דמוקרטיה? קומוניזם? המקרה של יוון

אני קורא את ספרו של צ'ר'ציל על מלחמת העולם השניה. זוהי סדרת ספרים עבי כרס (שישה כרכים, שכל אחד מהם מכיל בין 600 ל-800 עמודים). הספרים מלאים במכתבים שצ'ר'ציל כתב בזמן המלחמה למנהיגים, ובפרשנות של צ'רצ'יל לארועים.

כרגע אני נמצא בסוף 1944, תחילת 1945. ארוע מעניין שתפס את עיני, קשור מאד למתרחש כיום. הארוע קשור לקומוניזם ולדמוקרטיה ביוון.

הסיפור מתחיל ב-1941, כאשר הגרמנים כבשו את המדינות הבאלקניות. הבריטים שהיו בקשרי ידידיות עם יוון, ניסו לסייע ליוונים במניעת הכיבוש. במבצע נועז הם לחמו יחד עם הצבא היווני כנגד הגרמנים, אך נכשלו במשימתם. לאחר הכיבוש הגרמני, קשרי החברות בין העמים לא נקטעו. הבריטים סיעו למחתרות היווניות וגם למחתרות אחרות בבלקן להתמרד כנגד הגרמנים, וארחו את הממשלה יוונית הגולה בלונדון. הבריטים סיפקו למחתרות נשק וקצינים שסייעו בהדרכה ותיאום.

המחתרות היווניות וגם המחתרות היוגוסלביות, היו מורכבות בתחילה ממחתרות לאומיות ומחתרות קומוניסטיות. אך תוך כדי הקרבות, הוכיחו המחתרות הקומוניסטיות, יכולת לחימה ועיקשות גדולה יותר. ובמהלך המלחמה, היו אלו המחתרת הקומוניסטית של טיטו ביגוסלביה, וה-ELAS , הקומונסטית ביוון, ששרדו את הגרמנים והיוו להם יריב אכזר ומטריד.

בסוף 1944, כאשר הצבאות הרוסים התחילו לחדור לאזור הבלאקנים, נאלצו הגרמנים לנטוש את יוון ולברוח צפונה, לפני שהמכבש הרוסי יקטע את דרכי הנסיגה שלהם.

מיד עם נסיגת הגרמנים באוקטובר 1944, חדרו כוחות בריטים ליוון והשתלטו על אתונה. הבריטים הביאו לאתונה את הממשלה היוונית הגולה, וקיוו ליצור במקום דמוקרטיה. אלא שבמהרה נתגלעו פערים גדולים בין מחתרת ה-ELAS הקומוניסטית, לממשלה הגולה. ה-ELAS לא הסכימו לקבל את הממשלה הגולה, והתפתחו קרבות רחוב שבהן ניסה ארגון הגרילה לכבוש את אתונה. חטיבה בריטית נלחמה ב-ELAS, ומנעה את השתלטותו.
במהלך הקרובות, הופעלה אחת מסוגי הלחימה שבה הצטיינו הקומוניסטים מאז ומעולם. השיטתה הלחימה נקראת תעמולה. פעילים קומוניסטים ברחבי העולם המערבי, התחילו להפיץ בתקשורת מידע, כאילו בריטניה מונעת מכוחות דמוקרטיים לשלוט ביוון. העיתונות בארה"ב הביעה שאט נפש ממעשי בריטניה, וגם בבריטניה היו גורמים שמתחו ביקורת קשה על צ'רצ'יל וממשלתו.

תעמולה, היא כלי נהדר לשיבוש יכולת המחשבה של הציבור. היא יכולה להציג שחור כלבן ולבן כשחור. עוד לפני מלחה"ע ה-2, השתמש גבלס בתעמולה כדי להשקיט את העולם המערבי, ולהרדים את המדינות שוחרות החופש. הנאצים הציגו את עצמם כעם שוחר שלום, שרק מחפש להשיב לגרמניה את כבודה ואת השטח שנלקח ממנה במלה"ע הראשונה. כיבוש השטחים הגרמנים באלזס-לורן, צ'כוסלובקיה, סיפוח אוסטריה וכיבוש דנציג, תוארו כמהלכים שנועדו לשחרר את המיעוטים הגרמניים. תחת מעטה ה"שלום", הסתירו הגרמנים מכונת מלחמה תאוות כוח ושלטון, שהפכה לאחד המשטרים האכזריים ביותר.

גם מכונת התעמולה הקומוניסטית, הצליחה להסתיר אמת מטרידה מאד. האמת, שכמעט בכל מקום בו הושלט שלטון קומוניסטי, מעט מאד דמוקרטיה, אם בכלל התקיימה. ברוסיה, התקיימו גלי טיהורים , ומיליונים רבים מצאו את עצמם מוצאים להורג, או סתם מתים במחנות, או ברעב. בסין מתו עשרות מיליונים ברעב, כתוצאה מרפורמות כלכליות שערך מאו טסה-טונג. הרפורמות התאפשרו, כיוון שסין היתה הדבר הכי רחוק מדמוקרטיה. היא היתה ועדיין הינה דיקטטורה ענקית. בקמבודיה, הביאה המהפכה הקומוניסטית את שלטון הקמר רוז', הרצחני, שרצח כמליון וחצי איש, רק בגלל שנחשדו בהיותם "משכילים".

הקומוניזם שעקרונותיו הבסיסים מדברים על שיוויון מלא בין בני אדם, הוביל לאורך ההיסטוריה של המאה ה-20, לשלטון דיקטטורי, שבו אדם אחד יכול היה להחליט על מחיקת חייהם של מיליונים. להערכתי, לאורך ההיסטוריה מעולם לא התקיימו משטרים כה נוראים וכה דיקטטורים כמו המשטרים הקומוניסטים.

אבל באותה תקופה, של 1944, עדיין האמינו האמריקאים וגם בריטים רבים, שקומוניזם שווה לדמוקרטיה. הם ראו את הפלישה הבריטית, ואת המלחמה באתונה, כניסיון של בריטניה למנוע מהיוונים שלטון דמוקרטי.

נשאלת לכן השאלה, כיצד יכולה דעת הקהל להבחין בין אמת לשקר? בין דמוקרטיה אמיתית, לבין משטר שקר המתחזה להיות דמוקרטיה.

בנאום שנשא בפני הפרלמנט הברטי ב – 8 לדצבר 1944, ניסה צ'רצ'יל ללמד את בני ארצו, כיצד מבחינים בין דמוקרטיה אמיתית לדמוקרטיה מזוייפת:

"תנו לי להציג לפני הבית הזה את האשמות שטוענים נגדנו… שאנו משתמשים בכוח הצבאי של הוד מלכותו, כדי לפרק מנשקם את ידידי הדמוקרטיה ביוון [ה-ELAS]… ולדכא את התנועה העממית אשר סיעה בהבסת האויב. …

השאלה שצריכה להישאל… היא מי הם חברי הדמוקרטיה, ואיך צריך לפרש את המילה דמוקרטיה? הרעיון שלי על דמוקרטיה הוא שהאדם הפשוט, הצנוע, הרגיל, זה משיש לו אישה ומשפחה, שהולך להילחם למען ארצו כאשר היא בצרות, הולך להצביע בזמנים המתאימים ושם את ההחלטה שלו בפתק ההצבעה, איזה מועמד הוא רוצה שייצג אותו בפרלמנט – הוא יסוד הדמוקרטיה. וגם חשוב שבדמוקרטיה, האיש הזה או האישה הזאת לא יפחדו, ושלא יפחידו אותם. הם צריכים לשים את הפתק בסודיות מוחלטת, מבלי שאיש יודע מה הם הצביעו. ואז הנציגים שנבחרו יכולים להיפגש ולהחליט איזה ממשלה הם רוצים ואף איזה שלטון הם רוצים. אם זאת דמוקרטיה, אז אני מצדיע לה.

…אבל אני מרגיש די אחרת לגבי דמוקרטיות רמיה. דמוקרטיה שקוראת לעצמה דמוקרטיה בגלל שהיא שמאלית. נדרשים כל מיני דברים כדי ליצור דמוקרטיה, לא רק שיהיו בה אנשי שמאל או קומוניסטים. אני לא מסכים שמפלגה תקרא לעצמה דמוקרטיה, רק בגלל שהיא מתקרבת יותר ויותר לאלמנטים שמאליים-מהפכניים. אני לא מקבל מפלגה כדמוקרטית, רק בגלל שהיא נעשת יותר אלימה, ככל שהיא יותר קטנה.

לכולנו צריכה להיות יותר כבוד לדמוקרטיה, ולא להשתמש במילה בקלות רבה מידי. הדבר האחרון שדומה לדמוקרטיה, הוא חוק ההמון, עם כנופיות של גנגסטרים, החמושים בנשק קטלני, המפלסים דרכם למרכזי ערים. תופסים נקודות משטרה, ומרכזי שלטון ומייצרים שלטון טולטליטרי ביד ברזל ובצעקות המוניות….

…אל תתיחסו אל דמוקרטיה בצורה כה מזלזלת. אל תתנו לנו להתייחס אל דמוקרטיה, כאילו היתה רק עניין של תפיסת שלטון והוצאה להורג של אלו שאינם מסכימים איתך. זאת האנטיטזה של הדמוקרטיה.

(Churchill S.W. (1953) The second world war, vol.6 pp. 293-295)

צ'רצ'יל אמר את הדברים הללו לפני שהמערב תפס את גודל האיום של הדיקטטורות הקומוניסטיות. בשנים 1949 ועד סוף שנות ה-80, יחלוף בעולם גל של ממשלות קומוניסטיות. רובן יציינו את השם "דמוקרטיה" בתוך שמן, ורובן אם לא כולן, תהפוכנה למשטרים דיקטטורים רצחניים, שיחסלו כל מתנגד או כל מי שיחשד כמתנגד. בממשלות הללו, לעם לא תהיה יכולת להביע את דעתו, לא כל שכן, להשפיע.

צ'רצ'יל זיהה את הסכנה שבמשטרים הנאציים-פאשיסטים, עוד לפני ששאר חבריו משמאל התעוררו. הוא גם זיהה את האיום הקומוניסטי, עוד לפני שחבריו בעולם המערבי זיהו את האיום הממשמש ובא. הוא השאיר לנו כלי איבחוני מצויין לראות מי היא דמוקרטיה, ומי היא דמוקרטיה-מתחזה.

ועכשיו אני מבקש מכם, הסתכלו על הברכיים הירויות של מתנגדי החמאס, ותגידו לי אם זאת דמוקרטיה, כפי שחושבים רבים מחבריי בשמאל, או שמא זאת דיקטטורה? הסתכלו על המעצרים הליליים של הפת"ח והטיפולים השקטים, שהעניקו חוקרי הפת"ח למתנגדיהם, ותגידו לי אם זאת דמוקרטיה?

אני חושב שגידלנו כאן דיקטטורה, וחבריי משמאל (בעיקר באזור חד"ש), שוב מפספים כאן משהו.

והשאלה שעדיין נשארה בלתי פתורה ומאד מציקה, היא איך חלום אוטופי כמו הקומוניזם, הפך לחלום בלהות? ואיך הקומוניזם, משתף פעולה עם משטרים אפלים?

שואל ולא יודע הססני

Facebook Comments

7 thoughts on “דמוקרטיה? קומוניזם? המקרה של יוון

  1. טל ירון

    הי חוד,
    קשה לי להעריך את מידת היעילות של התעמולה הקומוניסטית. למיטב ידעתי היא תמיד היתה טובה, והתקיימה, וכנראה מתקיימת, כמסורת, גם היום בשמאל החדש.

    ראיתי את הסרט על יומניו של גבלס. גבלס, ביומניו, טען כי כאשר עושים שימוש מוגזם בתעמולה, היא הופכת לפחות אמינה. הבנתי מיוצאי בריה"מ, ש"פראבדה", שהיה עיתון התעמולה בבריה"מ איבד מהאמון שנתנו בו, בגלל השימוש המוגזם שהוא עושה בתעמולה. לגבי תעמולה קומוניסטית בעולם, אין לי מידע טוב.

    לגבי התמיכה של ארצות הברית ביוון, זה נכון. ב1944, ארצות הברית חשבה שבריטניה טועה, אך ב-1947, ארצות הברית הבינה את הטעות, וסייעה לגורמים אנטי-קמוניסטים במלחמת האזרחים ביוון.

    בכלל, את המלחמה בקוראיה, ובוויאטנם, ובמידה רבה בגואטמלה, יש לראות על בסיס המלחמה הקרה. נכון שארה"ב תמכה בדיקטטורים, אבל היא ניסתה למנוע כך השתלטות קומוניסטית. השמאל החדש מתעלם מהרקע של המלחמה הקרה, כאשר הוא מבקר את ארצות הברית.

    Reply
  2. ONE

    אני חושב שכדאי שכל אדם המגדיר עצמו איש שמאל, שיקרא לכל הפחות את הנאמר באתר שהבאתי כאן:

    http://www.empower-israel.org.il/site/index.asp?depart_id=107473

    לדעתי כל אדם שמאלני אך שפוי אמור להסכים עימו, לפחות לגבי הגדרת "שטחים תמורת שלום".

    לגבי הימניים השורשיים שבינינו , הם לא יסכימו עם המסקנה, אך לפחות יודו שכותב זה נוהג בהגיון ולא רוצה פשוט לגרש את אחיו מבתיהם כמו שרוצים כמה מהשמאלנים הקיצוניים שבינינו.

    Reply
  3. טל ירון

    One,

    בהחלט ממליץ לפתוח עיניים ודעות לגבי מאמרים שונים באינטרנט.

    רק אינני מבין הגדרות בסיסיות בהן השתמשת: "איש שמאל", "שמאלני", "שמאלנים קיצוניים".

    1. זה בסדר גמור להחזיק דעות ימין או דעות שמאל. זה אפילו בסדר להיות קיצוני בדעותך. רק חשוב לזכור שמי שמגדיר ימין ושמאל, זה הדובר, או המרכז. קיצון, אינו תכונה רעה. הוא רק אומר שאותו אדם מאמין בדעות הרחוקות מאד מהקונצנזוס, או מעמדת המאשים.

    גם השימוש ב"ימניים שורשים" תמוהה בעיניי. האין אדם בעל בחירה חופשית? האין אדם יכול לקרוא, להשתכנע ולשנות את דעתו? האין המצב אותו אתה מתאר של "אדם שורשי", הוא של אדם שאינו יכול לזווז מעמדתו? האין זה אומר שאותו אדם אינו בר-מחשבה?

    ובכלל, האין ישראל אחים? ורק אחר כך, בעלי דעות כאלו ואחרות?

    Reply
  4. דפנה

    אהבתי את המשפט "תעמולה היא כלי נהדר לשיבוש יכולת החשיבה של הציבור". אבל אי אפשר להתעלם מנחיצותה. אולי זו שאלה של מידה.
    לגבי חמאס בעזה, תהיתי במהלך המבצע, האם לא היתה לנו אפשרות דווקא "להציל" את האוכלוסיה הפלסטינית מגורל נורא פי כמה מה"כיבוש" הישראלי. קשה להתעלם מהאכזריות של שלטון הפחד הפלסטיני, בין אם הוא שלטון חמאס ובין אם הוא שלטון פתח. ויש עוד מקבילות בין שני הזרמים ובין התנהלות השלטון בכל אחת ממדינות ערב השכנות. הפרוגנוזה המדינית לא מעודדת, בלשון המעטה.

    Reply
  5. ג'ק

    לא יודע בנוגע לנחיצות, מדוע היא נחוצה? האם ישנם כלים אלטרניטיבים לקידום אותן נחיצויות?

    האם נחיצויות זו מילה בכלל? שאלות קשות.

    Reply
  6. טל ירון

    דפנה,

    אני מוותר על תעמולה. היא מביא לאובדן דרך. בשלב מסויים אנו מתחילים להאמין בשקרים שייצרנו, ומתחילים להסתבך. למה לא לדבוק פשוט באמת?

    אין לי בעיה להגיד שכבשתי את יהודה ושומרון ושלא נתתי זכויות שוות לתושבים ביהודה ושומרון. כך גם אין לי בעיה להגיד שבמידה רבה הפלסטינים הביאו את מה שקרה על עצמם (התנגדות להסכם החלוקה, והפניה לאלימות, פעם אחר פעם, לאורך 100 השנים האחרונות).

    בוא נתמקד באמת, ואיתה נמצא דרך לצאת מהבור שכרינו לעצמנו.

    ג'ק
    משעשע… 😆

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *