החשיפה של פרשת ענת קם -יאיר נווה, היא עדות להתערערות מערך הכוחות המסרותי שמווסת בין ה"אוליגרכיה הלא-כל כך נבחרת של מדינת ישראל", לבין הציבור בישראל.
תזכורת קצרה: על פי המידע המסתובב באינטרנט, ענת קם, שהיתה חיילת בפיקוד מרכז, העבירה לאורי בלאו, כתב הארץ כאלף מכתבים, המסווגים סודי-ביותר. מתוך אלף המכתבים, הצליח הכתב אורי בלאו להשיג אישור מהצנזור לפרסם שני מכתבים. המכתבים מכילים פקודות שנתן יאיר נווה, אלוף פיקוד מרכז, לחיסול ממוקד של מבוקשים שלא לצורך, בניגוד להוראות בג"צ בעניין. ככל הנראה, מערכת הבטחון פעלה כדי לאתר את מקור המידע של בלאו. בדצמבר 2009, ענת קם, שהייתה כבר עיתונאית בוואלה, נתפסה. אורי בלאו, הכתב, ברח לבריטניה, כדי לחמוק מעדות במשפטה של קם. כנראה שענת חשפה את המסמכים המעידים על עבירות על החוק של אלוף פיקוד מרכז, יאיר נווה, כדי להגן על מה שנראה בעיניה, הדמוקרטיה הישראלית.
כרגע נראה שמזה ארבעה חודשים ענת קם במעצר בית סודי, ואורי בלאו ברח מהארץ.
החל מאוקטובר הוציאה מדינת ישראל (כנראה לבקשת השב"כ) בבית משפט השלום צו איסור פרסום על הפרשה. צו האיסור הוצא ללא נוכחות העיתונות, בתהליך קלוקל שנראה כפוגע באושיות הדמוקרטיה (והעירו על כך חנוך מרמרי, ידיעות אחרונות, יצחק טסלר במעריב והעיתונאי יוסי מלמן, ודליה דורנר מלינה על העיתונות ב"נכון להבוקר", והפרסום מהבוקר בידיעות, והפרסום של הפרופ' מרדכי קרמניצר). אף עיתונאי לא הסכים לפרוץ את מעגל השתיקה, זאת למרות שחלק מהעיתונאים ידעו על כך במשך מספר חודשים. אבל הסוד לא נשמר זמן רב, מרגע שמספר בלוגרים לקחו על עצמם את היוזמה לפרסם את המידע. מרגע שזה קרה, הרשתות החברתיות התעוררו והתפוצצו במידע על הסיפור. והוא זכה לתפוצה רחבה מאד באינטרנט (חפשו בגוגל "ענת קם" ותראו כמה תוצאות תקבלו על הנושא). הבלוגוספירה רחשה, קבוצת פייסבוק קמה, והקהל התחיל לעבוד במשנה מרץ. מרגע לרגע העוצמה הציבורית הלכה ונבנתה. הכעס והסקרנות הפיצו את הידיעה מהר כל כך. לבסוף, היה עיתואני אחד שהבין שהציבור יגן עליו, החליט לחשוף את הפרשה. נתן זהבי פרסם את זה ב"זהבי עצבני". בחור עם ביציים 🙂 אבל בינתיים נראה שרדיו 103, מחק את ההקלטה של ההודעה. ביקורות מצוינות נשמעו. מאז, גם בעולם אנו זוכים לביקורת קטלניות, גם מהטובים שבידידנו. והנה היום, יתכן כי השב"כ סיבך אותנו שוב.
היכולת הזאת של מידע בנושא מסויים, לפרוץ את ההגבלות הישנות, נובע מהתעצמות כוחו של הציבור, באמצעות האינטרנט. הכוח הזה הופיע במצרים, כאשר בלוגרים נלחמו במשטר , וארגנו הפגנות רחבות באמצעות רשתות חברתיות. המאבק של האופוזיציה באיראן, גם הוא נבנה על רשתות החברתיות. וכך גם קורה בארץ. הציבור לומד להתחבר ולפעול ביחד בצורה יותר ויותר סינכרונית. והדבר הזה יוצר כוח שקשה לרסן אותו.
אני מעריך שבמקרה של ענת קם, הסיבה להתפשטות הסיפור נובעת מכך שהבלוגרים בארץ הם ברובם 
היפר-דמוקרטים. ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי נמצאים בראש סדר העדיפויות שלהם. פגיעה בעיתונאי, בסגנון משטר האיטולות, והעלמתו, מעצבנת הרבה מאד בלוגרים, ולכן הם מגיבים כמעט כמו אוטומט בנושא. הדבר יוצר גל ניפוץ תקשורתי המתפשט בראקציה מהירה מאד. ראיקציה שאי אפשר לעצור אותה.
אולי חלק מהניסיון של המימסד לעצור את גל השמועות, היה בקשה של ענת לעצור את הפירסום. אך נראה שכבר מאוחר מידי, ויותר מיד אנשים יודעים על כך. אם בהתחלה היו בלוגרים שקיבלו שיחה אישית מקרובי משפחה של ענת לעצור את הגל, והם נענו, הרי שהיו מספיק בלוגרים שהמשיכו את גל התודעה, והסיפור הלך ותפס תאוצה.
היכולת הזאת של הציבור לפעול בניגוד למארגי הכוח שנוצרו בין הון-תקשורת-כנסת-ממשלה-בטחון-משפט, הוא עדות להתפתחות דמוקרטית חשובה. הציבור מפתח יכולות עצמאיות של דמוקרטיה ישירה, בה הוא עצמו מנהל את המדינה שלו, ולא אבא ואמא שלא הוא בחר בהם.
הדרך ליצור יכולת ניהול כזאת, היא יצירת ערכים משותפים לציבורים רחבים. דרך הערכים הללו המשותפים לרבים, יכולה האינפורמציה לעבור בקלות ובמהירות. כמו בסיפור הנ"ל, שבו חופש הביטוי, היה הבסיס להתפשטות הסיפור. התפתחות הערכים המשותפים מעל גבי פורומים ודיונים ברחבי האינטרנט, הם אלו שיוצרים את הסדר בתוך מה שנראה ככאוס. רק מידע שיש בו חשיבות לרבים מאד, יעבור במהירות לכלל הציבור. שאר המידע, יבלא ויעלם בים האינטרנט.
אם ברצוננו ליצור חברה טובה במקום הזה, יהיה עלינו להמשיך ולפתח ערכים חיובים עבור הציבור הישראלי. עלינו להמשיך לעבוד באין סוף דיונים ברשתות החברתיות. בניגוד לעבר, אי אפשר כבר לכפות ערכים. הציבור עצמו הוא זה שיחליט מתוך דיון מתמשך, אילו ערכים חשובים בעיניו. הערכים הללו יהוו את הקרקע להתפתחות הדמוקרטיה בה אנו חפצים. בסוף הדמוקרטיה הישירה, בוא תבוא.
אנא קראו את הפוסט הזה, וענו על השאלון
לתוצואת השאלון ולנתוח של טל גלילי – לחצו כאן
טל
יש גם דיעות אחרות (http://hayamin.org/forum/index.php?topic=25687.0).
ואני לא בטוח שבמשאל עם לא תקבל רוב בעד הוצאה להורג של "הבוגדים" ענת קם ואורי בלאו, שלא לדבר על סגירת העיתון "השמאלני והאנטישמי" של הוצאת שוקן. אחמדיניגאד שמנהל מסע רצח של מתנגדי שלטונו הוא די פופולרי בשכונות העוני של טהראן. אתה בטוח שאתה בעד דימוקרטיה ישירה? אתה בעד חופש ביטוי, למשל, שזה עקרון שאיננו מקובל על מרבית הציבור בארץ.
Pingback: ענת קם נעצרה ע"י השב"כ? « בלוגים של שב"כ השב"כ / כוחו של עידן המידע – Israel's Shin Bet is not here
לטל, כתבת יפה בסך הכל, אך בנקודה הקריטית לטעמי פספסת לגמרי:
הבלוגים, כפי שטענתי בתגובות קודמות, הם לא מייצגי העם או מקדמי "הדמוקרטיה הישירה", להיפך: הם כמעט בדיוק אותם אנשים הנמנים על מערכות הכוח (בתקשורת, במשפט ובאקדמיה). ראה למשל את הבלוג של עידן לנדו, שהיה הראשון לכתוב על הפרשה—ושהיה גם אולי הראשון להסיר את הפוסט שלו בהכנעה אל מול בקשתה (!) של גיבורתו החדשה (החשודה עצמה). יש כאן שיתוף פעולה לא של האזרח הפשוט אל מול מערכות השלטון, אלא להיפך, של אליטה הפועלת בצורה דורסנית, אל מול מערכת הבטחון (מערכת שיש לה את אחוזי התמיכה הרחבים ביותר בציבור–הרבה מעבר לאמצעי התקשורת, כמובן).
ובאופן רחב יותר: אני צופה–ויש לכך עדויות בעולם הערבי, למשל–שככל שהדמוקרטיה "הישירה", כפי שאתה מכנה אותה, תלך ותתעצם, כך הכוחות השמרניים בחברה יתחזקו והכוחות הליברליים ייסוגו לאחור. מרבית הציבור, למשל, הוא שמרני, מאמין למערכת הבטחון, ואינו מוטרד במיוחד מהאינטרסים של המיעוט. לטוב ולרע.
הי אורח, עניתי לך בתגובות לפוסט הקודם.
תודה על ההערכה החיובית 🙂
אה, ועוד הארה:
אחד הדברים שלמדתי, היא ששינוים משמעותים בחייהם של בני אדם וחברות חלים, כאשר כולנו מכבדים אחד את השני, ובאים לדיון כדי להקשיב וללמוד, ורק אחר כך אולי ללמד משהו.
בחזון שלי, בדמוקרטיה ישירה, כך זה יהיה, וכך לא יהיו כוחות שמרניים או ליברליים. אלא עם אחד, ציבור אחד שמכבד אחד את השני, ובא להקשיב וללמוד. והשינוי יבוא מתוך הקשבה ולמידה, ולא מתוך עימות או הכרח.
אני יודע שזה נשמע הזוי. אבל בבלוג הזה, אני מנסה ליישם זאת. אני יודע שיש עוד כאלו שמיישמים את השיטה הזאת. אני חושב שנגיע מהר מאד לדמוקרטיה ישירה. אם נאמץ את הגישה ההמכבדת והמקשיבה 🙂
וגם אם לא נגיע לדמוקרטיה ישירה, נזכה לפחות להיות הרבה יותר חכמים, שנאמר "איזהו החכם, הלומד מכל אדם" (מסכת אבות).
לאורח:
דבריך ממש הארה! הרעיון ששליטה ישירה של הציבור פירושה שמרנות (אם לא קטנות מוחין) נשמע, לצערי הרב, ריאליסטי ביותר. אפשר שמקרה הרב אילון הוא הוכחה לכך (האם לא הובהר בסך הכל קיים יחסים בהסכמה עם בוגרים שאינם בני חסותו).
טל – אני מכל מקום אשתדל להקים קול צעקה אם (או כאשר) אווכח שרודפים אחריך!
אורחת שלום,
הייתי מסתייג מהמסקנה שאת ואורח הגעתם אליה. בהתנסות בדמוקרטיה דליברטיבית (דמוקרטיה שבה מאפשרים לקבוצות מייצגות לנהל דיונים לפני קבלת החלטות ציבוריות), נראה כי רוב האוכלוסיה מסוגלת ליצור ולהסכים על פתרונות חדשניים ומורכבים. הבעיה של הציבור הרחב הוא שהוא אינו מסוגל לנהל בטכנולוגיה הקיימת כיום דיון רחב אופקים.
ההבדל אינו ב-IQ או בתכונת יסוד, אלא באופי התקשורת בין הפרטים בקבוצה. בעוד האינטלקטואלים דנים רבות בינם לבין עצמם, הציבור בגלל גודלו הענקי, ובגלל תרבות דיון קלוקלת, אינו מסוגל לפתח רעיונות חדשים או לאמץ רעיונות חדשים. למעשה הוא רק יכול לענות כן/לא על רעיונות שהוצגו לו. על פי רוב, במקרה הזה, אנשים מעדיפים את המוכר על החדש, ולכן נוצרת שמרנות. אם לעומת זאת יתערבו האינטלגנציה והציבור הרחב בדיונים מכבדים ובעלי תרבות הקשבה, אי משכונע שתעלה רמת החדשנות בציבור כולו.
לכן, במקום להתמוגג מהיכולת שלנו לחשוב על דברים לא טרויאלים, הייתי מציע להיות חלק מהציבור ולהשתתף בדיונים רחבים. אני מבטיח לך, שאם נקפיד על תרבות שיחה, ונשרה תרבות שיחה, ונקשיב, נגלה כמה חוכמה יש בציבור הרחב שאינו עוסק בדיונים אינטלקטואליים.
לגבי ההגנה . תודה רבה. כולי תקווה שאנו עדיין מדינה דמוקרטית ושלא אזדקק לה. בכל מקרה, אודיעך ישר 🙂
היי
זה נשמע מאוד יפה מהפן הפילוסופי – בפרקטיקה, זוהי הטפה לאנרכיה.
ואם הבלוגרים מייצגים בעיניך את הדמוקרטיה האמיתית, אל תלין כשהם יקבעו את חייך.
הי רותי,
בדמוקרטיה ישירה, כלל הציבור ישתתף, והוא שיקבע את חוקי המדינה. כבר היו וישן מדינות שבהן יש דמוקרטיה ישירה. אחת מהן היא שוויץ. אחת המדינות המשגשגות בעולם. אתונה גם היא היתה דמוקרטיה ישירה. החוכמה היא לבנות את הדמוקרטיה ישירה, כך שיהיה איזון טוב בין קבוצות שונות. הבלוגרים הם רק מיעוט, שיוכל להשפיע רק אם ידע להתחבר לציבור הרחב. כרגע רוב הבלוגרים מדברים עם המילייה שלהם, ותו לא.
שמח על הצטרפותך לדיון.
חג שמח
טל
חחחחח.
בנתים כל מה שאתה עושה מזיק לבחורה.
היא בעד מינמום פירסום כי לא בראש שלה לשבת הרבה בכלא ויהיה קל יותר להשיג עיסקת טיעון נוחה במחשכים, הפיקסום יצור לחץ ציבורי להעניש בחומרה.
אז חוץ מהפרת החוק שבפוסט הזה, אתה באמת חושב שאתה פועל בטוהר לב למען חופש הביטוי ונגד הממשלה "הפשיסטית" ????
"בעוד האינטלקטואלים דנים רבות בינם לבין עצמם, הציבור בגלל גודלו הענקי, ובגלל תרבות דיון קלוקלת, אינו מסוגל לפתח רעיונות חדשים או לאמץ רעיונות חדשים." – לטעמי זה לא כל כך בגלל תרבות הדיון וכו' כמו שזה בגלל שלאנשים אין זמן או כוח או רצון להתעמק בכל דבר. ההבדל הכי גדול הוא שאינטלקטואלים הם אנשים שיש להם רצון, ואולי חשוב מכך, זמן, להתעמק בנושאים ולדון בהם שוב ושוב עד גיבוש דיעה ועד הגעה לפתרונות לא צפויים או חדשניים.
אה וכוח ואמץ על הפרסום.
אם הפוסט הזה ימחק או יאיימו עליך אני מבטיח לפרסם אותו כלשונו בבלוג שלי.
מטרתך מטרתי, גורלך גורלי
ל-9, מדוע אתה סבור שמוטלת על כותבי הבלוגים חובה — או אף נכונות — להגן על החשודה?
הייתי רוצה להמליץ על מעט חומר קריאה, במטרה לתת לדיון נקודת מבט רחבה יותר:
סטיוארט מיל, על החירות.
חובה לצאת לרחובות ולהפגין. לא מספיק לכתוב. חובה להתארגן.
נראה לי—שאם זהנכון–מגיע על כזו הדלפה-:פרס ישראל.
דני מעלה חמציצים שלום,
שלחתי לענת לדוא"ל את הטלפון והיא לא התקשרה. אם היא היתה מתקשרת, היתי מנסה לברר איתה שזאת אכן היא, ולא מישהו ממערכת הבטחון. וכן הייתי מנסה לברר מדוע היא אינה מעוניינת. ואז הייתי שוקל את שיקוליי.
כשפרסמתי את הפוסט, החשש היה הפוך. שמערכת הבטחון הולכת ליצור באז תקשורתי כאילו היא בוגדת, ולתת לה 14 שנים בפנים, והפוסט היה חלק מהצורך להגן. ולכן לקחתי חלק במה שהבנתי כבסיס להגנה עליה. זה היה גם חלק מתהליך שיון שבו נוצרות הסכמות רחבות בין אנשים מה צריך לעשות כשיגיע הפרסום התקשורת ההמונים. לא הבנתי שיחשפו לפוסט הזה בסביבות 2000 איש. ועכשיו, בכל מקרה מאוחר מידי.
אני לא לגמרי יודע אם אני עובר על החוק. אבל יש חוקים גדולים מחוק מדינה. אלו חוקי המצפון, במיוחד כשהוא פועל למען שימור ציוויונה הדמוקרטי של המדינה.
אני מקווה שאני אכן פועל בתום לב ובמצפון שקט.
ירדן, תודה רבה. מקווה שלא נגיע לזה. אם למערכת הבטחון יש קצת שכל, היא תרד מתפוח האדמה הלוהט הזה. גם כך היא הולכת לחטוף חזק על הראש על התנהגות מאד לא דמוקרטית. אם היא תגע בבלוגרים, היא תהפוך את ישראל למקום רע מאד. בשורה אחת יחד עם איראן, מצרים וסין. הבלוגרים, הם נשמת אפה החיה של הדמוקרטיה.
לגבי האינטלקטואלים, זה נכון שהם יכולים לטחון עוד ועוד סוגיה, עד שהם יגיעו לשביעות רצון מהמוצר האינטלקטואלי שהם יוצרים. אבל לחלק גדול מהציבור יש יכולת לא רעה בכלל להעריך את מסקנות הדיון האינטלקטואלי. לאחר שאני מפתח תיאוריות אני משתדל להעביר אותן לביקורת של הדיוטיות, ואם זה מתקבל על ידהם, אז אני יודע שאני בכיוון הנכון (ברור שאני שמח כמובן גם לקבל אישור מהקהילה האינטלקטואלית).
מיל:
אכן, קריאת חובה במדינה דמוקרטית. במיוחד במקרה הנדון לפנינו. אשמח אם תוסיף את התבונות שלך בעניין.
יעל,
כל התארגנות ברוכה. הייתי ממליץ להקים לשם כך קבוצת פייסבוק. יש להן הצלחה גדולה בארגון הפגנה מהירה.
תלחי,
אני נוטה להסכים איתך 🙂
עומר, סליחה שרק הרגע ראיתי את התגובה (היא נשלחה אוטומטית לבדיקה)
רוב הציבור, אם תיקח אותו לדיון מורכב בעניין, תגלה שהוא מסוגל להיות הרבה יותר מתוחכם (ראה את התגובות לפוסט הקודם). הבעיה היא שהציבור אינו דן, אלא, בגלל הטכנולוגיה, בעיקר צועק. הדרך לכן, היא לשלב אותו בדיונים. או לפחות בדיונים שמותאמים לעניין של הקהל הרחב.
הבעיה היא שהאינטלקטואלים בישראל, שהיו אמורים ליצור את הדיון הזה עם הציבור, התנתקו מהעם. הם רואים בעם "ברברי" ואינם יודעים לדבר איתו. הם גם הפכו לדי מנותקים, בעיקר סביב הסכמי אוסלו. האחרונים להבין שעלינו על מוקש, היו האינטלקטואלים הישראלים. הציבור עצמו, כבר מזמן הבין שעשינו טעות. אז איזה אמון אתה רוצה שהציבור הרחב ירכוש לאינטלקטואלים.
לכן יש לדעתי שתי דרכים לדעתי לפתור את הבעיה המתאורת:
1. לסיים לפתח את אקלסיה (שאמורה ליצור דמוקרטיה דליברטיבית בקנה מידה רחב מאד, בדומה לויקיפדיה)
2. שהאינטלקטואלים ילמדו את תפקידם, ויתחילו להתחיל לעשות את מה שהם אמורים לעשות. כלומר ללמוד היכן טעו. לשפר את דרכי החקירה שלהם, ואח"כ לחזור לתפקידם המסורתי – להיות בסיס להתפתחות חשיבה מתקדמת בציבור.
לירון שלום,
הויכוח בינך ובין אורח ואורחת ואחרים הוא ויכוח בין מאמינם ללא מאמינים. מי שמאמין כמוך וכמוני ברוח האדם תמיד יעדיף בחירה היוצאת משיקולים עקרוניים על בחירה המבוססת על פוליטיקה של שיקולים. אין בכך להפחית ממשקל הטענות של האורחים האמורים, אלא הכל תלוי באישיותו של המחליט.
טעות אחת משותפת לך ולמגיבים כאחד: קם טרם הורשעה והיא אפוא חפה מכל עוון. חושדים בה – אני מבין – בהדלפה לא חוקית, אבל חשד יש להוכיח מעל לכל ספק סביר ואל לנו לצאת מהנחה כי משימה זו תעלה בידי התביעה. עוד יש שופטים בישראל, אם כי לא מספיק…
לעניין "יש שופטים וכו'" כדאי לשים לב לדבריו של עו"ד ספרד במאמר של בלאו שפורסם בשעתו בעיתון הארץ (אגב, כל הכבוד לעיתון ולמו"לו), שבהם הוא מטיל את האשמה לכך שהצבא מוציא להורג אנשים ללא משפט. ספרד אומר כי מי שהעניק לצה"ל רשיון להוציא להורג ללא משפט במקרים מסויימים, אל יתפלא שחבורות ההוצאה להורג מבצעים את תפקידם תוך סטיה מהכללים שנקבעו להם, כלומר הוא מטיל את האחריות על בית המשפט שלא אסר איסור טוטלי לבצע הוצאות להורג ללא משפט.
לגבי האישיות: מסכים שיש השפעה לאישיות. נדמה לי שגם אורחת מאמינה ברוח האדם. הכלל הוא "איזה החכם" הלומד מכל אדם. מכל אחד, אנו יכולים ללמוד, ללא קשר לאישיותו. כל אחד מציג צד אחר, והחכמים, לומדים מהצדדים ויותרים תצרף מורכב יותר וטוב.
אם לא הבהרתי זאת, אז אני חוזר וכותב "ענת קם" היא בחזקת חשודה. צודק לגמרי. אשתדל לתקן את עצמי.
מסכים גם עם עניין השופטים.
כל מה שאתם אומרים זה טוב ויפה אבל הבחורה, אם המידע נכון, עברה על החוק והפיצה מסמכים מסווגים ללא רשות לגורמים לא מוסמכים
על כך בכל דמוקרטיה מערבית נאורה מגיע לה עונש.
אם מה שהיא ידעה מוכיח שגורמים בטחוניים עשו מעשים שלא יעשו, זה כבר דבר אחר אבל עדיין לא מצדיק עבירה על החוק. יש לצורך כך דרכים להביא לתשומת לב גורמים מתאימים מה קורה אם מה שקורה זה בניגוד להחלטות והנחיות. ניתן לפנות לנציב הקבילות למשל.
אם המידע שהתפרסם בחו"ל נכון אז ברור כשמש מדוע הממשל לא רוצה שהוא יתפרסם, זה יגרום נזק תדמיתי קשה מאוד ויביא להכפשה נוספת שלנו בעולם.
כמי שמכיר בחשיבות הדמוקרטיה כמסגרת שילטונית, מתקומם כאשר נושאים את שם הדמוקרטיה לשווא
האם עיתונאית מתחילה אולי אנרכיסטית בהשקפת עולמה הגונבת מצה"ל מסמכים על מנת לקדם את מעמדה המקצועי על חשבון עם ישראל וזאת בכדי להשיג איזה סקופ זו דמוקרטיה ?? הבעיה שלתקשורת יש יותר מידי כוח מונופול ואג'נדה ומי שפוגע באחד מהם נמחק כולל נבחרי הציבור קרי הריבון .
לדעתי הכנסת צריכה לחוקק את חוק התקשורת שבו יהיו עקרונות של גיוון דעות יושרה ומקצועיות ובראש ובראשנה אחריות לכל כתבה מבית היוצר העיתונאי כי אחריות ממתנת
יהודה,
אני מניח שכששופטים אדם, שופטים אותו בצדק. בוחנים באיזו סיטואציה עשה את מה שעשה, ומה היה הצידוק האפשרי למעשיו. אני מניח שענת תגיע למפשט. אני מקווה כי השופטים ידעו להבחין מדוע עשתה מעשה שנחשב עברה, וידעו לשפוט בצדק. אני מרגיש שגם אתה וגם אני חשים, שיש סבירות מסויימת במעשיה.
רמבש,
אכן יש הטוענים כי ענת עשתה זאת כדי לקדם את עצמה. סליברסטיין שחשף את הפרשה בבלוגוספריה האנגלופונית, טוען טענה דומה. לי זה נראה שטותי למדי לחשוף מסמכים המסווגים סודי ביותר, כדי לזכות במשרה. צריך להיות דביל אמיתי, כדי לנהוג כך.
גם הרקע שלה מראה שהיא אינה אנרכיסטית. היא ביקרה באחת הכתבות שלה את הסרבנים. כך שנראה לי שהסיפור לא נראה סביר.
לגבי גילוי ערוותינו בפני העולם:
הערבים תמיד חשבו שאנו עוד מעט מתפרקים. כל הזמן רבנו והתווכחנו וצעקנו. הכנסת שלנו היא חיזיון מזעזע. ולכן הם תקפו אותנו כמה וכמה פעמים. אבל אז הם גילו לצערם שדמוקרטיה בועטת, גם יוצרת עם חזק מאד. עם שמלבן את הבעיות שלו, מבקר אותן ומתקן. הביקורת היא נשמת אפינו, ובניגוד למראית העין, היא זאת שעושה אותנו עם חזק כל כך.
מה דעתך.
לו היתה מבצעת עבירה ונלכדת – אני לא רואה סיבה שלא לפרסם לפחות את עובדת היותה במעצר ואת הסיבה הכללית לכך.
אם מתוך המסמכים שנגנבו (באם נגנבו) עולה גם חשש לפשעי מלחמה ולשחיתות במוקדי הכח של צה"ל – הרי שאת זה אין סיבה אמיתית לערפל. את הנעשה אין להשיב – האם עלינו להניח שמתוך היות המסמכים גנובים, האמיתות שבהם אינן בלתי חוקיות, בלתי אתיות או לא ניתנות לפרסום?
איסור הפרסום הזה לא יושב טוב. אין ספק שמשהו ממש ממש מסריח כאן.
מסכים 🙂
לדעתי גברת ענת קם כחיילת חטאה לדמוקרטיה והוסיפה חטא על פשע ,ראשית כחיילת היא קידמה את האג'נדה הפוליטית שלה דרך עיתון הארץ והפשע, ע"י גנבת מסמכים סודים אשר פירסומם נתן כוח לתעמולה הערבית כנגד הליגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה ציונית.
הרי הצביעות של התנועות הפוסט קומוניסטיות למען זכויות אדם ידועה לכל אדם בעל עינים בראשו ושכל בקודקודו
באה אותה דרדקית עם גישה חופשית למסמכים סודים וממניעים עלק הומנים אנטי ציונים מעבירה את המסמכים לעיתון שעליו בגין אמר כי השילטון האחרון שעיתון הארץ תמך בו היה המנדט הבריטי וזאת בזמן מלחמה
ועכשיו חבריה לגילדה נלחמים את מלחמתה ומאשימים את "הממסד".
טל, מישהו בעל גישה יום יומית לחומרים פסאודו רגישים, יכול בקלות ראש למסור זאת לפירסום, בפרט אם הוא מנסה לקדם אג'נדה כלשהי.
אני חושב שדמוקרטיה אכן נותנת את האפשרות לפתור סיכסוכים בדיון אך לדעתי ולצערי אין מדינת ישראל דמוקרטית קלאסית כי אם שילטון קומוניסטי ליברלי אבל זה דיון ארוך ופחות שייך לענייננו.
אישית אני מאוד מודאג לגורלה של מדינת ישראל ואני חושב שלהקיא על פרצופה של האומה הישראלית בעיתוני העולם לא ראוי ולא קשור לדמוקרטיה אף ההיפך, זה נסיון לכפות דעת מיעוט על רוב, ע"י לחצים עד כדי מסוכנים לקיומנו
אני קורא כאן לכולם להתעורר, קל וחומר לאלה הבטוחים (יש לומר החולמים) כי אנו חיים במזרח תיכון חדש….
אנחנו חיים במזרח התיכון הישן והרע!!!! אנחנו לא הולנד בטח שלא שבדיה שלא נדבר על שוויץ….
חברים יקרים מדובר פה במדינה מוקפת טרוריסטים שכל חפצם להשמידנו עד האחרון שביננו , כולל כל השמאלנים הרדיקלים, לאחר שאלה ישרתו את מטרתם של הטרור.
אנשים, תנו לצה"ל לנצח וסליחה לי לא אכפת איך קל וחומר שאנו נלחמים מול אויב איום ונורא, חסר צלם אנוש שהיה שוחט כאן בסכין קצבים כל ילד וטף ללא כל מחשבה שנייה ארוכה וניותרת מבחינתו
לאור האמור לעיל, כל אדם אחר הטוע לחשיבות הדמוקרטיה לא מבין שבסוף לא תהיה כאן בגללו דמוקרטיה כי לא תתקיים כל מדינה…
רמבש,
שמחתי מאד לשמוע את דעתך. נראה שאנו חלוקים בתפיסה כיצד יש להגן על הדמוקרטיה. חשוב לי שאמרת את דבריך, וחשוב שנמשיך ללבן את הסוגיה. כרגע אני יוצא לפגישה, כך שלא אוכל לענות בשעתיים באות.
אייל שפוי,
חרדה לא קידמה אף פעם שום דבר חיובי. ידוע כי אנו במלחמה 62 שנים ואף מלפני כן. אם כל הזמן נהיה בחרדה, אנו עלולים להקים על עצמנו משטר טוטליטארי. במשך 62 שנים הצלחנו לשמור על הדמוקרטיה, מתוך דיון וויכוח. אני בטוח שגם הדיון הזה, יסיע בידינו לשמור על הדמוקרטיה.
אחד הדברים המסוכנים לכל משטר, הוא העדרה של ביקורת. זאת הסיבה שמשטרי מדינות ערב כה חלשים, והפסידו לנו בכל מלחמה. הם לא סבלו ביקורת.
שלך,
טל
ענת ואורי הם בוגדים – בפשטות רבה. כי מי שתוקע סכין בגב הלוחמים שמסכנים את חייהם מול "הצדיקים" של החמאס והג'יהאד הוא בוגד, הוא בוגד, הוא בוגד. ועל כן, בחברה שחפצה חיים, דינו מוות. אני אישה רחמניה כי אני יהודייה ועל כן אני אמיר את דין המוות בצינוק חשוך כל חייהם מצידי שיצמיחו שורשים רקובים בתוך הצינוק הזה ושיזכרו כל חייהם העלובים מדוע הם שם.
שרה שלום…
אני מניח שאם היית חייה בגרמניה של שנות ה30 וה40 היית קוראת להוצאתם להורג של מתנגדי המשטר הנאצי, לא?
כאשר אדם חושף את מעשיו הלא מוסריים של השלטון הוא אינו בוגד כי אם גיבור.
אם לא אכפת לך, רק בקשה קטנה – האם תוכלי לציין בתגובתך הבאה את מוצאך? (אני יודע שזה נשמע כמו בדיחה, אבל אני רציני לגמרי. זה לצרכי מחקר מדעי אמיתי).
תודה
תגובתו של מס' 26 היא נכונה ולעניין.
אם כל מי שיש לו גישה לחומר מסווג, יפעיל שיקול דעת נקודתי בהתאם להשקפה הפוליטית שלו או סתם יפעיל שיקול דעת אישי, אנא נגיע?
האם בעל הבלוג ישמח לגילויי "הדמוקרטיה האמיתית" כשיהיה החושף איש ימין קיצוני הפועל על פי האג'נדה הפרטית שלו?? וגיוס דעתם של השמות המופיעים ברשימתו היא לא רלוונטית. פרופ' קרמניצר עם כל הכבוד לידענותו ובקיאותו בתורת המשפט, בכל מה שקשור לשיפוט אקטואליה – התזה שלו מונחת מראש ותמיד תואמת את האג'נדה הפוליטית שלו – שמאלנים =טוב; ימנים=רע.
באופן כללי – למרות שגם אני נסחפתי – קצת משונה שכולם בוחשים, מחווים דעה, מהללים או מגנים את ה"עיתונאית" הדרדקית, מבלי שאפילו אחד מאיתנו יודע את העובדות.
אבל לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו…! – הלא כן??
אכן "מבט פילוסופי"…..
ולטל – אני ממוצא אשכנזי – מסייע לתיזה שלך???……..
אם הגברת ענת הייתה רוצה באמת להגן על הדמוקרטיה היא לא הייתה בורחת ברגע האחרון ומשיגה לעצמה עיסקאות טיעון.
עכשיו נלחמים על הדמוקרטיה ולא על המישרה הנוחה של ענת. אם היא רוצה להיות עיתונאית חוקרת שתלך עם האמת שלה עד הסוף.
עם כל הכבוד
התנצלות לטל –
ההערה המסיימת את דברי מתייחסת לא אליך אלא למכנה עצמו "חי בפחד" (מס' 30)
שרה שלום,
אנא הסבירי דבריך. אמרת ש"מי שתוקע סכין בגב הלוחמים שמסכנים את חייהם מול "הצדיקים" של החמאס והג'יהאד הוא בוגד". מדוע הם תקעו סכין? הרי למפקדים ניתנה הוראה לעצור במקרה שניתן, בעוד המפקדים ציפצפו על הוראת בג"צ? היכן אתה רואה תקיעת סכין.
אנא, יש כאן תרבות דיון מסוימתץ מספיק להגיד פעם אחת בוגדים. כבדי אותנו.
חי בפחד,
אשמח אם לא תעשה מחקרים הנוגעים לעדות. כל אדם הוא אדם בפני עצמו. כבודו במקומו מונח. חוץ מזה, יש לשער ששרה מוציאה כך עצבים.
רותי,
אני מתנחל הגר עמוק בלב השומרון. אין לי בעיה עם אידאות ימניות ולא עם אידאות שמאליות. כל עוד הן מנומקות. וברור לי שחייל חייב לעבוד לפי צו מצפונו. כמובן שאם עבר על החוקים, עליו לעמוד לדין. אך אשתדל לפסוק לגביו, על פי טיב כוונותיו, והשפעתו על התרומה לצה"ל. אגב, אותו יאיר נווה שצפצף על בג"צ, הוא אותו אחד שקידם את ההתנתקות/גירוש. האם אתה לא רואה קשר בין העדר עמוד שידרה מצפוני כאן או שם?
ואת צודקת שכרגע אנו מתבססים על שמועות. עלינו לדון במקרה, כאילו היה דיון תיאורתי 🙂
אני שמח שאת אשכנזיה, באותה מידה שאת ספרדיה או תימניה. כל בני עדות ישראל טובים בעיניי (וגם שאר ברואיו של הקב"ה).
איריס,
הטיעון שלך אכן הועלה גם על ידי הבלוגר האמריקאי שחשף את הפרשה. אני משהה שיפוט עד שנדע קצת יותר פרטים.
רותי,
התנצלותך התקבלה 🙂
טל
אינני רואה בצו איסור פרסום, בבסיסו בעיה אלא, לעיתים, צורך.
אבל, וזה אבל גדול, אני רואה כאן שני בעיות גדולות.
1. גוף בעל כוח, שיכול להפעיל כוח, ומנצל את יכולתו להפעיל כוח, על מנת להסתיר את מערומיו, הינו גוף שרצוי וראוי להוקיעו ולהוציאו לאור השמש המחטאת ,על מנת שיבין שכוחו הינו רק בפיקדון אצלו וראוי שישתמש בו בצימצום רב. (בית המשפט העליון רמז לו והראה לו את הדרך הנכונה)
2. צ.ה.ל מדריך ומחנך השקם וערב, שאסור לבצעה פקודה לא חוקית (אי ציות לבג"ץ הינה עברה על החוק) , הוא דורש (ודרש בזמני) לא לבצע פקודה לא חוקית, לא יכול להסתתר תחת חוק אחר (אישום בבגידה וכו'), ולנצל את כוחו על מנת לסתום פיות.
משהו פה לא ניראה הגיוני בכל הסיפור הזה, קצת קשה לי לראות את הרמטכ"ל הנוכחי חובר לקנוניה שמימדיה גדולים עשרות מונים מניסיון הקנוניות שהיו לפני מספר חודשים ובעקבותיהם פוטרו מצה"ל שני קצינים בכירים (עימד פרס והקצין השני עם הטרקטורון שאינני זוכר את שמו)
חן
חן, אני מסכים איתך 🙂
צו איסור הפרסום הוא הבעיה הכי קטנה.
לא נראה לך בעייתי שחיילת לוקחת מסמכים שכתוב עליהם סודי ביותר ומוציאה אותתם החוצה?
באמת אין יותר גבולות?
אם נעשה משהו חריג ביותר, האם האינטרנט זהו המקום לפרסם אותו?
שילטון דמוקרטי מבוסס על הפרדת רשויות ,איזונים ובלמים אבל בישראל בית המשפט בלע בפועל את הרשות המחוקקת , את הריבון ,את רצון העם שעומד ביסוד הדמוקרטיה ורמס ברגל גסה ברשות המבצעת ומתוך גישה טוטליטרית של הכל שפיט זאת ועוד,רוח המחוקק לא רלוונטית אלא פרשנותו של השופט האולטרה ליברל או במילים אחרות הדיקטטור הנאור הוא שיקבע. נוצרת אט-אט נורמה עליונה המחלחלת אל פשוטי העם מה לנו להלין על ענת קם שגנבה מסמיכים סודים מצה"ל ובכך מערערת את ביטחונה של מדינת ישראל כאשר חשין אומר על ברק ראש הרשות השופטת שהוא מעדיף שימותו 1000 אנשים ולא יפגעו זכיות אדם.
שלא יובן אני מכיר בחשיבות זכויות אדם אונברסליות אבל אל להם להשטלת על זכיות הכלל קרי רצון העם.
טל אני מסכים איתך שהבלוגרים ובכלל האינטרנט הוסיפו לדמוקרטיה בעיקר במדינה הנשלטת ע"י מונופול תקשורתי בעל אג'נדה אחידה . פתיחות וגוון זה הכרחי לחברה חפצת חיים ברם צנזורה לדעתי היא כלי שלטוני הכרחי במצבים מסויימים ואל לנו לבטל בנקל כלי זה אלא לנהוג בחוכמה
לילה טוב לכולם
צוו איסור הפרסום מגוחך ילדותי אפל חשוך ועוד כל מני תיאורים מימי הביניים
אבל ( אבל גדול)
הכתבת\ חיילת הזו צריכה להשפט על פגיעה בבטחון המדינה ולשבת בכלא כמה שנים טובות !
גם הכתב מהארץ שפרסם את המסמכים המסווגים יודע מה הוא מפרסם, גם הוא צריך להשפט על פגיעה בבטחון המדינה!
תיקון לחן מתגובה 35 – צה"ל אינו מחנך לא לקיים פקודה בלתי חוקית. נהפוך הוא, יש לקיים פקודה בלתי חוקית (אחרי שמעמידים את המפקד על הבעייתיות, אם יש זמן לכך). מה שאין לקיים הוא פקודה בלתי חוקית בעליל, שזה מושג שהוגדר ע"י בית המשפט העליון אחרי הטבח בכפר קאסם (דגל שחור מתנוסס עליה וכו').
על איזה דמוקרטיה אתם מדברים?
על הדמוקרטיה של ילדי הנרות, אולי של העתונות או של אנשי הרוח בישראל? השותפים מזה שנים לשתיקת הכבשים באשר לרצח רבין?
מצורף קישור לצילום שיר השלום המזוייף המכיל קישור גם לראיון שנתנה דליה רבין בנובמבר 99 באשר לרצח אביה רוה"מ יצחק רבין.
העתונות בישראל שותקת, ילדי הנרות לא רוצים לדעת, ואנשי הרוח בישראל מתגלים כבעלי רמת מוסר דומה לזאת של השב"כ הישראלי.
http://www.i2i.org.il/a343394-rabin
מקווה שהיא תקבל כמה שנים טובות בכלא, שיהיה לה הרבה זמן לחשוב על מה שהיא עשתה. חוצמזה, יש פה פאדיחה של השב"כ שלא זיהה שקצינה שמסתובבת בלשכת האלוף היא שמאלנית קיצונית-אנרכיסטית.
לטל ירון
קשה להתרשם ממאמר בעתון הארץ משום "אמינותו", ותאמין לי שאני יודע על בשרי (ראה פרשת א-דורה ורצח רבין).
אלוף הפיקוד טוען שניתנה הוראה לירות במבוקש (טרוריסט בכיר עם דם על הידיים) שלא מרים ידיים משום שהסרוב של הטרוריסט להענות לקריאה להרמת ידים מוכיח שהוא עלול לירות על החיילים (והרי כבר היו דברים מעולם, ראה כדוגמא אריק רגב וגד מנילה שנרצחו משום שניסו להמנע מפגיעה בטרוריסטים).
נחום,
אנא קראת את המסמך שמופיע בכתבה של הארץ, ותביע דעה בעצמך. אני מניח שהארץ לא פיברקו את המסמך.
לגבי הצורך לירות במבוקשים, על כך אינני חולק בד"כ. החלטת בג"צ נראת לי תמוהה. אבל מאחר שזאת ניתנה, השאלה היא האם צה"ל צריך להקשיב לה, והאם עשתה ענת מעשה ראוי כשחשפה את העברה על חוקי מדינת ישראל?
שלום,
בינתיים כולנו מדברים/כותבים על סמך שמועות, אולי קצת עובדות.
