קורס - מבואות התקשורת הדיגטלית - תשע"ד - ב2

הקבוצה בפייסבוק

מחברי העבודה: הודיה בוחבוט, הדס עפרי ושחר כהן.

העידן הראשון - הדיבור

מכיוון שאין מידע על התנהגות החברה באותה תקופה, רוב המחקרים מבוססים על שבטים בני ימינו. לפני יותר מ-500 שנים לפנה"ס, האדם חי במערות טבעיות ותקשר באמצעות שפת הגוף. בערך ב-100 לפנה"ס האדם מגלה שעיוות הלשון מפיקה צלילים שונים ומגוונים ומשתמש בהם כדי לתקשר עם סביבתו. קיימות כמה תיאוריות שמסבירות כיצד עשה זאת:

תיאורית הפוח פוח-טוענת שעל פיה האדם השתמש בצלילם הבקעו מפיו בצורה אינסטינקטיבית בסיטואציות מסוימות. לדוגמא: כאשר האדם היה בפעילות גופנית מאומצת הצלילים שבקעו מפיו היו "אוו" ו"אה"

תhאורית הבאוו ואוו-על פיה, האדם חיקה קולות של מיני חיות כגון: נביחת הכלבים, שאגת האריה ציוץ הציפור וכד' . האדם שמע את קולותיהם של החיות וראה שלכל אחד יש צליל המייחד אותו הוא רצה להיות ככל החיות ולכן התחיל לחקותם. יותר מזה האדם בעצם מבין מכך שהוא שומע את החיות שיצירת קולות הינו דבר אפשרי וקיים .

תיאורית יו הי הו- על פיה האדם השתמש בנשימות והתנשפויות ליצירת צלילים . תאוריה זו מזכירה את תאורית ה"פוח פוח" אך בניגוד אליה ,תאוריה זו סבורה שעצם הנשימות הסדירות והלא סדירות הן אלו שיצרו את השפה.

הצורך בתקשורת, נבע מכורח המציאות. אורח חייו של האדם הראשון כללו משימות כמו ציד וליקוט והציבו בפניו אתגר לא פשוט ושפת הגוף כבר לא הספיקה לו לעמוד בו. בשביל להתמודד איתו, נזקק האדם לכלי מסוים שיעזור לו לבצעו בדרך היעילה ביותר. השפה החדשה שהורכבה מאותם צלילים אפשרה לו לשפר את ההרגלים והדרכים בהם פעל עד לאותה תקופה: ממוצאות שיטות ציד חדשות בעזרתן ניתן לצוד חיות גדולות ממנו. פעולות כמו איסוף וליקוט נעשים בשטחים רחבים יותר ממה שהיה רגיל. אפילו פעולת הבישול משתפרת ומזינה את גופו. לא פחות חשוב, האדם נודד מחוץ לשטח המוכר לו למחוזות רחוקים, תוך כדי שהוא מעמיק ומשכלל את הידע החדש שרכש. כמו כן, האדם חש צורך לשפר את תנאיו החברתיים: שלב הנדידה מוביל קבוצות קטנות להתאגד עם קבוצות נוספות לחברות גדולות נפרדות שלכל אחת שפה ייחודית משלה. עקב כך, נוצרו תרבויות מגוונות מצד אחד אך כשל בתקשורת בין חברה לחברה. לעניות דעתם של אנתרופולוגים רבים, התקשורת המילולית היוותה פריצת דרך מבחינות רבות שכלית וחברתית. עם הידע החדש מוחו של האדם מתרחב ויכולותיו הטכנולוגיות מתפתחות ומאפשרות לו ליצור כלי עבודה וציד משופרים ומבנים חזקים ויציבים. התפתחות חשובה זאת, העניקה לאדם פער\הבדל\יתרון משמעותי על שאר היצורים שחיו סביבו וכן לעליונות עליהם והובילה אותו לשלב הבא בהתפתחות האבולוציונית.

ציורי קיר והתפתחויות נוספות

קרוב ל-50 אלף שנה לפנה"ס מתחילים בני האדם לפתח את התקשורת דרך ציורי מערות. ציורי הקיר במערות שנתגלו בעיקר במאות ה19 -20 מגלים לנו הרבה על התקופה הפרהיסטורית. מטרות הציורים היו:

1. טקס פולחני לפני יציאה למלחמה-רוב ציורי הקיר הם של חיות מאיימות, ככל הנראה אלו הן החיות שהאדם הקדמון נאלץ להתמודד איתם. החיות מצוירות בדיוק רב, ניכרת בציורים הללו השקעה רבה. הציורים שאפשר למצוא אינם מצוירים בסדר מסוים או לכיוון מסוים, לעיתים ישנם אפילו ציורים המצוירים אחד על גבי השני. חוקרים מאמינים שזאת מכיוון שכל מטרת הציור הייתה מעין טקס לפני היציאה לציד, לכן לא נראה רקעים של טבע מאחורי החיות, זהו לא ניסיון לתאר את המציאות אלא אמונה שעצם ציור החיה תגן על הצייד, לכן בציורים הספציפיים הללו אנו רואים דיוק רב .

2.שימור זיכרון המת/סיפור קורותיו של אדם מסוים- ישנם ציורים שאנו רואים חיה הרומסת אדם, אדם השוכב וממנו ניתז דם. ציורים אלו מספרים לנו את סיפורו של הציד שלמרות שעשה את טקס הפולחן לא ניצל בצייד. כאן יש לנו הוכחה לכך שהאדם לא רק חי לצד אנשים אחרים אלא שזוהי הייתה חברה , חברה שהיה לה חשוב מספיק לצייר ציור מספד לזכר אחד מנופליה. אנו מבינים מציורי המערות הללו מה היה מרכז חייו של האדם הקדמון. כמו כן היו להם מטרות מיסטיות ומאגיות כדי להסביר תופעות טבע שונות.

בנוסף לכל אילו האדם החל לתקשר דרך חריטה על סלעים, תיפוף ומערכת קשרים בחוטים.

כל אמצעי התקשורת הללו, היו קיימים לשם מטרות מעשיות, מגיות, פולחניות או דקורטיבית. תפקידה בקרב החברות חסרות הכתב, אם אפשר בכלל לייחס לה תפקיד אחד ויחיד הוא בראש ובראשונה לשייך את היחיד אל הקבוצה. כל מה שצויר, צויר מתוך כוונה לעניין את הקבוצה ולהגביר באופן מסוים את הקרבה בין חברי השבט. גילוי התקשורת המילולית הובילה את האדם לגלות את הכוח הגלום שבתוכה.

הכוח שבדיבור

ככל שהלכה התקשורת המילולית והתפתחה, כך גברה גם השפעתה על המבנה החברתי בתוך הקבוצות: בעצם בתוך כל קבוצה, שעד אותו הזמן הייתה מלוכדת וחסרת הנהגה, צמח מנהיג, אדם בעל יכולת שליטה גבוהה מהאחרים בתקשורת המילולית שקבע מדרג חברתי חדש-מנהיג ומונהגים. המנהיגים החדשים נחשבו לחכמי הקבוצה , וחברי הקבוצה הסתמכו עליהם בכל תחומי החיים. כשרצה מנהיג להעביר לחברי קבוצתו מסר או תגלית חדשה, השתמש בקוד הלשוני אותה יצר וכינס אותם סביבו. במקביל לימד אותם יותר על רזי השפה החדשה ועזר להם לשפר את יכולתם. בנוסף לכך ולא פחות חשוב, כל מנהיג שמר מכל משמר על הקבוצה שלו מקבוצות אחרות וכולם כיבדו את החלטותיו. בעצם, המנהיגים, שלמדו על הכוח החבוי בתקשורת, החלו לנצל אותו לקידום האינטרסים האישיים שלהם לטוב או לרע והניעו את החברה, לפי ראות עיניהם ושכלם. אנשים אלו ורבים אחריהם השפיעו מאד על אופי החברה והתנהגותה והיו לפוליטיקאים הראשונים.

העידן השני- עידן הכתב:

הכתב הומצא בסוף התקופה הפרהיסטורית והתחילה את פרק ההיסטוריה בתולדות האדם.

התפתחות הכתב:

הכתב הקדום ביותר שהתגלה הוא כתב היתדות אשר נוצר בשומֵר במֵסופוטַמֲיָה, היא עירק של היום. מאפייני כתב זה הם סיתות באבן או הטבעה בלוחות תית (חמר רך שעבר ייבוש). הסימנים הראשונים ייצוגו מילים או רעיונות שלמים ובמשך השנים הפכו הסימנים לייצוג הברות וסמלים דקדוקיים. ב-3,200 לפנה"ס התפתח כתב נוסף במצרים שנקרא "כתב החרטומים"/"הירוגליפים". כתב זה ייחודי בכך שהוא מבוסס על שילוב של לוגוגרמות (סימנים שכל אחד מהם מייצג מילה שלמה) יחד עם סימנים אלפאבתים (שכל אחת מהם מייצג עיצור או תנועה). טקסטים בכתב חרטומים נמצאים על מגילות פפירוס ממצרים העתיקה, וכן על קירות קברים ומקדשים מתקופה זו. הכתב הקדום ביותר שזוהה בסין מקורו בתקופת שושלת Shang 1046-1600 לפנה"ס. כתב זה מופיע על "עצמות האורקל", ונכתב על שריון של צבים ועל עצמות של שור. עפ"י המסורת הסינית הכתב הומצא על-ידי Ts'ang Chieh שר בחצרו של Huang Ti "השליט הצהוב" האגדי. הרעיון ליצירת הכתב עלה בדעתו למראה עקבות שציפורים השאירו באדמה. הכתבים הראשונים נשאו אופי דתי ונוצרו על-מנת להקים קשר בין ממלכת העל של האלים והאבות הקדמונים לבין המציאות של בני התמותה. הכתב הסיני מורכב מאותיות hanzi לכל אות יש משמעות ומייצגת גם הברה

הכתב האלפבתית:

בשנת 1500 לפנה"ס הומצא הכתב האלפבתי. ממציאיו היו הכנענים תושבי הארץ, ששפתם הייתה קרובה מאוד לעברית. מכאן יצאה שיטת האלף- בית והתפשטה בכל המזרח הקדום. בשיטת האלף- בית נקבע סימן לכל הֶגֶה (צליל בשפה), סימנים אלה היו אותיות. הופעת כתב האלפבתית חוללה מהפכה בתקשורת הכתובה בכך שבאמצעות מספר קטן של סימנים אפשר לכתוב את כל המילים בשפה, גם דברים שאי אפשר לצייר כמו, רגשות ותחושות. היתרון השני שבכתב זה היו מעט אותיות ולכן היה אפשר ללמד ביתר קלות יותר אנשים לכתוב.

האימפריה הרומית:

האימפריה הרומית (27 לפנה"ס-476 לספירה) היתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של ווסטוס ונוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה. בשנת 310 עלה לשלטונה של האימפריה הרומית, גאיוס פאבלוס קונסטנטינוס, אשר נולד לאמא נוצריה וממנה קיבל את היכרותו הראשונית עם הדת הנוצרית. עפ"י המסורת הנוצרית קונסטנטינוס וצבאו ראו במהלך קרב צלב זוהר בשמיים ומתחתיו נכתב בסימן זה תנצח. מאז החל להחדיר את הנצרות לאימפריה הרומית. הוא הורה לכנסיה לשכתב ולהפיץ את ספרי הקודש בקרב העם, והשתמש בכתב על מנת להפיץ את דעותיו הדתיות בקרב המון. יאן הוס היה כומר, מטיף והוגה דעות צ'כי שחי בפראג במאה ה-15. הוס נהג לשאת דרשות שבהם תקף את הכמורה הקתולית והאשים אותה בניצול אמונתם התמימה של הנוצרים. הוא קרא לעריכת רפורמות בכנסיה הקתולית. אנו רואים כי התיאוריה הרווחת באותו עידן, הייתה: כי המלך (למשל: קונסטנטינוס) הוא שמחליט את תוכן הספרים שהעם קורא ואין אפשרות של התנגדות/יצירת תוכן שלא מבוקרת ע"י השליט. יאן הוס, פרץ תיאוריה זו בכך שניסה להעלות כתבים נגד הכנסייה, בטענה שהם מנצלים את כוחם מול תמימות העם, מה שהביא לסנקציות כגון: שריפת ספריו והעמדתו לגזר דין מוות.

בבילוגרפיה:

התפתחות הכתב- https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0CCgQFjAA&url=http%3A%2F%2Fschool.sapir.ac.il%2Fschools%2Fhighschool%2FLearningMaterials%2FLearningMaterialsDocLib%2F%25D7%2594%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2598%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594%2520%25D7%25961%2F%25D7%259B%25D7%25AA%25D7%2591-%2520%25D7%2590%25D7%2599%25D7%259A%2520%25D7%2590%25D7%25A4%25D7%25A9%25D7%25A8%2520%25D7%2591%25D7%259C%25D7%25A2%25D7%2593%25D7%2599%25D7%2595%2520%25D7%259C%25D7%25961.doc&ei=CUAYU4e-L-vnywOoyYKwCA&usg=AFQjCNEvE4vd2Rt6ZmtVjq8nDKAimGO8Ig&sig2=YorliB25qYOzIzx4WVxRVg&bvm=bv.62577051,d.bGQ

תולדות הכתב http://techedu.huji.ac.il/learning/timelines/letters.html

קונסטנטינוס +האימפריה הרומאית http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1

מגישים:

טל אור דניאל- 308526490,אייל שמיר- 305469959, לירון חכים- 305346934

העידן השלישי – מהפכת הדפוס

הקדמה

בתקופת הרנסנס, בשנת 1450 המציא הגרמני יואן גוטנברג את הדפוס היצרני. גוטנברג היה צורף אשר התעסק עם מתכות והוא פיתח את האות הבודדת, כלומר, הוא החליט שניתן להשתמש באותיות בודדות ובעזרתן לבנות משפטים. גוטנברג השתמש במצע שממנו התבלטה האות אשר הייתה עשויה מעופרת. עופרת הינה מתכת וניתן לעשות בה שימוש חוזר. העופרת חזקה ועמדה בלחץ של הדפוס ולכן הייתה רב פעמית ולא כמו חיתוך עץ ותחריט עימם השתמשו בתקופות קודמות. בנוסף, גוטנברג פיתח גם את התשתית שבתוכה סידרו את האותיות לכדי עמוד ושמה מטריצה, מסגור או אמהה. מטריצה באה מן המילה Mother ולכן בעברית אמהה, תבנית אם. יואן בנוסף מתאים את גיליון הנייר (מבחינת גודל וספיגות בנוסף, התאים את מכתש הבורג לצרכיו.) גוטנברג הדפיס את הברית החדשה אשר נקרא תנ"ך גוטנברג בעזרת מכונת הדפוס שהמציא. לאחר פרסום את המצאתו לא היה לו כסף להחזיר לנושים שלו והוא מכר את ההמצאה ונפטר לפני שראה את מהפכת הדפוס. פיתוח זה הוביל להתפתחות אומנות הדפוס "האומנות השחורה" מכיוון שהדפיסו בצבע שחור. בעקבות הפיתוח התפתחה גם אומנות הטיפוגרפיה.

תיאוריה

לעומת עולם בו השליט היה במרכז והדומיננטי בממלכתו, המהפכה גרמה לכך כי השליט איננו במרכז ולנפילת הכנסייה, כך אימפריות יכלו להתעצם ולכבוש שטחים. בנוסף לכך, התקשורת בין האזרחים גדלה ויצרה עולם שהוא כפר גלובלי עם שפת התקשרות אחידה שנוצרה דרך עיתונים, כתבי עת, ספרים ומדע. העולם החדש נתן מענה ליצירתיות, השכלה, ריבוי דעות, מוסר עבודה גבוה והגיון רב יותר. בעקבות השפעת הדפוס על התקשורת האדם נהיה במרכז ויכול היה ליצור, לשנות, להשפיע, ואילו דחק את האמונה לאל הצידה. התקשורת הביאה לעליה של המעמד הבינוני וגרמה לאליטות רבות להתפתח, גם האליטות העניות בפעם הראשונה מצטרפות לשיח הציבורי ומתחילות לדרוש את זכויותיהם כאזרחים. ריבוי הידע שנוצר בעקבות התקשורת במהפכת הדפוס יצר יתרון במלחמות.

מרתין לותר

לותר היה בנו של כורה פחם בסקסוניה אשר במזרח גרמניה. אחרי שלמד פילוסופיה וספרות קלאסית באוניברסיטה של אפורט, הצטרף מרטין לותר למסדר הנזירים האוגוסטיניים. בשנת 1507 קיבל את הסמכתו ככומר ונעשה פרופסור לפילוסופיה ותיאולוגיה בוויטנברג. בתקופתו של לותר, צברה הכנסייה הרומית כוח רב כגורם פוליטי בנוסף להיותה כוח רוחני כשהיא ממלאה את החלל שנוצר עם קריסת האימפריה הרומית המערבית. כוח פוליטי יכול לשמש לעתים קרובות לשחיתות וכך קרה גם בכנסייה הקתולית. היו בה מעשי שוחד ורמייה רבים. מסמכים המוכרים את מחילת חטאים נוראיים תמורת כסף. לותר היה מודע לכך שאנשי דת מכובדים ונערצים היו מושחתים ובהדרגה החל לפעול נגד השחיתות. ב-31 באוקטובר 1517, הוא הניח מסמך על הדלת של הכנסייה בוויטנברג. כותרתה של אגרת זו הייתה "95 התזות נגד הטיית משפט" ובה הוא מאשים את הארכיבישוף אלברכט ממיינץ ברמיה וזיופים במכירת האינדולגנציות ובכך שאת התמורה הוא לקח לכיסו. התזות נפוצו במהירות רבה בזכות ההמצאה החדשה, המצאת הדפוס ונודעו ברחבי גרמניה. פעולותיו של לותר זכו לתמיכה רבה והאפיפיור לאו העשירי דרש ממנו שיחזור בו מהאשמותיו. כאשר סירב לותר לעשות זאת, הואשם בכפירה וזאת כי דעותיו היו מנוגדות לדעות הכנסייה. בשנת 1521 נודה לותר והכנסייה החרימה אותו, אבל רבים ובמיוחד בגרמניה, הפכו לחסידיו ועזבו בכעס את הכנסייה. הם נקראו פרוטסטנים בשל המחאה (פרוטסט) שהם הפגינו כלפי הכנסייה הרומית. לותר עצמו ארגן תנועה דתית חדשה, שקבלה ברצון את עיקרי הנצרות, אבל דחתה בשאט נפש את הסמכות הפוליטית של האפיפיור ובסופו של דבר נוסדו זרמים רבים של פרוטסטנטים ואלה המאמינים בדרכו של לותר ובאופן בו פרש את הנצרות, מכונים לותרנים.

המהפכה המדעית

מהפכת הדפוס הובילה למספר תפניות שאחת מהן הינה מהפכת המדע. בימי הביניים, חדשות ומחקר היו דבר פסול ושטני, עם הזמן מגמת המחקר תפסה תאוצה וזאת לא יכלה להתקיים ללא מהפיכת הדפוס של גוטנברג. בנוסף, מהפכת הידע הצליחה להשפיע על המדע בזמן קצר הרבה יותר מהזמן שנדרש למהפכת הדפוס לצבור תאוצה. אחד מהמאורעות הבולטים היה פרסום הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" מאת אייזיק ניוטון ובו הוכחות לחוקי הכבידה והמכניקה הקלאסית. השפעותיה השליליות של מהפיכת הדפוס מהפכת הדפוס אפשרה פרסום של דעות והמצאות שקריות אשר הגיעו לכלל הציבור ללא ביקורת וסינון. כל אזרח יכול היה להמציא ולפרסם את דעותיו וכך להשפיע על המוני אנשים. לדוגמא, תעמולתו של היטלר אשר כללה ספרים, כרזות וכתבות בעיתונים ותוכנם שקרי כנגד היהודים. ללא מהפכת הדפוס תעמולתו של היטלר לא יכלה להגיע למימדים אליה הגיעה.

ביבליוגרפיה

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=109211

מגישות

מיה גיגי 304959604 נטע האס 302536560 הילה תורבתי 210029602

העידן הרביעי – רדיו וטלויזיה

רדיו הוא אמצעי שידור המשמשים להעברת מידע באמצעות גלי רדיו. את הבסיס התיאורתי להמצאת הרדיו הניח ג'יימס קלארק מקסוול(1873), האחראי הראשון ליישום התיאוריה היה דיוויד יוז(1878-שידור ראשון של צלילים), ואת ההוכחה הראשונה לתיאוריה הציג היינריך רודולף הרץ (1886-1888) כאשר הוכיח את התיאוריה בניסוי. הפיכתו של הרדיו למכשיר תקשורת המונים היא המצאתו של גוליילמו מרקוני, שלראשונה יצר קשר אלחוטי בין צרפת לאנגליה ב1901, עד שנות ה20 הפך הרדיו למדיום בידורי נפוץ יותר. את המונח רדיו הגה פיזיקאי צרפתי אדוארד בראנלי, השם מבוסס על הפועל "To radiate", להקרין, מהמינוח "Radioconductor". עד להמצאת הרדיו כלי התקשורת העיקריים היו עיתונות וספרות, וברגע כניסתו של הרדיו בפעם הראשונה עבר מסר קולי(לא כטקסט) לטווח רחוק יותר, ולכמות גדולה יותר של אנשים, מה שהגדיל את מקורות ההשפעה על דעתו של הציבור.

טלוויזיה היא אמצעי להעברת מידע דרך תמונה(ויז'ואל) וקול באמצעות גלי רדיו(RF ). את הרעיון הראשוני למכשיר הטלויזיה הגה פבליק גוטליב ניפקו, המבוססת על דיסקה מסתובבת(גלגל ניפקו), ואת הטלויזיה האלקטרו-מכאנית הראשונה בנו בוריס רוזינג וולודימיר זבוריקין(1907-1910), זבוריקין פיתח את מצלמת הטלויזיה והכבלים, ורוזינג הגה את צורתה. הטלויזיה האנאלוגית הראשונה הוצגה בלונדון 1924 ע"י ג'ון לוגי ביירד. הטלויזיה האלקטרונית הראשונה הוצגה ב1927 ע"י פארנסוורת', והציבור נחשף אליה לראשונה ב1939 בניו יורק. המילה טלויזיה מגיעה מהשפה היוונית, טלה = מרחק, ויזיון = ראייה, לראות למרחוק. עד להמצאת הטלויזיה אנשים יכול לקרוא מידע(עיתונות, ספרות) או לשמוע מידע(רדיו), אך הטלויזיה בפעם הראשונה שידרה ויזואל(תמונה זזה).

כניסת האמצעים לשוק

הרדיו נכנס לשימוש מסחרי נרחב יותר עם המצאת הטרנזיסטור בשנת 1948, עד אז הרדיו היה מכשיר מסורבל, לא נוח ויקר, ולכן לא היה נפוץ בכל מעמדות החברה. הטרנזיסטור לעומתו היה קל, נייד וזול, בזכות פיתוח זה הפך הרדיו לנגיש יותר עבור ההמונים, דבר שסייע לו להכנס לשוק, ולהתחרות בשאר המדיומים שהתחרו בו(טלויזיה, עיתון וכו...).

הראשונים לבצע שימוש נרחב בטלויזיה באופן קבוע עם לוח שידורים הייתה גרמניה הנאצית. הגרמנים הבינו את כוחה של התעמולה הויזואלית ולכן עודדו מפעלים גרמניים לייצר טלויזיות זולות, כדי שהמכשיר יהיה נפוץ יותר בקרב ההמונים. השפעות האמצעים על הפוליטיקה

הרדיו בראשית דרכו היה בעיקר בשליטת השלטון, שימש בעיקר כאמצעי תעמולה, כזה שייקנה ערכים לאומיים, יגרום לגיוס העם למטרות הלאומיות, יחד עם זאת הרדיו שימש כאמצעי פרסום חזק, ובנוסף לכל הרדיו יצר "מדורת שבט" חדשה בבית, טקס האזנה משפחתי בסלון. גם הטלויזיה בראשית דרכה נשלטה בעיקר ע"י השלטונות, ובנוסף הציבור היה רגיל לשמוע ולא לראות. עם כניסתו של המסך לזירה התקשורתית המשחק השתנה, הצופה יכל לקרוא שפת גוף ופנים, התעמולה הפוליטית השתנתה לחלוטין, השפעת התעמולה על היחיד דרך המסך הפכה לאפקטיבית יותר, התשדירים הופכים ליעילים יותר מחדשות או מודעות בעיתון, גם אם מדובר בתעמולה שלילית.

"שיחות ליד האח" - רוזוולט

דוגמא טובה להשפעת הרדיו על הפוליטיקה ניתן למצוא בתקופת הנשיאות של פרנקלין ד.רוזוולט בארה"ב. לרוזוולט הייתה תוכנית רדיו קבועה בשם "שיחות ליד האח" שבה נהג לנאום לעם על נושאים שונים, בין אם כלכליים, בין אם מדיניים. התוכנית הייתה מסורת שבועית ובה הצליח הנשיא להפוך נושאים מורכבים לפשוטים ומובנים עבור העם. רוזוולט היה מהפכני, הוא היה לראשון שהשתמש ברדיו כמאצעי דיבור ישיר לעם, הדבר הזה תרם לו רבות בניהול המשבר הכלכלי של 1929, ובנוסף גרם לו להפוך לאחד מנשיאיה האהובים ביותר של ארה"ב.

מערכת הבחירות של 1960

דוגמא טובה להשפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה ניתן למצוא במערכת הבחירות של ארה"ב ב1960. המערכת הבחירות הזו התמודדו קנדי וניקסון ראש בראש בעימות בחירות, העימות שודר גם ברדיו וגם בטלוויזיה והתרחש ב26 לספטמבר בשיקגו. ניקסון היה נראה מיוזע, הוא סירב להתאפר לפני העימות, היה ניתן לראות את זיפי פניו ובאופן כללי היה נראה שניקסון איננו מבין את חשיבות מראהו בטלוויזיה. לעמותו קנדי "עבר מסך" היטב, ושידר תדמית צעירה ובריאה. אלו שהאזינו לעימות ברדיו חשבו כי ניקסון ניצח, אך הבעיה הייתה שרוב הציבור צפו בעימות בטלוויזיה, ואלו שצפו בטלווזיה העדיפו את קנדי בזכות המראה משכנע שלו. עקב זאת שאין שני לרושם ראשוני, שלושת העימותים הבאים לא שינו את הרושם שנוצר בעימות הראשון, וקנדי ניצח במערכת הבחירות.

פרשת מוניקה לוינסקי

בשנת 1998 נחשף מידע בתקשורת על כך שביל קלינטון בגד באישתו הילארי עם אישה צעירה בבית הלבן, מוניקה לוינסקי. למרות הכחשותיו של קלינטון הפרשה תפסה תאוצה והציבור דרש מביל הסברים. קלינטון כינס מסיבת עיתונאים ובה טען כי הוא מעולם לא קיים יחסי מין עם אותה אישה, למרות שניסה להשתמש במסע"ת ובטלוויזיה כאמצעי שיכול להוציא אותו מהמשבר, הוא רק העמיק את המשבר והציבור לא קנה את השקרים, הנאומים שלו לא תרמו להגנתו אלא רק עשו לו ההיפך. במקרה זה, בניגוד למערכת הבחירות של 1960, המראה אמר הכל, ולא המילים. קנדי ב1960 היה נראה משכנע ולכן הציבור היה איתו, אך קלינטון היה במשבר, לא אמין והציבור לא "קנה" את טענותיו.

מגישים

טל אראיה 200901726, ליטל סער 305609455, עדי עמרן 305208647, אביחי עמרני 300315959. מקורות - ויקיפדיה.

העידן החמישי - האינטרנט

האינטרנט הוא רשת גלובלית, קיצור של המונח interconnected network, הומצא בשנות ה70 אך פרץ לתודעת ההמון בשנות ה90. החיבור לרשת חולל מהפך בזירה הכלכלית והתרבותית, והגשים את חזון הכפר הגלובלי. המדיום הינו כלי יעיל להפצת ידע בין ההמונים ולתקשורת בין אנשים שנתונים במרחק גיאוגרפי, הן מבחינה חברתית, מסחרית ועוד. במאה ה21, בעידן שבו לכל משפחה ישנו מחשב בבית, האינטרנט הוא מצרך פשוט, זול ונגיש להמון. המדיום חולל מהפך תרבותי ע"י הפצת ידע רב ושדרוג שיטות העבודה והלמידה. כתבות וידיעות אקטואליות מתפרסמות באינטרנט, דבר המאפשר עדכון בחדשות היומיום ללא צורך בקניית עיתון. בנוסף, לאנשים רבים קל יותר לשווק ולפרסם מקצוע/מוצר ולהגיע לפופולריות רבה. האינטרנט מאפשר הורדה של קבצים, תוכנות, משחקים ללא עלות ובצורה פשוטה. כיום, תוצאות המדיום הן חד משמעיות, האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום.

המחאה החברתית בישראל: דפני ליף ו"מחאת האוהלים"

דוגמה לאחת המהפכות החברתיות שהאינטרנט תרם משמעותית להתפתחותן היתה המחאה החברתית בישראל בהנהגתה של דפני ליף. המחאה החלה ב14 ביולי 2011 עקב אי שביעות רצונה של דפני ליף עם גובה המחייה בתל אביב. היא פנתה למדיום הפתוח בעולם, על מנת לבטא את רגשותיה. היא פתחה דף באתר הפייסבוק, אתר של רשת חברתית, וקראה להמוני העיר למחות נגד שכר הדירה היקר ולהתגורר באוהלים בשדרות רוטשילד על מנת לחולל שינוי. ההמון נענה לקריאתה, ויצא לרחובות למחות כנגד המצב. במהלך המחאה החברתית דפני ליף וכמה מפעיליה אף נעצרו עקב ההפגנה. ניתן לומר כי המחאה לא הובילה לשינוי מהותי, אך תגובתו הגורפת של ההמון עוררה שינוי בתודעה של השלטונות והעניין קיבל תשומת לב רבה. עצם זה שדפני ליף סחפה את ההמון בעזרת האינטרנט מראה את השפעתו האדירה בחברה.

המחאה החברתית בקייב: התפרצות ההמון

מהפכה נוספת שתוגברה ע"י האינטרנט היא המהפכה בקייב. ב2013 ממשלת אוקראינה החליטה לסרב לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופאי. החלטה זו, בעלת השלכות שליליות, לא מצאה חן בעיני התושבים והם התאגדו על מנת למחות. סטודנטים מהעיר לבוב ארגנו הפגנה בעלת מסה גדולה ולכן השתמשו באינטרנט על מנת לפרסמה. הסטודנטים אכן הצליחו במטרה וההמון הגיע למחות. מחאה זו יצאה מכלל שליטה וכעת המצב במדינה אינו יציב. גם כאן ניתן לראות את השפעת המדיום על ההמון.

השפעותיו השליליות של המדיום

מנגד, ניתן לראות גם השפעות שליליות של האינטרנט. בימינו, לרוב הפוליטיקאים יש עמוד פייסבוק בו הם חולקים מידע ודעות עם ההמון, כאשר להמון ישנה היכולת להגיב. במהלך אפריל 2013 פרסמה גברת בשם ריקי כהן פוסט על הדף של יאיר לפיד בפייסבוק ובו ספרה על מצבה הכלכלי "הקשה" בטענה שאינה מסוגלת להרשות לעצמה שתי טיסות לחול בשנה. יאיר לפיד, בתגובה, העלה פוסט שבו רשם "התפקיד שלנו – לעזור לגברת כהן שמרוויחה 20 אלף ₪ בחודש". ההמון הנרגז פרץ בסערה על אמרה זו בטענה שישנם אנשים במצב כלכלי קשה הרבה יותר והוא מתמקד בעזרה למעמד הביניים שמסתדר בחיי היומיום. יאיר לפיד הצטייר בצורה שלילית בפני רב העם, שאינו נמצא במעמד סטטוס שכזה. כאן ניתן לראות שהאינטרנט לא עזר להשתלשלות האירועים ויצר דימוי שלילי על פוליטיקאי שהיה אהוד על רוב העם.

לסיכום, לאינטרנט יש השפעה רבה וההשלכות יכולות להיות חיוביות ושליליות כאחד. אינטרנט הוא כלי חזק המשמש את ההמון לכל צרכיו.

העידן החמישי

השפעת המדיום האינטרנטי על הפוליטיקה

מבנה התקשורת בקבוצה בעידן החמישי

רשת האינטרנט סוגרת את מעגל המהפכה שהחל בה הכתב, באשר היא מכנסת את טווח המופעים האפשריים של כלל הממדים אל תוך מדיום יחיד. בפי רבים מן החוקרים היא מכונה מטה-מדיום. וזאת מפני שהיא מכילה את טווח המורפולוגיות המלא של כתב, קול , תמונה, תמונה נעה – דו-ממדית ותמונה תלת-ממדית. מבחינת כיווניות המסר, הרשת מאופיינת בשילוב בין תקשורת חד-כיוונית (למשל באתרי חדשות), לבין תקשורת דו-כיוונית. מבחינת ההיקפיות, משמש המדיום הן לתקשורת נל"ן (למשל, דואר אלקטרוני שנשלח מאדם אחד לאחר), הן לשידור צר (למשל, קבוצות דיון), הן לשידור רחב (למשל, אתרים של משרדי ממשלה המשמשים למתן שירות) והן לשידור גלובלי (MTV). היום כל אחד יכול לפתוח בלוג באינטרנט, ולהביע את דעתו בכל נושא ועניין בין אם דעתו מקצועית ואם לאו. המדיום בעידן החמישי משפיע על הפוליטיקה בפרט ועל המציאות בכלל היות ובעידן זה המשאב המרכזי הוא ידע תיאורטי. הייצור שלנו בעידן האינטרנט הינו בעיקר של משאבי מידע. סוג העבודה הוא של פעילויות מידע, והוא כולל עיבוד, אחסון והעברה של מידע. בעקבות זאת, חל מעבר מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים הטרוגנית. אופי החיים וצורת העבודה בחברה מתאפיין בקשר שבין אנשים. המקצועות אינם מקצועות יצרניים, כפי שהיו נהוגים עד שנות ה-90 אלא מקצועות שדורשים עבודה עם ידע, עבודה תקשורתית המנוהלת עפ"י סכמות שאופייניות לעידן האינטרנט והמחשוב, ולהם מאפיינים משלהם, כגון: קיבולת גבוהה שמובילה לשוויונות: כלומר כל ידע כשר, אין אמיתות קבועות ואין ערכים קדושים. ערך זה נשען על היכולת הטכנולוגית של אחסון מידע בכמות מרובה. שנית, הפשטות והפתיחות שמובילות לחופשיות: כלומר, אין מנגנוני בקרה או צנזורה על הידע המצטבר כאשר כל אדם זכאי להגיב ולהתייחס לידע קיים במובן של התנגדות, ביקורת, הרחבה והשלמה. כל אדם בוחר את הידע שבו יעשה שימוש לפי רצונו וצרכיו. בנוסף, האופי הדיגיטאלי של המדיום, שמאפשר זמניות, כל ידע הוא זמני וניתן לעדכון ולשינוי. האופי הדיגיטאלי של המידע המאפשר מינוף, מניפולציות, מהירות ועלות נמוכה יחסית). תכונת הקישוריות שגורמת לכל מידע להיות משויך לנושאים ותחומים אחרים. האינטרנט יוצר ידע מסוג אחר, והמונופול של הידע הרבה יותר נגיש וקל. האופן שבו הידע מאורגן משפיע על התפישה החשיבה של בני האדם. אם כן, מבנה התקשורת בקבוצה בעידן החמישי הוא בגדר Free For All, הוא זול ונגיש לכמעט כל שכבות המעמד הסוציואקונומיות. הוא מכיל בתוכו את כל מה שקודמיו הביאו: קול, תמונה, כתב וכו'. ניתן לפתוח שיחה מרובת משתתפים ולהפסיקה בכל עת, לצפות בתכנים ולהיחשף למידע שמגיע מכל קצוות תבל, כלומר מחוץ לגבולות המדינה. העברת וקבלת המידע מהירה.

נלקח מ- קיצור תולדות האנושות / יובל נח הרר

השפעת מחיר ריכוזיות המדיום על ההיררכיה

כדי לבחון את ריכוזיות המדיום על ההיררכיה, יש תחילה לחזור אל קודמיו: הטלויזיה והרדיו הם אלה שפתחו את עידן הגלובליזציה, כאשר מידע ממקומות שונים בעולם נפתח לציבור הצופים והמאזינים כליל, אמנם היה מוגבל לתכנים שאליטות מסויימות רצו לשדר במכוון כדי לכפות את דעתם על דעת הקהל, וליצור תודעה חברתית מכוונת שתשרת את צרכיהם. כיוון העברת המסר במדיום זה הוא חד כיווני שכן הצופה נשאר סביל, ואינו יכול להגיב אלא רק לקבל את המסר. ככל שהמדיום תופס מקום ריכוזי יותר בחיי היום יום של האדם כן הוא מטיל את השפעותיו או השלכותיו עליו, בין אם הן מביאות לטוב ובין אם הן מביאות תוצאות הרסניות. לסוגייה זו עלו שתי גישות שמתארות את השפעתו של המדיום:

גישה אופטימית/אוטופית:

גישה זו מתארת עולם אידאלי, ורואה את הטכנולוגיה כמייצרת, מטפחת ומקדמת את החברה לעולם טוב יותר. בנוסף הטכנולוגיה משכילה, מרגשת, משמחת והיא תקדם את העולם. לאינטרנט בכלל ולרשתות חברתיות בפרט יש פוטנציאל חברתי אינסופי

גישה פסימית/דיסטופית:

אומרת שהעתיד יהיה הרסני והטכנולוגיה לא תביא גאולה לעולם, אלא תשמיד אותו ותהרוס אותו. יש להתייחס אליה כמשהו בעל פוטנציאל הרסני ומנוון. בעיקר האינטרנט וההשפעה הפוליטית שלו: גישה אוטופית טוענת שפוליטיקה באינטרנט זה בגדר התקדמות חברתית ותפישתית כיוון שזה מנמיך את הגבולות וניתן לפנות לאנשים באופן אישי, זה מקדם לשוויון ודמוקרטיה. גישה דיסטופית קובעת שהגבולות יטושטשו וההיררכיה תיהרס מעבר לכך שאנשים יתנוונו בגלל החשיפה המהירה והגדולה.

בנוסף השפעה חברתית באינטרנט תורמת ליצירת זהות פוליטית - אם אנחנו אומרים שאנחנו נמצאים בעידן שהרבה מאוד פעולות מתבצעות ברשת אז יכול להיות שזה משפיע גם על רמת האקטיביות הפוליטית שלנו בעולם האמיתי. היום כמעט ואין מפלגה שאין לה דף פייסבוק והרבה מהפוליטיקאים הם בעלי דף פייסבוק בעצמם. מצד אחד, יש לרשת פוטנציאל להגדיל את המעורבות הפוליטית שלנו (חשיפה מהירה, כמות המידע גדולה יותר, העברת המידע מהירה יותר וכו'). מצד שני, הפעילות הפוליטית המוגברת והמואצת הזו מובילה לכך שתיווצר אשליית פעולה - האם בעידן הווירטואלי מספיק לנו לעשות פעולה ווירטואלית ולא לעשות פעולה ממשית בעולם האמיתי? האם הפעילות הווירטואלית מדרבנת את הפרט לעשות יותר בעולם האמיתי, או שאולי היא משלה את הפרט וגורמת לו לחשוב שהוא כן תורם כשבפועל התרומה היא לא ממשית? יתירה מזאת, האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט עשויים דווקא להחליש את ההשתתפות הפוליטית באירועי מחאה, כי הפעילות ברשת נתפסת כאלטרנטיבה למחאה בעולם שמחוץ לרשת. על-כן, בעלי גישה פסימית במיוחד יגידו שלא רק שהאינטרנט אינו מסייע לקידום ההשתתפות הפוליטית, אלא שהוא עלול אף לפגוע בה משום שהנפח העצום של המידע ברשת עשוי להמן את האזרחים במקום לדרבן אותם לעשות משהו. מעבר לכך, זרימת המידע ברשת רק מייצרת יותר אי- שוויוניות כי לא כל המדינות בעולם מתפקדות ווירטואלית, לא לכולם יש ייצוג ברשת. גם האמונה הרווחת כי המידע במרחבי הרשת הוא חופשי היא בדויה, בנימוקים שרוב האינפורמציה ברשת מנווטת לפי צורכיהם של בעלי משאבים, ושהאוכלוסייה הנזקקת ביותר לשינויים חברתיים וכלכליים אינה מחוברת לאינטרנט. אך זוהי דעה קונספירטיבית שאיננה מאוששת. האינטרנט אפוא מאחד את הפרטים לקבוצה גלובלית אחת הנמצאת בים של דעות ומידע ובאפשרות המשתמשים לבחור את המידע הרצוי להם, הפרטים אינם עוד משועבדים לתכנים שאליטות מעבירות באמצעות הטלויזיה. הם מסוגלים להביע דעה, לברור מידע, להתאגד ולהעביר ביקורת על כל תוכן.

נלקח מ- מאמר A 61-Million-Person Experiment in Social Influence and Political Mobilization/ רוברט בונד.

מהומות בקנדה

מחאת הסטודנטים במונטריאול, שהחלה בפברואר באופן מצומצם הפכה למאבק פוליטי רחב היקף. העילה הראשונית לתחילת המחאה היה העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות בקוויבק, אבל המחאה התרחבה לנושאים אחרים, בעיקרם, החלת חוקי החירום, שלמעשה מפלגים את דעת הקהל בקנדה ויוצרים סערה פוליטית שלא היתה כמותה בעשורים האחרונים. מאז תחילת המחאה נעצרו יותר מ-2,500 מפגינים תוך שימוש בחוקי החירום שהוחלו על ידי ממשלתה השמרנית של קוויבק (קבק) ומאפשרים לה לעצור כל מי שלא ביקש אישור משטרה להפגין או להטיל קנס עד סכום של 125 אלף דולר על ארגוני סטודנטים שמפרים את התקנות החדשות. חוקת קנדה מדגישה ערכים כמו שלום, סדר ציבורי ומנהל תקין, אך חופש הביטוי נדרס בעקבות צווי חוקי החרום. לכן נוצר פולמוס כה חריף סביב חוקי החירום כאשר קנדים רבים טוענים כי התקנות החדשות נוגדות את רוח החוקה, בעוד אחרים סבורים שהן נובעות מתוכה. "הנושא הוא כבר לא שכר הלימוד", טוענת קארול ביוליו, עורכת "ל'אקטואליטה", כתב עת בנושאי אקטואליה שמתפרסם בקוויבק וקרא לסטודנטים להפסיק את מחאתם. "כעת מתווכחים על נושאים לגמרי אחרים", מוסיפה ביוליו, "קשה לגמרי להבין מה הנושאים הללו בדיוק או לאפיין אותם אבל בגדול זה עימות בין ימין לשמאל. ובין מבוגרים לצעירים". נטאלי דה רוזייה, יועצת בכירה למועצה הקנדית לחירויות אזרחיות, מהארגונים שתומכים במחאה ואף קוראים תיגר בבית המשפט על חוקי החירום החדשים בקוויבק, טוענת כי לא קשה ללבות את היצרים ושזהו עניין של זמן עד שיתאגדו המפגינים נגד הפגיעה בחופש הביטוי והמחאה. "עצם הרעיון של העברת חוקי חירום להגבלת המחאה מתבסס על ההנחה שהיא מסוכנת. זו חתירה תחת חופש המחאה". אמש, דווח כי מפגינים הציתו מחסומי תנועה במונטריאול והפייסבוק נמלא בקריאות: “Montreal is on Fire!” (מונטריאול בוערת!). בה בעת, מתרחבת התמיכה הציבורית במאבק הסטודנטים המחאה של הסטודנטים תפסה היקף רחב בעזרת הפייסבוק והטוויטר. המדיום האינטרנטי סייע לסטודנטים להתאגד ולשתף מידע בנוגע למחאה. נלקח מ- http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1726723

מהומות באיראן

רבבות מפגינים ברחובות טהראן מבעירים צמיגים, זועמים - וסופגים מכות מכוחות הביטחון. בסוכניות הידיעות מדווחים על הרוגים בעימותים בין שוטרים לסטודנטים וכן, המדינה סגורה בפני כלי תקשורת זרים, אך המפגינים האיראנים מעדכנים באמצעות האינטרנט. נמשכת התסיסה באיראן בעקבות נצחונו לכאורה של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד בבחירות שהתקיימו בסוף השבוע. על רקע ההאשמות כי הבחירות זויפו, מנסה איראן למנוע הפגנות בטהראן, אולם סוכנויות הידיעות מדווחות כי בכל זאת יוצאים איראנים רבים להפגין ברחובות ותומכים במתחרו של אחמדינג'אד - מיר חוסיין מוסאווי. יש לציין כי ביומיים האחרונים הנושא המוביל באתר טוויטר הוא "iranelection". גולשים רבים בטוויטר מדווחים כי קשה למצוא גישה לרשת האינטרנט, אך בכל זאת ישנן מספר גישות לעדכן. שולחי הטוויטרים מבקשים משאר הגולשים לקדם את הנושא ברחבי רשת האינטרנט. אחד הגולשים אף שלח טוויטר מסר לפיו "ישנם כ-3 מיליון אנשים המסתובבים ברחובות "אין עדיין חדשות מהעצרת כיוון שלרשתות התקשורת אין אנטנה", עדכן גולש אחד. "ישנו מסוק החג מעל הרחובות ברובע אנקלב", מסר גולש אחר. אכן גם כאן נעשה שימוש נרחב במדיום התקשורתי החופשי – האינטרנט. ללא האינטרנט היו מנועים המפגינים מליצור תעמולת מחאה רבתי, אך כשכל מה שצריך הוא מחשב וחיבור לאינטרנט, כל אדם רגיל יכול לפרסם עדכונים מהשטח, לאגד כוחות של מפגינים, להגיע לדעת העולם על המתרחש ולערער את האליטה השילטונית והשליטה ההגמונית. נלקח מ- http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000458611

מגישים: תמיר יעקובי 300595659, חיה פורת 204087761, ג'פרי הלר 204764591