הוראה: מה היו העידנים השונים בתקשורת וכיצד השפיע על החברה

השאלה:

אילו שינויים גרם האינטרנט בחברה, וכיצד?

שינויים רבים בחברה נגרמו כתוצאה מכניסתו של האינטרנט לחיינו.

'הוא משמש כעזר עבורנו- הפכנו להיות חכמים יותר, פעילים יותר, נגישים יותר ודעתניים הרבה יותר.

חכמים יותר?בעבר מקורות המידע שלנו היו מוגבלים- אינציקלופדיות, ספרים, עיתונים, רדיו וטלויזיה. בשנת 1997, גוגלהועלה כמנוע חיפוש וחולל מהפכה בפני עצמה. כיום, גוגל ידע לתת מענה למיטב השאלות, גם לקבוצות קטנות בחברה עם סוגיות ייחודיות. "חכמת ההמונים"- ההמצאה הזו שכל אדם יכול לשתף את העולם הרחב בנפלאות הידע שלו והניסיון שצבר.(לדוגמא- ויקיפדיה,גוגל). בנוסף לכך, האינטרנט מאפשר לנו להשתמש באתרים כגון זאפ או ebay כדי להשוות מחירים ולקנות הכי בזול, איפה לאכול ואיפה הכי משתלם לנפוש.

פעילים יותר? הבנו כבר שהנוסחא פשוטה- האינטרנט מחייב אותנו כחברה "להיות בעניינים" ולעקוב אחר השינויים. הבנו שעסק מצליח חייב אתר, הבנו שחלק נכבד מהארץ ומהעולם בפייסבוק ושהוא יכול לחולל מהפך (לדוגמא מהפכת הקוטג', זעם צרכנים שפסק זמן עולה בארץ פי שלוש מבארה"ב) ושדעתנו חשובה כמעט בכל נושא.

נגישים יותר? היצע אדיר בלחיצת כפור- האינטרנט בנה לנו פלטפורמה שאין מקום שהוא רחוק מידי ולעיתים אף זול הרבה יותר ממה שיוצע לנו בארץ, אם בכלל. לדוגמא- Ebay – נוסד ב1995, אתר מסחר בין לאומי עם מגוון אדיר של מוצרים, מכל מקום בעולם ונגיש- בלחיצת כפתור.

דעתניים הרבה יותר? האינטרנט סיים את ה"עידן החד צדדי"- העידן שכלל את אותן הפלטפורמות שלנו, כחברה, לא היה יותר מידי איך להגיב (עיתונות, טלויזיה, רדיו). האינטרנט נותן במה לכל אחד ואחת מהגולשים, לכל דעה להכות גלים, להתלונן ולשבח.

הסבירו כיצד נראתה החברה לפני האינטרנט, וכיצד היא השתנתה לאור הופעת האינטרנט. תארו מגוון שינויים שגרם האינטרנט. הציעו סיבות לשינויים הללו. הוסיפו קישורים למקורות תומכים (לינקים).

ההערכה תנתן על פי הפרטמרים הבאים:

הוספות

• עבודה בסיסית(3 - 4 שורות): 80
• כתיבה קוהרנטית: +10
• כתיבה בעיברית טובה +10
• יצירת הפניות רלוונטיות (קישורים) +10
• מידע חדש ומעניין (למרצה) +10

גריעת ציון

• חזרה על דברי אחרים -10
• עבודה שלא ניכר שהושקעה בה מחשבה -10
• אי הגשת עבודה: ציון 40
• העתקה ממקור אחר באינטרנט ללא ציטוט מדויק והפניה למקור - ציון 0

מה היו השלבים בהתפתחות התקשורת?

העידן הראשון

מה הוא היה וכיצד השפיע על גודל החברה, וההיררכיה? אנא הציגו דוגמאות לתופעות חברתיות שנבעו מאופי התקשורת של עידן זה.

העידן הראשון: פנים אל פנים (שבט). בעידן הראשון התקשורת נעשתה באופן ישיר אחד עם השני, כלומר, העברת המסרים הייתה מאחד לאחר. שיטה זו גרמה ל"איבוד" המידע. כאשר כל אחד ממעבירי המסר החסיר פרט מסויים, והמסר לא עבר במלואו.

מאפיינים של שיטה זו:

1. שיחות מידיות רב כיווניות - הרבה אנשים דיברו במקביל ולא הייתה מערכת מסודרת.
2. טווח קצר - מידע התפוגג, ללא היכולת לקרוא וכתוב, היכולת לשמר את את המידע לדורות הבאים הייתה קטנה מאוד.
3. גודל החברה - גודל החברה היה קטן מאוד כיוון שכל שבט הבין אך ורק את השיח הפנימי שלו. המצב היה שהיו המון שבטים קטנים והמון מלחמות בין השבטים.

התוצאה:

1. היררכיה רכה - כל אחד מבני השבט הכיר את מנהיג השבט.
2. העדר תקשורת עם שבטים אחרים - שוב בגלל היעדר הכתב.

במסגרת החיים בקבוצות קטנות שבטים שונים יצרו לעצמם דרכי תקשורת יעילים כדי להעביר את המידע, החדשות, הרכילויות והמסרים מהמנהיגים בצורה הכי מהירה שאפשר. הם השתמשו בקריאות שנשמעו למרחקים ובצלילים ושירים. לדוגמא-כשאדם מת לא היה צריך ללכת ולפרסם את החדשות מפה לאוזן אלא נשמעה קריאה רמה מבית המנוח שמטרתה הייתה להודיע למרחקים על המוות ולא כדי לציין כאב וקינה, בצורה דומה השתמשו בתופים להודיע על אורחים המגיעים לשבט. אך למרות "יעילות" העברת המסרים עדיין נותרה הבעיה שהמידע עוות, השתנה בדרך ולא הגיע בשלמותו ליעד. צורת תקשורת זאת הייתה אופיינית לקהילות קטנות ומרוכזות כמו שבט הזולו שחיו בחלק הצפוני של דרום אפריקה.

העידן השני

מה הוא היה וכיצד השפיע על גודל החברה, וההיררכיה? אנא הציגו דוגמאות לתופעות חברתיות שנבעו מאופי התקשורת של עידן זה.

העידן השני היה הכתב, הכתב הומצא כ- 3,200 שנה לפנה"ס, הופעת הכתב גרמה גם להופעת ההיסטוריה, ועל כן התקופה לפני המצאת הכתב נקראת: "התקופה הפרה היסטורית".

הכתב שימש כמקור תקשורת חדש בין שבטים לשבטים (שעד אז השתמשו בתקשורת פנים מול פנים בלבד- "חברות אוראליות") וגרם להתפתחות השבטים והרחבת שטחם ותרבותם גם לשטחים אחרים. הדבר גרם להיררכיה קשה שכן כבר אי אפשר היה לגשת לראש השבט ישירות אלא היה צריך לשלוח בקשות בכתב. רק המעמד העליון ידע קרוא וכתוב, ובכך ההגעה למעמד ההיררכיה נהיה קשה יותר ויותר. לאחר שהתפתחה היכולת לתקשר בין השבטים, נוצרו ממלכות. כיוון שהמצב כבר לא היה שכל שבט מתקשר אך ורק עם עצמו.

למעשה הכתב ענה גם על הצורך בהרחבת הזיכרון האנושי אשר עד אותה תקופה היה מוגבל, ושיפר את האופן בו מידע הועבר מאדם לאדם, משבט לשבט, ומדור לדור. הכתב הראשון אשר הומצא, התפתח מציורי האדם הקדמון והוא נקרא כתב פיקטוגרפי. [1]

הכתב מעבר לכך שהוא משמר מידע, הוא גם בורא את המציאות. כך לדוגמה: איך האדם הפשוט יודע שהדינוזאורים נכחדו? הרי הוא לא הלך ובדק בכל העולם לבדוק אם יש שם דינוזאורים או לא. מה שהוא כן עשה זה קרא במקורות הרלוונטיים וגילה שאין יותר דינוזאורים. כך בעצם יוצא שהמציאות בה אין דינוזאורים נוצרה באמצעות הכתב.

העידן השלישי

מה הוא היה וכיצד השפיע על גודל החברה, וההיררכיה?

העידן השלישי היה הדפוס, שהתבסס על המצאתו של יוהאן גוטנברג - מכונת הדפוס. מכונת הדפוס הראשונה הומצאה ע"י יוהאן גוטנברג בשנת 1450 בעיר מיינץ, שבגרמניה. המעבר מהעתקת ספרים בכתב יד להדפסתם היה משמעותי מאוד באותה תקופה, ותרם להאצה בקצב ייצור הספרים ולהורדת מחיריהם. בעקבות המהפכה, החלו לכתוב ספרים בשפות אירופאיות נוספות, מלבד לטינית, שהייתה השפה בה נכתבו רוב הספרים בכתב היד, כגון: אנגלית, צרפתית, ספרדית וגרמנית, והודפסו כתבי קודש רבים בשפות הללו. בנוסף, מהפכת הדפוס חוללה שינוי ניכר בפער המעמדות הבולט, שהיה קיים בעידן הקודם. בתקופה זו, כלל השכבות בחברה, כולל האזרחים הפשוטים והאיכרים, שיפרו את מעמדם ואת רמת ההשכלה שלהם והפער בין המעמד הנמוך לאליטות הצטמצם. בעידן זה, המידע כבר לא נמצא רק אצל הכנסייה והשלטונות אלא הוא מתרחב לאליטות רבות יותר,אנשים רבים יכולים להעביר מידע ומסרים משלהם ולכן כוח הכניסה יורד וההיררכיה יורדת ומתפזרת יותר, בעידן זה מתפתחת הלאומיות עמים רבים רוצים להתחיל וללמד את הנרטיב שלהם ולהיות לאום וכך גודל החברה כבר לא לפי דתות אלא מתפזר ומתחלק למדינות כמו שמצוין במאמר השפעת הדפוס, מופצות תאוריות רבות נגד הכנסייה כדוגמת התאוריות של מרתין לוטר והפרוטסטנטים, המדע מתפתח למרות שכפר בעקרונות רבים של הכנסייה, הפועלים מורדים, וכל זה בעזרת ובזכות מכונת הדפוס, בזכות הכוח שלה של העברת המידע גם על ידי אנשים פשוטים יותר ולא רק השלטון.

התפתחות הדפוס בארצות האסלאם:

בשנת 1485,זמן קצר לאחר המצאת מכונת הדפוס,חל איסור ע"י הסולטאן העותמני ביאזיד השני, של הדפסתן של אותיות ערביות. כאמור האיסור נשמר באופן גורף ברחבי העולם המוסלמי. ניתן לייחס זאת לכמה סיבות: טעמים דתיים(חילול כתבי הקודש),תפיסה שמרנית הנוגדת בואם של שינויים,חשש מהפצת דעות שמא הדבר יוביל לדברי כפירה,וערעור מעמד השלטון הקיים. אחת הראיות לכך ניכרת בסגירת בית הדפוס האסלאמי הראשון שהדפיס בסה"כ כ-17 ספרים. ראשיתה של המהפכה נרשמה רק לקראת אמצע המאה ה-19 עם חדירת ההשכלה והמודרניזציה. בתקופה זו החל השימוש בדפוס בעולם המוסלמי: •עיתון תורכי ראשון יצא לאור ב1831 . •בית הדפוס הראשון במצרים הוקם ב1822. •ספר פרסי ראשון הודפס רק ב1874. החלטת הסולטאן בהטלת הוטו על חדירת הדפוס ותמורותיה,לעתיד תשליך על החברה המוסלמית עד למאה ה-21.כפועל יוצא ,ארצות מוסלמיות רבות ידועות באחוז הגבוה של אנלפבתיות.

העידן הרביעי

מה הוא היה וכיצד השפיע על גודל החברה, וההיררכיה? אנא הציגו דוגמאות לתופעות חברתיות שנבעו מאופי התקשורת של עידן זה.

העידן הרביעי היווה מעבר מהתקשורת הקווית לתקשורת האלחוטית. הוא כלל את המצאת הרדיו, בשנת 1920, והטלוויזיה, בשנת 1950. אם עד אז התקשורת הועברה במעגלים חברתיים קטנים יחסית - כעת ניתן היה לשדר אותה למעגלים חברתיים רחבים יותר. למרות הטווח הארוך, ריכוז ההיררכיה והשליטה באמצעי התקשורת חזרו לאוכלוסייה העשירה, בעלי הכוח והאליטות, והיה להם הכוח לבחור מה ישודר ומתי ישודר. הם הפיצו את תורתם ומסריהם ברבים, צברו כוח, ובכך הכתיבו את המציאות לפשוטי העם הרדיו והשידור הציבורי.

בישראל עד שנת 1993 שודר בטלוויזיה אך ורק הערוץ הממלכתי (ערוץ 1). ב- 4/11/93 הוקם ערוץ 2. הערוץ המסחרי הראשון בישראל. דבר שאפשר לא רק לממשלה להעביר תכנים דרך הטלוויזיה אלא גם לבעלי הון שונים.

העידן החמישי

מה הוא היה וכיצד השפיע על גודל החברה, וההיררכיה? אנא הציגו דוגמאות לתופעות חברתיות שנבעו מאופי התקשורת של עידן זה.

האינטרנט יצר שינוי חברתי מהותי בחברה והפך את החברה לחכמה יותר, ביקורתית יותר, חזקה ומאוחדת. חכמת ההמונים (הדבר שמאפשר לנו לקבל מידע מכל אחד ולא רק מבעלי השפעה)נוצר עקב האינטרנט, הרשתות החברתיות, וגם הבלוגים המלאים בדעותיהם של אנשים, אלו הופכים להיות אישיים והציבור ובעיקר פעילים חברתיים מתחילים לייצר תוכן ובעקבותיו החברה יכולה להשפיע, לעורר תגובות, לנקוט עמדות, דעות ואף להתקומם. האינטרנט יוצר אינטראקציה גדולה בחברה ומקשרת, מה שהביא לעיצומם של מאבקים, מחאות גדולות גם בארץ וגם בעולם גם ללא עזרת מערכת התקשורת המסורתית עצמה. עקב האינטרנט השתנתה גם התנהגות הצרכן בחברה, ישנה צרכנות נבונה יותר ע"י השוואת מחירים, האחד יכול להמליץ לשני והחברה הפכה יותר מלוכדת. [2]

האינטרנט, בין היתר, מאפשר יצירת קשרים עם אנשים מכל קצוות העולם באופן מהיר ופשוט, עם אפשרות לעשות זאת באופן אנונימי. אנונימיות זו על פניו חיובית, למשל בקשת עזרה בפורום רפואי בלי צורך בזיהוי. אך ניצול לרעה של האנונימיות לצורך התחזות עלולה לגרום (וגורמת) סכנה לציבור. ההתחזות באינטרנט פותחת דלת לפעילות פלילית כגון, גניבת זהויות, גניבות אשראי, הונאות, הטרדות ופדופיליה. בעולם האינטרנט המידע האישי של הרוב נגיש ולא מוגן, ויש צורך להיזהר עם המידע המופץ בכדי לא ליפול קורבן לפשיעה המקוונת. חובה להדגיש לילדים את הסכנות הכרוכות בגלישה, ולתת להם מידע לגבי טורפים מיניים ברשת. youtube:http://www.youtube.com/watch?v=-tmySy8OfL4

יש להוסיף, שהיום בעידן האינטרנט והמדיה הדיגיטלית שהכל רציף וזמין 24/7, הכל נעשה קל, מהיר, נח ופשוט יותר. כמו שכמעט כל אדם פעיל באינטרנט, גלישה, שליחת מיילים, קריאת חדשות ואפילו חשבון ברשתות חברתיות, כך גם כמעט כל מותג (מותג-כל דבר שמוצע לשוק שעונה על צורך מסויים, עומדות מאחוריו תפיסות) פעיל ברשת; יש אתר חברה או אפליקציות סלולריות אשר נגישות, חוסכות בזמנים ואפקטיביות יותר. כל המידע פרוש וזמין ואפילו ניתן לבצע פעולות באמצעות האתר לדוגמה: לבצע פעולות ולשלוט בחשבון הבנק ולעשות קניות בסופר מבלי לצאת מהבית אפילו. ישנם אתרים שמציעים מכירה ישירות דרך האתר או אפילו משתמשים בסחר המרה- לדוגמה: הזמנת אוכל בלחיצת כפתור. האינטרנט שינה את פני החברה לחלוטין כך שכל אחד יכול להיות עצמאי ואדון לעצמו ולבחור מה לראות ומה לקרוא מתי שרק יחפוץ בזאת. האינטרנט הינו רחב ומגיע לכל קצוות החברה, ובנוסף אנו לא מפספסים כלום כי לא משנה מתי ניכנס, נוכל לראות את מה שרצינו וכל התוכן העשיר יהיה שם תמיד ומעודכן.

האינטרנט מאפשר לנו כיום, ליהנות מכמויות מידע אין סופיות. כך שאם בעבר היינו הולכים לספריה כדי למצוא מידע, כמה מידע כבר יש בספירה? במקרה הטוב יש אלפי ספרים בספריה. בנוסף לכך הוצאת ספר היא דבר שכרוך בעליות רבות גם כיום, דבר שמגביל את יכולת שיתוף המידע באמצעות הדפסתו. האינטרנט מאפשר לכל אשר דווה לבו, להעלות חומר כתוב, לשתף בידע שלו ועוד. כל זאת ללא עלות. מנועי החיפוש מחליפים את הספרנית ובעזרתם הכל נמצא במחק קליק בודד מאיתנו (מחפשי המידע). ניתן לראות את השינויים שהתחוללו בעידן זה גם בתחום הפרסום האקדמי. הגישה למאגר ידע מדעי, ובעיקר לכתבי עת מדעיים ומקוונים הפכה לשכיחה ונפוצה. שינוי זה גרם למחלוקת בעניין. מחד, ישנן תנועות הקוראות להנגשת הידע האקדמי ברשת האינטרנט ומעודדות זמינות של הידע המדעי לכל, ומאידך, ישנן מתנגדים לגישה זו שמודאגים מהפיכת הידע האקדמי לממוסחר ופרוץ. הסתננותו של האינטרנט גרמה לגדילה של תפוצת החומרים המדעיים והאקדמיים ואפשרה נגישות גדולה לחוקרים, סטודנטים, בעלי מקצוע ולציבור הרחב. בעידן האינטרנט העכשיוי, ניתן למצוא באינטרנט פרסומים מדעיים שהגישה אליהם כרוכה בתשלום, ולעומת זאת בלוגים מדעיים, פרסומי עבודות דוקטור באתרים של מוסדות אקדמיים, כתבי עת פתוחים ותנועות חברתיות הקוראות להאצת החשיפה של חומרים אקדמיים לעיני כול. http://www.isoc.org.il/magazine/magazine8_1.html אחד הדברים הטובים בזה הוא גם שהאינטרנט מאפשר לנו ליצור קהילות ידע חוצות גבולות, כיוון שכולנו גרים בכפר הגלובלי, אנחנו יכולים ליצור מפגשים און ליין עם אנשים אחרים בעלי אותם תחומי התעניינות כמו שלנו. על אף כל זאת חשוב לציין שלמרות האמונה הרווחת שכל מה שיש באינטרנט הוא: "חכמת ההמונים", המחסור באמצעי סינון כדוגמת העלות הכרוכה בהוצאת ספר, יוצר מצב בו כל אחד אפילו אם אין לו מוסג על מה הוא כותב יכול לפרסם את ידיעותיו באינטרנט. ממלא את אינטרנט גם ב"זבל ההמונים" בנוסף לחכמת ההמונים שקיימת בו.

האינטרנט מאפשר מסחר בין עסקים, מסחר בין העסק ללקוח [[3]] ומסחר בין לקוחות[[4]] לפלטפורמה הזו יש יתרונות רבים: יש אפשרות לאתר מוצרים ללא מגבלת הידע בשוק המקומי. כל דבר שרק נרצה-נמצא במרחק של קליק עכבר. הנגישות והזמינות יוצרת את האפשרות לערוך סקר שוק מקיף, מה שמקל, מאיץ ולעתים מוזיל את הבחירה הסופית. בנוסף לכך ישנו גם יתרון של חיסכון של הרבה זמן טכני. אם פעם בשביל לשלם את חשבון הגז היינו צריכים לעמוד שעה בתור בסניף הדואר כיום ישנה אפשרות לשלם אותו און ליין. הדבר מאפשר לנו להספיק דברים רבים יותר שחשובים לנו באמת ולוותר על הרבה פעולות טכניות שהיו בעבר הכרח המציאות. למרות היתרונות הקיימים ניתן לראות התדרדרות והרעה במצב החברה. שינוי מהפכני זה-שמאיץ את המסחר באינטרנט ומפחית את המסחר בחנויות הרגילות הופך אותנו לאנשים אינדיבידואליסטים, שיושבים כל היום מול מסך מחשב והוא זה שעובד, קונה ועושה הכול בשבילנו. אין צורך לצאת מהבית לקנות מוצרים בסופר,[[5]] ואין צורך לצאת לקניון לחפש את הספר החדשקhttp://www.amazon.com/books-used-books-textbooks/b?ie=UTF8&node=283155ישור וגם אין צורך לחפש חברים חדשים.[[6]] כי המסחר באינטרנט יכול לקנות לך הכול. או שבעצם, אולי זו רק אשליה.

תרומת האינטרנט בנושא התרבות- כל אחד יכול להיות כוכב. לכל סרטון שמועלה ליו טיוב יש פוטנציאל לזכות במליוני צפיות, לכל אדם שנרשם לטוויטר יש סיכוי לאסוף מליונים של עוקבים וכן הלאה. בניגוד לימים עברו- בהם נידרש איזשהו כשרון או אישיות יוצאת דופן, כדי להתפרסם, כיום גם ל"אנשים הפשוטים" יש יכולת להפוך מפורסמים. דוגמא לכך היא סרטון היו- טיוב- Charlie Bit My Finger שמתאר שני ילדים קטנים שרבים ביניהם, וזכה למספר אבסורדי של מליוני צפיות ועשרות פארודיות באתר. דוגמה נוספת לכך הוא ג'סטין ביבר שאת כל הצלחתו זוקפים לסרטון ביו טויב שגילה אותו.

האינטרנט גם יכול להתניע קריירה של כוכב מתחיל. בשיטת הפרסום הסטנדרטית, מוסיקאי או זמר פופ צריכים להקליט סינגל באולפן ולשכנע תחתנות רדיו לשדר אותו, להפיק קליפ ולשכנע ערוצי טלויזיה לשדר אותו. תהליך שכמובן מצריך השקעת משאבים רבים, אבל לא תמיד מניב תשואות בהתאם. לעומת זאת בעידן האינטרנט, כוכב פופ מתחיל יכול להפיק קליפ, להעלות אותו לYouTube ולקדם אותו שם, בעלות שיווק אפסית. כך לדוגמא הפך Gangam Style - להיט של ראפר דרום קוראיני, שלא היה מוכר לעולם המערבי כלל, לקליפ הכי נצפה ב- YouTube מעולם עם יותר מ- 19 מליון צפיות, וכן הראפר Psy שמבצע אותו לכוכב ענק בכל העולם. גם הזמרת אדל, שנחשבת לזמרת איכותית ומוערכת התחילה את הקריירה שלה מעמוד באתר מייספייס [7] ברשת התפתחו גם אתרים שמיועדים לעזרה בהפקה ומימון יצירות או רעיונות סטרט אפ, כמו לדוגמא אתר KickStarter שמקדם פרויקטים בתחומים של אומנות, מוסיקה, סרטים וטכנולוגיה ע"י בקשת "השקעות" מהגולשים. אתר נוסף שמיועד להשקעה בסרטים עצמאיים Indigogo כלומר האינטרנט הופך אותנו לקובעים איזו תרבות נצרוך כחברה, ואפילו לכוכבים פוטנציאליים בזכות עצמנו, בניגוד לימים עברו בהם מפיקים, רשתות שידור והממשלה, קבעו איך תיראה התרבות שלנו. דבר שגורם לכך שנקבל תרבות "אמיתית" יותר, כזו שנוגעת למה שבאמת מעניין את העם, שמאפשרת גם לאנשים בלי קשרים או אמצעים להצליח. אם כי יש שיגידו שהאינטרנט גם גרם לרידוד של התרבות, שבהשפעתו התבססה גם תרבות ה"ריאליטי" שנחשבת בזויה וזולה.

אחד השינויים נוספים שאינטרנט גרם לכך, הוא יכולת העברת מסרים באופן יעיל ומהיר יותר. לפני עידן האינטרנט אפשרות של הפרט להשפיע על כל דבר שמתרחש במדינה בעזרת אמצעי תקשורת הישנים (טלוויזיה, רדיו, עיתונים) הייתה מועטת ביותר. בעידן המודרני לכל אחד ישנה אפשרות לקבל ולהעביר מידע, ידע, מחשבותיו כלפי הנושאים החשובים לאותו בן אדם. אנשים משתתפים בדיונים, מהעבירים מידע אשר לא הוצג לאור הצופים מסיבות שונות(למשל במדינה בעלת שלטון דיקטטורי כמו סין, כל אמצעי התקשורת נמצאים תחתיו). אינטרנט מאפשר לאנשים רבים לתקשר זה עם זה באופן ישיר ומהיר, לפי זה לאנשים שמאמינים בצורך לשנות את השלטון או להשפיע על פעילותיו בדרך כזו או אחרת, ישנם יכולת למרוד או לקדם רעיונות חדשים בתיאום. כמו למשל מהפכת האוהלים ברשת שהתקיימה ב-2011 http://technation.themarker.com/digital/1.1769754

האינטרנט חולל שינוי גם בתחום החינוך, בעבר לימודים היו מתנהלים רק במתכונת שבה צריך היה להגיע פיזית למוסד הלימוד. כיום, עם התפתחות האינטרנט וצמיחת עידן המידע, החלו להיפתח בתי ספר ללימודים מקוונים ברשת, כך שניתן להירשם ללימודים שונים וללמוד עם מיטב המרצים, את אותו חומר הלימוד מבלי לצאת מהבית, ובשעות הנוחות לנו. מתכונת למידה הזו תפסה תאוצה בשנים האחרונות בישראל, עקב המצב הביטחוני בארץ, במיוחד בישובי הדרום הסובלים מהתקפות טילים חוזרות, הגורמות להשבתת מערכת החינוך לזמן ממשוך. באמצעות הלמידה באינטרנט יכולה מערכת החינוך לשמור על שיגרה של התלמידים ולא לפגוע בהצלחתם בהמשך. http://technation.themarker.com/digital/1.1867738 ניתן לראות את השינויים שהתחוללו בעידן זה גם בתחום הפרסום האקדמי. הגישה למאגר ידע מדעי, ובעיקר לכתבי עת מדעיים ומקוונים הפכה לשכיחה ונפוצה. שינוי זה גרם למחלוקת בעניין. מחד, ישנן תנועות הקוראות להנגשת הידע האקדמי ברשת האינטרנט ומעודדות זמינות של הידע המדעי לכל, ומאידך, ישנן מתנגדים לגישה זו שמודאגים מהפיכת הידע האקדמי לממוסחר ופרוץ. הסתננותו של האינטרנט גרמה לגדילה של תפוצת החומרים המדעיים והאקדמיים ואפשרה נגישות גדולה לחוקרים, סטודנטים, בעלי מקצוע ולציבור הרחב. בעידן האינטרנט העכשיוי, ניתן למצוא באינטרנט פרסומים מדעיים שהגישה אליהם כרוכה בתשלום, ולעומת זאת בלוגים מדעיים, פרסומי עבודות דוקטור באתרים של מוסדות אקדמיים, כתבי עת פתוחים ותנועות חברתיות הקוראות להאצת החשיפה של חומרים אקדמיים לעיני כול. http://www.isoc.org.il/magazine/magazine8_1.html כמו כן, האינטרנט עורר שינויים רבים בתחום התעסוקה. מעבר לקשת הרחבה והמגוונת של משרות הקיימות בלוחות הדרושים ברשת, ניתן להיעזר בחברות ההשמה, אשר בעזרת שאלון קצר יתאמו עבור כל אחד את המשרות המתאימות לו, לפי הקטגוריות השונות. הלקוח מקבל משרות פנויות ישירות לe-mail מבלי להניד עפעף, מה שחוסך זמן ומאמץ מיותר. בנוסף, קיימים כיום מגייסי עובדים ברשת שתפקידם לאתר מועמדים פוטנציאליים למשרות הרצויות, דבר שמאד שכיח בתחום ההיי-טק, למשל. בעזרת הפייסבוק והבלוגים השונים באינטרנט, המגייסים עתים על המועמד המבטיח ולומדים להכיר את המועמד לעומק. לפיכך, האינטרנט משמש ככלי אמין, נוח וזמין למעסיקים ולמועסקים פה אחד. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000516304

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות וביניהן התפתחות האינטרנט, נלוות גם השפעות שליליות רבות של האינטרנט כלפי החברה. מחברה שתחילת דרכה הייתה מתקשורת בין-אישית בלבד-תקשורת שמתבצעת פנים מול פנים ובאמצעות סימנים מוסכמים, הפכנו לחברה שרוב התקשורת ותהליך ההתחברות שלה הוא באמצעות מסכים. מצב כזה מבדיל את היחיד מהכלל וגורם לחברה שלנו להיות מפולגת,ביקורתית ומונוטונית. רוב האוכלוסייה מעבירה את זמנה בגלישה באינטרנט וברשתות החברתיות בפרט [[pc]]המצב החדש יוצר מציאות קשה ואכזרית יותר. כמות הפלטפורמות הקיימות בה כל אחד יכול להביע את דעתו יכולה גם להיות הרסנית ולכן אנחנו שומעים על לא מעט מקרי התאבדות בקרב בני נוער שקרו כתוצאה מבריונות ברשתות החברתיות. wikipedia [8] החיים שלנו כבר לא פרטיים, אנחנו חיים את האידאליזציה של ה"עולם הורוד", "הדשא של השכן טוב יותר", וזה מגביר גם כן את אומללות היחיד, וגדילה במספר מקרי ההתאבדויות. אז מה יהיה עוד כמה שנים? האם נהפוך לרובוטים שמתקשרים רק באמצעות המסך? youtube [9] את התשובה לכך נגלה עוד מספר שנים.

היררכיה מתרככת, למנהיגים חשוב להגיע לעם לא פחות מאשר לעם חשוב להגיע אליהם. בעזרת האינטרנט הם מיצרים גישה כמעט אישית לכל בוחר. אפשר לעקוב אחרי מנהיגים חברי כנסת ומועמדים לכנסת בבלוגים שונים, אתרי המפלגות בטוויטר ובפייסבוק, לקבל מהם מסרים ולהגיב על דבריהם. למשל בעמוד הפייסבוק של הנשיא שמעון פרס אפשר לעקוב אחרי פוסטים שלו ומסרים לעם, אפשר גם להגיב ולצפות להתייחסות. פרס גם הפיץ קליפ בהשתתפותו ,שקורא לאזרחים להיות חברים שלו בפייסבוק ולהשפיע. ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם בשנת 2008 ברכת שנה טובה אישית לכל אזרח. גולשים יכלו לכתוב את שמם באתר ולשמוע את ראש הממשלה אומר אותו ומברך אותם אישית. יאיר לפיד קורא לבוחרים לקיים ״חוג בית מהבית שלכם״ דרך וידאו צ׳ט בעמוד הפייסבוק שלו.

השפעת האינטרנט על הספורט, כידוע תחרויות ספורט כדוגמת האולימפיאדה משודרות ברחבי העולם בשלל ערוצים, השאלה מה קורה במקומות אשר אין בהן רשתות טלוויזיה ולווין? האינטרנט הוא הפתרון לכך. שידור תחרויות הספורט באמצעות אתרי האינטרנט יוצר נגישות לאוכלוסייה רבה יותר, כלומר הגדלת כמות הצופים וחשיפתם לסוגי ספורט חדשים וקיימים. בנוסף, ספורט ידוע כתחום מקרב, אנשים מכול רחבי העולם שצופים בתחרויות באינטרנט מרגישים שיש להם חלק מחוויות הכלל. היתרון העיקרי של השימוש באינטרנט בספורט הוא היכולת להעביר תכנים בשידור ישיר מקצה אחד של העולם לקצהו השני, כלומר מרחק העברת המסרים בין מדינות מרוחקות קטן משמעותית, וזה עוזר לצופה להיות מעודכן באירועי הספורט ברגעים בהם הם קורים, ומי מאיתנו רוצה לפספס שיא עולם?! http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000748560

אחד הדברים שהאינטרנט השפיע עליו מאוד הוא הפורנו, הפורנו מצדו השפיע גם הוא על האינטרנט: עוד לפני שהיו רשתות חברתיות, פורומים, ויקיפדיה כבר היה פורנו, האינטרנט שיחרר לחופשי את יצר של האדם למין. לראשונה, האדם יכול לצפות בתכנים מיניים מגוונים בקלות ובחינם, המין הפך לנגיש ולמקובל בחברה, מה שלא ניתן היה להעלות על הדעת לפני עידן זה. ילדים קטנים נחשפים לתכנים מיניים וקשה יותר ויותר למנוע זאת מהם, מה שגורם להתפתחות מיניות מוקדמת שלעיטים מובילה לתפיסות מיניות מעוותות. הפורנו היינה תעשייה ענקית שמתגלגלים בה מיליארדי דולרים ובעזרת האינטרנט היא רק הולכת וגדלה.

בעבר כלי המדיה היחידי אליו נחשפו אנשים היה הדפוס, כגון: כתבי עת, ספרים ודברי קדושה, ככל שהטכנולוגיה התפתחה ניתן היה לראות שחקנים חדשים במגרש ואלו הם הטלגרף, הרדיו והטלויזיה. כיום ישנו השחקן החדש ביותר והוא האינטרנט אשר מספק סביבה אלקטרונית נגישה ונוחה.

בעידן הדפוס היו מגבלות בכל הקשור לחשיפה למידע, אדם אשר לא ידע קרוא וכתוב לא יכל להיחשף למידע הקיים והידע היה שמור למעמד הגבוהה ולמשכילים.

בעידן הטכנולוגיה בו המדיה הפכה פשוטה יותר להבנה ולא מצריכה ידע מוקדם בכדי להחשף למידע מביאה את האדם לקבלת מידע בצורה חדשה (מאירוביץ, 1985 ) . אתרי האינטרנט כיום מספקים מידע עפ"י דרישת הגולש, זהו מקור מידע חדש המציע נגישות וזמינות לצרכן המבקש מידע ממגוון מקורות (Van Dillen et al, 2003).