מה יקרה לפוליטיקה הישראלית במהלך העשרים השנים הבאות?

ניקוד:

• + 50 נקודות על שיפור הסבר המודל.
  • מתוכם:
  • +40 על כתיבה קוהרנטית
  • +10 על מידע חדשני ומבוסס, שלא נאמר בשעור.
• +50 נקודות על כתיבת ניבוי מעניין, המבוסס על המודל.
  • מתוכם:
  • +40 על כתיבה קוהרנטית
  • +10 על רעיון חדשני ומבוסס.

הסבירו את המודל

הסבירו את הקשר בין המדיום התקשורתי (דיבור, כתב, דפוס, וכיוב') וההשפעה על המבנים הפוליטיים.

עליכם או להוסיף מידע, או לשפר מידע קיים.

דיבור

הדיבור הוא חלק ממערכת התקשורת הקולית המתבצעת בעזרת מילים. המילים, שבעזרתם מקיימים את הדיבור, הן חלק ממערכת סמלים הנקראת שפה והיא שונה ממקום למקום ומתרבות לתרבות. בעבר, הדיבור בקרב בני האדם נחשב לקול, שפת גוף ותנועות פנים (לעתים דיבור בעזרת שפת גוף והבעות פנים עלול להיות בעייתי, מכיון ויש הבדלי תרבויות. בישראל תנועת יד שמשמעותה "רגע", באיטליה המשמעות של אותה תנועת יד בדיוק, זה עלבון ופגיעה) בנוסף, בעבר הדיבור היה רלוונטי רק למרחק של מטרים ספורים. כיום, עם התפתחות אמצעי התקשורת השונים, ניתן לתקשר באמצעות דיבור למרחקים רבים. כושר הדיבור הוא בעל ערך רב בקרב בני האנוש וישנם הסובלים מלקות במערכת זו, כגון: אילמות (חוסר ביכולת להוציא תווי דיבור), צרידות (שיתוק או דלקת במיתרי הקול) וגמגום (כאשר אדם חוזר על חלקים מסוימים במילה מספר פעמים). כאשר אדם מעוניין להגות מילה (על ידי דיבור) המוח מפרש את המילה לאותות עצביים שמפעילים שרירים שיוצרים קולות. לפני כ-70 עד 30 אלף שנה התחילה ה"מהפכה הלשונית". הדבר המהפכני בשפתו החדשה של ההומו סייפיאנס הוא לא רק כמות המידע המגוון שניתן להעביר ולאגור בעזרת השפה אלא גם היכולת להסביר את עצמנו לחברנו בקבוצה ולדון בסוגיות שונות. יכולת זו אפשרה תקשורת יעילה ושיתוף פעולה בין מספר פרטים בקבוצה, דבר חשוב לאור העובדה שהאדם היינו יצור חברתי. אמנם, כל זה מתגמד ליד הייחוד המרכזי בשפה האנושית שהוא היכולת לדבר על דברים שאינם קיימים כלל במציאות ובכך מאפשרים יצירת מציאות חדשה. תכונה זו אפשרה יצירת ערכים לא מוחשיים אשר מקשרים ומחברים כמות גדולה יותר של פרטים בקבוצה, דבר המאפשר יצירת חברה המורכבת מהמונים המונעים ע"י אידאולוגיה, מניע ו/או דת משותפים. בפוליטיקה ובממשל תכונה זו מסייעת בכך שהיא יוצרת חברה בעלת אידאולוגיה משותפת אשר מונעת ונשלטת בעזרת ערכים המוכתבים לה, דבר המאפשר לשלטון להניע וליצור שיתוף פעולה בקרב ההמון הנשלט תחתיו. כמו כן יש שוני בדיבור, שנובע מהבדלי תרבויות, מיקום גאוגרפי שונה, אנשים החיים באילת לאו דווקא יבינו את צורת הדיבור, והסלנג היום יומי המדובר במטולה לדוגמה. גם במקסיקו יש מספר ניבים שונים לשפה, כך שאנשים מהצפון לא יבינו את האנשים מהדרום. גם סגנון חיים משפיע על צורת דיבור, אנשים עירוניים מדברים בצורה שונה מאנשים הגרים בפריפריה.

הכתב

הכתב הוא מערכת של סמלים וסימנים המצייגים את השפה הדבורה בצורה גראפית. התפתח בסביבות האלף הרביעית לפנה"ס. על מנת לתקשר בעזרת הכתב צריך מיומנות של קרא וכתוב. לכל תרבות יש כתב ושפה משלה. תחילה היה את כתב הפיקטוגראם (ייצג מילים שלמות או הבהרות) ולאחר מכן הכתב האלפאבתי (1200 לפנה"ס,אוסף של אותיות שמייצגות צלילים שונים). תהליך יצירת הכתב נקרא כתיבה ותהליך הפענוח שלו נקרא קריאה. לכל שפה יש צורת כתב שונה, אך לעתים זה עלול להיות זהה ומבלבל. כמו כן יכול להיות שפה בעלת סגנונות כתב שונים, כתיב מלא כתיב חסר, אותיות גדולות סימני ניקוד ועוד. כתב ברייל לדוגמה הוא כתב בינלאומי. מה שגרם להתפתחות הכתב הם האנשים שעסקו בחקלאות שהעבירו תבועה לשלטון ונעזרו בכתב כדי לתעד ולשמור על סדר. הכתב עזר להתפשטות מידע מדויק לעומת התקופה בה הוא לא היה קיים. באותה תקופה המידע עבר בצורה חלקית ולא מדויקת. הכתב תרם לשלטון משום שאפשר לבנות ממלכות גדולות ולשלוט בעם בכך שהמנהיגים יכלו להעביר מידע, פקודות וחוקים לכלל אנשי הכפר. כל בית מלוכה החזיק אדם מלומד שהבין קרוא וכתוב, בדרך זו המנהיג יכל להחליט למה ייחשף העם. באותה תקופה היו מעט אנשים בעלי מיומנות זו ולכן נחשבו לאליטה שולטת

מכונת הדפוס

מכונת הדפוס הראשונה הומצאה במאה ה15 (1450) ע"י יוהן גוטנברג. באמצעות מכונת הדפוס ניתן היה להדפיס בכמויות רבות וניתנה האפשרות להוצאת אלפי עותקים במהירות רבה ולהפצה ברחבי אירופה. הספר הראשון שהודפס בשיטת הדפוס היה התנ"ך. הצורך בהקמת מכונת דפוס נבע מסיבות כלכליות וחברתיות. מחירי הספרים בכתב יד לפני המצאת הדפוס היו גבוהים והפצת הספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים. פיתוח הספרים לפני המצאת הדפוס התבצע בקצב מאוד איטי ועל כן העברת המידע היתה איטית יותר. תוך זמן קצר התפשטה ההמצאה ובתי דפוס רבים התחילו לפעול. מכונת הדפוס הראשונה שהופעלה ע"י קיטור (מכני) יוצרה ב 1811 ע"י פרדריק קוניג. עכשיו ניתן להדפיס הרבה יותר עותקים בזמן קצר יותר.באותה תקופה לכל מי שהיה מכונת דפוס יכל היה לשלוט באמצעי התקשורת, אלה היו לרוב האליטות, דבר אשר שבר את היכולת של הכנסייה לשלוט, זה הביא לירידה בכוחה של הכנסייה בגלל נגישות רבה יותר לספרי הקודש והפצת דעות חדשות נגדה ונגד השלטון. בין היתר אנשים לא הלכו יותר לכנסייה בימי א' מאחר ודברי הכנסייה נאמרו בעיתונים, האינדיבידואליזם החליף את הקולקטביזם בקבלת המידע. מאחר והדפוס הוזיל את עלות ייצור הפצת מידע,הדפוס גרם להיווצרות עיתוני מחתרת שפעלו נגד השלטון, והדרך של הפצת המידע שלא בידי השלטון, זה מה שגרם למהפכה בחברה. כאשר אנשים חשופים למידע וידע, הם מתחילים לשאול שאלות , מתחילים להעלות ביקורת, ואף מפקפקים במעמד האנשים שעד לא מזמן היו מקור הידע היחידי. שינוי חברתי שכזה, יכול לגרום להתערערות השלטון מאחר וכל הידע שהשלטון מחזיק, מצליח לגלוש גם אל העם, ומכאן הפרשי מעמד האליטה ומעמד העם מתחיל להצטמצם. מכונת הדפוס הביאה להשפעות נוספות כגון: פרסום מסרים וצווים של השלטון הפך לקל הרבה יותר, ספרים הודפסו בשפות לאומיות דבר אשר גרם להעשרת שפות אלו ולרכישת ידע בתחומים רבים, בנוסף הביא לעלייה בלימוד קרוא וכתוב מה שהוביל לעלייה בביקוש לספרים.

הרדיו

מכשיר הרדיו מאפשר העברת אותות ע"י גלים אלקטרומגנטיים. האותות מתורגמים ע"י מכשיר לצלילים אותם האדם יכול לשמוע. הבסיס התיאורטי להמצאת הרדיו נתגלה כבר בשנת 1873 ע"י ג'יימס קלרק מקסוול, אך הוכחה אמיתית הוצגה בשנת 1888 ואומתה בעזרת ניסוי שערך היינריך רודולף הרץ. את הרעיון של רדיו כמכשיר תקשורת המונים הגה גוליילמו מרקוני. בשנת 1906 נשמע לראשונה דרך הרדיו קול אנושי. השם "רדיו" נהגה ע"י הפיזיקאי אדוארד בראנלי. מקור השם בא מהפועל להקרין, באנגלית to radiate. בזמן מלחמת העולם הראשונה שיכללו את הרדיו והוא תרם רבות לצורכי המלחמה. הרדיו זכה להצלחה רבה. ניתן להדגים את עוצמתו בעזרת התסכית "מלחמת העולמות". בשנת 1938 שודר ברדיו בארה"ב תסכית בדיונית אשר תיארה פלישת חייזרים לכדור הארץ. המאזינים הגיבו בהיסטריה, למרות שצוין במהלך התוכנית כי מדוברת בתסכית בדיונית בלבד. הרדיו בישראל: בימי המנדט הבריטי היו בישראל שידורים מחתרתיים. לאחר הקמת המדינה שידורי הרדיו היו מטעם השלטון. בשנת 1950 הוקמה תחנת הרדיו גלי צה"ל. בשנת 1965 הרדיו הפך לעצמאי והוקם "קול ישראל". הדבר נעשה במטרה למנוע ריכוז כל העוצמה בידי גוף אחד, כלומר בידי השלטון. הוחלט לימים כי "קול ישראל" יהפוך למוסד ממלכתי בפיקוח של "רשות השידור". לקיומה של רשות ממלכתית יש חשיבות דמוקרטית. לרדיו יתרונות רבים. המאזין לא נדרש לידע קודם מכל סוג שהוא, הרדיו זמין ונייד ומאפשר המשך פעילות תוך כדי האזנה וגם כשאין קליטה לאותה תחנה, ניתן למצוא אותה בתדרים שונים כך שאם לאדם תחנה אהובה, שלה הוא נוהג להאזין הוא יכול לעשות זאת כמעט מכל מקום. כמו כן ישנן תחנות רדיו רבות המשדרות אונליין דרך האינטרנט ולכן בעיית קליטה פחות משפיע. יתרון נוסף הוא ששידור הרדיו זול ומאפשר ריבוי תחנות שידור. בעקבות זאת ישנם תחנות רדיו הפונות לקבוצות רבות, ביניהן גם קבוצות מיעוט.

הטלוויזיה-התפתחות מדעית

הטלוויזיה היא מכשיר שנועד לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. מבוססת על אותות חזותיים וקולים שמתקבלים בעזרת משדר הרדיו (RF) ועל מקלט הטלוויזיה שקולט את האותות ומציג אותם בפני הצופה. המודל הראשון הומצא ע"י פלביק ניפקו, ב1884, אך המודל שהמציא היה פרמיטיבי מדיי, ולכן לא הצליח מבחינה טכנולוגית. פיתוח הטלוויזיה "הפרמיטיבית" של פליבק לטלוויזיה אלכטרומכנית היה פעולתם של שני מדענים באר"הב, פילו פרנסוורט (פיתח את מפריד התמונות), וולדימיר זבורייקין (היה מהגר רוסי שעבד עבור הרדיו "ווסטינגהאוס" ופיתח את שפופרת המצלמה), בעקבות כל התעסקותם במצלמה ידעו כיצד להתנהל עם מכשירים טכנולוגיים זמנים, בשנת 1927 שידרו את התמונה הראשונה, צילום בן 60 אינץ' של סימן הדולר. שידורי הדגמה החלו בשנות ה30, מקלט טלוויזיה הציגו למכירה לציבור ב1938, מכשיר של 3 אינץ' תמורת 125 דולר. בשנת 1945 סיומה של מלחמת העולם השנייה, היו כחצי תריסר תחנות ניסיוניות אשר שידרו מספר שעות ביום. במהלך העשור יותר מ400 תחנות עלו לאוויר. ב1950 היה ברור שטלוויזיה לא מיועדת רק למעמד הבורגני אלה גם למעמד הביניים. מעל 3 מיליון מכשירי טלוויזיה נמכרו במחצית הראשונה של 1950. 1955 ל80% ממשקי הבית באזורים העירוניים היו מקלטי טלוויזיה, וטיפס במהרה ל90%. ניתן לראות בכך שלטלוויזיה היה ביקוש רב. לטלוויזיה השפעה רבה על הציבור, בעקבות כך הטלוויזיה קיבלה ביקורות חיוביות ושליליות כאחד, היה לטלוויזיה חשש גדול יותר מאשר לרדיו מהסיבה שהיא גם ממחישה הכל בנוסף להשמעת הדברים. אחת הביקורות לדוגמה: היה הפחד שאפקט ההשפעה החברתית, על הציבור היה חזק יותר ממקורות התקשורות הקודמים. קיימת גישה הטוענת שהשלטון שולט על הצופה דרך המסרים שהוא בוחר להעביר. כך המנהיג מבסס את הנורמות החברתיות,ערכים ואידאולוגיה. היה רשימה של תלונות והערות לגבי ביטויי אהבה שקריים והצגה של אלימות. לאורך השנים התוכן שמשודר משתנה בהתאם להתפתחות האדם. אנשים מסוגלים לראות דברים על המסך שפעם סירבו, לדוג' ביטויים הומוסקסואלים.

האינטרנט

האינטרנט הוא רשת מחשבים גלובלית המקשרת ומחברת בין מיליארדי מחשבים בעולם. כמות המידע שנמצא באינטרנט בסוף שנות המאה ה-20 הפך את הרשת לגורם חשוב מאוד בהתפתחות הכלכלה והתרבות העולמית. השם "אינטרנט" (בערבית-מרשתת) הוא קיצור של "interconnected networks" שמתאר רשתות של מחשבים שמקושרים ביניהם. בשנת 1969 נוצרה התקשורת הראשונה בין אוניברסיטת קליפורניה לבין אוניברסיטת סטנפורד, כמו כן באותו שנה חוברו רשתות הבסיס לתשתית האינטרנט ע"י סוכנות לפרויקטים של מחקרים מתקדמים במשרד ההגנה של ארה"ב, המיזם נקרא ARPANet. במסגרת המיזם בחנו אפשרויות להעברת נתונים בין רשתות. זוהי הייתה למעשה יריית הפתיחה של האינטרנט, עם השנים כשהתפתחה הטכנולוגיה מצאו עוד פיתוחים וחידושים לפיתוח האינטרנט. בשנת 1989 הציע טים ברנס-לי מערכת עולמית שבה אנשים יוכלו לשתף מידע ולקשר מסמכים אחד עם השני ברשת בינלאומית אחת. האינטרנט בתחילת דרכו היה שייך רק למשרד ההגנה האמריקאי אך לאחר לחץ בינלאומי ארה"ב ויתרה על השליטה בו. השימוש באינטרנט הולך ומתרחב ומביא השלכות חשובות על תחומי החיים. האינטרנט כמו כל מדיום תקשורתי משפיע על החברה- על התנהגותה, על העדפותיה, על האידיאולוגיה בה היא מחזיקה ועוד. בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת הפך האינטרנט לגורם משמעותי, אשר גרם להתפתחות כלכלית ותרבותית. תחזיות להקמת האינטרנט הופיעו בספרי מדע בדיוני ובמאמרים שונים, באחד מן הסיפורים בני האדם הוצגו כמשתמשים במכשירים שנקראים "לוגים" בעלי צג ומקלדת שבהם ניתן לצפות בשידורי טלוויזיה, לשלוח דואר אלקטרוני, להורות פקודות, לקנות ולמכור ניירות ערך בבורסה וכדומה. בשנת 1991, נפתח שירות ה- WWW לכלל רשת האינטרנט, ושנתיים לאחר מכן היו קיימים 2 מיליון שרתי אינטרנט עם יותר מ-600 אתרי WWW. הפוליטיקה יכולה להשתמש באינטרנט לתעמולה בעת מסע בחירות, יכולה להעביר לציבור מסרים דרך האינטרנט, יכולה להעביר תכנים פוליטיים בכל שעות היום ולהציף את הקורא בהחלטות פוליטיות. האינטרנט למעשה זמין בכל עת לציבור והפוליטיקה יכולה להעביר את תכניה העולים לסדר הציבורי בכל זמן נתון.

נבאו מה יקרה לפוליטיקה הישראלית בעשרים השנים הבאות

התבססו על המודל שהוסבר בכיתה, כדי להסביר את הניבוי שלכם.

=אלמוג אילוז-עלייה בכוחה של התקשורת והחלשות המעמדות הפוליטיים

הפוליטקיה בישראל ידע מספר לא קטן של חילופי דורות בתחום הפוליטיקה עוד משנת 1948, בנקודת הזמן בה אנו מדברים (בעוד כ-20 שנה), תעמוד רשימה ארוכה של צעירים (אשר לא הוכשרו, למדו והעמיקו בענייניים כמו הדור הישן, בעקבות התפתחות טכנולוגית). הדור החדש אומנם יהיה בעל כוח רב והשפעה גדולה על הציבור בשל התפתחות כלי התקשורת, היכולת להפיץ את מטרותיהם ואת היעדים שלהם בכל מדיום אפשרי (אינטרנט/רדיו/עיתונים), אך גם היו בעליי נטייה גדולה ליפול, חשוב ואף רצוי לזכור כי גם לקהל הבוחרים יש כוח גדול וגם לו האפשרות להפיל ולהוריד שלטון באמצעות כלי התקשורת. לכן, לדעתי הפוליטיקה תהיה יותר ויותר שקופה, הפוליטיקאים ידברו ישירות עם הקהל הבוחר והם יאלצו להיזהר יותר משחיתות ומעשים בלתי מוסריים מבחינת העם, בשל החשש מחשיפה קלה של התקשורת.

שירן אטואן: בחברה הישראלית יחולו שינויים במבנה הפוליטי

עולם התקשורת והמדיה הולך ומתפתח עם השנים בקצב מהיר ומסחרחר אך הבולט מבניהם זהו מדיום הטלוויזיה. ניתן לראות כי בבחירות האחרונות נכנסו אנשי טלוויזיה לפוליטיקה הישראלית ואפילו אחד מהם מכהן כשר האוצר, דבר המעיד על כוח ההשפעה הרב של איש התקשורת הנבחר בציבור. חשוב לציין כי הוא החל את דרכו כמגיש טלוויזיה,עיתונאי,שחקן וסופר. דוגמא נוספת לכך היא שלי יחימוביץ שגם היא תפקדה כמגישת חדשות בטלוויזיה והיום מכהנת כחברת כנסת ויושבת ראש מפלגה. אני משערת שבעתיד, בשנים הבאות, תהיה קפיצת מדרגה גדולה יותר בה יכנסו יותר אנשי טלוויזיה לפוליטיקה הישראלית בעיקר בזכות כוח ההשפעה שצוברים במהלך תפקידם ובזכות כך צוברים להם יותר ויותר תומכים. לכן אני מניחה שבעוד 20 שנה הממשלה תהיה מורכבת מרוב של אנשי תקשורת וטלוויזיה.

