שלום,
להלן הוראות הכנת המטלה: בשלב הראשון, יש לכתוב את התיאורה (הקשר בין המדיום התקשורתי לבין יחסי הכוחות מחליט-מבצעים).
בשלב השני, תחת כל עידן יש להסביר כיצד התיאוריה באה לידי ביטוי בעידן הנוכחי
לאחר מכן יש להביא דוגמאות היסטוריות מכל עידן, ולהראות איך הן מתאימות או לא מתאימות למודל.
הציון ינתן בצורה הבאה:
- איכות הכתיבה:
- כתיבה קוהרנטית: כתיבה ברורה, באורך של 5 - 10 שורות. (70% מהציון)
- התייחסות לתיאוריה: כיצד הדוגמה שהצגתם מוסברת על ידי התיאוריה או נוגדת לתיאוריה. (20% מהציון)
- הבאת מקורות, כמו הדוגמה הזאת[1] (10% מהציון)
- כתיבה על העידן הראשון עד השלישי - בונוס של 10 נקודות. כתיבה על העידן הרביעי - בונוס של 5 נקודות. כתיבת התיאוריה - בונוס של 10 נקודות)
תוכן עניינים
הסבר כללי על התיאוריה
הבסיס לחברה האנושית
כל חברה אנושית בין שמדובר במדינה או בקבוצה חברתית קטנה כמו קבוצת ספורט מחולקת למנהיגים ומונהגים. בשפה אחרת אפשר לומר שבחברה ישנה מערכת של קבלת החלטות ואת אלו שמבצעים את ההחלטות שהתקבלו במערכת. ראייה זו מפלגת את החברה למעמדות של שלטון ופועלים. אם ההחלטות של השלטון טובות הפועלים יבצעו את ההחלטות. אם ההחלטות של השלטון לא טובות הפועלים יתמרדו וינסו להחליף את חברי המעמד השולט. המעמד השולט רוצה למנוע מצב שבו הפועלים יתמרדו, לשם מטרה זו השלטונות השונים פיתחו שלוש שיטות: 1. כוח ואיומים. 2. תעמולה ושטיפת מוח. 3. חסימת התקשורת בין הפועלים כדי למנוע מהם להתאגד.
על מנת שחברה תתפקד יש צורך בלהעביר מידע זאת אומרת יש צורך בתקשורת בין המעמדות השונים. דוגמאות למידע שמועבר בתקשורת:החלטות השלטון שעל הפועלים לבצע ,תגובת הפועלים על ההחלטות לשלטון ועוד.
התקשורת יכולה להתבצע בדרכים שונות: דיבור, כתב, דפוס, רדיו טלוויזיה ואינטרנט. לכל אמצעי תקשורת ישנה השפעה שונה על יחסי הגומלין בין השלטון לפועלים.
(רננה סנדרס)
כיצד על פי המודל, שלטון דמוקרטי מצליח למנוע מרידות?
ע"פ התיאוריה, בחברה יש את השלטון שהם מקבלי ההחלטות, ואת הפועלים שהם מבצעי ההחלטות. הדמוקרטיה מעצם היותה שיטת ממשל בה יש לאזרחים את היכולת והזכות להשפיע ולהביע את דעתם, יוצרת שוויון ואחדות בין האזרחים ("הפועלים"), ובכך מונעת מרידות נגד מקבלי ההחלטות.
במדינה דמוקרטית מתקיימות בחירות חופשיות, שוות והוגנות. הבחירות מממשות הלכה למעשה את "עקרון שלטון העם" העומד בבסיס המשטר הדמוקרטי, כאשר העם בוחר את נציגיו ואלה ייצגו אותו בהחלטותיהם ובחוקים שייקבעו.
ישראל מדינת ישראל הינה בעלת אופי דמוקרטי וישנם חוקים ועקרונות שמממשים את הדמוקרטיה, למשל:
1. עקרון הכרעת הרוב - על פיו החלטות מתקבלות ע"י רוב העם. הכרעת הרוב באה לידי ביטוי בבחירות ובהצבעות.
2. עקרון זכויות אדם ואזרח - מעגן בתוכו את חופש הביטוי, החופש להתארגן, חופש התנועה, חופש דת, בעלות על קניין ועוד.
3. עקרון הגבלת השלטון - מטרת העיקרון למנוע שרירותיות מצד השלטון שעלולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה בזכויות האדם והאזרח, בפגיעה במיעוטים, ואפילו בפגיעה בעצם הדמוקרטיה על ידי ביטול הבחירות וכיוצ"ב.
לסיכום, במדינה שבה המשטר דמוקרטי ומתקבלות החלטות בעזרת שיתוף האזרחים וע"פ החלטתם, העם מרגיש שהשפיע, שהיה שותף בקבלת ההחלטות, ואין לו צורך לצאת ולמרוד בשלטון.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8310
(עדי בן ניסים)
שלטון יחיד
על פי תיאוריה זו, על השלטון למנוע התאגדות של ה"פועלים" כנגדו. אחת הדרכים לעשות זאת, היא מניעת התמרדות של העם על ידי שימוש בכוח ואיומים כנגד האזרחים במדינה.
אחת המדינות הבולטות ביותר בדיקטטורה הקשה והעוינת שלה, היא-
צפון קוריאה
מדינה זו נשלטת על ידי שליט אחד/נשיא, שקובע את סדר היום ואת המידע שברצונו יידעו נתיניו, דבר לא מתפרסם באמצעי התקשורת ללא הסכמתו וידיעתו- הכל נמצא בשליטה אחת דומיננטית.
ברגע שישנה התמרדות פוליטית מצד אחד ה"פועלים", המורד נשלח למחנה מאסר פוליטי שבו עליו לחיות בתת-תנאים (לרצות עונש) ו"להתחנך מחדש" ורק לאחר מכן, לחזור ולחיות כאחד האזרחים. אלפי תושבים הומתו במחנות אלה בגין "עברות" שעשו כלפי השלטון- גניבת אוכל וכו' והכל על מנת ליצור משטר של פחד, שאף תושב לא יעז להתמרד ולפעול נגד השלטון. גם התקשורת בין התושבים עצמם נאסרה וכל פעילות שנראתה לשלטון כהתאגדות נגדו, נקטעה ומארגניה הוצאו להורג.
שלטון צפון קוריאה מביע חוסר תקשורת בינו לבין ה"קבוצה הנשלטת" ולא קיימת העברת מידע בין השניים, קבלת ההחלטות במדינה נמצאת בידי עריץ אחד בלבד. דבר שגוזל מן האזרחים את חופש הביטוי- עקרון חשוב ומרכזי ביותר לצמיחת החלטות טובות לכלל ושלום בין כל התושבים. [1] [2]
(אור דוגמה)
שלטונות בעידן המודרני המונעות יכולות התקשרות
במראה שטחי נראה שרוב שלטונות העולם בעידן המודרני הם דמוקרטים בעלי חופש ביטוי, אך ישנם מספר מדינות שמגבילות ומונעות מהאזרח ומהתקשורת את חופש הביטוי . "עיתונאים ללא גבולות" - ארגון עיתונאים הפועל לחופש הביטוי חיבר רשימה של 13 מדינות שבהם חופש הביטוי מוגבל – סין , בלרוס , מצרים , קובה , מינמאר , צפון קוריאה ,ערב הסעודית ,סוריה, תוניס , תורכמינסטן , אוזבקיסטן וויטנאם.
סין
ממשלת סין הפועלת במשטר של רפובליקה (חד מפלגתי )אינה מעניקה חופש ביטוי שלם לאזרחים בכך שמונעת גישה לאתרים במערב ומצנזרת מילות מפתח ברשתות חברתיות .הממשלה אף מחייבת את הגולשים באתרי המדיה החברתית להזדהות בזהותם האמתית . ובנוסף פועלת מערכת צנזורה ממשלתית רחבה מאוד , המעסיקה כ-2 מיליון איש כצנזורים, או כאנליסטים של דעת קהל שתפקידם הוא לסנן או למחוק פוסטים שפורסמו או עומדים להתפרסם .[3] אתר גוגל פועל במדינה במסגרת מצומצמת , ומצנזר נושאים החל מפורנוגרפיה דרך ביקורת על המפלגה הקומוניסטית וכלה בהפצת חומרי דת אסורים. התאוריה באה לידי ביטוי בממשלת סין בכך שהשלטון אינה נותן לאזרחים ולתקשורת (הפועלים) אפשרות לתקשר בינהם ע"מ שלא יוכלו לדון בנושאים פוליטיים ולמרוד . [4]
(אתיה אלבז)
עידן ראשון - עידן הדיבור
התקשורת החושית משמשת את בני האדם באופן דומה לזה של בעלי חיים אחרים. בתאריך בלתי מוגדר התחילה תקשורת באמצעות שפת הגוף, ב-100 אלף לפנה"ס התחילה התקשורת המילולית בין בני אדם[5], בני האדם פיתחו דרכי תקשורת מפותחות יותר, אשר מתבססות על יכולות קוגניטיביות הייחודיות לאדם ועל שימוש ייעודי בכלים וטכנולוגיות שונות. לדוגמה, השפה היא צורת תקשורת אשר יכולה להתקיים באופן שמיעתי על ידי דיבור. כאשר התחילו בני אדם לתקשר ביניהם באמצעות דיבור היה זה שילוב של קול, שפת גוף ותנועות פנים, הדיבור היה מורכב בעיקר מהברות ושאר הסימנים היו מותאמים להברה. עם הזמן התפתח הדיבור למילים שונות בעלות משמעויות מגוונות ומספר ההברות במילים גדל.
התפתחות הדיבור[6] כרוכה ברכישת מיומנויות הנלמדות במשך ההתפתחות. כאשר התפתחות מיומנויות אלו מתעכבת, הדיבור יהיה חריג לגיל הילד. לדיבור חלק מרכזי בחברה ומשום כך נוצרו כללים וחוקים המתייחסים לדיבור. תרבות הדיבור המקובלת לפחות בעולם המערבי כוללת: אי-כניסה לתוך דברי הדובר, הימנעות מפגיעה בשומע על ידי הרמת קול או העלבה, ושפה נקיה.
בעבר, נעשה שימוש רב בתקשורת שבעל פה. כדי להעביר מסרים למרחקים גדולים נעשה שימוש בשליחים, כך שמהירות התקשורת הוגבלה על ידי מהירותו של הרץ או של הסוס שהובילו את המידע.
עידן הדיבור בתיאוריה : המרחק שדיבור יכול להגיע עם דיוק בפרטים הוא נמוך מאוד, טווח השליטה של השליט הינה קטנה. הדיבור ניתן לישום בתיאוריה רק בגודל של כפר, השלטון שהוא מערכת קבלת ההחלטות לא יכל רק דרך תקשורת הדיבור להגיע למבצעי ההחלטות ולשלוט בגודל אוכלוסיה גדול מזה מפני שהוא לא היה אפקטיבי ולא היה מגיע באופן מדוייק. התקשורת רב כיוונית יוצרת איזון בין הצדדים, בתקשורת הדיבור מתאפשר למבצעי ההחלטות(הפועלים) להגיב לדרישות השלטון, כך שאם הדרישות הגיוניות הם היו מבצעים ואם הם היו לא הגיוניות הייתה להם היכולת להתנגד לשלטון.
(עונג גלאי)
עידן שני - הכתב
תחילתו של הכתב היה ב3500 לפנה"ס והמצאתי סימנה את שחר מהפכת המידע. ראשית כתבו על לוחיות חרס כשכל סמל שימש כמילה, ובשלב מאוחר יותר התחילו לכתוב בכתב אלפביתי.[7] הופעת הכתב במקומות שונים בעולם נבע מהצורך של החברה באמצעי שיתעד וישמר את המידע ואת מה שלמדו וכך לפצות על הפער של מגבלת הזיכרון.[8] התפתחות הכתב גרם לאגירת ידע האליטה והעברתו מדור לדור וגרם ליצירתיות האדם וארגון חשיבתו באופן פרקטי. ניתן לראות שהכתב גורם להפרדה בין המוען לנמען, הנמען הוא שמחליט מה הוא הידע המדויק שיועבר למוען שלו. פיתוח הכתב נעשה בשלבים: תחילה היה הכתב הפיקטוגרפי שאופיין בציורים שכל אחד מהם היה מילה ולכן היו אלפי ציורים, ממנו פותח הכתב הפונטי שבו כל ציור הינו משפט. הצעד הבא היה כתב ההברות שבו כל אות מייצגת הברה, גם במקרה זה היו אלפי אותיות. הפיתוח האחרון של הכתב היה האלפביתי שבו סימנים שמסמלים על עיצורים או תנועות ולכן פחתה כמות האותיות. כתב זה משמש אותנו עד ימינו.[9]
עידן שני וחצי - ?
עידן שלישי
המהפכה הראשונה שהשפיע על קהל רחב יותר ופתחה אפשרויות חדשות בפני חלקים באוכלוסיה שעד עכשיו היו חלק שנחשב "בור ועם הארץ" היא מהפכת הדפוס. ראשית הדפוס היה תהליך ארוך ומסורבל שהיה נעשה בידי אנשי מקצוע שנהגו למרוח דיו על אבן שעליה חרטו את המקור בכתב מראה ואת האבן הדקו על נייר/ מגילה וכו' לאחר מכן, באירופה, נהגו לגלף אותיות בלוחות עץ, ובאותה שיטה למרוח דיו והדק עליו נייר, שיטה שהייתה מצויינת לדף חד אבל עבור עמוד אחר היה צורך בלוח חדש. המהפכה האמיתית התרחשה כאשר יוהאן גוטנברג המציא שיטת דפוס על פה האותיות היו רב שימושיות, מופרדות כל אחת לגוף בודד מה שאיפשר לעשות צירוף של מילים שורות וטקסטים, בתום ההדפסה היה ניתן לפרק את האותיות ולארגן מחדש בסדר אחר עבור הדף הבא. הספר הראשון שהודפס ע"י גוטנברג עצמו והוא התנ"ך, שנעשה באיכות גבוהה ונקרא במשך דורות כ"ספר התנ"ך של גוטרברג" [10] מהפכה זו נחשבת למשמעותית מאוד מכיוון שהיא אפשרה העברת אינפורמציה בצורת ספרים, שגרמו לאוניברסיאות ולתנועת ההשכלה לפרוח, הדפוס איפשר הפצה המונית של השפה הכתובה ונחשב מתחיל עידן תקשורת ההמונים.
העידן השלישי בהקשר לתיאוריה: התפשטות רעיונות של העם יכלה להתבצע במהירות רבה יותר וכך הדפוס השפיע בשני מישורים מצד אחד העם יכול להפיץ את דברו וכל אדם בעל גישה לדפוס יכול להעביר את רעיונותיו, אך מאידך השלטון והכנסייה יכולים להטיל צנזורה על כך ובשליטת המדינה היה הדפוס יכול לההפך לאמצעי מניפולציה יעיל ביותר. [11]
(אלכס ליכטרמן)