עידכונים והמשבר הכלכלי העולמי

טוב חברים,

כבר הרבה זמן לא כתבתי. יש לי לכך הסברים טובים. אני עסוק מאד בתקופה האחרונה בשקוף ובתנועה לדמוקרטיה ישירה.שתי היוזמות הללו מעונינות לקדם ערכים דמוקרטיים בחברה הישראלית, ובזמן האחרון הקדשתי את רוב מרצי לקידום וסיועה לתנועות הללו.

בנוסף אני קורא ספרים רבים ולומד תוך כדי דיון עם אנשים רבים ברשת ומחוץ לרשת, על בעיות של קפיטליזם וסוציאל-דמוקרטיה. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה הוא "ההיסטוריה העממית של ארצות הברית" מאת הווארד זין. הספר מתאר את היכולת של ארצות הברית לדרוס זכויות אדם, בגלל תאוות הממון של האולגירכיות השולטות בה. יחד עם זאת הספר מתעלם מחלק גדול מאזרחי ארצות הברית ורצונותיהם – קרי, המרכז והימין הפוליטי. ובכך הוא מפספס את האפשרות האמיתית ליצור שינוי. אם הזמן, והקב"ה יאפשרו לי, אשמח לרשום עליו יום אחד סיכום ארוך יותר. בינתיים, אני ממליץ לכם מאד לקרוא את הספר.

אבל הדבר שבגינו אני כותב את הפוסט הוא המשבר הפיננסי העולמי. כבר זמן רב אני גם לומד על כלכלה (בעיקר בגלל סוגיות של קפיטליזם מול סוציאל-דמוקרטיה). ושמתי לב שלאורך ההיסטוריה התחוללו משברים כלכלים, שכמעט תמיד יש להם תופעה מקדימה אופיינית. כמעט תמיד, לפני שהבורסה קורסת, הציבור נוהר להשקיע בבורסה. ב-1929,הייתה נהירה כזאת,כך גם ב-1983, במשבר אצלנו (למעשה הבנקים חייבו אז את החוסכים והלווים להשקיע בבורסה). כך גם בדוט.קום ב-2000. נדמה לי שגם במשבר של 1994 אצלנו, התרחשה אותה תופעה. הנהירה האופינית התרחשה גם בשנה האחרונה, לקראת המשבר הנוכחי. מתוך הספר של זין, אני גם לומד שאותה תופעה עם אותה נהירה אופיינית, התרחשה במחזוריות של 20 שנים לערך, בארה"ב גם במאה ה-19.

הסיבה לכך, לדעתי, היא שבמהלך הרגיל של הבורסה, רוב ההשקעות מתבצעות בדרכים סולידיות, הידועות ליודעי ח"ן בבורסה. אך כאשר מתחילות להסתיים דרכי גיוס הכספים הרגילות (קרי, כספים של בעלי הון ותאגידים) , מתחיל להיווצר צורך בעוד השקעות, שדורשות כספים ממקורות לא רגילים. אז ממוצאים כל מיני מינופים, הלוואות חובקות עולם וכיוב'. ובמידה וזה אינו מספיק,פונים בתי ההשקעות אל הציבור הרחב, כדי לגייס כסף מהציבור. הציבור עצמו כתוצאה מהפירסומות מתחיל להתעורר, ולהתחיל להעביר את המידע שהבורסה היא כלי בטוח להרוויח הרבה כסף. הציבור מזין את עצמו במידע בלתי אמין, ולבורסה זורם עוד ועוד כסף (בחזקת "שוחד יעוור עיני צדיקים"). בשלב כל שהוא, מסתבר שהציפיות הגדלות שבנו על הבורסה הן יותר דימיון ממציאות, ואז המשקיעים מתחילים לברוח. כשהמשקיעים מתחילים לברוח, נגמר הכסף הדרוש להשקעה, ועסקים מתחילים לקרוס. בשלב הזה, הציבור מבין שהבורסה עומדת להפסיד, ואז מתחוללת הדהרה הגדולה החוצה, שמביאה למשבר.

כאשר השוק נרגע, שוב מתחיל הטיפוס האיטי למעלה, כדי ששוב הגלגל יתהפך.
את החוויה של הבאז הציבורי יצא לי לחוות שלוש פעמים כבר. ב-1994, הייתי בקבע, ואת המשכורת שלי הפקדתי בקרנות סולידיות, לאור עצתם של יודעי ח"ן (נדמה לי שזה היה הבנקאי שלי). אני בד"כ אדם מאד זהיר, ולכן לא הצליחו לגרום ליי להשקיע בקרנות הסיכון. כאשר המשבר בבורסה פגע בנו, אני איבדתי רק 15% מערך הכסף שלי. חברים אחרים איבדו כ-50% מערך כספם.

ב-2000 לקראת משבר הדוט.קום, התחלתי לשמוע שאנשים מדברים על האינטרנט הצומח במהירות ואת הכדאיות שבהשקעה בו. באותה תקופה ה-web2 עוד לא היה קיים, וגלשנו במודמים 56K. המתקדמים שבינינו גלשו בISDN. אני הכרתי את האינטרנט היטב, וידעתי שבאותה תקופה, הציפיות שאנשים תלו בו, לא התאימו ליכולות שלו. כל הניסיונות שלי להסביר לאנשים סביבי שאין כיסוי לציפיות שלהם באותה תקופה, נועדו לכישלון. כולם היו בטוחים שהם עומדים להרוויח מיליונים. ואז הבורסה נפלה.

בתקופה האחרונה, שוב שמעתי אנשים שמסבירים לי עד כמה ההשקעה בבורסה כדאית ואי אפשר להפסיד בה. ושוב הבורסה קרסה.
אבל בסה"כ, ניתן לאמר שהבורסה צמחה לאורך עשרות השנים.ניתן לראות זאת במדד הכללי של הבורסה בניו-יורק שעלתה מ-30 נקדות ב-1895, ללמעלה מ-10000 נקודות ב- 2008 (מדד דאו-ג'ונס). גם הקריסה הנוכחית כנראה תעבור בתוך תקופה מסויימת (אני מעריך שהיא תיקח חצי שנה), ולאחר מכן יתחילו עליות בבורסה. הפעם,תהיה צמיחה בשוק, בגלל הגדילה המשמעותית של הודו וסין, שיגרמו לגדילה מסיבית בשוק הצרכנים, ואיתם לגדילה במיזמים, במפמדד דאו-ג’ונסעלים ובתאגידים.

היוצא מן הכלל הזה, יהיה אם ארצות הברית תקרוס.תיאוריות מדעיות או כלכליות, שוכחות להתייחס לארועים "לא צפויים". והסקלה של התיאוריות המדעיות, אינן מתייחסות לקריסתן של איפריות שלרוב דורשות מאות שנים.

אז אם אתם רוצים עצה חינם (שאני עצמי ממש לא עומד ליישם, בגלל הרגליי הזהירים) , אני ממליץ לכם לחכות חצי שנה עד שכולם ישכחו מהבורסה. אז תקחו חלק מסויים מהכסף שלכם (לא את זה הדרוש לקיומכם) ותשקיעו אותו במניות הון-סיכון מפוזרות. וכאשר שוב תשמעו שכדאי להשקיע בבורסה, בשקט בשקט תוציאו את הכסף שלכם החוצה. תשקיעו בתוכניות חסכון. תתאפקו ואל תשקיעו בבורסה, אפילו אם החברים שלכם עושים רווח של 10% ביום. כשיגיע המשבר הבא, תחכו שוב חצי שנה, ותתחילו עוד פעם מהתחלה.