ולריה טורין: השפעות האינטרנט על הפוליטיקה: התחזקות התופעה הקיימת

המדיום השולט במאה העשרים ואחת הוא האינטרנט. המדיום פתוח לכל הציבור,כיום כל אחד יכול לכתוב את דעתו ללא השגחה והגבלה ולנסות להשפיע. לדעתי תוך עשרים שנה מדיום זה ימשיך להיות הדומיננטי ביותר ולהתחזק עוד. אנשים בתחום הפוליטיקה שיתקשו להתמודד עם ההבנה שהאינטרנט הוא השולט ויתעלמו ממנו לא יזקו לתמיכה ואף יעלמו מהמפה. פוליטיקאיים שיבינו שהעם נמצא ללא השגחה ויפחדו שדרך המדיום יצליחו להסית נגדו, אולי ינסה לפעול בסנקציות מסוימות ולנסות להפעיל איזשהי צנזורה מינימלית או השגחה בנושא (כנראה ללא הצלחה). לבסוף פוליטיקאים שיבינו שהכח הוא באינטרנט וישתמשו בו לטובתם יזכרו לתמיכה רבה של הקהל ושיתוף פעולה- הבנה זו מתחילה להתגבש בימינו. כך או כך נושאי הפוליטיקה יהיו ברשת ותהיה ביקורת רבה,תהיה אינטרקציה בין הרבה מאד אנשים שיגיבו וישפיעו אחד על השני (למשל מחמאות,סירטונים וכו') ולאנשי תקשורת כמו לפוליטיקאים תהיה השפעה רבה אם ידעו לעשות זאת נכון ולפנות ללב הקורא. לסיכום הפוליטיקאים יצטרכו לרצות את העם אחרת הוא "ימרוד" ברשת והעם יהיה השולט הדומיננטי.

דניאל אושרי:השפעת הדפוס על הפוליטיקה הישראלית

בעוד 20 שנה הדפוס ייתן פריבילגיות לאנשים שיודעים לכתוב ויודעים איך להיות יצירתיים את המקום בפוליטיקה הישראלית. אזרח פשוט בעל מחשב, מדפסת והחשוב מכל- מוח יצירתי שמסוגל לשנות תפיסה שלמה של אזרחים, יוכל להדפיס אלפי עותקים של אמרות פוליטיות אישיות שלו, ואיתן אפילו להגיע לשלטון. האדם הפשוט יוכל להפיץ דעות חדשות, יוכל לארגן תעמולה כנגד השלטון הקיים וזאת כדי לפסל את דרכו האישית לשם. כל מה שדרוש לו זה כתיבה יצירתית ומכונת הדפסה כדי להפיץ את האמרות שלו. עם הזמן תחל תחרות בין כל הגורמים שיכולים להפיץ אמרות ודעות שונות, שהם למעשה האנשים היצירתיים בעלי המדפסת, וכך השלטון יתחלף בקצב מהיר- מה שיגרום לחוסר יציבות בחברה הישראלית. האליטות ייחלשו כי אזרחי ישראל יתחילו להתאגד, תתפשט תופעת הכתיבה היצירתית , הדפסתה והפצתה לציבור ולמעשה יתאפשר לאזרחים ליצור נרטיב משלהם והתוצאה- התאחדות. שני צדדים למטבע, חיובי ושלילי. מהבחינה החיובית, אנשים יתחילו ליצור ויחד עם היצירה יהיו התפתחויות טכנולוגיות חדשות והידע האנושי יתפתח, לעומת זאת בצד השלילי הדבר יגרום לערעור היציבות בחברה הישראלית תחלופה מוגברת של אישים שיכהנו בשלטון הפוליטיקה.

נוי באלס: האינטרנט מחולל שינויים בפוליטיקה

עם השנים יותר ויותר פוליטיקאים מבינים שהמדיום החזק ביותר במאה העשרים ואחת הוא האינטרנט. בעבר, רוב חברי הכנסת, השרים והמפלגות ידעו לעשות תעמולות דרך העיתונים, רדיו וטלוויזיה אלא שכיום החלק החזק והמשפיע ביותר על רוב אוכלוסיית מדינת ישראל הוא האינטרנט. לדעתי בעתיד (בעוד כ-20 שנים) האינטרנט יצבור תאוצה ויכנס לרובו המוחלט של בתי הדיור בישראל. ישנו סיכוי כי האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט יהיו הדרך היחידה של המועמד הפוליטי לדבר בגובה העיניים וליצור אינטראקציה עם הציבור הרחב. המועד שיפנה לציבור דרך הרשת יראה כחברותי יותר ויקח אחריו עוד ועוד מצביעים.

אלמוג באלס: השפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה

במהלך השנים אמצעי התקשורת (במיוחד הטלוויזיה) הפכו למתווכים בין הציבור לבין המערכת הפוליטית. מי ששולט באמצעי התקשורת הם האנשים העשירים, השלטון. אנשי השלטון הם אלו שמחליטים אילו דברים יוצגו ואילו דברים יוסתרו במדיה הוויזואלית. לדעתי ב-20 שנים הבאות לכל פוליטיקאי יהיה ערוץ טלוויזיה משלו (בתשלום) ובו הוא יוכל להציג את עצמו, להשמיע את האידיאולוגיה שלו, להעביר את המסרים שלו ולהסביר את השינויים העתידיים שהוא מתכנן. האופן "הפרטי" של העברת הדברים לצופים (למנויי התוכנית) יעזור לפוליטיקאי לשמור על בוחריו ולחזק את השליטה הטובה והרחבה בציבור. בנוסף לקראת הבחירות כל פוליטיקאי, שמועמד לבחירות הכנסת, יוכל לדעת מה מצבו מבחינת קולות הבוחרים על ידי רייטינג ורכישת התוכנית. בתקופה הזו הטלוויזיה תשפיע מאוד על הצופים בה, על בחירתם, על דעתם ודרך חשיבתם וזאת על ידי השליטה של אנשי הפוליטיקה במדיה.

שירן מור: השפעת הרדיו על הפוליטיקה בישראל

ההתפתחות הטכנולוגית של התקשורת מעצבת את דרכה ואופייה של האנושות. לכל אמצעי תקשורת יש השפעה שונה על האוכלוסייה. הרדיו זמין ונגיש לכולם, אינו דורש ידע קודם ומתייחס לכלל קבוצות האוכלוסייה, לכן השפעתו חזקה ונוגעת בכל שכבות האוכלוסייה. אנו נמצאים בתקופה של חידושים. טכנולוגיות חדשות משתלבות בטכנולוגיות הקיימות. כך למשל הרדיו משתמש בפייסבוק כדי לקדם את עצמו. הרדיו, אמצעי תקשורת ותיק, מנצל את החידושים כדי להישאר עדכני ורלוונטי. אני צופה, בעוד 20 שנה מהיום, שהרדיו יחליש במידה מסוימת את כוח השלטון. הרדיו משמש כמגן לדמוקרטיה. דמוקרטיה משמעותה שלטון העם. הרדיו נותן לעם מקום לבטא את דעותיו ומחשבותיו. יש תחנות רדיו מסוימות שקהל היעד שלהם הוא אנשי המעמד הגבוה ויש תחנות רדיו מסוימות שקהל היעד שלהם הוא אנשי המעמד הנמוך יותר. כך או כך, תמיד תהיה קיימת תחנה שתספק מקום לאדם, לא משנה מעמדו בחברה. באופן זה האדם תמיד יוכל לבטא את דעותיו הפוליטיות.

קובי זרח: השפעת האינטרנט על הפוליטיקה בישראל

לפי דעתי בעשרים השנים הבאות הפוליטיקה הישראלית תאבד חלק גדול מכוחה בעקבות השינויים אשר חלים בעשורים האחרונים באינטרנט. הסיבה העיקרית לכך היא הופעת הרשתות החברתיות אשר מאפשרות שיתוף נתונים, העברה וקליטה של מידע ובין היתר התארגנות חברתית אשר יכולה להוביל להתקוממות של האזרחים להפלה או שינוי של השלטון, לדוגמא המחאה החברתית של קיץ 2012 אשר התחילה ברשת החברתית פייסבוק בין מספר מצומצם של אזרחים וסחפה אחריה עשרות אלפים של אזרחים אשר דרשו שינוי. מעבר ליכולת של ניצול היתרון הזה שמספקת האינטרנט ישנו הייתרון של ההאקרים ושיתוף מידע חסוי ופרסומו בקרב ההמונים לדוגמא פרשת ויקילינקס. היום ידיעה מסויימת יכולה להפוך "ויראלית" במספר שניות ולהגיע לאינספור בתי אב בלחיצת כפתור. לפי ההסטוריה ניתן לראות קשר ישיר בין צנזורה לכוח השלטון, כלומר שילטון שהיתה בידו היכולת לצנזורה יכל להראות ולהשמיע לאזרחים מידע ספציפי אשר משרת אותו בלבד ולעומת זאת ברגע שמפילים את חומות הצנזורה האדם חשוף לכומת מידע עצומה אשר יכולה לתת לאותו אזרח תמונה יותר מדוייקת לפני השלטון וכך את היכולת לשנות ולערער את הפוליטיקה בעשרים שנה הבאות אני מאמין שיכולו שינויים ופיתוחים שונים באינטרנט אשר יבטלו כל שמץ של צנזורה והגישה למקורות מידע רבים תיהיה יותר מהירה ופתוחה לכל.

הילה קלוש: הדפוס והאינטרנט. הכיכר המרכזית עוברת לכיכר וירטואלית

מהפכת הדפוס יצרה מהפכה בחברה כולה. נוצרו עיתוני מחתרת בבעלות פרטית, ולא בידי השלטון כפי שהיה לפני. רכישת הידע בקרב העם גרמה לשאלות, ביקורת כלפי השלטון ומכאן ליצירת התמרדות בקרב העם.הידע המשותף לעם ולשלטון גרם לצמצום הפרשי מעמדות האליטות והעם. הרדיו והטלוויזיה גרמו לאליטות להחזיר לעצמם את מעמדם ולהיות מקור המידע המרכזי(בגלל היוקר וחוסר הנגישות להחזקה של ערוץ בבעלות פרטית). המצאת האינטרנט גורמת למהפכה דומה למהפכת הדפוס. באינטרנט, הנגישות למידע עצומה ,ניתן למחות על כל נושא ציבורי וכל אדם יכול להפיץ מחשבותיו ליתר הציבור. אנו שוב מצמצמים את מעמד השלטון ומעמד הציבור והופכים לשווים.(פתח לדמוקרטיה אמיתית). כידוע הפגנות נעשות בכיכר מרכזית בעיר,פעילות קולקטיבית גורמת להשפעה על השלטון. אנחנו חברה אינדיבידואלית, אך קולקטיביזם- זה הכוח כנגד השלטון. האינטרנט נותן לכל אדם יכולת להיות אינדיבידואלי שפועל כקולקטיבי. ב20 שנה הקרובות, תיווצר כיכר וירטואלית- ששם ריבוי המשתמשים, הקהל שנמצא בכיכר= יגרום להד התקשורתי ולתגובת השלטון והשגת המטרה. בגלל הנגישות ההפגנה הוירטואלית תגרום ליותר אנשים שישתתפו מאשר אם זה היה באמת בכיכר בעיר.פעילות בכיכר הוירטואלית= התייחסות מצד השלטון. כעת, התקשורת היא לא (!) זו שתבחר אם לסקר את ההפגנה (כמו בהפגנה רגילה, התקשורת היא המקור מידע היחידי שבוחרת לסקר ובכך מחליטה האם שאר הציבור יצפה),הציבור יבחר אם ההפגנה תהיה גדולה או לא! ולכל משתמש/אדם מהציבור, יהיה נגישות לדעת מה קורה כרגע במדינה ובאיזה רמה ישנה בעיה.