לכל קוראי הבלוג,
הנכם מוזמנים למפגש הקרוב של מפגש טוב באמצע – יוצרים חברה ביחד ב-יום שלישי הקרוב, ב-23 לנובמבר 20:30 באולפנה בקדומים.
מפגשים טובים, התחילו כפרויקט דמוקרטי-ישיר בסגנון של כבוד ודיון, שנועד להפגיש בין אזרחים משמאל ומימין, כדי לנסות לגבש ביחד מוסכמות. זאת סדרת מפגשים שנועדה ליצור הסכמות ושיתופי פעולה, ביחס לעתידנו כאן במדינה. במפגש הקודם, התחלנו לבדוק את הסיפור של כל הצדדים. מהר מאד התברר לנו כי הרבה קונספציות שהיו לכל הצדדים אינן נכונות, וכי הבסיס לשיתופי פעולה הוא רחב יותר ממה שנדמה. יחד עם זאת שני הצדדים נדרשו להתקדם זה לכיוונו של זה מהבחינה המוסרית (ירון בן-עמי היטב לתאר זאת). במפגש הקרוב נשפר את שיטת השיח, ונקיים אותו באמצעות WordCafe.
הנכם מוזמנים, להצטרף לחשיבה החברתית וליצקתה של דרך חדשה. אשמח לפגוש אתכם ולהיות שותף איתכם לדרך.
שלכם,
טל
אני אישית אשתדל להגיע אם אשתחרר מהתחיבות קודמת. חבל לי שזה בהתראה קצרה ובשעה כ"כ מאוחרת (למכונית שלי אין מיגון, ומפחיד אותי לנסוע בשטחים אחרי החשכה).
עכשי לך תמצא את הדרכון…
שלום עירא,
אני מבין את החשש. יש אוטובוסים ממגוני ירי שיוצאים מכפר-סבא (קו- 81).
אך צא מתוך הנחה שאנו חיים כאן שנים ארוכות, ובתקופות הרבה יותר חמות מבחינה בטחונית. אני עצמי רוכב על אופניי בכבישים הללו לא מעט פעמים (מקדומים לרעננה ומקדומים לטירה). הכביש נחשב בטוח, ביום ובלילה. נשים וילדים נוסעים בו ולוקחים טרמפים.
וכמובן אשמח לראות אותך 🙂
כשתעשו מפגשים במקומות שלא מחייבים אותי לתת לגיטימציה לזה שבעיניי הוא מתועב כתנאי יסוד להשתתפות בהם, אשקול. אז גם תוכלו לקרוא לזה "הידברות". בינתיים, בזה שאתם עושים את זה על אדמה אנוסה אתם מדירים מהדיון כל מי שלא מוכן לתת בגופו לגיטימציה לכיבוש ולהתנחלות.
כמו שעניתי לנמרוד גם בטוויטר – אני איתו. אם אגיע היום זה יהיה בין השאר גם כדי למחות על המיקום שאתה בוחר באופן סדרתי. המתנחלים מצפים מראש שאנחנו נבוא לקראתם פיסית ובוודאי רעיונית, אבל לפי מה שראיתי בבלוג פה וגם מתיאורי המפגש הקודם, אין כל כוונה לכרות אוזניים לדעות השונות שאנחנו מביאים.
ולמרות כל זאת אני אבוא, בלי שום ציפיות כמובן, כדי להשמיע ולשמוע. כדי להגיד שניסיתי. מעין "לצאת ידי חובה", כי אני לא מצפה ללגיטימציה, לא כל שכן להסכמה מיוחדת.
ישבתי על הגדר, התנדנדתי ובסוף החלטתי שאני חוזר לעמדתי הראשונה. אני אבוא למפגש כזה אך ורק במקום ניטרלי, כלומר בתוך הקו הירוק. מצידי בגינה ציבורית במודיעין או ראש העין, אבל לא סנטימטר מעבר לקו. לדבר על הלגיטימיות של פשע בתנאים של הפושע ובזירת הפשע זו בעיה מוסרית שקשה לי להחליק הצידה.
נמרוד ועירא,
המפגשים יערכו בכל מקום בארץ לפעמים בשומרון ולפעמים במישור החוף. התנאי להידברות היא שאתה מגיע לביתו של אדם. אוכל איתו שותה איתו, ומדבר איתו.
אם אינכם יכולים להתעלות מעל כך, אולי, לצערי, אין באמת אפשרות להידברות.
צר לי על כך, אבל נמשיך עם מי שמוכן לפתוח לבו ולא להחרים מפגשים.
אם התנאי שלך הוא שאתן לגיטימציה לאותו הדבר שאנו אמורים לדון עליו, אתה לא רוצה בהידברות.
התנאי הוא שתכיר בי כאדם. תבוא אלי הביתה, ותזמין אותי אליך הביתה. זאת התנהגות מוסרית בסיסית בין בני אדם שרוצים להגיע להסכמה, לדעתי.
היא מתחילה ברצון להגיע לחיים מוסכמים ביחד, בהערכה.
שאל את הערבים, עד כמה זה מעליב, כאשר אדם אומר לך "לא אבוא לביתך".
אינך חייב להסכים עם שהותי כאן. חלק גדול מאנשי השמאל חושבים שצריך לפנות את השומרון. אבל הם מגיעים כי הם מבין שזה הבסיס להידברות. ואנו מדברים איתם, כי אנו מבינים שלא בהכרח הצד איתנו או איתם. אנו מוכנים להקשיב.
אני מכיר בך כאדם ושמח לפגוש בך. אבל "תבוא אליי הביתה" זה לא תמים כמו שאתה מציג את זה. זה "בוא תגיע למקום שאדם מוסרי לא אמור לגור בו, לדעתך, ושבעצם הגעתך אליו תאשרר את היותי שם, ואז בוא נדבר". מראש אתה מדיר מהשיחה את מי שלא מוכן לאשרר את שהותך שם, ומראש אתה מגדיר שכדי להשתתף בשיחה אני צריך לקבל את שהותך שם. מצטער, זו איננה הידברות. אם אתה רוצה להידבר, התנהגות מוסרית בסיסית בין בני אדם מחייבת שתאפשר להם להגיע באופן נייטרלי, ולא תאלץ אותם לקבל מראש הנחות יסוד שלך. אם אתה לא מוכן להקשיב למי שלא מוכן לתת גושפנקא למגוריך על אדמה גזולה, אז אתה לא "מוכן להקשיב", אלא אתה מגדיר טווח שרק בו אתה מוכן להקשיב. אז אל תמכור לי לוקשים על "הידברות", אם אתה מראש מגדיר שאת עמדתי אתה מדיר החוצה. בשם ה"הידברות" לא תקבל ממני – וכפי שאנו רואים, גם לא מאנשי שמאל אחרים – גושפנקא למגוריך בקדומים.
זאת ועוד – אם הייתי, תחת כסות של "הידברות", מזמין שיח דתיים חילוניים ביער מרוחק מכל מקום יישוב בשבת, ועוד נוזף בדתיים שהתנהגות מוסרית של בני אדם זה לבוא לפיקניק כשמזמינים אותם, סביר להניח שהיית מצדיק את הדתיים שהיו חושבים שאני לא באמת רוצה להידבר. אם הייתי מזמין מוסלמים להידברות במסעדה המגישה חזיר – איך לומר, הידברות זה כנראה לא מה שאני מעוניין בו. אילו הייתי מזמין אותך להידבר עמי בביתי עמוס החתול, ואתה אלרגי לחתולים, סביר שהיית מסרב (למרות הדיבורים היפים על "התנהגות מוסרית בסיסית בין בני אדם"). אין שום בסיס מוסרי שמחייב אותי להגיע אליך הביתה כדי להיחשב לאדם מוסרי, ואם אתה מתנה את ההידברות עמי בעשיית מעשה שמצפוני לא יתיר לי לעשות כשאנחנו צריכים לדבר בדיוק על אותו הצו המצפוני, אתה לא רוצה להידבר עמי. אז יודע מה, הנה עסקה: אני אבוא להידבר בקדומים אם אתה תהיה מוכן לכך שהנחת היסוד של הדיון תהיה שההתנחלויות כולן הן פשע מלחמה, והמתנחלים פושעי מלחמה, וכולם עד אחד צריכים להתפנות משם, ורצוי אתמול, ותתחייב לפנות מתנחל אחד בסוף הערב ולהרוס את ביתו. מה אתה אומר, אתה תהיה מוכן לעשות ויתור על אידאולוגיה וצו מצפון כדי להידבר?
נמרוד,
כאשר העלתי את הרעיון לפני חברים כאן בקדומים, הם אמרו… עוד פעם אנו צריכים ללכת להתרפס בפני השמאלנים הללו. בעבר ירדנו לשפלה לפגישות הדברות, והתחושה היתה שאנו צריכים להתחנן. כאשר מדברים מדברים ממקום של שיוויון. תל-אביב אינה מקום ניטרלי, וכך גם לא ירושליים.
היופי של המהלך הזה, שהתחילו אנשי השמאל, הוא שאנשי השמאל שהתנגדו לישבתנו כאן, באו ואמרו את דבריהם. הם באו עד אלינו, ובלי כחל וסרק, אמרו את אשר היה להם. זה אולי לא היה נוח לשמוע, אבל זה התחיל תהליך הדברות. תהליך שהתחיל לחבר עולמות. זה היה מעשה אמיץ ודמוקרטי מאד בעיניי. הרבה יותר מאשר לדבר מרחוק.
המעשה עדיף על גבולות שאנשים שמים לעצמם, בפני שיחה עם האחר. כך אני, יורד לתל-אביב (כי אני גר בהרים), כבר שלוש שנים כדי לפעול למען דמוקרטיה. אנו אוכלים ביחד, ומעולם לא נתתי לכשרות להפריע לנו. אם ישבנו בבית קפה לא כשר, דאגתי להזמין דברים שאי אפשר להטריפם. כשהחברה אכלו חזיר, אני הסתפקתי בלחם. כי ידעתי שעלינו לבנות חברה ביחד בהדברות, ולא בהרמת חומות שלא לצורך.
נמרוד, פעם פעלנו ביחד לזמן קצר למען הדמוקרטיה. אני חושב שהמשך פעילות ביחד, חשוב למציאת דרכים משותפות ודמוקרטיות לנהל את המדינה הזאת. היכולת שלך, היכולות שלי, והיכולות של כלונו לפעול ביחד חשובה למציאת פתרון מוסרי למצב. אני יכול להגיד לך שההגעה של אנשי השמאל לקדומים, פתחה מקום להרבה מחשבה.
אינני חושב שאתה נותן לגיטמציה להתנחלויות בכך שאתה בא לכאן. אבל אתה כן נותן לגיטמציה לתהליכים דמוקרטים חשובים של דיון, כדרך לשנות את המציאות, כאשר תגיע.
בוא נדון. פעם אצלי, ופעם אצלך. אני אישית מבטיח לאכול אצלך, גם אם המטבח שלך לא כשר, ואתה תוכל להתארח אצלי בבית ולהגיד לי וגם להודיע מול עם ועדה, שלדעתך הישיבה שלי כאן אינה לגיטמית. הצבת מחסומים, כל שהם, מרחיקה לדעתי פתרונות דמוקרטיים.
בואו נעשה מעשה.
עירא ונמרוד, אם בכל זאת תגיעו. צרו איתי קשר טלפוני 052-6079419, ואנסה להתאים לכם טרמפ לכאן.
שלכם,
טל
נא. אז אתה לא מוכן שהדיון יצא מנקודת הנחה שההתנחלויות הן פשע מלחמה ושהמתנחלים הם פושעי מלחמה. אבל אתה דורש ממני להתחיל את הדיון מנקודת הנחה שההתנחלויות הן לגיטימיות, ולספק את הלגיטימציה הזו בהגעתי. מצטער, לא יקרה. ואלא אם כן אתה יוצא מנקודת הנחה שתל אביב איננה מקום שלגיטימי לגור בו, אז היא – כמו כל יישוב בתחומי הקו הירוק – מקום שלאיש מאיתנו אין בעיה להגיע אליו. רוצה לדבר ממקום של שוויון, נפגש בבתי קפה. אבל אם אני מראש צריך לוותר על העקרונות שלי ולתת גושפנקא בהגעתי לאותו הדבר שעליו צריך להידבר, לקבל מראש שזה בסדר גמור שיהודים חיים בקדומים ולהודיע שאני יכול לחיות עם זה בהגעתי, בזמן שאתה לא עושה אפילו רבע מההקרבה הזו, זה לא מקום של שוויון, ואני לא אתרפס בפניך ואשכח את עקרונותיי רק כי נפנפת בדגל ההידברות. רוצה להידבר? אין בעיה. אל תכריח אותי לקבל את העמדה המוסרית שלך לפני כן, כי אז אין מדובר בהידברות, מדובר בקבלת לגיטימציה שאין לך.
לגבי המפגשים בתל אביב, חבל שלא ידעתי עליהם. לזה כמובן שאין לי שום בעיה להגיע. כמו שאמרתי, גם בראש העין, שזה היישוב הישראלי הלגיטימי האחרון בכביש אליך, עד לשם אין לי בעיה להגיע.
אגדיל ואומר, שכיון שיש לכם לטענתך שכנות טובה עם שלושה כפרים ערביים ליד קדומים, אולי אחד מחבריך/שכניך ירצה לארח שיחה משולשת-עמדות אצלו בחצר? אני אשמח לשבת בשטח ציבורי שם ולדון (נמרוד, נשמע לך טוב? טל, אני מרים לך להנחתה). אבל אני לא יכול לדרוך בהתנחלות למטרות כאלו ושהמיקום יהיה לגיטימי ושקוף כשהוא נעוץ כמסמר במרכז הדיון.
אז אני מבקש שלא תגיד שוב שאנחנו מחרימים את ההדברות או את המארחים. אנחנו מדירים רגלינו מהגיאוגרפיה באופן ספציפי ומפורש.
עירא היקר
אני מכבד את עקרונותך וחוכמתך אני מבין שאתה מאמין כי המתישבים בי"ש עושים מעשה נבלה. האמונה הזאת חזקה בך ואתה מצייר אותם בדמיונך שורפים כפרים ערבים גונבים אדמות של אנשים אחרים.
באותו אופן נוהגים מנהיגי הפלסטינים איתם אתה רוצה משתף פעולה. הם מכריזים שלא יעשו משא ומתן עד שלא תהיה הקפאה מלאה של 100% כולל ירושלים כולל בנייה שהחלה ואנשים שנמצאים במחויבויות עצומות אינם יכולים לבנות.
אני מבין את הרעיון הנשגב והעקרונות הגדולים אולם אני חושב שאתה מפספס את המטרה.
לו היו הפלסטינים למשל לא עוצרים את המשא ומתןאני מאמין שתוך שלושה חודשים היו הישראלים והפלסטינים מגיעים להסכם גבולות. בהסכם זה היה ברור איזו אדמה תשאר ישראלית ואילו פיצויים יקבלו הפלסטינים. בהסכם כזה ישראל מן הסתם גם תפרק לא מעט מההתנחלויות או שתגיע להסדרים טריטוריאליים מספקים.
לא רק זאת, המתנחלים היו יוצאים למשא בנייה … שופכים מליונים על שעות עבודה של פלסטינים מהשטחים וממנים את לימודי בית הספר והאוניברסיטה של הילדים שלהם. ואולי גם חלק מהתשתיות ישמשו את המדינה הפלסטינית שתקום רק אחרי שנגיע להסכם.
בסוף 3 חודשים לא יבנו 100,000 יחידות דיור, אולי יבנו כמה מאות אבל נגיע לשלב מאוד חשוב בשינוי שאנחנו צריכים לעבור עם הפלסטינים – שלב סימון הגבולות.
אבל נראה לי שאתה לא מאמין שישראל רוצה להגיע לשלום עם הפלסטינים, הישראל שאתה מציע מתכוננת להלחם בהם עד עולם ולא ניתן יהיה להגיע להסכם גבולות לכן כנראה אתה מאמין שלא כדאי לקחת את הסיכון של אי הקפאה תמורת הסכם גבולות.
באותו עיקרון אני חושב אתה מפסיד את המעשה החשוב של דיבור עם הצד השני, אתה שם את העקרונות האישיים שלך, הערכים המוסריים הגבהוים שלך ועושה מעשה שהוא נורא בעיני – מסרב לדבר ולנסות לראות את התמונה גם מזוויות שאינם שלך.
אני חושב שזה חבל מאוד, אני חושב שזה עצוב שככה השמאל שלא פעם רואה עצמו כליברלי נוהג בקוצר ראייה ובהתנשאות שתוביל רק למאבק אלים אותו השמאל דוחה בדבריו אך מקדם במעשיו.
נמרוד,
כמה מוזר. גם הקיצונים בצד שלי אמרו את אותם הדברים שאתה אמרת. "עד שהשמאלנים לא יגיעו לעמדה המוסרית שלנו, אנו לא נגיע למפגש". כאשר לומדים על גורמי מלחמות רואים כי ההקצנה של הקיצונים בכל מחנה היא הכלי החשוב ליצירת מלחמות ומאבקים. הם מונעים מהאמצע להיפגש ולנהל חיים מתוך דיאלוג מתמיד.
אני אישית עשיתי רבות במהלך שלוש השנים האחרונות למען הידברות. אני מגיע כמעט כל שבוע לתל-אביב לקידום פרויקטים דמוקרטיים. (נסיעה של שעה לכל כיוון). אני פועל עם אנשי שמאל, מבלי שביקשתי מהם להפסיק לשנוא אותי, או להפסיק לחשוב שמקום מגוריי לא לגיטמי. הקרבתי הרבה כדי להקים עיתון דמוקרטי אלטרנטיבי (שקוף). עשיתי המון צעדים לקראת השמאל. לאחר שלוש שנים, זאת הפעם הראשונה שמישהו בשמאל עשה צעד לכיווני.
אם אתה רוצה להמשיך להתבצר בעמדותיך עשה זאת. אך בכך, לדעתי אתה מרחיק כל אפשרות לגיבוש פתרון בצורה דמוקרטית-דיונית, ומשאיר את הפתרון למאבקי כוח אלימים-מילולית. בכך אתה רק מחזק את הקיצונים בכל מחנה, לדעתי.
פרנציפים הם בדיוק האמירה של גנדי "עין תחת עין וכל העולם יהיה עיוור"
נמרוד אבישר: (13)
אני חושב שנקודת ההנחה היא שאנשים מ"תפיסות עולם שונות" שופטים באופן שונה, ולכן עבור השמאל "התנחלות" היא פשע ועבור הימין "ויתור על אדמה" היא פשע. אבל אם אנחנו מניחים כי יש פערים בתפיסות העולם נוכל אולי לקיים דיון בלי להסיק שהגעתך לקדומים או אי הגעתך לקדומים מוכיחה משהו מטענות של ימין או של שמאל.
ההנחה המשמעותית היא שכולנו אנשים, אזרחי ישראל שמעוניינים לבסס שינוי חיובי במציאות שלנו, לצד שאלות רבות ולא פשוטות שאין בידנו להכריע יש הרבה שאלות קשות ולא פשוטות שיש בידו לפתור אם נפעל יחד.
התנאי שלך שצריך לקבל את הלגיטימיות של קדומים אם רוצים לבקר בה שגויה. הדבר היחדי שצריך זה לקבל שאנשים אלה חכמים וטפשים צודקים וטועים בדיוק כמו אנשים אחרים בישראל.
עירא ונמרוד,
ראו גם: https://www.talyaron.com/ariel12b/2010/11/24/majorety-vs-radicals/
כמו שנאמר, "הבית שלך" זה לא מקום ניטרלי. זו אדמת מריבה
שאל את הערבים כמה זה מעליב כאשר אדם אומר לך (או עושה בלי להגיד לך) "עוף מהבית, עכשיו הוא שלי".
נרי:
בוא נסכים. אין בעיה.
1. התנחלות אינה פשע כשהיא על אדמה חוקית. למשל קיבוצי עוטף עזה, חלקם התחילו כ"חומה ומגדל" בלתי חוקיים, אבל הפכו לחלק חוקי ורשמי ממדינת ישראל ב1948.
2. ויתור (כמדינה) ללא תמורה על אדמה שהיא שלך זה באמת טעות איומה. אבל על השומרון? הוא לא שלנו, כי אלו שטחים צבאיים שמוחזקים 40 שנה נגד כל האמנות וההסכמים. על "נכס" כזה אין לי בעיה לוותר. הבעיה היא שהשטחים הצבאיים האלו מנוקדים בפולשים שתורתם ואמנותם היא לעקם את ידי המדינה שלי. למצוץ ממנה כספי ציבור לבניית תשתיות, להקים בה מזבלות בניגוד לחוק ובניגוד לחוקי אקולוגיה בסיסיים, להלאים בה שטחים למחייתם על חשבון תושבים ותיקים מהם ללא פיצוי כספי.
אמר לי מישהו בבלוג שה"אבו עלי" שעושים השחקנים זו הפגנה לא דמוקרטית. נסיון לעקם את החלטות המדינה, מעטים מול רבים. וכי מה הוא כל מפעל ההתיישבות? מבחינתי מתיישב בקדומים הוא אולי לא פסיכי מקריב כמו נוער הגבעות שיכולים לבנות את אותו היישוב 5-6 פעמים בלי אישורים, אבל טל ירון קרוב יותר אידאולוגית אל אותם נערי הגבעות מאשר אלי, כי הוא עושה את אותו הדבר אבל בוילה מרווחת בבניה מסובסדת מכיסי ובמיסים מופחתים על חשבוני. אינכם מוכנים להכיר בעובדה שקדומים "חוקית" ו"מהווה חלק מישראל" בדיוק כמו ימית, נצרים, יישובי גב ההר והאחזויות נערי הגבעות. כולן הוקמו על אדמות שלא סופחו מנהלתית לישראל, עולות לנו בדחיית השלום, בחיי אדם, בבטחון וכמובן בשורה התחתית בהרבה כסף. אני מאמין שזה עולה לנו גם ביושרה המצפונית והמוסרית, בהתפוררות החברה ובהתרחקות מערכי המוסר היהודי.
אם אתה מוכן להבין שזו משמעות ההתנחלויות בעיני, אתה יכול להתחיל להבין למה אני לא מוכן לבוא פיסית עד לקדומים כדי לדסקס את זה. אני מוכן לדסקס את זה בכל מקום אחר (הנה, אנחנו עושים את זה באינטרנט, אני מוכן גם לדבר איתכם טלפונית ובסקייפ, אבל ביישובים יהודיים מחוץ לקו הירוק אני חושב שמוצדק לי להתנגד מלדרוך).
עירא ידידי (19)
בשום פנים ואופן איני חושב לתת מילים בפיך, לפעמים סגנון הכתיבה שלי הוא כזה ואני מתנצל. מה שקובע זה מה שאתה אומר ולא מה שאני אומר על מה שאתה אומר.
אם אתה הולך ל1948 הרי השטח בסוף מלחמת העצמאות היה גדול יותר מהשטח של החלוקה, ישראל סיפחה לעצמה את השטחים האלה ואני חושב שכמוני אתה מכיר את הפעולות של ישראל ב1948 לסלק ערבים. פשע הוא פשע או שיש מחילה לפשעים מסויימים?
הסיבה ששטחי פלסטין הם הפקר היא שלציבור הערבי בפלסטין לא היתה ישות מדינית ופוליטת אחידה ב1947. נקודה זאת אפשר ליהודית אירופאים לאחר מלחמת העולם השנייה לפעול במסגרת משומנת ומתוחכמת באו"ם לקבלת תוכנית החלוקה, יש אנשים כמו פרופ’ בני מוריס (אמירה לם) שאומר שיש סבירות גבוהה (אין מסמוך מוצק, מטבע הדברים) לכך שההצבעה באו”ם בנובמבר 47′ לקראת תוכנית החלוקה לוותה במתן שוחד, אז אין להתפלא על כך שהמעשה המגונה נמשך לאורך כל תולדותיה: “קיומה של מדינת ישראל היה על הפרק וכל האמצעים היו כשרים“. (מקור)
ראה עוד מתוך מסמך של משרד החינוך מדינת ישראל : משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית אגף המפמ"רים הפיקוח על הוראת היסטוריה : חלקם של יהודי ארה"ב באחריות לעם היהודי ובלחץ שהפעילו להקמת מדינת ישראל, בשנים 1945 -1949 ( 2-3 שיעורים) הוכן על ידי: יעל אוהד-קרני, ד"ר אורנה כץ אתר
3. גיוס דעת הקהל היהודית והכללית לתמיכה בעניין הציוני- יהודי ארה"ב פנו באופן מאורגן לסנטורים, חברי קונגרס ומושלי מדינות, ויצרו בכך לחץ עקיף על הממשל; הצפת הבית הלבן במברקים ומכתבי מחאה על הנסיגה מתוכנית החלוקה, או לחילופין – בדרישה להכיר במדינה היהודית לכשתקום; גיוס ארגונים לא יהודיים כגון איגודים מקצועיים וכנסיות פרוטסטנטיות ממוּסדות על מנת להעצים את תמיכת הציבור האמריקני בתוכנית החלוקה והקמת מדינה יהודית; פעילויות מחאה המוניות – (אפריל 1948) תהלוכת הזדהות בניו יורק של 50,000 חיילים משוחררים יהודים, נושאי דגל כחול-לבן, אליהם הצטרפו 250,000 אמריקנים. בתום המצעד התקיימה עצרת גדולה בהשתתפות כ-150,000 איש; הכרזה על יום תפילה ותחינה למען א"י – סגירת כל עסקי היהודים ניו יורק ושיקגו, כמחאה על נסיגת הממשל מתמיכתו בתוכנית החלוקה; ערב ההצבעה באו"ם פנו נציגי הקהילות היהודיות ליצרן הצמיגים הגדול פיירסטון וביקשו ממנו לדאוג שליבריה, מקור הגומי לצמיגיו, תצביע בעד תוכנית החלוקה. פיירסטון אשר חשש מחרם יהודי על מוצריו, עשה כבקשתם, וליבריה הכריעה בעד תוכנית החלוקה.
מקור: http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/DF5EDAFE-765B-465D-8571-201F02663B4D/108152/Achrayut.doc
==============================
בתמצית אני טוען כי חלקים רבים של מדינת ישראל לא התקבלו מתוך שיקול ערכי בין לאומי אלה הושגו דרך הפעלת כוח יהודי כלל עולמי. לפי השיטה שאתה מציע, אני מבין שיש בעיה עם שטחי אשקלון, יפו, המשולש ועוד.
===============================
ההתנחלויות הם מציאות, אם זה היה תלוי בי זה לא היה מתחיל, אני לא חושב שזה טוב ליהודים, אבל אני לא כל ישראל ודעתי המחוכמת אינה יכולה למציאות וכיום פרוייקט ההתנחלויות קיים והציבור בו, אנשים שנולדו וגדלו שם במיטב חייהם הם אחים לנו במדינה.
אם אני לוקח את עמדתך ברצינות, שאתה רואה במתישבי קדומים פושעים, הרי אני לא מצליח לראות אילו יחסים לא אלימים אתה רואה איתם ואיזה עתיד שאין בו אונס, אונס של המתישבים בי"ש לעזוב את בתיהם לדרכך או אונס של הפלסטינים לקבל את היישובים האלה לדרכם.
הכותרת של הפוסט היא "ליצור חברה יחד" כזו שתכיל את כולם, אבל אתה לא רוצה להשתתף באתגר הזה, אתה מציע דרך אחת נכונה שהיא שלך וכל השאר – פושעים.