השימוש שלך במינוח (אני מתרגם בכוונה) Industrial-Military Complex מקובל בארה"ב הן על השמאל הקיצוני והן על השוליים הסהרוריים של הימין הניאו-נאצי שם. זהירות: אתה גולש באחד הכיוונים. אין דבר כזה "מערכת משפטית-בטחונית" בישראל ואני יכול להפנותך לעבודת הדוקטורט שלי שהתפרסמה (תמצית) בשנתון הישראלי לזכויות האדם של אוניברסיטת ת"א. הנסיון למצוא חן בעיני זרים, בעיקר, ע"י העברת ביקורת עצמית מופרזת לא נראה לי. אני עדיין מאמין, מנסיון, שהשב"כ פה כדי לשמור עלי ועליך, והייעוץ המשפטי שלהם מקובל עלי. בוודאי שאני סומך על מערכת המשפט, אם כי בענייני עבודתי יש לי ביקורת עניינית רבה, אלא שלכך יש ערכאת ערעור.
אציין אולי שכדאי לדעת בקרב איזה עם אתה חי. אני עצמי הייתי שייך לשמאל הדי-קיצוני עד הלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000, ואז מצאתי עצמי מיואש ובטוח שאין עם מי לדבר, דיעה שהיתה מקובלת על בן-גוריון ז"ל. אכן, טעותו של משה זצ"ל, שביקש "Canaan" במקום "Canada" עולה לנו הרבה. העם – מה לעשות – נוטה לא ל"שמרנות", אלא לחיים, ומכך חלק מהתקשורת מתעלם.
אריה שלום,
אין לזה קשר לימין קיצוני או לשמאל קיצוני. אני מסכים שהקיצוניים נוטים לזהות את המערכת ביתר קלות, כיוון שהם בהתנגשות איתה. המרכז פחות מזהה אותה, כיוון שהיא נוחה להם ולא מפריעה להם בחיים. אבל נדמה לי שאין מי שיחלוק שאוליגרכיות (קבוצות שליטה קטנות) הן ששולטות על המדינה, בין אם נרצה את זה ובין עם לאו. זה טבע המערכות החברתיות. בכל מפעל שבו תהיה, תראה שקבוצה קטנה שולטת במפעל. כך גם בקיבוצים (גם שם יש את אלו ששולטים ואלו שמנהלים את חייהם, ואת הקיצונים שנמאס להם משליטת האוליגרכיה). אוליגרכיה אינה שם רע. זה ציון עובדה (שלטון מיעוט).
גם חברי הכנסת הם אוליגרכים (120, שאמורים לשלוט על 7.5 מיליון). אבל הם אוליגרכים נבחרים על יד האזרחים.
אינני מנסה למצוא חן בעיני זרים. אני משתדל להציג את האמת, למיטב הבנתי.
אגב, אני כמעט את רוב חיי חייתי בימין, וגם כיום אני רואה את עצמי איש חרות (ליברל) עם נטיה לחברתיות. כלומר, אי שם באמצע
אשמח עם תעמיד אותי על טעותי. האם מערכת הבטחון אינה פועלת בתיאום עם מערכת המשפט. האם האילוטת של שתי הקבוצות הללו אינו מתרועעות ומתאמות בינהן דברים?
אגב, אשמח אם תמלאו את השאלון הבא לגבי מידת האשמה של כל אחד מהמעורבים בפרשה
https://www.talyaron.com/ariel12b/2010/04/07/nave-kamm-jud/
מי שעושה נגד המדינה דינו מוות.אסור שמיתוך דמוקרטיה תצא דיקטטורה כמו בגרמניה או איטליה.אם אנו חפצים
לחיות עלינו להרוג.בארץ ישראל תיווצר לצערי רק מדינת לאום אחת.יהודית או איסלמית.כדאי לכולם להפנים זאת ולדעת
כי אם מדינת ישראל תחדל להיות מדינה יהודית אז ליהודים לא תהיה זכות קיום במקום אחר!!!
טל – אתה כל כך נאיבי, מאד בנלי, וכנראה גם מזיק. אמרת שהחזון שלך נשבע הזוי? הוא אכן כך.
אתה לא רוצה שהציבור הרחב יקבע עבורך ואני ממש לא רוצה שאתה נקבע בשבילי. אתה לא נשמע לי מישהו שאני רוצה שיוביל אותי או יקבע עבורי.
החיים הרבה יותר מורכבים. כדי שציבור יתנהל כציבור, יש צורך לקבל החלטות, לא רק לדון. מי יקבל את ההחלטות לשיטתך? הציבור? בהצבעה? מי ינהל אותה? אתה? הממשלה? מי יחליט מה חשוב שהציבור יחליט ומה חשוב שיוחלט ע"י הגוף המנהל? הרי אי אפשר להעמיד הכל להחלטה ציבורית המונית. ולמי יש זמן לזה? האם יש לך משפחה ועבודה תובענית כמוני או שיש לך זמן? ומה קורה שאתה חולה ולא יכול להצביע – תסכים שאני אחליט בשבילך? ומה עושים עם אילו שלא מוכנים לקבל את דעת הרוב (למעשה כמוך כרגע)?
כל אחד שיש לו מחשב וזמן יכול לדבר שטויות ולצערי אפילו להזיק…
אמיר
טל – אתה כל כך נאיבי, מאד בנלי, וכנראה גם מזיק. אמרת שהחזון שלך נשבע הזוי? הוא אכן כך.
אתה לא רוצה שהציבור הרחב יקבע עבורך ואני ממש לא רוצה שאתה נקבע בשבילי. אתה לא נשמע לי מישהו שאני רוצה שיוביל אותי או יקבע עבורי.
החיים הרבה יותר מורכבים. כדי שציבור יתנהל כציבור, יש צורך לקבל החלטות, לא רק לדון. מי יקבל את ההחלטות לשיטתך? הציבור? בהצבעה? מי ינהל אותה? אתה? הממשלה? מי יחליט מה חשוב שהציבור יחליט ומה חשוב שיוחלט ע"י הגוף המנהל? הרי אי אפשר להעמיד הכל להחלטה ציבורית המונית. ולמי יש זמן לזה? האם יש לך משפחה ועבודה תובענית כמוני או שיש לך זמן? ומה קורה שאתה חולה ולא יכול להצביע – תסכים שאני אחליט בשבילך? ומה עושים עם אילו שלא מוכנים לקבל את דעת הרוב (למעשה כמוך כרגע)?
כל אחד שיש לו מחשב וזמן יכול לדבר שטויות ולצערי אפילו להזיק…
אמיר