ואולי, יום אחד כשתהיו עשירים, תזכרו מי נתן לכם את העצה, ותשלחו צ'ק עם מילת תודה צוחק

Facebook Comments

8 thoughts on “עידכונים והמשבר הכלכלי העולמי

  1. ירדן

    נשמע הגיוני ומשכנע אבל לי נראה שההחלטה הכי נכונה בתחום הזה היא פשוט לא להמר עם הכסף שלי. אני ארוויח אותו בעבודה כמו שצריך וכמה שאני ארוויח זה כמה שיהיה לי. כסף שבא בקלות ילך בקלות. אם אני אעבוד כמו שצריך אני לא אצטרך להמר עם הכסף שלי מלכתחילה…

    Reply
  2. חוד התער

    באמת מעניין המשבר הזה. למשל, מסתבר שיש מכשיר פיננסי מופשט ומינופי שנקרא CDS , שנפח השוק שלו יותר גדול מסך שוק המשכנתאות האמריקאי ( כ- 15 טריליון דולר ). או כמו שתומס פרידמן אומר : We are all connected, and nobody is in charge . נראה מה ייצא מפגישות המנהיגים לגבי שוק הפיננסים העולמי.

    Reply
  3. טל ירון

    חוד,
    מה שאתה אומר, הוא בעצם שהשוק מתנהג ללא רועה אנושי. הרועה שאני מזהה כאן הוא תאוות הכסף. ונראה שהרועה הזה מצליח מצד אחד לגרום לאנושות לגדול ולהתעצם טגנולוגית, אבל מצד שני הוא מביא את המשק העולמי לקריסה פעם בכמה שנים. אני חושב שאם נבין את הרועה הזה, נוכל ללמוד למתן את ההתרסקויות שהוא גורם. אם למשל נפתח כלים עצמאיים עבור הציבור לזהות את התנהגות הבורסה (לפחות על פי הדוגמא שהבאתי) נוכל לגרום לשוק להתנהג ביתר מתינות.

    המידע שאני מתאר כבר קיים. קראתי שקרנות גידור ידעו כמה חודשים מראש שאיסלנד הגזימה, והם ציפו שהיא עומדת לקרוס. זה רק הציבור שלא ידע. אם היה לציבור כלים טובים לדעת את זה מראש, יכול להיות שהפגיעה לא הייתה דראסטית כל כך. ואיסלנד הייתה עוברת את המשבר יותר בקלות.

    אבל בעצם, כשאני חושב על זה, אני מגלה ש"שוחד יעוור עיני צדיקים". להערכתי כשהציבור שוב יחשף לרווחים מהירים בבורסה, הוא לא יקשיב לעצות (מה גם שבעלי העיתונים, שהם למעשה בעלי הון, ישאפו להלעיט את הציבור בהמלצות להשקיע בבורסה). אבל אולי לאט לאט ככל שתתפתח הבלוגוספירה, והדעות העצמאיות יתרבו, הציבור ילמד לרסן את עצמו.
    🙄

    Reply
  4. עמית

    הבעיה היא הסתכלות כללית כשצריך הסתכלות מפורטת.
    נכון שמדד במניות עלה במשך מאה השנים האחרונות אבל הוא מייצג דברים שונים לגמרי.
    אם קניתי סל מניות של 10 מניות בשנת 1900 היום במקרה הטוב רק תאגיד אחד קיים, כל היתר פשטו את הרגל מזמן.

    אם רוצים לעמוד את הסיכוי והסיכון בהשקעה במניות לאורך זמן ארוך מכמה חודשים, יש לפתח מדד שונה לחלוטין.

    לגבי אפשר לומר בקצרה כי יש לפרק את הבורסה לשני חלקים – חלק א. השקעות בחברות ממשיות/גיוס הון לצורך ייצור.
    חלק ב. נגזרות פיננסיות סחורות עתידיות סחר מטבע כל אלו יתבצעו במוסדות אחרים (מציע לקרוה להם קזינוס) המשתתפים (מהמרים) יחתמו על מסמך הבנות בו הם מראים שהם מודעים לסיכונים. על הרווחים בשוק הזה יש להטיל מיסים גבוהים.

    Reply
  5. טל ירון

    עמית שלום,

    תודה על המידע,

    האם אני לא יכול פשוט לשים את הכסף על סל מניות שייצג את מדד תל-אביב 100 או את המדד האמריקאי שלעיל?

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *