו שם מערביי ישראל היה גרוע יותר מכתף קרה.

    היחס של אחמד טיבי, עזמי בשארה, חנין זועבי, השייח ראאד סלאח (כולם אגב ערביי ישראל) גרוע מכתף קרה.

    ודי לחכימא

    Reply
  17. טל ירון

    גיא,

    כבר הסברתי, שבעיני, תושב"ע אינו מקור אמין, והסברתי גם למה. כשאני קורא את התנ"ך, ואני קורא דברי תושב"ע, אני מוצא הרבה פעמים הפכים וסתירות. לכן, כדי שהדיון יהיה יעיל, בוא נתמקד בתנ"ך בלבד. אני מקווה שהוא מקור מספיק אמין על שנינו, להבנה מהי מוסריות יהודית.

    לגבי גרים:
    מתוך המשפטים שהבאת:
    האם גם הפרה היא פרת-צדק? וראה אוסף האמירות הרבות על גרים כאן. מתוכו המשפט "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם ועבדום וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". איך יכול להיות שגר "בארץ לא להם" הוא מאמין בדת אלוהים המקום? והרי הפירוש הפשוט והברור הוא "מהגר". (וראה שם עוד משפטים רבים המתאימים למהגר ולא לגיור).

    לגבי הגרים והפסח, אם הם יהודים, אז מדוע בכלל צריך להזכיר אותם. הרי פשיטא, שהם אמורים להביא קורבן פסח. כנ"ל גם לגבי הגר והשבת. אם הוא יהודי, אזי ברור שהוא צריך לשמור שבת.

    ואם נסיק מכאן שגרים מחויבים לא לעבוד בשבת, הרי ברור מכאן שאף אחד לא אמור לעבוד בשבת, כולל לא "גוי של שבת". לא העבד, לא האמה, לא הפרה, ולא הגוי.

    ב. שנאה:
    אני מוכן להחליף את המילה "שנאה" ל"פחד". האם זה יתאים יותר? האם נוכל להגיד שהורים בקדומים פוחדים מערבים?

    לגבי הניסיון עם הערבים:
    לי יש ניסיון אחר. התארחתי בבתיהם, דיברתי איתם, והיה נחמד וסבבה. לא באתי בתור שמאלני. הם ידעו שאני מתנחל, ומאמין בכך שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
    יתכן שבעכו יש מתיחות, וכך אני יודע שגם בג'לג'וליה. אך בהרבה מקומות יש כן מבקשי שלום ושלווה. האם לא ראוי שננהג כמנהג אברהם אבינו, שנהג במידת החסד, אפילו על אנשי סדום?

    לגבי המנהיגים הערביים, הרי שזה תוצר של מערכת הדמוקרטית הנציגית. תראה אם כולם שם גורמים לכולם לשנוא את כולם. הימנים את השמאלנים, והשמלאנים את הימניים, וכנ"ל יהודים וערבים. לכן אני מאמין בדומקרטיה ישירה, שהיא הרבה פחות מפלגת ומקצינה.

    מה דעתך?

    Reply
  18. גיא

    א. לא פשיטא. הוא לא יצא ממצרים.

    ב. צודק. אסור להכליל. עם כל זאת אסור להתעלם מכוחות רשע (מעטים/רבים) השולטים ברחוב הפלסטיני והערבי ישראלי.
    גם אם הרוב הדומם בעד מדינה ישראלית הכוחות השולטים נגדה.

    עיין מהומות שפרצו לאחרונה כשרצו לפתוח תחנת משטרה בטירה. התנגדות לשרות לאומי מעל סוג שהוא וכו'

    "עם חסיד- תתחסד"

    Reply
  19. מוטי פוקס

    טוב כרגע הרבה יותר חשוב לי לקרב/(להתקרב) בין שמאלנים לימנים מאשר לפעול במישור עם הערבים,
    אבל 2 נקודות.
    א.לעניות דעתי שנאת הערבים ליהודים אינה נובעת מן השיטה הדמוקרטית אלא מן המסגדים! (ראה השייך ראד סאלח) והערבים הם אלו שבחרו את נציגיהם לכנסת כך שאני לא מבין כל כך מה השיטה הדמוקרטית קשורה לעיניין.
    ב.נגיד שיש כמה ערבים שכן מוכנים לחיות כאן תחת שלטון מדינת ישראל, על איזה צעדי אמון חשבת מצידם ומצידנו?
    האם אחרי שחווינו במקרים רבים שעובד ערבי פוגע במעסיקו היהודי (נהג ההסעות בישיבת מרכז הרב, נהגי הטרקטורים בירושלים…) נוכל לבנות מערכת אמון?

    Reply
  20. Sheba

    יש אנשים שפועלים בכיוון:
    "זכויות אדם ללא זכויות אזרח, וזאת אם יוכיחו נאמנות למדינה היהודית המארחת ויקבלו את ריבונות היהודים על ארצם" "זכויות אדם ללא זכויות אזרח, וזאת אם יוכיחו נאמנות למדינה היהודית המארחת ויקבלו את ריבונות היהודים על ארצם" ציטוט מדברי משה פייגלין
    ומתוך מצע האיחוד הלאומי 5) האיחוד הלאומי יקדם בארץ ובחו"ל, פתרון אזורי של בעיית הפליטים הערבים, בהסכמה בינלאומית רחבה, באמצעות יישובם מחדש במדינות ערב ומדינות קולטות הגירה. האיחוד הלאומי יחתור להסדרת מעמדם של ערבים שיחליטו להישאר ולהתגורר ביהודה ושומרון, ע"י שותפות אסטרטגית עם ממלכת ירדן ובכך להחליף את ה'פרטנר' הפלשתיני, שאינו יכול להביא שלום, בשותף המעוניין ביציבות. ירדן תפרוס את חסותה האזרחית על הפלשתינים המתגוררים ביו"ש ותחזיר להם את האזרחות הירדנית שהחזיקו בה עד 1988. בכך הם יהפכו לתושבי מדינת ישראל שהם אזרחי ירדן, ללא ריבונות כלשהי על שטחים ממערב לירדן או כוח שיטור משלהם. האיחוד הלאומי יפעל לשלילת אזרחות מאזרחים החותרים תחת קיומה של המדינה כמדינה יהודית או מזדהים עם אויביה, ויפעל לעידוד הגירה של אזרחים שאינם נאמנים למדינת היהודים. האיחוד הלאומי יפעל למען הדרוזים והערבים התומכים במדינת ישראל כמדינת היהודים.

    +1

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *