Anatcabili (שיחה | תרומות) מ (←משימות לביצוע) |
Anatcabili (שיחה | תרומות) (פירוט אודות השאלה הראשית של הדיון - המצגות של הילה, אורלי וטל; 2-3 שורות כלליות על מהלך הדיון החופשי) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==השאלה הראשית של הדיון: כיצד ניתן לכנס דיון== | ==השאלה הראשית של הדיון: כיצד ניתן לכנס דיון== | ||
| − | + | ||
| + | בתחילת המפגש, הילה הציגה את האתגר, בחלוקה לשלושה היבטים: כמות מול איכות, מידע לא "מאוזן" (The rich get richer) ומדידה '''(הילה: תוכלי לפרט מעט ו/או להעלות את המצגת?)'''. לאחר מכן אורלי וטל הציגו פתרונות מעשיים. אורלי '''(אנא העלי את המצגת)''' הציגה את הכלי של "מסגרת מדיה" על מנת להתניע שיח ברשת וטל '''(אנא העלה את המצגת)''' הסביר על דרך עבודתו לזיקוק תובנות בדיונים מקוונים (בעזרת Mindmeister) ובדיונים פנים מול פנים. טל תיאר כיצד הוא מזמין את הקבוצה בתחילת תהליך דיוני להעלות שאלות בנוגע לאתגר, וכיצד, במהלך הדיון, הוא מבחין בין שאלות, נקודות מחלוקת והסכמות, דבר המסייע לקבוצה להתכנס לתובנות. | ||
| + | |||
| + | לאחר ההצגה, הקבוצה ביקשה להגיב על הדברים ולפתח שיחה חופשית. בסופו של דבר, האתגר הדיוני נשאר ללא מענה (חלקנו אף הרגשנו שאיבדנו פוקוס) אולם עלו הרבה שאלות הנוגעות לאתגר. נראה שעל מנת לפתח כלים מעשיים להתמודדות עם האתגר כדאי להמשיך להעלות שאלות, ולאחר מכן אולי חלק מהחברים יעבדו על האתגר ויציגו תוצרים (ביניים או סופיים) בפגישת הקבוצה באפריל. | ||
| + | |||
| + | להלן השאלות שעלו בפגישה ואזכורים של מקורות מעניינים. | ||
===תהליך הדיון=== | ===תהליך הדיון=== | ||
גרסה מ־03:26, 7 בפברואר 2013
נוכחים: הילה קורן, רני רזין, קרין נהון, אורלי מלמד, דור קונפורטי, ענת קבילי וטל ירון.
רישום הפגישה במינד-מאפ
תוכן עניינים
משימות לביצוע
- עד ה 27 לפברואר למצוא פרויקטים מעשיים (אנא כנסו ללינק על מנת להציע פרויקט או להגיב להצעה לפרויקט).
- לאחר מכן להתחיל להתארגן בקבוצות כדי לקדם את הפרויקטים, עד המפגש של ה- 23 לאפריל בשעה 17:00.
- המפגש הבא יהיה באזור נתניה.
השאלה הראשית של הדיון: כיצד ניתן לכנס דיון
בתחילת המפגש, הילה הציגה את האתגר, בחלוקה לשלושה היבטים: כמות מול איכות, מידע לא "מאוזן" (The rich get richer) ומדידה (הילה: תוכלי לפרט מעט ו/או להעלות את המצגת?). לאחר מכן אורלי וטל הציגו פתרונות מעשיים. אורלי (אנא העלי את המצגת) הציגה את הכלי של "מסגרת מדיה" על מנת להתניע שיח ברשת וטל (אנא העלה את המצגת) הסביר על דרך עבודתו לזיקוק תובנות בדיונים מקוונים (בעזרת Mindmeister) ובדיונים פנים מול פנים. טל תיאר כיצד הוא מזמין את הקבוצה בתחילת תהליך דיוני להעלות שאלות בנוגע לאתגר, וכיצד, במהלך הדיון, הוא מבחין בין שאלות, נקודות מחלוקת והסכמות, דבר המסייע לקבוצה להתכנס לתובנות.
לאחר ההצגה, הקבוצה ביקשה להגיב על הדברים ולפתח שיחה חופשית. בסופו של דבר, האתגר הדיוני נשאר ללא מענה (חלקנו אף הרגשנו שאיבדנו פוקוס) אולם עלו הרבה שאלות הנוגעות לאתגר. נראה שעל מנת לפתח כלים מעשיים להתמודדות עם האתגר כדאי להמשיך להעלות שאלות, ולאחר מכן אולי חלק מהחברים יעבדו על האתגר ויציגו תוצרים (ביניים או סופיים) בפגישת הקבוצה באפריל.
להלן השאלות שעלו בפגישה ואזכורים של מקורות מעניינים.
תהליך הדיון
התהליך מתחלק לשלושה חלקים: לפני, במהלך ולאחר:
לפני
המפגש יש לבצע זיהוי והגדרת מטרות. לקבוע מי יתן החסות, וכאן צריך לשים לב שנותן החסות בד"כ קובע את הטון. אם הוא בא להראות את עצמו, הדיון עלול להיות עקר. רק אם הוא באמת בא לדון, יש סיכוי שהדיון יהיה באמת בעל ערך השתתפותי. את התהליך יש לארגן. הזמנת המשתתפים היא הדבר המורכב והקשה ביותר. ככה"נ יש לבצע בדיקת שטח, לגייס בעלי השפעה, וליצור רשת עניין. כדי שאנשים יגיע, המסגור (framing) צריך להיות חשוב לאנשים.
בתוך התהליך
בתוך התהליך צריכים להיות מודעים לשיח על פני השטח ושיח מתחת לפני השטח. צריך להיות מודע לפער הזה. לדוגמא, בצפון-המזרחי של ארצות הברית יש תרבות שיח שבו הדברים מעל פני השטח הם מאד מנומסים. רק מי שבקיא מאד בתרבות, יודע לזהות את המתחים שמתקיימים מתחת לפני השטח. המתחים הללו יכולים לנבוע מפחדים קמעיים מאד. מנושאי טאבו שאסור לדבר עליהם.
טאבו
קיימת השאלה, איך מתמודדים עם טאבו? אחת האפשרויות שגילינו כיעילות היא "שיטת הבצל". בשיטת הבצל, נפגשנו, קבוצת מפגשים טובים, מתנחלים ואנשי שמאל לדיון ומעשה על החברה הישראלית. המטרה היתה לראות האם נוכל לחיות ביחד ולפתור בעיות. הקבוצה נועדה גם לייצר עשיה. תהליך הדיון של הקבוצה נמשך על פני שנתיים. במהלכן ניהלנו המון דיונים בפייסבוק, ומידי כמה חודשים נפגשנו למפגשי פנים אל פנים ולעשיה חברתית. המפגשים אפשרו לנו לדון ולפרוק שכבה אחר שכבה של הבדלים ב-SON השונים של הקהילות, עד שנוצרה שפה משותפת. אבל בסופו של דבר הגענו לנקודת המחלוקת הבסיסית וממנה לא הצלחנו לזוז. לנקודת הטאבו. נקודת המחלוקת היתה שאצל החילונים הרציונל היה מקור הסמכות, ואצל הדתיים ההלכה והמסורה הן מקור הסמכות. לא הצלחנו לשנות את הטאבו, אך הצלחנו למצוא דרכים רבות לעקוף את הטאבו ופתח דרכים לחיות ביחד כחברה. הקשרים החברתיים נמשכים עד היום. עוד על הטאבו ניתן לקרוא את The Elephant in the Room[1]
תהליך ההתחברות דורש תנאים של אמון.
לאחר הדיון
להמשיך לפתח...
שאלות על הדיון (Meta)
בין Doeing ל- Thinking
ישנה שאלה למה משמש דיון. האם הוא משמש להשכלה כללית, האם הוא משמש לקבלת החלטות?