תורת המלך?

התגלגל לידי עותק של הספר "תורת המלך" (בקישור נמצא העתק מלא של הספר, כדי שתוכלו לקרוא ולתת חוות דעת מלומדת). קראתי רק חלקים עיקריים מהפרק הראשון, ותחילתו של הפרק השני. מתוך הפרקים הללו, העוסקים בהריגת גוי, לא נאמר שמותר להרוג גוי, אלא שלא נענשים על הריגת גוי כמו שנענשים על הריגת יהודי. בעוד שהריגת יהודי, היא רצח, ודינה מוות, הרי שהריגת גוי, היא הריגה, היא אסורה, ועונשה קל יותר.

כך שאם הבנתי עד עכשיו, נכון, אין אישור להרוג גוי, בשום מקרה (אלא אם הוא אויב). ולכן אינני מבין על מה יצא קצפה של התקשורת, כאילו יש כאן הסתה לאלימות. יש כאן בעיה אחרת, אבל אין כאן הסטה לאלימות.

הבעיה הקשה של הספר, לדעתי, הוא הלאומנות והגזענות של התורה המשתקפת מהספר. לי יש בעיה קשה מאד עם הספר, ואני מנסה לשאול את עצמי, איך תורת הנביאים האוניברסלית, התגלגלה לתורה כל כך לאומנית וגזענית? איך זה שדמו של כל אדם אינו נחשב זהה? איך זה שאנו לא הולכים להציל כל אדם? איך זה שאם אני הורג גוי, זה נחשב עברה פחותה, מהריגת יהודי?

האם אלו פני היהדות שאנו מאמינים בה?
כל הצדדים, שמאל, ימין, דתיים, חילוניים, אנא השכילו אותי,

Facebook Comments

86 thoughts on “תורת המלך?

  1. יונתן שחם

    גם אני קראתי את שלושת הפסקאות הראשונות בספרו של פופר "השערות והפרכות" ולא הבנתי מה כולם מתלהבים..
    🙂

    Reply
  2. טל ירון Post author

    הי יונתן, באמת שהשתדלתי לקרוא את הפסוקים הרלוונטים, ולא נראה לי שיש שם אישור לרצח. גם בפרק השליש, יש חזרה על כך שלא הורגים גוי, גם אם הוא אינו שומר שבע מצוות בני נוח. אם מישהו יראה לי היכן ההוראה להרוג גוי, אשמח לקרוא את זה….

    Reply
  3. טל ירון Post author

    יונתן,
    על פי ויקיפדיה, אינני מבין את הבעיה בפרקים ה' וו'?

    הרי הריגת אזרחים במלחמה, היתה מקובלת על בעלות הברית. אפילו צ'רצ'יל, שבעיניי הוא מגדולי הדמוקרטים-הלוחמים, לא ראה שום בעיה, להפציץ אוכלוסיה אזרחית יפנית באמצעות פצצה אטומית, בדיוק מתוך השיקולים שהמוצגים בויקיפדיה. האם אסור לרבנים לדון על כך באמצעים תורניים?

    Reply
  4. יונתן שחם

    אני לא יודע מה הבעיה, לא קראתי את הספר. אבל ציטוטים שראיתי נראים כמובאים מתוך הפרקים האלו (אחד בוודאות). לא טענתי לגבי תוכן הספר, אלא שלא נראה לי רציני לחוות דעה מבלי לקרוא את כולו.

    Reply
  5. טל ירון Post author

    סבבה… אני יודע שרוב הדיון, מתנהל בלי שרוב האנשים קראו את הספר. הנה הבאתי את הספר עצמו, כולו (ראה קישור), ואם מישהו יראה לי מה הבעיה עם הספר, אשמח לקרוא את ההמשך. לפחות כל מה שקראתי (שזה כנראה יותר ממה שרוב האנשים קראו), לא מתאים למה שאנשים מדברים עליו. אני מבטיח לקרוא את שאר חלקי הספר, אם יבוא אחד ויראה לי את הבעיה.

    Reply
  6. יונתן שחם

    סבבה, מציע שתשים גם את הקישור לספר עצמו בפייסבוק, א/נשים יפיצו את זה די מהר וככה יהיה לך קהל לדיון.

    Reply
  7. אורי

    טל,

    מתוך העמוד האחרון בספר:

    "גם תינוקות שאינם עוברים על שבע מצוות – יש שיקול להרגם בגלל הסכנה העתידית שתיגרם אם הם מוחזקים לגדל להיות רשעים כמו הוריהם (כפי שמצאנו בדברי הנביא על בני בבל), אפילו כשאינם מהווים מחסה לרשעים או שהספק היכן הם נמצאים עלול למנוע מאיתנו לפגוע ברשעים."

    להבנתי, האיש קורא להרוג תינוקות, לא כתוצר לוואי של פעולה מלחמתית, אלא בכוונה תחילה. אתה מבין מהדברים משהו שונה?

    Reply
  8. טל ירון Post author

    אורי,

    חייב להקדים ולומר, בברור, שאין לי ההסכמה כלל עם הלך הספר ומסקנותיו, ובכל זאת אציג את הטיעון מנקודת המבט של הסופרים.

    העמוד האחרון שדיברת עליו מסכם את הפרקים, והמשפט שציינת הוא מסיכום פרק ה', שמדבר על מצב מלחמה, ושם נאמר שאם ישראל במלחמה עם עם אחר, אזי יש מקום להרוג גם את הטף, שכשיגדל, עלול לפגוע גם הוא בישראל. הוא בפרוש נאמר בקונוטציה של מלחמה (וקרא על כך את פרק ה'). וקרא גם את ההסתייגות שלהם בעמוד ר"ז (104 שמאל, אמצע, בקובץ), שצריך לשקול טוב לפני שעושים כך.

    מכלל הטענות שיש בספר (וקראתי עכשיו גם את פרק ה' וגם את פרק ו' כדי לענות לך), הפסוק שציינת הוא הפסוק היחידי, שאינו מקובל על המדינות המערביות שהיו במלחמה. שאר הפסוקים (שאני מביא בהמשך, ומתייחסים לסוגיות שנויות במחלוקות) בוצעו בפועל על ידי בריטניה וארה"ב במלה"ע ה-2, ולפחות צ'רצ'יל, קראתי שהצדיק אותם.

    לגבי המסקנות של הסופרים אני חולק על מסקנתם בפרט בנושא זה שהעלת , והייתי דן איתם או עם תומכיהם, אם היו מגיעים לדיון בנושא. אני חושב שהטיפול היעיל בדברים כאלו, הוא הדיון, שיש בכוחו להראות שגיאותיהן של טענות, וליצור הסכמה לגבי הפתרון הנכון.

    בנוסף, פסוק רלוונטי נוסף שמצאתי בפרק ו':

    בעמ' רט"ו (108, שמאל-באמצע, בקובץ) נאמר "סברא זאת מתירה לפגוע גם בתינוקות ובחפים מפשע גמורים באופן מכוון, אם זה נצרך למלחמה ברשעים" (והכוונה לצורך הפחדת המלכות הרשעה)

    ואגב, ראה התיחסות זאת:
    ראה ע"מ רט"ו (108 שמאל-למעלה, בקובץ), שם נאמר שבאחרית הימים, במצב המתוקן, לא תהיה מלחמה, ויהיה שיוויון בין גוי ליהודי. עד אז, ההלכות עוסקות במצב מלחמה.

    Reply
  9. עירא

    תודה שהבאת את הספר! אני מוזן כמובן משברי דברים שיצאו מהקשרם, הנה התוצאה השניה בגוגל, למשל. הדבר הראשון שאבדוק כשאתפנה יהיה איך הוצאו כל הציטוטים האלו מהקשרם והם למעשה לא גזעניים…

    בינתיים, תהנו מעוד טקסט שיצא מהקשרו:

    http://www.comedycentral.com/videos/index.jhtml?title=tim-minchin&videoId=389547

    Reply
  10. גלילה

    טל
    בתגובה האחרונה שלך אתה מצטט קטע שהופיע ב-ynet.
    וכמו הציטוט הנ"ל הופיעו ציטוטים נוספים.

    הציטוטים הללו כ"כ בזויים בעיני, למה שאקרא את הספר? למה שארעיל את תודעתי בטקסטים הללו?

    זה כמו: "גוי הוא לא אדם"
    מסבירים לי שבהמשך הרעיון יש הסבר והבנה גדולה. אבל לטעמי ההרחבה וההבהרה רק מחזקים את הגישה הגזענית.
    כן, האדרת הגזע היהודי (שיש לו מבנה מוח וגנטיקה מופלאה) זו גזענות בעיני.

    אתה שואל בפוסט כאן:
    "איך תורת הנביאים האוניברסלית, התגלגלה לתורה כל כך לאומנית וגזענית?"

    ואני שואלת, באמת בתום: האם זה חדש? האם ההתעסקות בעם הסגולה לעומת עמים אחרים זה חדש?

    Reply
  11. טל ירון Post author

    הי עירא,

    הספר הוא בהחלט "גזעני". תקרא את פרק א' ותבין. כאן, אני מבקש מתדיים להסביר איך מתמודדים את תורה גזענית כזאת.

    המחלוקת עם הציבור השמאלי, שאני מעלה היא על הטענה הכללית, שהספר מעודד הריגת גויים. וזה ממש לא תואם את מה שמצאתי בספר. יתרה מכך, ברוב המיקרים, המסקנות של החבר'ה הללו, לא שונות באופן מהותי מהמסקנות אליהן הגיעו בפועל צ'רצ'יל או רוזוולט (למעט מקרה אחד שאורי ואני מתכתבים עליו בתשובות 8, 9).

    Reply
  12. טל ירון Post author

    הי גלילה,

    אין ספק שהתעסקות עם הספר אינה קלה. היא מרגיזה, מעוררת אפילו שאט נפש, אצל כל שמאמין באוניבסליזם.

    לכן, אני מבקש מהדתיים שבקוראי, לנסות להסביר איך זה מתיישב עם היהדות שלהם?

    אני מניח שיהודים-דתיים בעלי גישה יותר אוניברסליסטית, לא יסכימו עם הספר, אבל מעניין אותי להבין כיצד הם מתמודדים עם הטקסט הזה.

    מעבר לכך, גם חשוב לי להגן על חופש הביטוי. גם אם אני לא מסכים עם הדעות, וגם אם בעיני הטיעונים מרתיחים, אני טוען שיהיו תוצאות טובות יותר לציבור הישראלי, אם נלמד לדון על דברים, ולא רק לסתום פיות, כפי שנראה שהפרקליטות עושה כיום.

    Reply
  13. גלילה

    חברים, צ'רצ'יל בסדר או לא בסדר – זאת לא הנקודה.
    והדיון על התוצר הבזוי הזה לא מנקה את השמאל מעוולות…
    ואפילו, אינני בטוחה אם נכון לבחון ע"פ המעשים, ולו רק בגלל שהאנושות עדין לא הפנימה את האופציה של דיאלוג ופתרון סכסוכים בגישור…
    השאלה היא: אלו ערכים יהוו תשתית ראויה לדורות הבאים?
    או
    מה אנחנו מצפים שתהיה תגובת האנושות על הציטוטים האלה?
    האם נקים משרד הסברה לפרש את כל מה "שיצא מהקשרו?"
    או אולי נקצר את התהליך, נחסוך משאבים, ופשוט נשמור על מה שיוצא מהמקלדת שלנו?

    Reply
  14. משב

    הספר לא מפרט דיני מלחמה או משהו בסגנון?
    זה כמו שפתאום כולם יחטפו שבץ אם הם יגלו שמישהו חתם על זה שהוא תומך באמנת ז'נבה, כי כתוב שם איך צריך לקיים מלחמה (ווי זמיר! מיליטנטים חמומי מוח שכמותם השוויצרים האלה!).

    מעבר לזה,
    עם כל המהומות שהחרדים/דתיים עושים עכשיו (סליחה על הבורות, באמת שהתנתקתי מהחדשות בשבוע האחרון), אולי הגיע הזמן שהם יקבלו החלטה?
    או שהם מכירים בסמכות המדינית של מדינת ישראל כמדינת היהודים, או שהם לא, ואז עוברים לדינא דמלכותא דינא…

    (שוב, סליחה אם התגובה שלי פחות מעניינית)

    Reply
  15. שי ניצן

    הדבר שמטריד אותי בכל הסיפור של תורת המלך ומעצר הרבנים הוא שקיימת בעיה מהותית במערכת האכיפה, והגיבוי המסיבי של התקשורת. לא שמעתי ביקורת עצמית, ספקות על דרך ההתנהלות של הפקידות הבכירה ולא שמעתי את המושג מקארתיזם מה עם חופש ביטוי ? גם אם הספר גורם לסלידה ולעיקום אף זאת בדיוק מהות הדמוקרטיה שוק רעיונות חופשי שבו הרעיון היותר מוצלח יוביל .
    הדיון על הספר יכול להיות מעניין כשלעצמו אבל היות ולא קראתי אותו אזי אין לי אלא להתייחס לאווירה סביבו

    Reply
  16. דרור ק

    הבעיה היא לא כל-כך תוכן הספר, אלא איך הוא מתפרש. יש יסוד להניח שהקוראים הפוטנציאליים של הספר יבינו אותו כהיתר להרוג – לרצוח בעצם – וזו סכנה ממשית ומוחשית. כותבי הספר הרי מכירים את החוק ויודעים שקריאה מפורשת לרצח היא עברה חמורה על החוק. החשד הוא שהם משתמשים בהלכה לשם הסוואת קריאה לרצח, והחשד הזה לא מופרך. לכן נדרשת חקירת משטרה. לא בטוח שהחקירה הזאת תביא לתביעה משפטית, שהרי בשביל משפט צריך ראיות מוצקות וכאן קשה להוכיח כוונות זדון גם אם יש כאלה (ואני חושש מאוד שיש). בכל זאת, המשטרה והפרקליטות לא יכולות להתעלם מהאפשרות שיש כאן קריאה לרצח במסווה. התגובה של הרבנים שהוזמנו לחקירה מעוררת תחושה חזקה שאין כאן יותר מדי כוונות טובות מצדם (בלשון המעטה). לא כבוד התורה עומד כאן לנגד עיניהם. להפך – כבוד התורה מחייב אותם לכבד את דרישת המלכות להתייצב לחקירה, שהרי אלמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו. על אחת כמה וכמה, כשחלק מהרבנים האלה מקבלים משכורת מהמדינה כרבנים. אי-אפשר מצד אחד ליטול משכורת מהמדינה עבור משרת רב, ומצד שני לסרב לדרישה לא-חריגה של המשטרה להתייצב לחקירה. אין ביזוי גדול יותר לתורה מאשר התנהגות כזאת. אני חושש שהרבנים כאן מנסים לייסד לעצמם כאן כת קיצונית ולהעמיד את עצמם מעל החוק. הם לא הראשונים שמנסים לעשות זאת, וכשדבר כזה קורה, זה תמיד מסוכן. באופן פרדוקסלי, המשטרה מאדירה אותם, אבל מצד שני, אני לא רואה איך המשטרה יכולה לנהוג אחרת, כי גם התעלמות היא מסוכנת במצב כזה.

    Reply
  17. טל ירון Post author

    גלילה,

    אני חושש שהבעיה אינה הקשרו או לא הקשרו, בחלק מהיהדות הדתית-לאומית והחרדית (בעיקר בקצה היותר לאומני שלה), הפרשנות של הטקסטים בוחרת להקפיד על כך שגוי אינו אדם, ובכל מקרה, רמתו וחשיבותו יורדת מחשיבות של יהודי.

    חלק אחר מהיהדות-הלאומית, כך אני משער, נותן לאותם פסוקים פרשנות מקלה, שיוצרת תפיסת עולם סופית, שבה יש עדיפות-חברתית ליהודי, אך גם גויים הם חביבים, והם בהחלט בני אדם. זה בעיקר עניין של פרשנות.

    הבעיה כאן אינה מקלדת, אלה פרשנות, ותפיסת עולם.

    השאלה היא איך האוניברסליסטים מתמודדים עם דפוסים לאמונים כאלו? הרי אם תבדקי, תראי כי גם אצל הפלסטינים יש לאומנות כזאת, תפיסת ערך עליון ביחס ליהודים. ולכן נשאלת השאלה, איך האוניברסליסטים או אלו המתונים והליברלים יותר, יכולים להתמודד עם הלאומנות משני הצדדים?

    אני עוד לא יודע, אבל בואי נשים על עצמינו את הכלל, שאומר אל תדון את חבריך, עד שתגיע למקומו. בואי נראה האם יש כאן איש/ה אחת התומכת בדעת הכותבים ויכול להסביר אותה, ואז יהיה כאן מקום לדיון.

    באופן כללי, אני מאמין שהדרך היא על ידי דיון והוכחות שהכתוב לעיל, אינו נכון. ברור שאין לי את הכלים לדון על כך מתוך התושב"ע, כיוון שאין לי הכשרה, אך אני כן יכול לדון על ההשלכות של הספר הזה, והשפעת פרשנות כזאת על העולם. אבל אולי אנשים כמו הרב מידן ושרלו, כן יכולים להתמודד עם הכתוב.

    Reply
  18. מרדכי אשר

    ב"ה

    ירון – כל הכבוד

    ראשית על עצם השגת העותק. הזמנתי מידיד לפני חודשים רבים – וטרם הגיע אלי. בדעתי לקרוא את הספר ולהבין על מה המהומה.

    שנית, אכן, זו הסיבה בגללה התחמקתי מתשובות סביב הנושא הזה זמן רב. יותר מדי מלל על ידי מי שלא באמת קראו את המסמך.

    הנקודה המהותית היא בהחלט "חופש הביטוי מול חופש ההסתה". הקושי של אנשי הימין כאן אינו עם שלטון החוק מול שלטון התורה, זה כיסוי לקושי מהותי אחר. הקושי הוא שאדם אחד הנמצא בראש המערכת, מחזיק כבר שנים רבות את המנדט היחיד והמלא לקבוע בשאלו הקריטית הזו. ומסתבר, שיותר מחצי עם חושב שהוא "נטוי פוליטית", והחלטותיו אינן נקיות. ראו דוגמת טליה ששון, מועמדת מרץ לכנסת שישבה שנים ארוכות ארוכות על השיבר של ההתנחלויות ושאלת חוקיותן. עד כמה הם יכולים להיות אובייקטיבים? כן, התשובות של חלק כאן צפויות: היו ויש גם אנשי ימין בעמדות מפתח. אלא, שאנשי ימין אלו בוקרו ללא מורא על ידי התקשורת. וראו פלא: (בתחום אחר) החלטה של שרת החינוך יולי תמיר, שבוע לפני הבחירות, בהן עמדה להפסיד את כסאה, למנות את פרופ' ידידיה שטרן לעמוד בראש הוועדה לבדיקת מקצוע האזרחות, לשנתיים ימים – היא סבירה ביותר, לדעת התקשורת. החלטה של מנכ"ל המשרד לאחר שנתיים וחצי, לסיים את המינוי – מותקפת באופן בלתי סביר על ידי האג'נדה התקשורתית כולה – "סוף הוראת האזרחות"….

    במילים אחרות, שאלת "חופש הביטוי מול חופש ההסתה" אינה קשורה, כידוע, רק לתוכן הספר. היא נבחנת גם במימד הסבירות לביצוע, כלומר, היות ושמאלנים אינם מרבים לרצוח ימניים, מה שכן קורה להיפך, אומר שצריך לבחון אחרת חשד להסתה מן הימין לעומת חשד הסתה מן השמאל. אולם יש להכניס פרמטר נוסף: מדד היסטריה. הנטייה הטבעית של התקשורת להקצין ולעוות כל אמירה מן הימין, לעומת כל אמירה מן השמאל מחייבת את הפרקליטות לעשות חשבון מחדש. "האמנם הסתה?"

    ונקודה נוספת, לגבי תגובותיה של גלילה. קיים בינינו ויכוח ישן לגבי הטרמינולוגיה התלמודית והבתר-תלמודית. ואבקש בזהירות לומר שיש משהו קצת לא הוגן בדרישה, "אני מעוניינת שכל האמירות יתאימו לסגנון הדיבור שלי". למה ומדוע? סגנון הדיבור האחר כבר שריר וקיים אלפי שנים, מה הצעתך גלילה, האם עלינו לשכתב אותו לסלנג עיברי קליט, ולשרוף את התלמוד הישן? ואם נהיה הוגנים, סגנון גזעני זה קיים גם כיום. אפילו הפרקליטות גזענית! הנה משפט שנאמר בשבוע האחרון כמה וכמה פעמים: "אין אדם מעל לחוק! כולם ייחקרו וכולם ייבחנו." האם זה אומר שעמוס עוז, זאב שטרנהל ושאר המסיתים מן השמאל – אינם "אדם"? (חלק מהאמירות האחרונות אפילו לא נחקר, כמו זו של פרופ' אייל ניר, "לשבור את המפרקות של כל צועדי ריקודגלים ביום ירושלים".)

    מורדי

    Reply
  19. אורי

    למיטב הבנתי, הרמב"ם התייחס תמיד רק לעובדי עבודה זרה כגויים שחייבים מיתה, וכך זה גם בציטוטים מפיו שמצאתי בספר זה. עם זאת, בשום מקום בספר זה לא מוסבר מי הם אותה עובדי עבודה זרה, ויש בלבול בין עובדי עבודה זרה לכלל הגויים, בלבול שיש לי תחושה קשה שהוא מכוון, כי, שוב למיטב הבנתי, הדיעה הרבנית המקובלת היא שמוסלמים ונוצרים אינם עובדי עבודה זרה, וכך בפרט הפלסטינים אינם כלולים בהגדרת הרמב"ם לגויים שמותר להרוג.

    בלבול דומה וחוסר בהירות, מכוון או לא, מופיע בפרק ה', פרק דיני מלחמה. פרק זה כלל אינו מסביר מה היא מלחמה, איך יודעים אם אנחנו נמצאים במלחמה, ואיך יודעים מי בצד שלנו או מי לא בצד שלנו. יש בו הנחה שכל היהודים נמצאים במלחמה מול כל הגויים, והוא מערבב בין דיני מלחמה לדינים שלא בזמן מלחמה.

    בנוסף, אין שום דיון במערכת קבלת ההחלטות שמובילה להחלטה להרוג אוכלוסית אויב. האם כל אדם יכול לקום על דעת עצמו ולהתחיל להרוג ערבים? האם הוא צריך לקבל סמכות ממישהו? ממי? אתה כל הזמן חוזר לצ'ר'צ'יל ורוזבלט, אבל צ'רצ'יל ורוזבלט לא החליטו על דעת עצמם. כל מעשיהם לוו בביקורת של מערכת שלמה, הם לא היו שליטים אבסולוטים. איפה המערכת ואיפה הביקורת אצל תורת המלך?

    תורת המלך מתיר להרוג את מי שיש חשש שתהיה לו כוונה להרוג בעתיד, וזה נאמר בספר בלי לשקול את ההשלכות. מי יודע את העתיד? למי מותר לתת דין כזה?

    אני חושב שזו הסיבה שהספר כה מזוויע. הוא מתיר לעשות מעשים נוראים ואיומים (תחת תנאים מסוימים) ואינו מסביר כלל מי מחליט אם התנאים מתקיימים או לא או איך יודעים אם הם מתקיימים. זה פשוט נראה כמו אוסף תירוצים להריגת לא יהודים, לא חוברת דינים באיכות של דיון משפטי.

    Reply
  20. טל ירון Post author

    משב ברוך הבא,

    הספר (העתק מצורף) עוסק בהתחלה בדינים של שלום (שבהם נאמר שאסור להרוג גוי, ולכן מי שיהרוג יענש, אך להריגת גוי, תהיה פחות חומרה מאשר להריגת יהודי). בחלק השני הוא עוסק בדיני מלחמה.
    שני חלקי הפסיקה הם מזעזעים, בעיניים דמוקרטיות-ליברליות, ושווים פולמוס.

    בין ממלכתיות-לתיאוקרטיה:
    הדתיים-לאומיים כבר הרבה זמן מתלבטים בין ממלכתיות (קבלת עול מלכות) לבין פעולה אך ורק על פי חוקי תורה. הפרשה האחרונה היא חלק מדיון ארוך המתקיים בעולם הזה. עצם התקיימותו של פולמוס, הוא סממן בריא לדמוקרטיה שמתקיימת בפועל בעולם הדתי (אם כי באופן רישמי, אין שם דמוקרטיה).

    שי,
    אני מסכים איתך ביותר. במקום להתפלמס עם הספר, בצורה הגונה, השמאל בוחר להשתמש בכוח המדינה כדי להשתיק דעות. הוא אולי עושה זאת מהיסטריה, אבל תפקידנו לעצור את הפרקליטות, ולהבהיר לה את הגבולות הראויים במדינה.

    ידידי, מורדכי (מורדי) אשר כתב על המתדולוגיה שהביאה לאותו כוח יתר של המדינה, ושווה לקרוא את הטור שלו.

    דרור ק,

    הסתה לרצח:
    קראתי את הספר, ובאופן עקרוני, אין שם קריאה לרצח. אלא אם כן, רואים את המצב בינינו לבין הפלסטינים כמלחמה (ואנשי הגבעות, אכן רואים את המצב כמלחמה), ואלא אם כן, רואים ברבנים מלכים ולא במדינה כמלכות (ואכן אנשי הגבעות אינם רואים במדינה מלכות, אלא ברבנים). ולכן, אתה צודק לדעתי, בכך שיהיו כאלו שיפרשו את המצב כהרשאה להרוג ערבים ותינוקות ערביים.

    השאלה היא מה לעשות? ברגע שהפעלת כוח כלפי הרבנים (הפעלת כוח במסגרת החוק), חיזקת את העמדה של אותו מיעוט קיצוני, כי יש כאן מלכות רשעה (מדינת ישראל) ולא לגיטמית. בכך, בעצם בפועל חיזקת את הקיצונים, ונתנה המדינה להם במה לגייס עוד תומכים. בכך נכשלה המדינה, כשלון חרוץ בכל הפרשה.

    הדרך לטפל בכאלו דברים, היא דרך הפולמוס הדתי. יש לא מעט רבנים שמתנגדים לפרשנות הזאת, היה צריך להשאיר ואולי לעודד רבנים מתונים יותר, ואפ היה אפשר לערב גם הוגים חילוניים, על אחת כמה וכמה טוב הדבר. והכוונה להוגים שמוכנים להקשיב, ונותן כבוד לבין שיחם, גם אם דעותינו חלוקות.
    הבעיה היא שההוגים השמאליים במדינת ישראל, הם הוגים "מאבקיים", ולכן יותר משהם משכנעים את הצד השני, הם מחזקים את עמדתו.

    לכן, כדי לעשות שינוי אמיתי, יש צורך להחליף את כל תרבות השיח שלנו, ואת כל התרבות הפוליטית שלנו. וכדאי להתחיל כבר בינינו, ובין האנשים שאנו פוגשים ברשת.

    Reply
  21. דרור ק

    מרדכי – לטעון שאנשי ימין סובלים מהיעדר חופש ביטוי או מרדיפות זאת בדיחה עצובה. פעם היה מקובל לקרוא לדבר כזה "זעקת הקוזאק הנגזל". קודם כול, כדי לטעון טענה כזאת אתה צריך לבוא בידיים נקיות. האמנם אין הסתה בציבור המתנחלים והימין בכלל? אני יכול להביא ציטוטים מהזמן האחרון, אבל אני לא רוצה לתת פרסום נוסף לדברים שמוטב להם לשקוע בתהום הנשייה. שנית, במהלך ההפגנות בירושלים למען אחד הרבנים שנלקחו לחקירה הותקפו שני ערבים עד כדי שהיה צורך לאשפז אותם בבית-חולים. כלומר, חופש ביטוי וכבוד התורה פירושם תקיפת ערבים? האם כך צריך לפרש את התנהגותם של המפגינים? שלישית, עד היום היו כמה אירועים של טרור מצד אנשי ימין קיצוני: רצח אמיל גרינצווייג, ההתקפות של אנשי "המחתרת היהודית" בשנות ה-80, הטבח במערת המכפלה ורצח ראה"מ יצחק רבין. לא מפתיע, אם כן, שיש רגישות רבה לגבי הסתה לאלימות במגזר הזה. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבקרב אנשי הימין הקיצוני האצבע קלה על ההדק ודברים נוטים להתפרש "לחומרה". לכן, ההשוואה להתבטאויות של פרופסורים באוניברסיטה הן מופרכות. מעבר לעובדה שאין הרבה כאלה, אין מי שנשמע להתבטאויות האלה. הסטודנטים מתייחסים אליהן כאל קצף על-גבי המים, כפי שמלמד ניסיון העבר. באשר לאנשי הימין הקיצוני, ניסיון העבר הקרוב מלמד אחרת לגמרי. שם, אמירות קיצוניות של רבנים נתפסו לא אחת כקריאות לפעולה. רביעית, אולי צריך להזכיר שרק לאחרונה היה מסע הסתה מאורגן של חברי כנסת מ"ישראל ביתינו" נגד ארגוני שמאל. תהא דעתך אשר תהא על ארגון זה או ארגון אחר, הם פועלים כחוק במסגרת הדמוקרטית, ומדווחים על הכנסותיהם כחוק. בכל זאת הייתה דרישה לחקור באופן מיוחד את מקורות המימון שלהם (דבר שנעשה בין כה וכה ע"י רשם העמותות, אבל אם אפשר להקים עוד ועדה, למה לא?) ומי בכלל פטור מדיווח? מסתבר שעמותת אלע"ד מן הימין הפוליטי קיבלה פטור גורף מדיווח על מקורות המימון שלה לפי איזה צו חריג. למה? כובע. מה יש לאלע"ד להסתיר? ומה עם השוויון בפני החוק? העיקר שיש לאנשי הימין על מה להתלונן.

    Reply
  22. טל ירון Post author

    מורדי,
    תגובה בהמשך.

    אורי,

    אוהב את הביקורת שלך, ואני חושב שהיא נכונה בעיקרה.

    באופן עקרוני, על פי מהלך הספר ברור כי רק מלך הוא המוציא למלחמה. אין הספר נותן לאדם הפשוט רשות להחליט על מלחמה. באופן עקרוני ניתן היה לומר, שרק כאשר מדינת ישראל יוצאת למלחמה, אז חלים החוקים של מלחמה

    אלא שכפי שציינת בדיוק רב, הספר לא דן מי הוא אותו המלך. ואפשר לשער (אם כי לא מתוך הספר), כי אותם רבנים אינם רואים במדינת ישראל את המלכות הרשאית להוציא אותנו למלחמה. המלך על פי ההשקפה שידועה לי מאותם זרמים, הוא אדם שכל מידותיו מתוקנות. הוא אינו אדם נמהר, אלא אדם הפועל על פי הצדק, והוא מקובל על תלמיד חכמים. הבעיה היא שתלמידי הרבנים עלולים לחשוב שרבם הוא אדם שהוא כליל השלמות ולכן רשאי לצוות על מלחמה. יש כאן אכן פתח למעשים שעל פי המערכת הליברלית-דמוקרטית הם מזעזעים.

    הייתי שמח לראות תגובות של תומכי אותם רבנים, שמנסים להתמודד עם הטענות המצוינות שהעלתה.

    לגבי הרמב"ם, קראתי במקום אחר דיון שלו, ששם הוא פסק שהנוצרים הם עובדי אלילים (יש להם צלמיות, ושילוש), והמוסלמים אינם עובדי אלילים. אולי, על פי הפרשנות של הרמב"ם, אפשר להגיד שהפרוטסטנטים אינם עובדי אלילים, כיוון שהם אינם מחזיקים צלמיות, ואת השילוש שלהם אפשר לפרש כאיחוד.

    Reply
  23. טל ירון Post author

    מורדי,
    אשמח לשמוע את ביקורתך המלומדת על הספר. הטענות על הטית הפרקליטות כלפי הימין, הן נכונות בעיניי, אך הייתי רוצה שהדיון כאן יתמקד בספר עצמו, ולא בפרקליטות. הנה העתק. הספר קל וקריא. לי לקח כשעתיים לסיים פרקים א', ב', ג, ה, ו'.

    Reply
  24. עירא

    כבר עמדתי לכתוב מגילה אבל אורי סיכם בערך את כל הנקודות שהייתי עובר עליהן בערך – לא מוגדר מצב מלחמה בצורה מובנית, מי מכריז עליו, האם יש הירארכיה של קבלת החלטות. כיוון שראיתי כבר רבנים שהסבירו שהפלאסטינים הם "בני דמות העמלק" ולכן כל מה שצווה על השמת העמלק אוטומטית מושלך עליהם, אני מאמין שאיפשהוא בספר הזה נרמז שכל אדם יכול בעת הדחק להרגיש שהוא במלחמה ואז לבצע את הזוועות הנוראות ביותר תחת כסות "תג מחיר" או "מצב מלחמה" או מה שלא תקרא לזה. לצורך הענין אין לי ספק שבלי לכתוב את זה בספר (עוד לא קראתי, אבל זה לא ניחוש מרחיק לכת) הרי שהמצב שבו אנחנו כעת הוא ללא ספק מלחמה.

    אין אף אמנה בינלאומית שמתירה רצח תינוקות, רוזוולט וצ'רצ'יל אינם מאורות גולה משפטיים (ואני אשמח למרות זאת למראי מקום לטענות שדעותיהם היו דומות. זה נזרק פה יותר מדי פעמים, אני צריך ציטוט עם מראה מקום).

    בכל מקרה, הספר הזה אינו "דורש התמודדות" מבחינת עיקום המציאות כך שתכיל את הספר הזה ללא סתירות (זו ההתמודדות שאיתה פועלים זרמים דתיים לרוב אחרי פליטות מכוערות במיוחד של רבבודיה וחברים). הספר הזה דורש הוקעה. אני רוצה לשמוע רבנים, ובמיוחד אלו שמשתכרים מידי כספי המיסים שלי, שיוציאו הוקעה פומבית או אפילו ספר סותר שמסביר היטב שלאף אזרח אין זכות להרוג אף אחד, וגם במקרה הגנה עצמית לא שמורה לו זכות ללא משפט. ספר בגיבוי תורני שיסביר שערבים הם בני אדם שווי ערך, שגויים אינם פחותים בעיני החוק או החבר הדמיוני, שהם ראויים לאותן זכויות לחייהם וקניינם, שהם מסוגלים לאותם אינטיליגנציה, עומקי רגש, גבהי רוח ורוחב לב כמו כל יהודי. תראה לי ספר אחד שיטען את זה ואאמין שיש ליהדות סיכוי לכבוד ממני. תראה לי ספר שאומר את זה ועקרונותיו מקובלים על 50% מהציבור הדתי ומוסדותיו בישראל, ואהיה מוכן לשנות את דעתי על היהדות. עד אז אני אמשיך להתכחש לדת היהודית ולהתרחק ממנה. הדת היהודית בישראל היא גזענית ומכוערת, ובעיני מטילה כתם איום על העם היהודי.

    Reply
  25. מוטי פוקס

    כמה נקודות.
    א.לעניות דעתי הספר נכתב בכדי לתת משקל נגד לכל פסקי הבג"ץ המעדיפים בעת קרב חיי ערבים/מחבלים על פני חיי חיילינו (נראה לי לומר שאם כותב הספר היה לדוגמא הרב שרלו (שאמר השבוע במכתב לתלמידיו שהתורה היא מעל חוקי המדינה ) הדברים היו נשמעים יותר אך מכיוון שהדברים נאמרים מפי מי שממילא נתפס כקיצוני בעייני השמאל אין האוזן קשבת לדבריהם) ב. הרבנים אינם מלכים לא בעייני ולא בעייני אף נער גבעות המלכות כרגע הינה הממשלה, עובדה שרוב רובו של הציבור הזה הולך לצבא, משלם מיסים.. לא ראיונו אף יהודי מסתער על כפרים והורג ילדים כן ראינו ערבים הרוצחים ילדים שלהבת פס וילדי משפחת פוגל וכתגובה איזה פרופסור מלומד מצדיק את מעשי הערבים כתג מחיר על תג מחיר אז ג.כן התורה הינה גזענית אך ההשלכות של זה הנם של הקמת חברה מוסרית יותר ואור לגויים (ועל כן התביעות המוסריות הגבוהות מעם ישראל בעוד צבא ארה"ב ימחוק כפרים שלמים באפגניסטן ואין פוצה פה ומצפף כשצה"ל יורה על מחבלים היורים מתוך בי"ס כל העולם רועש עלינו) (פעם ראשונה כאן מקווה עוד להשתפר בכתיבה לקצר ולדייק)

    Reply
  26. דרור ק

    אכן, מבחינת הביקורת על הספר, אין מה להוסיף על דבריו של אורי, מלבד אולי העובדה שגם אם מדובר בדיון הלכתי תאורטי לגמרי, הרי לא כל דיון הלכתי הוא לגיטימי. על-פי ההלכה, תלמידי חכמים חייבים לשקול את ההשלכות שיהיו לדיון הלכתי, גם כשהוא תאורטי לגמרי, ולהימנע מדיון שעלול לגרום נזק, כלומר "להכניס לראש" רעיונות לא גרועים, ליצור מראית-עין כלפי חוץ כאילו היהדות אינה שואפת לשלום וכיוצ"ב. גם דיון הלכתי למדני עלול להביא לחילול שם שמים ברבים ולדבר הזה יש התייחסות בהלכה היהודית.

    עוד דבר שראוי לומר מבחינת הביקורת הישירה על הספר ועל מי שכתב אותו – אי-אפשר לדון בהלכות המלך של הרמב"ם בלי להתייחס לנקודה שהרמב"ם לא הכיר מלך יהודי וגם לא נראתה מלכות יהודית כלשהי באופק בתקופתו. מבחינתו, לא זו בלבד שהדיון היה תאורטי, אלא שבכלל לא הייתה שום אפשרות להפוך אותו למעשי לא בכוונה טובה ולא בזדון. יש כל מיני הלכות ודיונים הלכתיים על הקורבנות בבית-המקדש, אבל אין שום סיכוי שההלכות האלה יהיו מעשיות בעתיד הנראה לעין, כך שהפעילים למען זכויות בע"ח יכולים להיות רגועים. לגבי הרמב"ם כל הדיון הזה היה דומה לדיון בהקרבת קורבנות. לא כן מבחינתנו, בזמן שבו יש מדינה יהודית, ויש מדינות לא-יהודיות שבהן היהודים הם אזרחים שווי-זכויות ואף שותפים בשלטון. לפיכך, כל העיסוק בנושא הוא בלתי-ראוי ומסוכן, ויש חשש כבד שמא כוונות המחברים אינן תמימות. לפיכך, ההוקעה צריכה להיות ברורה וחד-משמעית. לו אני רב, הייתי חדל להתייחס לכותבי הספר וההסכמות לו כאל רבנים עד שיחזרו בהם לחלוטין ממה שנכתב בו – לא הייתי מסכים לשום הסדר אחר במצב כזה.

    לעניין המשטרה והפרקליטות – טל, עצוב מאוד שגם אתה נתפס ל"זעקת הקוזאק הנגזל". בפרקליטות יושבים גם שמאלנים, וזה בסדר גמור. אנשים לא נבחרים לשבת בפרקליטות על-פי דעותיהם הפוליטיות. השאלה היא האם הם מבצעים את עבודתם באמונה וללא אינטרסים זרים. אני לא חושב שאתה יכול למצוא אינטרסים זרים כלשהם. לזרוק בוץ זו חוכמה קטנה מאוד. ועוד דבר – המשטרה והפרקליטות לא יכולות לשבת בחיבוק ידיים מול מה שנראה כהפרת חוק. יש אמנם דבר שנקרא "חוסר עניין לציבור", אבל את זה אי-אפשר להגיד על חשד להסתה לאלימות. גם הזמנת רב לחקירה היא לא דבר שאפשר להימנע ממנו כשיש חשד כזה, בפרט כשבמדינה הזאת כבר העמידו לדין שרים, ראש-ממשלה ונשיא (וטוב שכך – הם לא חסינים). רק לשם דוגמה – את עזמי בשארה הזמינו לחקירה בעת שהיה חבר-כנסת, אף על-פי שהוא לא גרם נזק ממשי, אבל עצם השיחות שלו עם אנשי חזבאללה בזמן המלחמה נתפסו בצדק כבלתי-נסבלות. חסינותו כח"כ, ומעמדו כפרופסור וכמנהיג של תנועה ומפלגה, לא הפכו אותו חסין מפני חקירת משטרה (ובעקבותיה הוא גם ברח מהארץ, אבל זה כבר סיפור אחר). שיח' ראאד סלאח הוא איש דת נחשב מאוד בקרב חסידיו, אבל הוא ישב כנדרש בכלא, ואף אחד לא עשה לו הנחות בגלל מעמדו הדתי. אפילו נגד רב ראשי בישראל, הרב מצגר, נפתחה חקירה, הפעם, להבדיל, בחשד לשחיתות. גם הוא לא חסין על אף היותו רב ראשי. אז מה הופך את מחברי הספר וכותבי ההסכמות למיוחסים? ואם הם חושבים שהם מיוחסים, האם אין זו חובתה (לא זכותה, חובתה!) של המשטרה לעכב אותם לחקירה באמצעים העומדים לרשותה? אפילו מראית העין כאן מטילה על המשטרה חובה כזאת. אלמלא המשטרה הייתה פועלת כפי שפעלה היו אומרים שהמשטרה מפלה לטובה אנשים מסוימים.

    Reply
  27. טל ירון Post author

    מוטי ברוך הבא,

    כתבת טוב, וטוב שכתבת 🙂

    א. בהחלט אפשר לאמר שוב שרוב הציבור הדתי-לאומי רואה במדינת ישראל מלכות. ובשביל אתו ציבור, הספר הוא טענה הילכתית מעניינת הדורשת עיון. אך ישנה גם קבוצת מיעוט, שאני שומעתי ממנה במו אזני, שמדינת ישראל אינה מלכות לגיטמית, והיה נראה שהם מחפשים איזו דמות שתנהיג אותם. עבור אותה קבוצה, יש רבנים שהם מורי הדרך, והם המלכות, ובשמם עושים מעשים אלימים. למיטב ידעתי הפרשנות הזאת קיימת בשטח, ומיישמת אלימות על גויים, על פי הפרשנות הנ"ל.

    קראתי את מאמרו של שרקי.
    אני יודע שגם הרב קוק דיבר על בהמיות הנפש הגויית, ועליונות הנפש היהודית.
    א. ברור שבעיני הומניסטים, ודמוקרטיים-ליברליים, זה סוג של סדין אדום. עכשיו צא ולמד איך ניתן לקיים דיאלוג עם ציבור כזה, כשהציבור שלנו טוען שיהודים נעלים על גויים.
    ב. הגישה שלי היא אחרת. הנפש של כולם היא שווה בפוטנציאל שלה, אך ביהדות (ולא רק בה), יש עבודת מידות מתקדמת, שמאפשרת לנפש להיות זכה יותר. המערכת הזאת מוטמעת בתרבות בצורה עמוקה, ולא קל לחקות זאת על ידי גוי, אבל אם יטמעו בישראל, או יקבלו תרבותם, יוכלו להזדכך ולעלות במידות, כמו יהודים, אחרי כמה דורות. יחד עם זאת, אני מוצא את עבודת המידות עוד נדרשת מיורק רב, גם בישראל, וגם באלו המגדירים עצמם דתיים-לאומיים. ובכללו, זה עניין של עבודת מידות.

    Reply
  28. גלילה

    מורדי (יא-שמאלן שכמותך) אני מקבלת את הערותיך, כמו גם את הערותיו של טל.
    ואני הולכת לעשות שיעורי-בית.

    Reply
  29. טל ירון Post author

    דרור ק,

    אני מאד אוהב את טענותיך, ודרך הצגתם. אני חושב שאתה ואורי הצלחתם להעמיד טענות ברורות ביותר נגד הספר.

    לגבי הקוזאק הנגזל:
    כשהייתי באונ' תל-אביב, השתדלתי לשבת בפגישות של חד"ש, ונדהמתי לשמוע שגם הם מפחדים מהמחלקה היהודית בשב"כ (כן, בהתנחלויות יש פרנויה מהשב"כ). כך שאני מניח שהשב"כ אכן שם עין על הצדדים שהוא מגדיר כקיצוניים במפה הפוליטית.

    כמו שהשמאל-הרדיקלי דואג לכך שחופש הביטוי שלו ישמר, כך גם צריך הימין הרדיקלי לשמור על חופש הביטוי. אני חושב שהמקרה הנוכחי, מראה על בעיה בחופש הביטוי, ובנטייה של המדינה להפעיל כוח לפני שהיא מפעילה מוח.

    לכן המחאה כאן תפקידה לשמור על חופש הביטוי, ואם יהיה צורך, אשמח לשמור גם על חופש הביטוי של השמאל-הרדיקלי (אני חושב שהבלוג הזה מעניק גם לשמאל הרדיקלי במה, ובכל מקרה, אני פועל רבות עם שמאלנים-רדיקליים).

    לגבי המעצר:
    מרגע שניתן צו מעצר, היה על הבחורים להתייצב, כמו אחד האדם. עצם העובדה שלא התייצבו, מראה שהם רואים במדינת ישראל מלכות לא לגיטימית, ומבחינתי מעשה זה שלהם הוא ההרשעה המשמעותית שמראה כי בליבם הם פועלים על פי הפרשנות הקשה של הספר.

    Reply
  30. טל ירון Post author

    גלילה,

    שיעורי בית זה טוב 🙂
    אצלך אני כבר למדתי שהתוצאות של שיעורי הבית הן משובחות 🙂

    Reply
  31. שי ניצן

    דרור
    אתה יוצא מנקודת הנחה שההשלכות לפרשנות לדבריהם של רבנים שונה מזו של אנשי רוח מהשמאל ובכך באופן מובנה אתה מגדיר חופש ביטוי לאנשי רוח באופן מפלה (שוויון בפנה החוק) כלומר לשיטתך לרב אסור להגיד לקהל מאזיניו שיש לשבור מפרקות של שמאלנים ויש להרוג אותם או לעלות עם טנקים או שצריך עוד אלטלנה ומאידך לאנשים מהמחנה שלך מותר.
    אם זיכרונך בגד בך אזי היזכר ביעקב ישראל דה האן, הסזון , אלטלנה , מרקוס קלינגברג, אנרכיסטים נגד הגדר דוח גולדסטון ועוד ועוד. מדינות זרות ממנות כוחות מהשמאל הקיצוני שפועלים להחליש את המדינה אם מטעמים אלטרואיסטים ואם מטעמים אוניברסליים דבר המסכן את עצם קיומה של מדינת ישראל וזה ברור לך שבשם חופש הביטוי להם מותר, התחושה שלי היא של רדיפה פוליטית כלפי ציבור שמהוה חלופה רעיונית ומוסרית ולכן המערכת נלחמת באופן שלדעתי פוגע קשות בדמוקרטיה.
    יש לך טעות , דינא דמלכותא דינא איננו תקף למדינה יהודית כך שאם מלך גוזר גזרה בניגוד לתורה אין שומעים לו
    לדעתי הייתה התנהלות לא חכמה מצד שי ניצן שלתחושתי מחפש עימות מול הרבנות בכוח , היה אפשר גם אחרת
    ולסיכום, ע"פ החוק אדם שנקרא לחקירה איננו חייב להתייצב לחקירה כך שהרבנים פעלו במסגרת החוק וחבל שהשיח סובב סביב פרוצדורה מנהלית ופחות על מהות חופש הביטוי במדינת ישראל וכוחה העצום של הפקידות בארץ

    Reply
  32. דרור ק

    למתחזה לשי ניצן – שנינו יוצאים מתוך ההנחה שיש חופש ביטוי נכון? מהו גבול חופש הביטוי? כמו הגבול של כל חירות אחרת – ברגע שיש סכנה לפגיעה בשלומו ובחירותו של הזולת. ואיך תדע אם אמירה פלונית מסכנת את שלומו ואת חירותו של הזולת? אין לך אלא לסמוך על הניסיון. ב-30 השנים האחרונות היו כמה וכמה מעשי טרור חמורים מצד הימין הקיצוני בישראל, וכמעט כולם לוו גם בהתבטאויות קודמות שהכשירו את הקרקע. במהלך אותו פרק זמן לא נרשמו מעשים דומים בקרב השמאל הישראלי. התבטאויות חמורות אכן היו. מעשים לא נרשמו. יש למנהיגי הימין דרך לשנות את המצב – לחנך את צאן מרעיתם באופן כזה שלא כל התבטאות תהפוך לפיגוע טרור בפוטנציה. בינתיים הם עושים את ההפך. לא שמעתי אפילו גינוי אחד מן הימין לביריונות של המפגינים למען יעקב יוסף. הביריונות הזאת הביאה לאשפוזם של שני בני-אדם, ערבים מירושלים, לצורך טיפול רפואי, ובנזק משמעותי לרכוש ציבורי. ביזיון כזה היה צריך לעורר גינויים מקיר לקיר בימין הישראלי. במקום זה שמענו עידוד וחיזוק למפגינים מצד יעקב יוסף ותומכיו ושתיקה מביכה מצד אנשי ימין אחרים.

    אתה מזכיר נשכחות מן העבר הרחוק, וחוטא לאמת בכך שאתה לא מזכיר שהאירועים הנ"ל לא היו מעשים פרטיים, אלא מדיניות של מנהיגות היישוב הנבחרת נגד אנשים שמרדו בה. אלטלנה היא דוגמה מובהקת. אילו אנשי האצ"ל היו מקבלים את מרותו של צה"ל ואת מרותה של מדינת ישראל, לא היו כל הרוגים. מורד צריך לקחת בחשבון את מחיר המרד, בפרט אם הוא נושא נשק.

    לגבי דינא דמלכותא – האמירה שלך היא במחילה, מגוחכת. שום מלך (כלומר, רשות ממלכתית), יהודי או גוי, לא יכול לצוות על יהודי לאכול חזיר (ברמה ההלכתית-העקרונית). אבל מלך (כלומר רשות ממלכתית) רשאי לזמן כל אדם, ואין צורך לומר אדם יהודי, לחקירה במשטרה. אם לטענתך מלך יהודי אינו רשאי בעוד מלך גוי רשאי, הרי זו אנטישמיות הפוכה. מול רשויות נכריות אתה נוהג כשורה, ודווקא מול רשויות יהודיות את נוהג כאנרכיסט. מה להגיד? היה שווה להקים מדינה יהודית – ככה יש לנו תירוץ להיות פורעי חוק. זה מזכיר לי בדיחה מהאוסף של דרויאנוב, שסיפר שלמה ניצן באיזו הזדמנות, על שר הפנים הפולני שערך מבצע ניקיון בכל פולין. בעיירה יהודית רחוקה ישבו שני יהודים ובתוקף צו השר גירדו גללי סוסים מהכביש ובצר להם חירפו וגידפו את השר הפולני. עבר לידם יהודי שלישי ואמר: יום יבוא, המשיח יבוא, נלך כולנו אחריו לארץ ישראל, נטבע בגללים עד הצוואר, ואף אחד לא יגיד לנו מה לעשות! הבעיה היא שהמקרה שלפנינו מצחיק הרבה פחות מהבדיחה החביבה הזאת.

    לגבי הפקידות – כשפליאה אלבק המנוחה נישלה פלסטינים מרכושם כדי להקים התנחלויות, לא קם איש ימין אחד שמחא על שרירות הלב הפקידותית הזאת. בתוקף חוקים מצהיבים שמזמן אבד עליהם הכלח מנשלים אנשים, בשעה שאין להם דרך להתגונן, כי אינם יכולים להצביע לפרלמנט ולנסות לשנות את החוק. עכשיו כשעובד פרקליטות ממלא את חובתו, פתאום נבהלים מה"פקידים". אילו לפחות היית עקבי וקורא לפנות את כל המאחזים שהוקמו תוך הפרה בוטה של החוק ואת כל ההתנחלויות שהוקמו על-ידי החלטות שרירותיות, מבלי לשאול את פי הציבור. אבל לתמוך בכל זה ולהתלונן על זה שפרקליט מנסה לעצור הסתה לרצח? כמה נמוך אפשר לרדת?

    לסיום, עצה ידידותית – אם קיבלת זימון לחקירה במשטרה או להעיד בבית משפט, לך למקום שקראו לך אליו. זו חובה. החובה הזאת נובעת מהצורך להגן על הציבור מפני עוברי עברות למיניהן, ואין אזרח שפטור ממנה. אפילו לא נשיא המדינה ואפילו לא הרבנים הראשיים. יותר מזה, אם הפרת חוק של אזרח מהשורה עשויה להיות נסלחת לפעמים, הרי הפרת חוק מצד עובד ציבור שמקבל משכורתו ממשלם המסים, כמו דב ליאור למשל, לא יכולה להיחשב נסלחת אף פעם. אפילו הוא סבור שהזימון לחקירה מיותר (ולא היא), הרי הוא חייב, ולו מטעמים של מראית עין, להתייצב כדין וכחוק לחקירה. זה גם עניין של אזרחות טובה וגם עניין של קיום ההלכה. מי היה מאמין שבמדינת ישראל אדם המתקרא רב יבזה ככה את ההלכה ואת החוק, ועוד ימצא לו תומכים.

    Reply
  33. דרור ק

    ירון – כיוון שהזכרת ארגונים בשמאל הקיצוני (אני משתמש במושגים "שמאל" ו"ימין" כפי שמקובל להבין אותם בציבור הישראלי. קצת קשה לקרוא למפלגה כמו בל"ד, או לתנועה האסלאמית, תנועות שמאל, אבל לצורך הנוחיות אני אתייחס אליהן ככאלה) – יש התבטאויות ב"שמאל" הישראלי הקיצוני שמעוררות בי צמרמורת. העניין הוא שעד לרגע זה, לא ראיתי שמישהו מתייחס אל ההתבטאויות האלה כקריאה לפעולה. יוצא הדופן הבולט הוא שיח' ראאד סלאח, והוא אכן הובל אחר כבוד למעצר ולמאסר ממושך. כבר הזכרתי את עזמי בשארה שעשה דברים שלא ייעשו והיה צריך לבחור בין גלות למאסר (עשו עמו חסד כיוון שבפועל לא הצליח לגרום נזק במעשיו). יש מרצים באקדמיה שקוראים להחרים את ישראל. אין בדברים משום סכנת חיים, ואין צורך להפעיל את המשטרה חלילה, אבל חוסר הקולגיאליות וחוסר הסולדריות האזרחית שבקריאות האלה מביא לכך שהיחס אל המרצים האלה הולך ומחמיר. אמנם נזהרים שלא להפעיל לחץ מיותר כדי לא לשפוך את התינוק עם מי האמבט, אבל אי-אפשר להגיד שיש סלחנות כלפי התופעה הזאת. אפשר לשער בקלות מה היה קורא אילו מרצה כזה היה מפרסם מאמר שממנו היה משתמע שמותר לפגוע במתנחלים (למשל). זה לא היה עובר בשקט.

    Reply
  34. עירא

    מוטי:

    משקל נגד לכל פסקי הבג"ץ המעדיפים בעת קרב חיי ערבים/מחבלים על פני חיי חיילינו

    תוכל להפנות אותי במטותא לפסק או שניים כאלו?

    הרב שרלו (שאמר השבוע במכתב לתלמידיו שהתורה היא מעל חוקי המדינה )

    הרבנים אינם מלכים לא בעייני ולא בעייני אף נער גבעות המלכות כרגע הינה הממשלה

    אז מה מהשניים נכון? התורה מעל חוקי המדינה או שהמדינה היא "המלכות"?

    ואין לך מושג כמה לאדם שמאמין ומחפש לקדם דמוקרטיה, זה מרגיז לקרוא לדמוקרטיה מלכות. אני אתאפק ולא אכנס לזה.

    עובדה שרוב רובו של הציבור הזה הולך לצבא, משלם מיסים..

    לצערי זו אינה הוכחה לכלום. יש אנשים שנכנסים לצבא במיוחד כדי שיהיה רוב מורדים ביום שתתקבל איזו פקודה שיותר נכון להם פוליטית להיות במקום כדי לסרב לה מאשר שיהיה שם מישהו שיציית לה. היו כבר מרידות קטנות ובינתיים כובו, אבל אני לא רואה את זה כמגמה שתיחלש.

    לא ראיונו אף יהודי מסתער על כפרים והורג ילדים

    אולי לא הורג ילדים, אבל מפליא מכותיו במבוגרים ומשמיד רכוש ועצים, או סתם משתלט על קרקעות.

    לגבי התנהגות האמריקנים – מה אכפת לי מה הם עושים? אכפת לי מה הצבא שלי עושה בשמי ובמימון המיסים שמכיסי!

    Reply
  35. דרור ק

    גלילה – סימן א1 בחוק העונשין: "144א – גזענות – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני; 144ב – (א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים. (ב) לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא. […] 144ג – (ב) פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי סעיף 144ב, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות."

    Reply
  36. מוטי פוקס

    עירא
    2 דוגמאות לפסקים כאלה שעולת לי כרגע.
    1.נוהל שכן 2.פתיחת כביש 443 לנסיעה של ערבים מיו"ש העמדה בסיכון של רבבות הנוסעים בכביש זה אל מול 3 מכוניות ערביות שמשתמשים במעבר החדש (שלא נדבר על ביזבוז של 200 מליון ש"ח להתאמת הכביש והעמסה של תחבורה על כביש מס 1 משום שישנם נוסעים שמפחדים כרגע לנסוע על כביש 443 אבל זה נושא לשיחה אחרת)

    כבוגר החינוך הממלכתי דתי ובוגר ישיבת הסדר (ובמקור מהישוב אלון מורה) החינוך שקיבלתי הוא שממשלת ישראל הינה נחשבת כמלכות ישראל, לא האידיאלית אבל כן מלכות.
    התורה היא מעל חוקי המדינה והמדינה היא המלכות זה המצב בו אנו כציבור דתי לאומי חיים – החיים הם מורכבים. אך בהתנגשות בין המדינה לתורה נעשה כל מאמץ שלא לפגוע במדינה אך נכריע לתורה (ראה ערך ימי הגירוש מגוש קטיף כמה מאמצים נעשו על ידי גדולי רבני הציבור הדתי-לאומי "בכדי שלא לשבור את הכלים")
    גם בעבר היו מלכים רשעים כרחבעם לדוגמא שהיה רשע אך היה מלך בישראל וחכמים אף שיבחו אותו על ניצחונותי
    אם המילה מלכות מעצבנת אותך אז אני בקלות יכול להשתמש במושג "עצמאות מדינית" (במקום מלכות איני יודע איזה שלטון יהיה כשיבוא משיח)

    "לצערי זו אינה הוכחה לכלום. יש אנשים שנכנסים לצבא במיוחד כדי שיהיה רוב מורדים ביום שתתקבל איזו פקודה שיותר נכון להם פוליטית להיות במקום כדי לסרב לה מאשר שיהיה שם מישהו שיציית לה. היו כבר מרידות קטנות ובינתיים כובו, אבל אני לא רואה את זה כמגמה שתיחלש."
    אני חושב שההנחה הזאת מוטעת מי שהולך לצבא הולך בכדי להגן ולהלחם בשביל מדינת ישראל אחרת לא היה מתגייס הבעיות מתחילות כאשר לצבא ניתנות פקודות שיטור שלא לשם כך הוקם הצבא לזה יש משטרה

    "אולי לא הורג ילדים, אבל מפליא מכותיו במבוגרים ומשמיד רכוש ועצים, או סתם משתלט על קרקעות" עוד הנחה החורה לי מאיפה אתה מביא את הדברים האלה תביא הוכות במיוחד לאגדה האורבנית של שריפת עצים לגבי הטלתות על קרקעות מתישבית בחבלי ארצנו על קרקעות השיכם לנו רוב הקרקעות אינם בבעלות פרטית ואני אכנס עכשיו למתץי הגיעו הערבים לכאו וכולי כי אני צריך ללכת הביתה (אני בכל 31 שנות חיי לא פגשתי אלימות כלפי ערבים אלא להיפך בעוד אנו מעסיקים אותם הם רוצחים בנו)

    הבאתי את הדוגמא של האמריקאים להראות שאנחנו בניגוד אלהים כן מנסים להעלות את ההתנהלות שלנו במלחמה למקסימם המוסריות ושהדרישה של אומות העולם מאיתנו למוסריות גדולה יותר היא מצדקת בעייני אך אינה צריכה לעוות את המוסריות וכן אם יורים מתוך בי"ס או מסגד אז יש למחוק אותו מהשטח

    Reply
  37. דרור ק

    לעניין המונח "מלכות" לא צריך לייחס לו משמעויות שאין לו. זהו מונח הלכתי טכני שמשמעותו רשות חילונית לגיטימית. כלומר, יש רב שאליו אתה פונה בענייני הלכה ואת הוראותיו בעניינים אלה אתה מקיים, ויש "מלכות", כלומר רשות חילונית, כמו מדינה או כל הסדר דומה אחר, שאליה אתה פונה ואליה אתה נשמע בעניינים שאינם הלכתיים-מובהקים. מבחינה הלכתית, קיום הוראות המלכות הוא מצווה. אפילו ראיתי פעם "שאלת רב" האם מותר להחנות מכונית בלי לשלם דמי חניה לעירייה ביום שבו פקחי העירייה שובתים ואינם רושמים דוחות. תשובת הרב הייתה שאסור (!) כיוון שהחובה ההלכתית לציית להוראות העירייה ולשלם עבור שימוש ברכוש ציבורי אינה בטלה בגלל השביתה. ואם יהודי שומר-מצוות נדרש לגלות הקפדה כזאת בענייני חניה, קל וחומר בהזמנה לחקירת משטרה וכיוצ"ב. מצד שני, ובניגוד לדתות אחרות (למשל, הדת היוונית העתיקה), אין ל"מלכות" אפשרות לתת הוראות בעניינים הלכתיים מובהקים. כלומר, אם תצא הוראה שמחייבת את כולם לאכול בשר בחלב, עדיין האכילה תיחשב עברה הלכתית. אף רב לא יוכל לבוא אליך בטענות אם יבואו שוטרים ויכריחו אותך, אתה לא אמור לנהל קרבות עם שוטרים על עניינים כאלה, אבל לא תוכל לצרף את הטרפה לתפריט שלך בטענה שה"מלכות" הורתה לך לעשות זאת.

    למוטי – כמו שבהלכה יש דברים שהם בבחינת ייהרג ובל יעבור, כך גם בניהול מדינה מתוקנת – יש דברים שאסור לעשות. נוהל שכן פסול מכל בחינה. אסור לצה"ל או למי מחייליו להשתמש בנוהל כזה בשום מצב, ואפילו הם מסתכנים בחייהם. אסור באיסור חמור לסכן במודע ובמתכוון חיי אזרחים שאינם מעורבים בלחימה. זהו אחד מדיני המלחמה הבסיסיים ביותר שישראל מחויבת לו גם מבחינת החוק הפנימי וגם מבחינת התחייבויותיה הבינלאומיות. זה דומה במידה מסוימת למצב שבו מתחוללת מגפה. מבחינת משרד הבריאות, דרך אפקטיבית להילחם במגפה היא להרוג מיד את מי שנדבק בה ולשרוף את גופתו. כך אכן נוהגים במקרים של שפעת העופות, משום שבמקרה כזה החולים הם תרנגולות שממילא נועדו לשחיתה ולמאכל. היום, יש אי-נחת אפילו מקטילת כלבים שמראים סימנים של הידבקות בכלבת, ואין בכלל צורך לומר שבשום תנאי ובשום אופן לא ינהגו כך בבני-אדם חולים. כך גם נוהל שכן ושאר נהלים שמסכנים חיי אזרחים שאינם מעורבים בלחימה – פשוט אסור.

    פתיחת כביש 443 – הכביש היה סגור למעבר פלסטינים במשך תקופה ארוכה. זו הייתה אפליה בוטה שננקטה מחמת צורך דחוף וקונקרטי. חלף זמן, השקט חזר, ואין יותר שום דרך להגן על קיום האפליה הזאת. הסיכון שמחבל יירה במישהו על הכביש הזה אינו שונה כיום מהסיכון לגבי כבישים אחרים, וגם אינו שונה הרבה מהסיכוי להיקלע חלילה לתאונת דרכים. יותר מזה – כביש 443 עובר בלב השטח הפלסטיני. ישראל אינה מתירה לפלסטינים להיכנס באופן חופשי לשטחה, אבל היא אינה יכולה למנוע מהפלסטינים לנוע בחופשיות בשטח שלהם, אלא אם יש לך הצדקה טובה מאוד, והצדקה כזאת אין בעת הזאת.

    Reply
  38. עירא

    מוטי,
    1. נוהל שכן זה משהו שלא קשור עכשיו לערבי ויהודי, זה קשור להכנסת צד ג' חף מפשע לתוך סכנה של קרב בין שני צדדים נלחמים. באותה המידה המשטרה שולחת חבלן לפרק מטען חשוד (ובימינו, רובוט) ולא אזרח. מצד שני ראיתי בארץ שומרים אזרחיים (כמו השומרים בכניסה לקניונים) שומרים על תחנות משטרה כי הם כוח עבודה יותר זול מאשר שוטרים. זה מטורף בעיני כמעט באותה המידה, רק שבמקרים של "נוהל שכן" סכנת הפגיעה היתה הרבה יותר ברורה ולא היה מדובר בשומר שכיר שיודע שחלק מתפקידו היה סיכון חיים.

    בינינו, אם לך יש שכן אלים שהמשטרה באה לעצור, היית מוכן שזה יהיה חוקי להוציא אותך מהמיטה כדי שתדפוק בשמם על הדלת שלו?

    2. כביש 443 היה יקר _בגלל_ שנבנה מראש במקביל לדרכים אחרות במקום לאחד. אני לא בקיא בפרטים של המקרה שאתה רומז אליו, אבל אני אשמח ללינק. הרעיון של הכביש היה לדלג בהמון גשרים על דרכים מקומיות ולקבע מצב שבו קיימות כאילו שתי מדינות על אותו השטח, הפרדת אפרטהייד לפי גושי התיישבות אבל עדיין חיתוך כביש מהיר מעל ראשה של האוכלוסיה המקומית בלי לאפשר להם גישה משופרת לתעסוקה, שירותי בריאות וכולי. לגבי השדים הגזעניים שמתרוצצים לאנשים בראש לגבי נפילת הביטחון שלהם – תראה לי סטטיסטיקות ש-443 הפך להיות סכנה בטחונית ונדבר.

    "ממשלת ישראל הינה נחשבת כמלכות ישראל" – אז למה בעיני פלגים חרדיים שונים ראוי להתעלם מחוקיה? והאם אתה מבין את ההבדל בין מלכות ודמוקרטיה? דמוקרטיה פירושו העם הוא ריבונו של המשטר, לא ריבון עולם. זה משטר שנוצר בהסכמת כולם לרווחת כולם (טוב, באידאלים זו השאיפה), ולמי שמורד נגד החוק שהוסכם על כולם יש אופציה לעזוב או לעבור על החוק וללכת לכלא. אין עונשים בעולם הבא, יש לכבד את רצון הרוב, שהוא הריבון בעולם הזה.

    "בעבר היו מלכים רשעים כרחבעם לדוגמא" – סלח לי, אבל תתבגר. מה שקובע אם מלך נכתב בדברי הימים כרשע או צדיק תלוי באיזו גרסא של דברי הימים השתמשו בעריכת הספר. אם זה נכתב ע"י סופר המלך או בני בריתו או ע"י סופר המלך האויב, התמונה היתה מוטה למדי… בכל מרה זה לא קשור לדיון, בוא נחזור.

    לגבי הפוגרומים של תג מחיר – קשה לקבל תמונה מדויקת של כמה ומה הנזק, כי שני הצדדים מנפחים כל אחד מסיבותיו הוא, ולפי מה שאני מבין הצבא מתעלם או אפילו מעודד חלק מהפעולות. אני לא מומחה בענין, יש בלוגים וארגונים שמסקרים את זה יותר טוב ממני, אבל אני רואה שהאירועים האלו מתרחשים כמה פעמים בשבוע בגדה, ולפעמים גם בתוך הקו הירוק.

    "אם יורים מתוך בי"ס או מסגד אז יש למחוק אותו מהשטח" – אני שמח שאתה לא מפקד בצה"ל. יש עוד פתרונות חוץ ממחיקת אנשים ורכוש.

    Reply
  39. עירא

    טל, יש משהו מאוד מוזר בצורה שהעדכונים על תשובות אצלך בבלוג מופיעים לפעמים בעיכוב של עשר דקות ולפעמים 7-8 שעות. זה ככה כבר חודשים, מאוד מוזר. רק עכשיו קיבלתי את התשובה הזו בדואל אז קראתי אותה שוב:

    הסתה לרצח:
    קראתי את הספר, ובאופן עקרוני, אין שם קריאה לרצח. אלא אם כן, רואים את המצב בינינו לבין הפלסטינים כמלחמה (ואנשי הגבעות, אכן רואים את המצב כמלחמה), ואלא אם כן, רואים ברבנים מלכים ולא במדינה כמלכות (ואכן אנשי הגבעות אינם רואים במדינה מלכות, אלא ברבנים). ולכן, אתה צודק לדעתי, בכך שיהיו כאלו שיפרשו את המצב כהרשאה להרוג ערבים ותינוקות ערביים.

    השאלה היא האם באמת יש מקום בכלל להתווכח אם זו קריאה לרצח, הסתה לרצח או "סתם" התרת דם? די לחכימא, סייג לחוכמה, ושאר קלישאות. יש הבדל סמנטי אולי, אבל בשורה התחתונה שלושתם זהים מבחינת התוצאה.

    Reply
  40. שי ניצן

    דרור , אני פניתי אליך בצורה מנומסת להתחיל לכנות עובד ציבור בשמות גנאי זה לא מנומס ואתה עלול לקבל שלוש שנות מאסר על העלבת פקיד בכיר.

    לי יש מאה אחוז סובלנות כלפי דיבורים ואפס אחוז סובלנות לגבי אלימות . הנחת היסוד שלי היא שבני אדם מספיק נבונים להחליט ממי להיות מושפעים וממי לא, כך שאם משהוא החליט להפעיל אלימות בשם רעיון מבחינתי הוא צריך לשלם על כך בחרותו. הבעיה שמדינת ישראל סובלנית לאלימות ממש, מצד השמאלי של המפה (דוגמת אנרכיסטים תומכי מר"צ) ואיננה סובלנית אפילו לדעות שמרניות, הידעת שפסלו משדר נגד הפלות של עמותת אפרת .
    מדוע אתה כאיש שמאל, נורא רגיש לחופש הביטוי כשזה בצד שלך אבל למתנגדך הרעיוניים אתה מוצא אלף ואחת סיבות לסתום פיות, לדעתי זאת מכוון שהשמאל בהגדרה איננו ליברל, הוא שונא ליברליות ומאמין כי על מנת להגיע לעולם אוטופי יש להשתמש באלימות (מהפכה בולשביקית) או בכפייה פוליטית (שלטון החוק) (סוציאל דמוקרטים) .
    אתה בוחר נקודת זמן נוחה לך על מנת לחזק את הטיעון לסתימת פיוט ומקרתיזם כנגד אידאולוגיה אלטרנטיבית וטוען על אף שזה מנוגד למציאות שכוון שעדיין לא רצחו אנשי ימין בשלושים השנים האחרונות אזי אפשר להסיט לרצח ורק אחרי שירצחו פעיל ימין אולי אז כדי לשנות את הגישה ולאכוף את החוק באופן שיוויוני.
    בנוגע לאלטלנה , אתה צריך ללמוד מההיסטוריה במקום לקרוא חומר תעמולתי ובכל אופן לידיעתך בן גוריון הודה שטעה בשיקול דעתו כשפקד על רבין לרצוח ניצולי שואה עם דגל לבן בתוך המים ובנוגע לסזון , כשאמרו למשה דיין שההיסטוריה תשפוט את השמאל על מעשיו הוא אמר כי ההיסטוריה לא תשפוט אותו כי השמאל יכתוב את ההיסטוריה וכשאני שומע אותך אני מבין שהוא צדק.

    לגבי דינא דמלכותא – ציינתי עובדה הלכתית ללא קשר לדעתי האישית, פשוט הבאתי לידיעתך עובדה שלא ידעת.
    מה גם שהאמירה "דינא דמלכותא דינא " היא מוגבלת ויש תנאים שאין לשמוע למלכות (של גויים).
    היהדות לא מתחילה ומסתיימת באכילת חזיר ואם מדינת היהודים קוראת לחקירת רב בשל מתן הסכמה לספר תוך ניסיון להשפיל את התורה ואת הציבור כולו אין הכרח לשתף פעולה עם מעשה נואל שכזה ולידיעתך ע"פ בג"ץ לנדאו מ1975 אין חובה לאזרח להתייצב לחקירה כך שאפילו בזה הרבנים לא עברו על הדינא דמלכותא.לשיטתך.
    היות והיהדות מקדשת את החירות אפילו מלך מוגבל בסמכותו ואם הוא מצווה חוק בלתי מוסרי בעליל אזי אין להישמע לו ציות לחוק באופן עיוור משול בעיני לשלטון שמאל טוטליטרי תרצה בולשביזם.
    לדעתי הפרשה מעידה רק על דבר אחד, שהמערכת השלטונית בישראל בעייתית .

    לגבי הפקידות – כשפליאה אלבק המנוחה נישלה פלסטינים מרכושם כדי להקים התנחלויות,
    ציטוט : תפקיד שהיה לי (פליאה אלבק ) בעניין ההתנחלויות היה לבדוק שהקרקע שמבקשים להקים בה התנחלות היא אדמת מדינה ושלא פוגעים באף אדם פרטי. הרעיון הזה מאוד דיבר אל לבי והמדיניות הזאת מאוד קסמה לי. מצד אחד ליישב את ארץ ישראל, ואני גדלתי על ברכי הציונות בלי מירכאות, ומצד שני לא לפגוע באף אדם כשעושים את זה. להגן על הפרט ולתת למדינה אפשרות לבצע את תפקידה.
    פקיד צריך למלא אחר מדיניות של ממשלה ולא להיפך כי אז מדמוקרטיה נהפוך לשלטון פקידים .

    לסיום, אם קיבלת זימון לחקירה במשטרה או להעיד בבית משפט, לך למקום שקראו לך אליו. זו חובה.

    ראה בגץ לנדאו.
    חבל שלא מטרידה אותך מערכת אכיפת החוק והתקשורת דע כי לגישה בעלת מוסר כפול אין אחיזה במציאות לאורך זמן.

    Reply
  41. דרור ק

    למתחזה לשי ניצן – אתה בורא לך עולם משלך עם חוקים משלו. אתה ממציא מחדש את ההלכה ואת החוק, ויוצר לך מחדש את הציונות לפי אמונותך האישיות והחריגות. אתה בעצם פוסט-מודרניסט ופוסט-ציוני למהדרין מן המהדרין. אין אמת, אין מציאות, הכול בעיני המתבונן – כלומר בעיניך. בשביל מה הקמנו כאן מדינה? כמובן, בשביל למרוד בה ולעשות מה שבא לנו. בשביל מה יש לנו פרקליטות? כמובן, כדי שתוכל לתת הכשר לכל רעיון מופרע שעולה בדעתנו (כלומר, בדעתך). חוק? סדר? התחשבות בזולת? התחשבות בעמים אחרים? חוש מידה? מתינות? זה בשביל גויים, לא בשביל יהודים גאים.

    זה מזכיר לי את הסדרה של דנה וייס בערוץ 2 על ההצלחה של ההולנדים בהדברת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות צמצום השימוש באנטיביוטיקה למינימום ההכרחי. "איך אפשר?" אמר חקלאי יהודי ישראלי גאה לדנה וייס, "הפרות לא גדלות בלי אנטיביוטיקה, החיידקים הורגים אותן". "איך אתם שומרים על הפרות בריאות בלי אנטיביוטיקה?" שאלה דנה וייס רפתן הולנדי. "אנחנו מנקים את הרפתות", השיב לה אותו הולנדי. ידיד שלי עם חוש הומור יהודי מפותח אמר לי בחיוך: "איזה גוי טיפש! בשביל מה המציאו אנטיביוטיקה, בשביל שננקה רפתות?"

    עד כאן המשל, ועכשיו לנמשל. העובדה שאתה לא יכול להקים התנחלויות בכל מקום שבה לך, גם אם פרקליטה מוכשרת מוצאת דרך להכשיר את השרץ ולהגדיר את הנחלה "אדמות מדינה" (של איזו מדינה?), נובעת משמירת כללי אנושיות בסיסיים. צר לי לאכזב אותך, אבל העובדה שנולדת לאם יהודייה ועברת ברית מילה לא פוטרת אותך מהכללים האנושיים האלה. בשביל לדעת את זה לא צריך לשאול רב או לקרוא את "תורת המלך". בשביל זה מספיק שכל ישר. רבש"ע דאג שלכל בן-אדם יהיה שכל כזה, הבעיה היא שלא כולם מקפידים לשמור עליו במצב טוב.

    לא זו בלבד שאתה מבזה את ההלכה היהודית בכך שאתה מניח שהיא שואפת לסוג של אנרכיה וביטול ערכים אנושיים בסיסיים, אתה מנסה גם לשכנע שזימון לחקירה במשטרה הוא בבחינת השפלה והטרדה. אם כבודו חושב כך, מדוע לא יילך לגור על איזה אי בודד באוקיינוס השקט, שם לא יטרידו אותו לא אזרחים ולא שוטרים, לא יהודים ולא גויים. אם כבודו יוכל לקחת איתו אנשים כמו דב ליאור לאותו אי בודד, יעשה בכך שירות גדול לעם ישראל החי בארצו. תוכלו לשחק שם ב"אנרכיה הלכתית" ככל אשר ירשו לכם גלי הים מסביב. אם דב ליאור רוצה לנהוג כאחרון העבריינים ולהתחמק מחקירת משטרה, ייתכן שימצא לכך סעד בפסקי דין של בג"ץ. כן, כן, אותו בג"ץ "משוקץ" שלדעתך לא דואג ליהודים כראוי (מן הסתם כי הוא דורש מהם להתנהג כבני-אדם), פתאום הפך לעיר מקלט. בג"ץ מקפיד בחירותם של בני-אדם ולכן לא מאפשר למשטרה לעכב סתם ככה בני-אדם. אולם דב ליאור אינו סתם עובר-אורח. הוא עובד מדינה שחשוד בהסתה לאלימות. כיוון שכך חלה עליו חובה להתייצב לחקירה כנדרש. אם הוא מסרב לעשות כן, אין לו מה לבוא בטענות על כך שבא שוטר ועוצר אותו.

    לו היה לדב ליאור שמץ של הגינות ותום-לב, היה לפחות מחזיר את משכורתו האחרונה לאוצר המדינה ומתפטר מכל תפקידיו הממלכתיים. אז אולי היה יכול לומר: נהגו בי כאחד האדם לטוב ולרע לפי כל הדינים והפסיקות המקלים והמחמירים. אבל דב ליאור לא מתבייש להכניס את ידו לקופת המדינה, ליטול מלוא חופניים ואחר כך גם לירוק בפרצופה ועוד להטיף לאחרים למרוד בה. אחרי כל זה הוא עוד מצמיד לשמו את התואר "רב", כדי שלא רק הוא, אלא כל יהודי בעולם יצטרך לשאת את הבושה. היה לנו כבר שר אוצר שהורשע בגנבה, נשיא שהורשע באונס, כמה ראשי ממשלה שנחקרו באזהרה, אחד מהם אפילו עומד עכשיו לדין, רב ראשי שנחקר על ענייני שחיתות, וכאילו לא התביישנו מספיק, עכשיו קמים דב ליאור ויעקב יוסף בליווי עדר בריונים כדי לסחוט מאיתנו את טיפות הבושה המעטות שעוד נותרו לנו, ואף לסכן את חיינו וחיי אחרים.

    רבותינו – הפנים שלנו לא יכולות להאדים יותר ממה שכבר האדימו!

    Reply
  42. טל ירון

    הערה לסדר:
    אני עוקב אחריכם בעניין רב, ואענה ברגע שיתפנה לי קצת זמן. הייתי רוצה להציע הצעות לסדר

    1) שי ניצן, כותב בבלוג הזה כבר לפני הפוסט הנוכחי על נושאים שלא קשורים ליש"ע. כך שאינני חושב שהוא מתחזה. יתכן שהוא אדם שקוראים לו באמת שי ניצן.

    2) טענות לגופו של עניין ולא לגופו של אדם: מטרת הדיון היא ללמוד. לא ללמד ולהוכיח. אני בטוח שהדיון יהיה הרבה יותר מלמד לכולנו, אם נקפיד להתייחס לטענות ולהתמודד איתן, בלי להשתמש בגוף ראשון בצורה תוקפנית. אני יודע שהנושא מרגיז, אבל במקום הזה, מקובל ביותר להניח את העצבים בצד, ולנסות להשתמש ב-פרפורנטל-קורטקס (החלק במוח האחראי על חשיבה עמוקה). אנא אל תשתמשו בהתקפות אישיות, או בפניה לרגשות, אלא השתמשו בהגיון וראיות. כך נצא מכל הסיפור חכמים הרבה יותר.

    ממילא בדמוקרטיה, הדברים לא יוכרעו בבלוג הזה, או באלימות מילולית שנפעיל אחד כלפי השני, אלא בפתק שנשים בקלפי, וכדי לשכנע אנשים כיום, יש צורך בפרדיגמות מבוססות היטב, ולא בפרגידמות המכוסות בעטיפה פוסט-מודרניסטית של פאתוס.

    המשך דיון מחכים,
    טל

    Reply
  43. טל ירון Post author

    עירא (43)

    אני לא יודע מה הבעיה. אני באופן אישי מקבל הודעות לדוא"ל מיד כשהן נשלחות לבלוג. האם יש לך רעיון מה יכול לגרום לזה? אם תרצה, וכיוון שאני סומך עליך בהחלט, אני יכול לתת לך הרשאות לשרת ולבלוג, כדי שתבדוק.

    לגבי ההסתה לרצח:
    צריך לסייג, שרק בפרשנות מסויימת, הספר יכול להתפרש כהסטה לרצח. אבל גם התנ"ך הוא כזה. יש שיפרשו את הדרישה להשמיד את העמלקי, כדרישה להשמיד כל מי שהוא שונא לישראל. מה היית ממליץ לעשות במקרה התנ"ך?

    Reply
  44. דרור ק

    לגבי האפשרות של התחזות, אולי שפטתי מהר מדי, אני מתנצל. קרה לי יותר מפעם אחת בבלוגים ובפורומים שאנשים הסתתרו מאחורי זהות של אדם אחר, ומשהו בסגנון הכתיבה גרם לי לחשוב שזה מקרה נוסף.

    Reply
  45. דרור ק

    תיקון קטן למה שכתבתי לעיל – כוונתי הייתה שאולי באמת מדובר באדם ששמו שי ניצן, שגם כתב כאן בעבר. אבל אין לי ספק שלא מדובר בעו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, ואני גם חושב שראוי בדיון כזה שהמגיב יבהיר את העניין הזה. לו הייתי משתתף בדיון שעוסק, בין היתר, באדם ששמו "דרור" הייתי דואג להבהיר שאני דרור אחר.

    Reply
  46. עירא

    דרור, היה כאן רגע ששי ניצן כתב על שי ניצן בגוף שלישי, זה אכן יכול להיות המקרה של איש באותו השם 🙂

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *