על רעיונות נפיצים

בדיון מתמשך על היכולת של הציבור להשפיע על הממשל, מציעה יונית (כוסית עם אובססיה שואה), בפוסט "Ordnung muss sein", כי כדי ליצור שינוי חברתי יש ליצור רעיונות שיאחזו בהמונים.  

זו עדיין נותרה הפואנטה בעיני, שבלעדיה אין כלום. גוף אחד, קול אחד, שמושך אחריו מספיק אנשים כדי להזיז משהו. שום דבר לא זז בלי מסה קריטית, בלי אלפי ועשרות אלפי אנשים מחוייבים לשינוי. אם אתה לא מאמין שיכול להיות כאן דבר כזה, אתה לא מאמין באפשרות לשינוי.

“אין כלי הנשק של הביקורת יכולים לבוא במקום ביקורת שבאמצעות כלי הנשק. רק באמצעותה של עוצמה חומרית ניתן להפוך את העוצמה החומרית על פיה, אולם גם התיאוריה נהפכת לעוצמה חומרית מרגע שהיא אוחזת בהמונים”.

כך על פי יונית, יהיה עלינו למצוא תיאקובעת מספר אלמנטים הכרחייםוריה, שתהפוך לעצמה חומרית. הבעיה היא שאין לנו תיאוריה כזאת . בעבר היו אנשים שהיו מסוגלים ליצר תיאוריות כאלו. קארל מרקס, הנפיק תיאוריה שסחפה עשרות מיליונים ושינתה את העולם. ג'והן לוק, עיצב את הדמוקרטיה המודרנית, ובעיקבות רעיונותיו הפכה המהפכה האנגלית ללגיטימית, וחוקתה של ארה"ב נוצרה. כאשר צורפה הרעיונות של רוסו לרעיונותיו של לוק, נוצר חומר הנפץ שהניע את המהפכה הצרפתית, ולאחריה את המהפכות של אביב העמים. פילוסופים חזקים, הצליחו בעבר ליצור "עוצמה חומרית".

אלא שכיום אין המצב כך. כיום העולם נעשה מורכב יותר, מסובך יותר מידי מכדי שפילוסוף בודד יוכל ליצור רעיונות כאלו. ניטשה כותב על כך ב"מעבר לטוב ולרע" (מעבר לטוב ולרע, אנו המלומדים, פיסקה 205) 

 "מגדל המדעים נתרחב בהקפו, הצטמח לממדים עצומים ועמו גברה הסבירות, שהפילוסוף יתעייף בעודנו לומד או יכנע ויעצר אי-שם באמצע על מנת ל"התמחות", ולעולם לא יגיע עד ראש המגדל, שממנו יהיה לו מבט כולל, מקיף ומשפיל ראות סביבו…"

הבריות נעשו גם הן ביקורתיות יותר לרעיונותיהם של הוגים, ושוב לא ניתן להניען ברעיונות העבר של סוציאליזם או ליברנטיות.

אם ברצונונו לשנות, יהיה עלינו לפתח רעיונות אמיתיים, שנותנים פתרונות לתחלואי החברה המודרנית. רעיונות שהציבור ירגיש שיש בידהם למצוא מזור מלא ושלם למצוקותיו. רעיונות שהציבור ילך אחריהם.

הפילוסופיה והסוציולוגיה של המדע מראות כי חייבים להתקיים מספר אלמנטים בסיסים כדי ליצור רעיונות אמיתיים.

  1. חייבת להיות קהילה אינטלקטואלית, שנושא מסוים מעניין אותה וחשוב לה.
  2. חייבת להיות הסתמכות על תצפיות וניסויים אימפריים.
  3. חייבת להיות ביקורת הדדית ופתיחות לקבלת הביקורת מצד באי הקהילה (וגם מחוצה לה).
  4. חייבת להיות הטרוגניות בדעות.

באופן עקרוני, דבר זה היה צריך להתקיים באקדמיות שלנו, אך לצערי אין הדבר כך. כפי שכבר אמרת י בעבר. מדעי החברה, שאמורים לייצר עבורנו את הפתרונות הנ"ל נגועים בשתלטנות דעתנית. בחוסר פתיחות מחשבתית ובפולטיזציית יתר. כל אלו משתקים את האקדמיה ואינם מאפשרים לה לייצר רעיונות פרדוקטיביים.

 לכן אם נרצה ליצור פתרונות אמיתיים עבור חוליי החברה, יהי עלינו להקים קהילה אינטלקטואלית כזאת מהתחלה. כל מה שדרוש לשם כך הם בהתחלה שני אנשים שנושא רווחת האדם יעניין אותם, בעלי דעות כלכליות/חברתיות נוגדות, המסוגלים לדיון אינטלקטואלי ביקורתי. אני מניח שכהקהילה תתחיל להניב תוצרים רעיוניים, יצטרפו אליה בהמשך רבים טובים אחרים.

אני מנסה להקים קהילה כזאת. האם תריצי/ה להצטרף?

ראו זאת כקריאה להקמת קהילה כזאת.

בברכה,

טל

Facebook Comments

8 thoughts on “על רעיונות נפיצים

  1. הכלכלן המתוסכל

    ראה את התשובה של אלעד כששאלתי אותו את אותה השאלה: (מקווה שזה עוזר)

    "אנחנו עובדים על הוספת עדכונים בדוא"ל אך ניתן כמובן לאפשר את הרישום באמצעות פיד פרנר.
    ראשית עליך לפתוח שם חשבון וליצור את הפיד של הבלוג שלך. הכתובת שלו היא:
    http://talyaron.blogli.co.il/feed
    כאשר אתה יוצר אותו רצוי לתת שם באנגלית!

    לאחר שהפיד נוצר בפיד ברנר, לחץ עליו, בחר ב:
    Publicize
    ואח"כ מצד שמאל ב:
    Email Subscriptions
    יתכן ותתבקש לאתחל את האפשרות של הודעות דוא"ל.

    עכשיו מצא את הכותרת:
    Subscription Link Code
    העתק את הקוד לתוך ויד'גט מסוג טקסט בתבנית שלך או הוסף קישור חדש בבלוגרול שנראה כך:
    http://www.feedburner.com/fb/a/emailverifySubmit?feedId=578556
    המספר בסוף צריך להיות המספר של הפיד שלך.

    ראה דוגמה לקישור בבלוג שלי בסרגל הצדדי תחת בלוגרול:
    http://elad.blogli.co.il/

    תבלה!

    Reply
  2. האזרח דרור

    יש כאן כמה הנחות שאני לא בטוח שאני מסכים איתם
    א. ראיה סטטית של החברה -" המצב לא טוב, עד שלמספיק אנשים נמאס, ואז הם נוהים אחרי רעיון טוב מסויים, ומביאים למהפכה\ שינוי רדיקלי לטובת הכלל." (תקנו אותי אם טעיתי) – אבל למעשה המצב החברתי משתנה באופן דינמי הרבה יותר. לדוגמה – היכולת של אנשים לא מיומנים לייצר מהפכה במאה ה17-20 היתה גדולה יותר מאשר היום, היות וצבא לא מאורגן של אנשים בעלי רובים, יכל להוות כוח צבאי חשוב בתקופה זו, בניגוד לכך, בתקופת האבירים (לפני המצאת הקשת הארוכה) ולאחר המצאת הטנק והמטוס, היכולת הזאת כמעט נעלמה – כשהיא מעלימה לא רק את האופציה (הלא רצויה בעיני) של מהפכה צבאית עממית, אלא גם את האיום שדבר כזה מהווה על הכוחות החברתיים השונים.

    עוד דוגמה לדבר דומה – הטבע אינו משחק תפקיד ואינו משתנה. אחד השינויים הגדולים בחברה המערבית היום הינו גל של מודעות לכך שהחשיבה בתחומי החברה המערבית במאות השנים האחרונות היתה מוטעית מהיסוד. האדם אינו עליון על הטבע אלא כפוף לחוקיו.

    סליחה על התוקפנות, אבל מי אמר שהאינטלקטואל הספון באקדמיה הוא תנאי הכרחי לקידום שינוי חברתי?

    "אם ברצונונו לשנות, יהיה עלינו לפתח רעיונות אמיתיים, שנותנים פתרונות לתחלואי החברה המודרנית. רעיונות שהציבור ירגיש שיש בידהם למצוא מזור מלא ושלם למצוקותיו. רעיונות שהציבור ילך אחריהם." –
    זה תאור דימיוני. לא שאין בו גרעין אמת, אבל הוא מניח שמישהו בא , פורש פתרון מא' ועד ת' ואז המון אנשים אומר "ואללה" ואם יש להם מספיק כוח זה גם עובד.

    אנשים הולכים אחרי כל מיני רעיונות. מה שחשוב הוא באמת שהרעיונות האלה עובדים. כשציבור מפתח את הרעיונות האלה לפרקטיקה הם גם מקבלים יותר כוח, ומתגלים גם בעיות שניתן אולי לפתור אותם.

    מרקס היה יכול לשבת ולכתוב עד הודעה חדשה, אבל אם הסיפור שלו לא היה מתאים למילוני אנשים שנמאס להם לעבוד בתנאי זוועה ולראות אחרים אוכלים מפרי עמלם, או אם היתה באותה תקופה טלוויזיה במקום עיתונים (עיתון זול להוציא , והפרש האיכות בין עיתון איכותי ללא איכותי היה באותה תקופה קטן יותר) – הסיכוי לכך שהיה מתרחש משהו הינו קטן למדי.

    או במילים אחרות – ירי תוך כדי תנועה: להגות, ותוך כדי זה לנסות לקדם חלופות בשטח. לא רק ביקורת, אלא בעיקר חלופה. היות והחלופה היא הביקורת הטובה ביותר.

    Reply
  3. talyaron

    דרור שלום,
    גם לפני הכנסת הקשת הארוכה לשימוש צבאי פעיל, לא היה למהפכות יותר כוח מאשר כיום. במאה ה-14 התעוררו מרידות של נתינים נגד המלוכה הצרפתית, אך הן דוכאו בכוח רב על ידי האבירים הצרפתים, שלא למדו עדיין להשתמש בקשת הארוכה (ראה על כך בסיפרה של ברברה טוכמן "a distant mirror"). דווקא המאות ה-18, 19, ו-20, התאפינו במהפכות רבות מאד, שנבעו להערכתי מהצתופפות האוכלוסיה במרכזים עירוניים, בעקבות המהפכה התעשיתית. וגם כתוצאה משיפור מערכת החינוך הציבורית (שלימדה את ההמונים לקרוא עיתונים), והופעת עיתונים שיכלו להעביר דעות בקלות. שני גורמים אלו יכלו ליצור את הכוח המניע של המפכות.

    מסכים עם הטענה, שהאדם מגלה שהוא לא עליון על חוקי הטבע.

    האינטלקטואל לא חייב להיות ספון באקדמיה (אם כי האדמיה היא מקום נוח עבורו, מבחינה כלכלית). אבל כפי שאמרתי לפני כן, את המהפכות של שלוש מאות השנים האחרונות, הינעו רעיונות שגיבשו אינטלקטואלים.

    רעיונות – כאשר אדם מחליט ללכת אחרי רעיון, הוא בדרך כלל ילך אחריו, במידה שהוא ירגיש שהרעיו נכון ויכול להוביל לפתרון בעיות שמציקות לו. נדמה לי כי בני אדם לא יבזבזו זמנם בהליכה אחר רעיונות שמראש לא נראים להם ישימים.
    אינני טוען שניתן לגבש רעיון מא' ועד ת' (רק יחידי סוגלה בהיסטוריה הצליחו לעשות זאת). ולכן אני מציע להקים קהילה אינטלקטואלית שתיצור ביחד פיתרונות כאלו.

    כן, כאשר רעיון מתחיל להתגבש לכדי ישום, יותר אנשים ילכו אחריו (מין תופעה חברתית מענינת שכזאת).

    לגבי מרקס – כן, אני חושב שאתה צודק. ככלל, הטלויזיה, מעניקה לאדם תחושה של אושר, שלהערכתי הוא אושר מזויף וריקני. זה לא הולך להיות קל…. . בכל זאת אני חושב שהיום להרבה אנשים מציקים הרבה דברים. אני מקוה שזה יתן להם כוח לצאת ולהשפיע. יתכן גם שהאינטרנט יכול ליצור השפעה טובה יותר על הממשל, גם ללא צורך בהפגנות (ראה למשל דמוקרטיה ישירה).

    כן, תמיד כדאי להתנסות…. אין ספק

    Reply
  4. Y_H

    מצטער שאני חוזר על עצמי אבל הבנתי שהוספת משהו כדי להירשם במייל אבל אני עדיין לא מוצא שום דבר כזה באתר.
    איך אני נרשם במייל?

    Reply
  5. talyaron

    כן….
    לך לדף הבית, תחת "אינטרנט" (בצד שמאל) יש "הרשמה לקבלת עידכונים באמצעות דואר אלקטרוני". לחץ על הקישור, ואז יופיע לך מסך של של feedburner
    אם יש עדיין בעיה, אנא הודעה לי.
    להתראות,
    טל

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *