|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | + | [[המדיום הוא הפוליטיקה - תשעד"א]] |
| | | | |
| − | ==קבלת החלטות אישיות וקבוצתיות==
| + | [[פוליטיקאים ברשת - תשעד"א]] |
| − |
| |
| − | על מנת להסביר את מודל קבלת ההחלטות בקבוצה, ראשית עלינו להבין מהי "קבוצה":
| |
| − | | |
| − | קבוצה היא מונח בסוציולוגיה שמשמעו: גוף המתהווה כתוצאה ממגע בין פרטים. כלומר, סוג של התארגנות חברתית של אנשים, אשר קיימת ביניהם מערכת יחסים יציבה ומתמשכת. החברים המשתייכים לקבוצה תלויים זה בזה, ויכולים לזהות בה את עצמם. המגע בקבוצה יכול להיות בעל תכלית מסוימת שתוכל לסייע בהשגת מטרות ויעדים. בנוסף, המגע בין הפרטים יכול להיות רשמי או בלתי רשמי, מאורגן או אקראי. לחברי הקבוצה קיים מכנה משותף תרבותי. לכל קבוצה ישנם כללי התנהגות משלה, אשר היא עצמה קובעת אותם. בכללי התנהגות אלה מצויות בין השאר נורמות התנהגותיות, וחבריה רואים אותם כמסייעים להשגת המטרות ולשמירת גיבוש הקבוצה.
| |
| − | | |
| − | למעשה, כדי להתגבש לקבוצה, חייבים להתקיים מספר תנאים:
| |
| − | *'''קשרים חברתיים-''' מספר אנשים נפגשים, ומתקיימת ביניהם אינטראקציה חברתית.
| |
| − | | |
| − | *'''מבנה חברתי המשכי ויציב-''' ברוב הקבוצות, קיימת חלוקת עבודה בין החברים בה. בין חברי הקבוצה מתקיימים הקשרים לעיתים קרובות והם יציבים.
| |
| − | | |
| − | *'''תלות הדדית-''' בין החברים בקבוצה קיימת תלות מכיוון שהם משפיעים אחד על השני וחווים אירועים דומים.
| |
| − | | |
| − | *'''זהות קבוצתית-''' החברים בקבוצה מזהים עצמם כ"אנחנו" לעומת "אחרים".
| |
| − | | |
| − | *'''מכנה משותף תרבותי-''' קיום המטרות המשותפות, האידיאלים, הערכים והנורמות הינו גורם חשוב ביותר על מנת לאפשר יציבות במערכת היחסית בין חברי הקבוצה.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | '''מדוע אנשים מתגבשים לקבוצה?'''
| |
| − | | |
| − | ישנם שני סוגי צרכים שהאדם אינו יכול לספק אותם לבדו לעצמו, אלא החברה מספקת לו אותם: צרכים חומריים (בסיסיים: הגנה, צרכים כלכליים וארגוניים, לדוגמא: בית ומזון) וצרכים רגשיים (חום, אהבה ומגע אנושי). בין אם אדם בוגר ובין אם הוא ילד, הוא מצטרף לקבוצה, מכיוון שאינו יכול לספק את צרכיו בעצמו. על מנת להגיע למימוש עצמי, חייב אדם לקבל תמיכה מהסביבה. כמו כן, אדם מבוגר חייב לקבל תמיכה חומרית מהסביבה בנוסף לזו הרגשית.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:תמיכה.jpg|300px|thumb|left|קבוצה]]
| |
| − | | |
| − | קבלת החלטה הוא תהליך, בו אדם או קבוצה בודקים את האופציות העומדות בפניהם ומקבלים החלטה לגביהן או על דרך פעילות מסוימת.
| |
| − | | |
| − | אנו חיים את חיינו במספר מעגלים - בתחילה התא המשפחתי המצומצם, לאחר מכן מתרחב המעגל המשפחתי ומתווספים מעגלים נוספים: הגן, בית הספר, מעגל העבודה וכיו"ב. נושאי הדיון ותהליך קבלת ההחלטות בכל אחד מהמעגלים הם שונים וייחודיים. אך יש מעגל אחד המשיק לכולם ותכניו עוסקים בפוליטיקה, כלכלה, חברה ובכלל בתרבות שלנו. התכנים משנים את פניהם ונקבעים, בין השאר, על-ידי המדיום התקשורתי הבולט באותה תקופה. אם ביוון העתיקה השיחות התנהלו בכיכר העיר והמדיום הבולט היה הדיבור, בימינו השיחות מתנהלות בתוכניות טלוויזיה (לדוגמה: תוכניות אירוח), המדיום התקשורתי הוא הטלוויזיה והדיבור ממשיך לשלוט ומעצים בעזרת החידושים הטכנולוגיים.
| |
| − | | |
| − | במקרה שלנו, אדם בודד, כשלעצמו, יכול לקבל החלטות לגביו, לגביי דברים הקשורים לחייו, עבודתו ועיסוקיו באופן עצמאי וחופשי. ניתן להשתמש בהרגשה, שיקול ואף הימור כרצוננו. ישנו אף מודל בנוי היכול לעזור לכל אחד בקבלת החלטות בחייו. המודל כולל בתוכו שלבים כגון: בדיקה יסודית של כל אפשרויות הפעולה, סקירת מכלול המטרות, שקילה של תוצאות החיוביות והשליליות שכרוכות בהחלטה, חיפוש אחרי מידע חדש וכו'. זה ועוד הרבה אחרים יכול לעזור לאדם בודד או לקבוצה מצומצמת כלשהי להגיע לקבלת החלטה נבונה ושקולה.
| |
| − | | |
| − | בנוסף לאלה, ישנן סוג אחר של החלטות, גדולות יותר, מסובכות אף יותר, משמעותיות מאוד הנוגעות ומתייחסות לקהל רחב הרבה יותר. האנשים, רובם ככולם, משתייכים לגופים שונים בחייהם. גוף זה יכול להיות מקום עבודה, לימודים, עיר בה אתה מתגורר או מדינה בה אתה חי. כל ארגון כזה, כמו האדם הבודד, צריך להתמודד עם קבלת החלטות לעיתים קרובות והשאלה היא איך תהליך כזה יכול להתבצע בצורה יעילה, מועילה, מספקת ומוסכמת על כל או רוב חברי הקבוצה.
| |
| − | כוחה של קבוצה משמעותי הרבה יותר מכוחו של היחיד. אולם מכשולים רבים עומדים בפני קבוצה הנדרשת לקבל החלטה. על מנת להגיע לניצול מקסימלי של קבלת ההחלטות בקבוצה – יש להבין את הסביבה של קבלת ההחלטות בקבוצה, לדעת את הכוחות הפועלים ברקע והגורמים לתהליכים שונים ביחיד השותף לצוות.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:קבלת החלטות.jpg|300px|thumb|left|מגוון אפשרויות רחב]]
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ישנן מספר דרכים לקבלת החלטות בקבוצות:
| |
| − | | |
| − | '''אופן שוויוני''' - כלומר לכל חבר קבוצה יש קול אחד וכל הקולות שווים ביניהם - ההחלטה מתקבלת ברוב קולות.
| |
| − | | |
| − | דרך זו של בחירות בקבוצה מהווה סממן דמוקרטי, כדוגמת: בחירות או משאל עם. הדרך המקובלת והשכיחה ביותר במדינות דמוקרטיות היא שיטת הדמוקרטיה העקיפה שבבסיסה ניתנת הזכות לבחירת מנהיגי המדינה על ידי התושבים באופן שוויוני. בנוסף, קיימת שיטת הדמוקרטיה הישירה המבוססת על שוויון מהותי בין האזרחים ועל עיקרון הרוב בתהליך קבלת ההחלטות. שיטת ממשל זו מניחה כי חוכמת ההמונים תוביל לבחירת דרכי הפעולה הנכונות והיעילות ביותר, כגון: משאל עם - מקובל עד היום בחלק מהמדינות כגון: אירלנד ושוויץ, ויותר מזה, באוסטרליה שינוי או הוספת סעיפים לחוקה מתבצע על ידי רוב הצבעות בפרלמנט ובמידה והתקבל, הנושא עובר ישירות למשאל עם. בישראל, בשנת 2004, שר האוצר, בנימין נתניהו, הגיש הצעה לערוך משאל עם בישראל בנושא 'ההתנתקות' אך ראש הממשלה, אריאל שרון, פסל את ההצעה.
| |
| − | | |
| − | '''משקל שונה לכל חבר צוות''' - בסוג זה של קבלת החלטות ההחלטה נעשית גם כן על ידי ספירות רוב קולות אך משקל הקולות של כל המצביעים לא בהכרח שווה. דוגמא לכך יכולה להיות הצבעה של בעלי מניות, כאשר אחוז הונו של כל אחד הוא יחסי להון המניות הכולל, וכך גם קולו.
| |
| − | | |
| − | '''החלטות פה אחד''' - החלטה שמתקבלת במידה וכל חברי הקבוצה מסכימים איתה = קונצנזוס. התהליך נעשה בדרך כלל על ידי דיון בנושא המוצג שבסופו ישנה הצבעה בשביל למנוע מצב של 'שתיקה כסמל להסכמה', כל אחד מצביע ובמידה וישנם מתנגדים הנושא חוזר לדיון ללא קבלת החלטות.
| |
| − | | |
| − | '''החלטת הנציג''' - מתקיים בדרך כלל בתוך קבוצות בהן יש קושי להתחשב בדעתו של כל אחד ואחד מהמשתייכים לקבוצה, בשל גודלה וריבוי דעותיהם. מישהו, העומד בראש הארגון או הקבוצה מקבל החלטות בשם הקבוצה כולה. לדוגמא: בית הנבחרים או הממשלה. ישנם נציגים של הקבוצה, אשר נבחרו באופן דמוקרטי על ידי הקבוצה עצמה והם אלה שמחליטים החלטות הנוגעות לכל הקבוצה.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ===מודל קבלת ההחלטות בקבוצה:===
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:Groupthinking.jpg|300px|thumb|left|Groupthinking]]
| |
| − | | |
| − | על פי מודל קבלת ההחלטות בקבוצה, מתקיימת תקשורת בין שני צדדים:
| |
| − | | |
| − | 1. מבצעי ההחלטות בפועל - '''הקבוצה'''.
| |
| − | | |
| − | 2. מקבל ההחלטות בקבוצה - '''מנהיג הקבוצה'''.
| |
| − | | |
| − | בין שתי קבוצות אלה, קיימת מערכת קבלת החלטות:
| |
| − | | |
| − | * במקרים בהם התקשורת היא '''רב כיוונית''' ובין הצדדים ישנו איזון בין המחליטים למבצעי ההחלטות, תהליך קבלת ההחלטות הוא הדדי, הפועל על דרך של שוויון ושיתוף הרעיונות בין הצדדים.
| |
| − | | |
| − | * במקרים בהם התקשורת היא '''חד כיוונית''', מערכת קבלת ההחלטות היא השולטת. כלומר, מקבל ההחלטות מקבל החלטה העוברת לחברי הקבוצה לביצוע בפועל.
| |
| − | | |
| − | * במידה ו'''התקשורת טובה''' בין מקבל ההחלטות לבין מבצעי ההחלטות - הקבוצה תקבל את ההחלטות ותפעל למען יישומן. במקרה זה הקבוצה יכולה לשגשג ולצמוח.
| |
| − | | |
| − | * במידה ו'''התקשורת אינה טובה''' - ייווצרו קשיים, הפועלים לא תמיד יבצעו ויגיבו כשורה, הקבוצה לא תשגשג ולא תשיג את מטרותיה.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | במקרים שהתקשורת היא חד כיוונית והקבוצה לא משגשגת, בידי מקבל ההחלטות להשפיע על מבצעי ההחלטות על מנת שיפעלו לפי רצונו, בדרכים הבאות:
| |
| − | | |
| − | 1. '''כוח''' - השתמשות בסמכות על מנת לבטל התנגדות, למשל פיטורים של הפועלים. מנהיגים מכווינים המביעים את העדפתם בגלוי עשויים להפחיד גם את חברי הקבוצה המוכשרים ביותר.
| |
| − | | |
| − | 2. '''תעמולה לשליטה במוחות''' - לדוגמא הכנסת אדם לקבוצת הפועלים אשר "יטפטף" באוזני הפועלים מידע חיובי על מקבלי ההחלטות על מנת לבטל/ להוריד את לוח הלחימה.
| |
| − | | |
| − | 3. '''מניעת יכולת התקשורת של הפועלים בינם לבין עצמם''' - למניעת התאגדויות נגד מקבלי ההחלטות, כיוון שהדבר יכול להחליש את שליטה של מערכת קבלת ההחלטות. מניעת התנגדויות כנגד המערכת השולטת, מאפשרת לה להמשיך ולספר את הנרטיב שפועל לטובתה ומאפשרת המשך שליטתה במערכת קבלת ההחלטות.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | למודל זה ישנן בעיות רבות שעולות עקב קבלת החלטות בקבוצה, כגון:
| |
| − | | |
| − | * '''חשיבה מקצועית''' - במחקרו של אירונוינגל גונס, כאשר קבוצה מגיעה לידי פשרה מסוימת וקו המחשבה לפתרון הופך לדומה, אנשים רבים אשר אינם מסכימים לחלוטין עם ההחלטה המתגבשת מצנזרים את דעותיהם ולא מאפשרים לעצמם לערער. אולם אלו שעדיין מערערים מופעל עליהם לחץ חברתי עד כדי דחיה.
| |
| − | | |
| − | * '''החלטות כבדות משקל''' - כאשר אנשים דנים בסוגיה רחבה כך מידת האחריות יורדת, כלומר כאשר אנו מתבקשים לטפל בסוגיה מורכבת בעלת השלכות רציניות לקבוצה יש משקל רציני באחריות על ההשלכות. בקבוצה קטנה יותר האחריות גדולה יותר, לעומתם, בקבוצה גדולה יותר האחריות קטנה יותר. מה שמוביל לחוסר לקיחת אחריות מצד המשתתפים בדיון כלפי ההשלכות. לעתים אנשים מדווחים על כך שהם הסכימו להחלטה מאחר והקבוצה הייתה חדשה והם לא רצו לסכן את היוקרה שלהם על ידי כך שיתנגדו לאחרים. לעומת זאת, בשלבים מאוחרים יותר הם כבר הכירו אחד את השני ופחות חששו לקבל ולהביע ביקורת.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | על ידי ניתוח אירועים שהובילו להחלטה קבוצתית גרועה, הצליחו חוקרים לאפיין אלמנטים דומים. התופעה נקראת “Groupthink”, לפי (Janis 1972).:
| |
| − | | |
| − | * קבוצה מלוכדת (cohesive) ומורכבת מאנשים שהכירו וחיבבו זה את זה.
| |
| − | | |
| − | * בידוד הקבוצה המחליטה מהעולם החיצוני לקבוצה בשל צורך לשמור על סודיות או מסיבה אחרת.
| |
| − | | |
| − | * מנהיגות חזקה של יושב הראש המגדיר באופן ברור וחזק את העדפותיו.
| |
| − | | |
| − | * מתח גבוה הקשור בהחלטה והכרח לקבל החלטה בפרק זמן קצוב וסופי.
| |
| − |
| |
| − | *חשיבות ההחלטה ומורכבותה.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ===השפעת אמצעי התקשורת על מודל קבלת ההחלטות:===
| |
| − | | |
| − | עם התפתחות אמצעי התקשורת והתפתחותם של עידנים תקשורתיים חדשים, נוצר איזון חדש בין מקבלי ההחלטות לבין מבצעי ההחלטות. כל פיתוח תקשורתי חדש שיצר מהפכה שינה את המערכת, לעיתים לטובת המערכת ולעתים לרעתה. מטרת השלטון על פי המודל היא לשמר את הסטטוס קוו בו היא שולטת, ולהפר מצב בו יש איזון בין הצדדים. המטרה היא להמשיך ולספר את הנרטיב שאותו השלטון רוצה לספר.
| |
| − | על מנת להגשים מטרה זו השלטון יוצר תעמולה לשליטה במוחות. תעמולה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בשימוש באמצעי התקשורת השונים שהתפתחו, למשל, הכתב שנשלט על ידי האליטות והם היו בעלי הכוח והאמצעים ויכלו לשלוט במידע. על מנת לשמר את המצב הקיים ולהתקדם לעבר השתלטות מוחלטת, המערכת הייתה צריכה לפעול לנטרול התאגדות של מבצעי ההחלטות, שהרי התאגדות מסוג זה יכול ליצור מתיחויות ולהפר את המצב הקיים על ידי שיתוף דעות ופיתוח ביקורתיות מצדם לגבי המערכת, שכן ביקורתיות היא הבסיס למחאה ורצון לשנות. ניתן לראות שאמצעי התקשורת גם היוו מכשול לשימור המצב הקיים כפי שהשלטון רוצה שיישאר, והאיזון השתנה והתהפך עם הזמן. למשל, בעידן הדפוס, כאשר היה קשה לשלטון לעצור את המידע. המטרה הייתה לשמר את התקשורת במצב שהיא תישאר חד כיוונית והאזרחים לא יביעו דעה והתנגדות. ניתן לראות שככל שאמצעי התקשורת התפתחו והמידע יכל לרוץ ביתר קלות ומהירות, ולטווח ארוך ורחוק יותר, כך היה קשה לשלטון להגיע למצב האידיאלי מבחינתם. עם פיתוח אמצעי התקשורת אנשים למדו לפתח ביקורתיות ולהפיץ את דעותיהם לטווח ארוך ובכך להשפיע ולשנות. היה קשה יותר לפתח תעמולה לשליטה במוחות האנשים שכבר לא ספגו את הנרטיב.
| |
| − | השלטון שבראשית ימי התקשורת ניסה להילחם בתופעה ניכשל והתקשורת הפכה לרב כיוונית, הכוח עבר לידי פשוטי העם, הכוח התאזן. בעוד השלטון רצה לשמר את המצב ההתחלתי והרצוי ביותר, מבצעי ההחלטות רצו לשנות ולהתקדם. כך נוצר מצב שהאיזון משתנה כל הזמן וישנה "מלחמה" בין השלטון לאזרחים הפשוטים.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | בהקשרים רבים החלטת הקבוצה אינה טובה יותר מזו של היחידים. קבלת ההחלטה הטובה ביותר היא אמנם המטרה החשובה של הקבוצה, אך היא אינה בהכרח המטרה החשובה ביותר של היחידים המרכיבים אותה, שכן הם עשויים לדאוג לגבי האופן בו ישפטו אותם, כיצד להימנע מפגיעה באחרים והרצון להתחמק מאחריות.
| |
| − | חשוב לציין גם שהבסיס לקבוצה, ליכודה ודרכי השיתוף בין חבריה, הוא חלק משמעותי הן בדרכי פעולתה ומטרתה והן בעצם קיומה. במסגרות בהן חשוב לשמר הרמוניה קבוצתית, והמחיר של החלטה לא נכונה אינו כה גדול, סביר שמגיעים לעיתים להחלטות שגויות מתוך לחץ חברתי להגיע להחלטה פה-אחד. עם זאת, מה שמפתיע הוא שזה קורה גם כשמדובר בעניינים הרי גורל כמו חיים ומוות. לא פעם שמענו בעבר על כישלון קבוצות מסיבות שונות.
| |
| − | לדוגמא: בישראל התקיימו אירועים שבהם ממשלות ומפקדים הצליחו להגיע להחלטות גרועות: פרשת עסק הביש במצרים בשנות ה- 50, התעלמות מסימני מלחמת יום הכיפורים הקרובים ב- 1973 שגרם להרס וחללים רבים בישראל באותה תקופה, הפלישה ללבנון בשנת 1982, ניסיון החיסול של חאלד משעל בירדן ב- 1998 ועוד.
| |
| − | גם בעולם התעשייתי ניתן למצוא אירועים רבים בהם הנהלות הגיעו להחלטות הרות אסון שהביאו על הארגון נזק תדמיתי ו/או כלכלי קשה. נזכיר את פרשת הסיליקון בחלב של תנובה, פרויקט המגנזיום של ים המלח, תכנון לקוי של החיפויים שהביא להתרסקות החללית Challenger בשנת 1986 ועוד.
| |
| − | | |
| − | התחושה היא שלעתים תכופות מדי קבוצה של אנשים חכמים המרכיבים ממשלות, קבינטים, מטכ"לים, דירקטוריונים והנהלות מקבלים החלטות גרועות. אך כמובן שלא רק בקבוצות גדולות ומשמעותיות חשובה הלכידות וההתאמה בין האנשים אלא גם בין אנשים בקבוצה קטנה ביותר. לדוגמה: תלמידים באוניברסיטה שצריכים להגיש עבודה מסוימת, צריך שהיה ביניהם חיבור והסכמה על אופן עבודתם כדי שיצליחו להגיש את העבודה בצורה מקצועית ומסודרת.
| |
| − | יש הטוענים שקיימת ספרות ענפה בתחומי מדעי ההתנהגות והכלכלה המוכיחה כי התנהגות בני האדם מושפעת מנוכחות בני אדם אחרים. בניסויים אמפיריים, לדוגמא: נמצא שמספר השגיאות שעובד מבצע מושפע (לרעה) מנוכחות בני אדם אחרים. יותר מכך, מספר השגיאות מושפע ומשתנה בהתאם לאופי הנוכחים והקרבה של האחרים. מספר השגיאות תלוי במיקום הפיזי של האחרים, כלומר אם הם נמצאים לפני או אחרי העובד או אם הם מתבוננים בו.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | [[קובץ:Columbus.jpg|200px|thumb|left|כריסטופר קולומבוס]]
| |
| − | | |
| − | ===מקרים בולטים של קבלת החלטות בהיסטוריה שלנו:===
| |
| − | | |
| − | אירוע הממחיש את מושג קבלת ההחלטות בקבוצה, כאשר אדם בודד מחליט ומנהל את מבצעי ההחלטות - "הפועלים", לכדי מיצוי מקסימלי של המשימה אליה הוא חתר ועד השגת המטרה:
| |
| − | | |
| − | בחודש אוגוסט 1492, עזב קולומבוס את ספרד עם שמונים ושבעה אנשים ושלוש ספינות קטנות ויצאו להפלגה ארוכה. ככל שהזמן עבר איבדו אנשי הצוות כל תקווה, הם התמלאו פחד ופניקה. אנשי הצוות התמרדו - אפילו הקצינים התחננו בפני קולומבוס שיחזור על עקבותיו לספרד. קולומבוס שקל את המצב והחליט להמשיך בנתיב שנקבע מראש - שלוש הספינות המשיכו בדרכן מערבה. ב-12 באוקטובר הם ראו לפניהם אדמה (גילוי אמריקה).
| |
| − | | |
| − | רגע היסטורי זה ממחיש את המרכיבים העיקריים לקבלת החלטות:
| |
| − | | |
| − | * מצב המחייב נקיטת עמדה.
| |
| − | | |
| − | * מצבי לחץ הנוצרים עקב התדרדרות הנסיבות.
| |
| − | | |
| − | * למרות חוסר המידע בכללותו ושלמותו – יש לקחת אחריות.
| |
| − | | |
| − | * אי-ודאות המהווה סיכון לכל החלטה שתתקבל.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ==התפתחות התקשורת לאורך השנים והשפעתה על הפוליטיקה==
| |
| − | | |
| − | ===העידן הראשון===
| |
| − | העידן הראשון מאופיין באמצעי התקשורת הקדום ביותר, '''הדיבור''' (<nowiki>בין השנים 50,000 לפנה"ס- 3,000 לפנה"ס</nowiki>). הדיבור חייב להתבצע כאשר שני אנשים ומעלה נמצאים פנים מול פנים, ללא תיווך במקום מוגדר ובזמן נתון. האחריות לשימור המידע הייתה מוטלת על המוען והנמען והתבצעה בעזרת הזכרון בלבד. התקשורת בעידן זה לא הייתה מדויקת מכיוון שהמידע היה מועבר מפה לאוזן, או בעזרת שליחים שנשלחו עם הודעות ספציפיות ומתומצתות. בתקשורת מסוג זה ישנה בעיה של חוסר אחידות המסר מכיוון שכל מסר מקבל עיוות ומשתנה מעט. תקשורת זו הינה דו כיוונית - שני הצדדים יכולים לדון ולהגיב בנושא מה שמדגיש איזון בין המחליטים לבין הפועלים. תקשורת דו כיוונית יוצרת הרמוניה בין הקבוצה וההקשבה. טווח הקליטה הנו קצר יחסית מכיוון שהמידע אינו יכול להגיע למרחקים ובטח לא כפי שהוצג מלכתחילה. (לדוגמה: עידן השבטים שהיו בגודל 30 אנשים לשבט).
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:עידן1.jpeg|200px|thumb|left|העידן הראשון]]
| |
| − | | |
| − | ====השפעת התפתחות המדיה על הפוליטיקה באותה התקופה====
| |
| − | | |
| − | תקשורת באמצעות דיבור היא יכולת מולדת כמו הבעת פנים ומחוות גוף. ביוון העתיקה, טרם עידן הכתב והדפוס, ניהלו חיים פוליטיים מצומצמים. חשוב לזכור שחלק קטן מאוד באוכלוסיה (ביוון בערך כ-10%) נטל חלק בקבלת החלטות שהביאו להשפעה. באותה תקופה נשים, ילדים, עבדים,עמים תחת כיבוש ועניים לא נספרו כלל במניין מקבלי ההחלטות. משמע, התקשורת הייתה אמנם דו-כיוונית (על פי הדוגמאות הניתנות בהמשך)כי היה מקום להביע דעה ולחלוק, אך מקבלי ההחלטות היוו חלק קטן מאד מהאוכלוסייה והיו צריכים לענות על קריטריונים מסוימים.
| |
| − | | |
| − | '''אסיפת העם'''-אסיפת העם היא הגוף הפוליטי החשוב ביותר באותה תקופה ביוון העתיקה. היא דוגמא מובהקת לתקשורת דו-כיוונית. האסיפה היתה מתכנסת פעם בחודש לערך לצורך דיונים פתוחים בנושאים השונים העומדים על הפרק. הנושאים נבחרו והוצגו על ידי המשתתפים עצמם, כשכל משתתף יכל להציג את עמדותיו בצורה ובדרך שבחר. האסיפה הייתה מתנהלת באופן פתוח, כלומר האזרחים עלו והציגו טיעוניהם והקהל אמר את דבריו כך שבדרך כלל נוצר דיון. כדי שדבריהם יתקבלו, היה על המציגים ליצר עניין בקרב ההמון ולשלוט ביכולות רטוריות וכח שכנוע. מקום ההתכנסות העיקרי היה במקדשים עתיקים ובמוקדים רחבי ידיים כמו אמפי-תאטרון.
| |
| − |
| |
| − | '''התאטרון'''- התאטרון באותה תקופה נטל חלק משמעותי מאוד בהעברת מסירים ומידע לציבור הרחב. התאטרון היה מפיק הצגות העוסקות בעיקר בסיפורי המיתולוגיה היוונית אך גם בהצגת חיי המלכים וקודמיהם ובטרגדיות חברתיות. התאטרון היה פתוח לכלל האזרחים (השורות האחרונות היו מיועדות לעניים ולחסרי כל) ובנוסף נתפתח תאטרון הרחוב. הקהל היה נוטל חלק משמעותי בסיפור על ידי צעקות, הבעת דעה בקול רם, בכי וצחוק.
| |
| − | | |
| − | '''אומנות(פיסול וציור)'''- פיסול וציור באותה תקופה היתה דרך נפלאה להעברת מסרים. היא היתה הדרך היחידה של הציבור הרחב להביע דעה שלא הולכת יד ביד עם הממשל ללא פחד מגזר דין מוות שהיה מאופיין מאוד בתקופה זו. לא פעם צוירו מלכים ושליטים כרודנים וכאנשים רעים ובדפוס התנהגותם האכזרית כלפי האזרחים.
| |
| − | | |
| − |
| |
| − | | |
| − | עידן זה לא מתבטא בכוחניות מצד השלטון, מאחר וכולם פחות או יותר שווים (כלומר, עדיין אין את ההפרדה בין אנשים היודעים יותר והיודעים פחות- כמו קרוא וכתוב).
| |
| − | | |
| − | השפה, או ליתר דיוק הדיבור, היא הראשון והמשמעותי שבאמצעי התקשורת ההמונים. בני אדם מדברים בכל מקום ובכל מצב. למרות ההתפתחות הטכנולוגית וצמיחתם של אמצעי התקשורת, נותר הדיבור הכלי הבסיסי והמרכזי בתקשורת בני אדם.
| |
| − | | |
| − | ===העידן השני===
| |
| − | | |
| − | | |
| − | העידן השני מתחיל עם המצאת '''הכתב''', ב-3200 לפני הספירה. התקשורת בתקופה זו היתה באמצעות כתב המורכב מצורות ונכתב על גבי אריחים. כל צורה הציגה מילה ואדם שרצה לכתוב היה צריך להכיר את הצורות הקיימות ומשמעותן. אחריו הומצא הכתב האנלפבתי ב-1200 לפני הספירה, בו כל המילים הפכו מצורות לאותיות. המצאה זו הביאה ליכולת משופרת להעברת המידע בכך שכעת המידע יכל להגיע בצורה מדוייקת בטווח גדול ולמרחקים, אפילו לכל העולם ובכך הגדיל את טווח התקשורת של השליטה. כך נוצר מצב בו השולט בתקשורת שמתנהלת על ידי כתב, הוא מי שיודע קרוא וכתוב בלבד ויכול להשתמש במקור זה. התקשורת היא חד כיוונית והקבוצה נשלטת. הקבוצה שבעיקר יכלה להשתמש במקור זה הייתה מורכבת מאנשי הדת, פקידים מיוחדים,האליטות והמלכים.
| |
| − | בעקבות המצאת הכתב נוצר '''הנרטיב''' שהוא היכולת לבנות לאנשים אמונה מסויימת על המציאות, לקבוע איך יסתכלו על העולם. בעקבות כך- מי ששולט בכתב, מי שמספר את הסיפור הוא זה ששולט במידע ואומר לאנשים כביכול מה לחשוב והיתרון הגדול הוא שהסיפור יהיה תמיד לטובת המספר אותו וכך נשמר כוחו לשלוט.
| |
| − | | |
| − | '''התפתחות הכתב בהיסטוריה האנושית'''
| |
| − | | |
| − | לכתב אין מקור אחד , ישנן עדויות רבות על התפתחות הכתב - ישנם חוקרים שאומרים שבסיסו היה בתקופת מלכות אסיה וסין הקדומות ומנגד ישנם חוקרים הסבורים שבסיסו בתרבות המערב המתפתחת בראשית יוון העתיקה. אין בלעדיות להתחלתו של הכתב, אך הסיבות להתפתחותו והיתרונות דומים ברוב התרבויות. הכתב אפשר לבני האדם לספר על עצמם ועל הסובבים אותם וכן להעביר מידע מדור לדור ובנוסף אפשר להעביר מידע למרחקים ארוכים.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:כתב קדום.jpg|500px|thumb|right|התפתחות הכתב מאז ועד היום]]
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | את תקופה זו מאפיינים שלושה סוגי כתב והם:
| |
| − | | |
| − | '''הכתב הפיקטורפי'''-כתיבה שמתאפיינת בהדבקות למקור, כלומר כתיבה שהיא הצגת האובייקט המדובר. אדם הרוצה להעביר מידע על נושא מסויים מצייר את אותו רעיון בצורה כרונולוגית וכך מאפשר לאדם אחר לראות ציורים אלו ולהבין את התוכן והמסר מהציור על ידי ציורים מוכרים. לכתיבה זו חסרונות רבים ובולטים; נידרש אימון רב בכדי לצייר אותו והפירוש יכול להיות שונה מקורא לקורא , לעיתים היה צורך לצייר ציורים רבים בכדי להעביר מסר פשוט ובודד ובנוסף,ניידותו של הטקסט היתה בעייתית מכיוון שהיא ניכתבה על לוחות אבן או קירות.
| |
| − | | |
| − | לדוגמה: כתב אנשי המערות שהתאפיין בציורים של הסביבה על מנת להכיר את הסביבה בה הם חיו וכן ציורים של אזהרות וסכנות באיזור.
| |
| − | | |
| − | '''הכתב האידיאוגרפי'''-כתיבה זו מבוססת על רעיון של סימנים מוסכמים ומוכרים לכולם. כול סימן מייצד מילה, צליל או עיצור כתיבה זו מתאפיינת בהעברת מסרים בצורה ברורה יותר ורחבה יותר
| |
| − | | |
| − | לדוגמה:כתב החרתומים המיצרי ששימש בעיקר לצורכי פולחן ודת ולצורך כתיבת היסטוריה של העם המיצרי בתקופה זו.
| |
| − | | |
| − | עד היום אנו משתמשים בכתב זה שהוא בין לאומי כמו תמרורים וכן גם לסמלים בין לאומיים (נמל תעופה,נוחיות,אזור ללא עישון) סימנים אלה יכולים להעביר לנו מסר גם אם הם לא כתובים בשפה המוכרת לנו, אך הם מוסכמים על הכלל.
| |
| − | | |
| − | '''הכתב הפונטי (הברות)'''-כתב שמתאפיין בכך שאין כביכול קשר בין הכתוב למסר.כלומר, כל סימן או צורה מקבל צליל או אות וכך בצירוף של כמה אותיות אנו יוצרים מילה כאשר השפה כולה מורכבת מרצף של אותיות ומילים. כתב זה התפתח בעיקר באזורים מפותחים כלכלית, מקומות שהסחר היה חלק חשוב מבם כדוגמאת יוון העתיקה. כתב זה הוא הכתב המוכר לנו כיום בתרבותנו לאחר שעבר מספר שינויים. כמים ותרבויות רבות יצרו שפה משותפת ביניהם על ידיד פיתוח כתב זה.
| |
| − | | |
| − | ====השפעת התפתחות המדיה על הפוליטיקה באותה התקופה====
| |
| − | | |
| − | מכיוון שהכתב נשלט בידי מספר אליטות, נגרם פוליתאיזם, כלומר, ריבוי אלים. מתוך השפעות השלטון ובני המעמד הגבוה, הגיע ישוע, או בשמו המוכר; ישו. ישו נולד בארץ ישראל כיהודי, ובתקופה מסויימת כיהן כרב יהודי. בזמן כהונתו כרב, ניסה ישוע לשנות גישה ביהדות. בעקבות ניסיון זה,הקים למעשה דת חדשה- הנצרות. ישו ותלמידיו האמינו כי יש אמונה באל אחד, ואת אמונה זו הפיצו סביבם. במהלך המאה ה-4, החליט קיסר רומא, קונסטנטינוס, להתנצר, לאחר שקיבל החלטה להפסיק הרדיפות אחר הנוצרים, וכך הפכה הנצרות לדת הרשמית של רומא בתקופה זו.
| |
| − | | |
| − | בשנת 325 זימן קונסטנטינוס, קיסר האימפריה הרומית, לוועידה את הבישופים מכל רחבי העולם הנוצרי. הוועידה נועדה לדון במדיניות הכנסייה למען קביעת ההשקפות, החוקים, האמונות והעקרונות של הדת הנוצרית. המטרה החשובה מכולם הייתה מבחינתו למגר את תופעת המחלוקות הרבות שבתוך הנצרות. קונסטנטינוס שאף ליצור עולם שבו ישנו "אל אחד, דת אחת" כדי לגבש את תביעתו ל"אימפריה אחת, קיסר אחד". הדת היתה לחלק כה מרכזי בחיי האימפריה הרומית, עד כדי שכל הידע שהותר והופץ היה בהסכמה ובכפיפות לכנסייה. הכנסייה שלטה במידע המועבר לציבור הרחב, על פי האינטרסים המשרתים אותה. מידע שלא אושר על ידי הכנסייה נמחק ואף העלו באש את מתנגדי הכנסייה והדת הנוצרית.
| |
| − | | |
| − | הממלכות שלטו על העם הפשוט באמצעות הנרטיב וגרמו לו לחשוב שטוב לו לשרת אותם. הן צמחו וגדלו אך עדיין לא היה באפשרותן להשתלט על העולם. למרות יכולתן לשלוט על העם הן לא יכלו להתאחד או לכבוש ממלכות נוספות בגלל חוסר בכוח הצבאי הגדול הדרוש לכך. הצבא הקיים היה איטי ויקר ולא היה באפשרותו למנוע התאגדויות. הגבלה זו שנוצרה על ידי ההמון, הגבילה את הממלכות שנוצרו מלהשתלט על העולם.
| |
| − | | |
| − | ====יאן הוס====
| |
| − |
| |
| − | יאן הוס , (Jan Hus, (1369- 06.07.1415 היה הוגה דתי ומהפכן צ'כי שייסד תנועה דתית שהתבססה על רעיונותיו של '''גלן וייקליף''' בימי הביניים (1500-500 לספירה). הוס נחשב למבשר המוקדם החשוב ביותר של רעיונות הפרוטסטנטיות.
| |
| − | | |
| − | כסטונדנט עני באוניברסיטת פראג הוס התוודע לחיים הקשים של האנשים הפשוטים וקרא לרפורמה בכנסייה המושחתת.
| |
| − | הוא הרבה לדבר על המצב החברתי העלוב של רבים מאזרחי העיר ויצא כנגד התקציבים הרבים המוקדשים למלחמות המוכתבות ע"י הכנסייה.
| |
| − | בדרשותיו תקף הוס את אנשי הדת העשירים והמפעל הגדול של הכנסייה להגדיל את עושרה ובנוסף, השווה את הכנסייה המקורית של ישו לכנסיות מלאות העושר והפאר של תקופתו. הוא טען שכל הפאר של ההגמונים והטירות מלאות המותרות של האצילים הגיע מהמאמץ של האנשים הפשוטים והעמלים, ובעקבות דרישותיו -האנשים המנוצלים פתחו במרד נגד אדוניהם.
| |
| − | מאמיניו נקראו '''ההוסיטים''' והיו מתכנסים לתפילה ושמיעת דרשותיו בקאפלת בית לחם בשנים 1412-1413.
| |
| − | | |
| − | ההגמונים ידעו שדעותיו של הוס מסכנות את עמדותיהם ואת האינטרסים החומריים שלהם ונקטו צעדים על מנת להשתיק את הוס. הכנסייה הכריזה עליו כעל כופר, משרת הכומר שלו הוסרה ולבסוף הוא נתפס והובא לדין ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A5 ועידת קונסטנץ] שבה קיבל גזר דין מוות.
| |
| − | | |
| − | ב'''6 ליולי 1415''' יאן הוס הוצא להורג על המוקד.
| |
| − | הוצאתו להורג של יאן הוס הביאה לתסיסה בקרב ההוסיטים. הם הרסו כנסיות, תקפו נזירים וזרעו הרס וחורבן בעיר פראג.
| |
| − | 500 שנה מאוחר יותר הוקמה לכבודו אנדרטה במרכז העיר העתיקה בפראג. בסמוך ניצב ביתו העתיק אשר שוחזר, שבו התגורר וכתב את נאומיו ואת עיקרי השקפת עולמו. עד היום נחגג יום הוצאתו להורג כחג לאומי בצ'כיה.
| |
| − | | |
| − | === העידן השלישי ===
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:מכונה.jpg|500px||thumb|left|מכונת דפוס]]
| |
| − | | |
| − | המעבר מתרבות אוראלית לתרבות טיפוגרפית (של הדפוס).
| |
| − | מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שהתחילה ע"י יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15. המצאה זו נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים שהועתקו בכתב יד היו גבוהים. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה.
| |
| − | | |
| − | הדפוס המבוסס על המילה הכתובה הרחיב את השיח הציבורי, עד אז הכתב היה אצל בעלי הכוח והממון. השיח הציבורי בעידן המילה המודפסת מאופיין בארגון לכיד וסדיר של מידע ורעיונות. המילה המודפסת ממקדת את המסר ופונה בדרך כלל לציבור גדול ובלתי נראה. דרך העברת הרעיונות הייתה באמצעות ספרים, נאומים, מכתבים ועוד.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:איש קורא.jpg|300px|thumb|left|קריאת עיתון]]
| |
| − | | |
| − | | |
| − | '''השפעות הדפוס'''
| |
| − | | |
| − | *ירידה בכוחה של הכנסייה הקתולית בגלל הפצת דעות שונות(פרוטסטנטים).
| |
| − | | |
| − | *התפתחות והתפשטות המדע
| |
| − | | |
| − | *פרסום הודעות וצווים של המלוכה הפך לקל הרבה יותר.
| |
| − | | |
| − | *הדפסת ספרים בשפות שונות כגון צרפתית אנגלית גרמנית וכו', אשר גרמה להעשרת שפות אלו ולרכישת ידע בתחומים רבים אצל מגוון גדול של אנשים.
| |
| − | | |
| − | *עלייה בשיעור לימודי קרוא וכתוב, שהובילה לעלייה בביקוש לספרים.
| |
| − | | |
| − | *הופעת העיתונאות.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====השפעת התפתחות המדיה על הפוליטיקה באותה התקופה====
| |
| − | [[קובץ:Martin_Luther.jpeg|200px|thumb|left|מרתין לותר - אבי הפרוטסטנטים]]
| |
| − | החל משנת 1440, בעקבות ייצור אותיות דפוס ניידות ממתכת ושילובן במכבש הדפוס החדש ,ניתן היה להגיע למספר מרובה של עותקי עיתונים במהירות. התקדמות שכזו הביאה לריבוי דעות - דבר שהוביל להחלשות כוחה של הכנסייה.
| |
| − | החל מעידן זה בעלי המלאכה ואנשי המעמד הבינוני - גבוה , שולטים בתקשורת, דבר המצביע על צמצום פערי המעמדות.
| |
| − | בשנת 1517 מרתין לותר, דוקטור לתיאולוגיה, כותב את 95 הטזות המופצות ברחבי אירופה כנגד הנצרות הקתולית, בהן האשים את הכנסייה בשחיתות ובניוון תיאולוגי. בעקבות צעד זה מתפתחים פלגים שונים של הנצרות וביניהם זרם הפרוטסטנטים, שבראשם עמד לותר בתחילת הרפורמציה הפרוטסטנסטית. מהפכה זו קשורה קשר ישיר להמצאת הדפוס, שכן בעקבות פיתוח הדפוס כל אדם יכול לאפשר לעצמו שיהיה לו תנ״ך ואנשים עם הזמן פחות ופחות תלויים בכומרים ובאנשי הדת הגדולים, מפתחים ביקורתיות ורעיונות חדשים והמידע מופץ להמון הרב. פיתוח ביקורתיות במקרה הזה תרם לחוסר שביעות הרצון והסב את תשומת לב הציבור לכוח הרב שקיבלו אליטות הכמורה, ולשחיתות של הכנסייה הקתולית בהיבט המוסרי וכן הכלכלי.
| |
| − | [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%A8 מרתין לותר]
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====יוהאן גוטנברג====
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:Gutenberg.jpg|200px|thumb|left|יוהאן גוטנברג- אבי הדפוס המודרני]]
| |
| − | יוהאן גוטנברג (בערך 1397-1468), שמו המלא היה- 'יוהאן גנזפלייש צור לאדן צום גוטנברג '(Johann Gensfleisch Zur Laden Zum Gutenberg), היה ממציא גרמני ואבי הדפוס המודרני.
| |
| − |
| |
| − | גוטנברג, בן למשפחת אצילים, נולד במיינץ, עיר בעמק הריין שבגרמניה. פרטים מעטים ידועים על חייו. בצעירותו הוכשר כחרט. בעקבות מאבק בין גילדות האומנים לאצילים גלה גוטנברג, כנראה ב-1430, לשטרסבורג ושהה שם עד שנת-1444. באותן שנים עסק בצורפות ובליטוש מראות והדריך תלמידים במקצועות אלו.
| |
| − | ב-1436 החל גוטנברג לעבוד בחשאי על פיתוח טכניקת הדפסה. ב-1448 חזר למיינץ ולווה כספים מבני משפחתו. בתקופה זו הגיע גוטנברג להישגים בעבודתו וראיה לכך הייתה הלוואה גדולה שקיבל מצורף עשיר בן עירו,יוהאן פוסט (Johann Fust).
| |
| − | | |
| − | עד המצאתו של גוטנברג הועתקו ספרים במערב בהעתקה ידנית, בעבודת נמלים. על מנת לפתח מצב זה צריך היה גוטנברג לשלב אוסף של אותיות בודדות, שאותן ניתן היה לסדר (ומכאן השם סדר דפוס) לטקסט הרצוי, להדפיס, לפרק ולסדר מחדש ל"חותמת" אחרת. המצאה זו, שבלעדיה מחיר העיתונים היה יקר פי כמה, הביאה למהפכה בהפצת המידע הכתוב.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====תקופת הרנסנס====
| |
| − | | |
| − | בתקופת העידן השלישי חלו שינויים רבים בתחום הדת אך לא זאת בלבד. במאה ה-14 החלה תקופת הרנסנס ,תקופה בת כמאתיים שנה בהיסטוריה של אירופה, בין ימי הביניים לעת החדשה. המושג "רנסנס" פירושו בצרפתית "לידה מחדש", אולם תחילתו של הרנסנס היה באיטליה ושם הוא נקרא לראשונה "רינשיטה" שפירושה "קימה לתחייה". הראשון שטבע את המונח היה היסטוריון ומבקר האומנות האיטלקי [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%A8%D7%92%27%D7%95_%D7%95%D7%96%D7%90%D7%A8%D7%99 ג'ורג' ואזרי] אשר טען כי הציור האיטלקי בתקופה זו יצא מ"חשכת ימי הביניים", "נולד מחדש וקם לתחייה" בהשראת המודל של יוון ורומא העתיקות.
| |
| − | תקופה זו הייתה אחת מתקופות הזוהר הגדולות בתולדות המערב - תקופה בה ישנה שיבה לתרבות יוון ורומא הקדומות. זוהי תקופה של תחייה תרבותית, אמנותית ופילוסופית, שעיקר תקופה זו הוא רעיון ההומניזם - האדם במרכז,(אשר היה מוכר גם בתרבויות יוון ורומא הקדומות ומחזק את הקשר לחזרה אליהן), הרעיון שהאדם יכול לשנות, ליצור, לבטא רעיונות חדשים ולהשפיע.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | יש הסבורים שהרנסנס ייצג נתק גמור מהדרך בה חשבו והתנהגו בימיי הביניים וייצג את המהפכה. בתקופה זו חלו שינויים רבים בתחומי האומנות והתקדמות משמעותית בתחום המדע, מה שגרם לכוחה של הכנסייה להתערער. אנשים כמו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A1_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A1 ניקולאוס קופרניקוס], [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99 גלילאו גליליי], [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A7_%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9F אייזק ניוטון] ועוד אנשי רנסנס גדולים, באו ושינו את התפיסה האנושית בעזרת הצמיחה שהביאו בתחום המדע, צמיחה אשר הפריכה את תפיסתה של הכנסייה. תקופת הרנסנס ממשיכה במאה ה-16 באירופה ומשם עד המאה ה-18. כוח השליטה מצטמצם ואזורי השליטה קטנים.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | '''הומניזם'''
| |
| − | | |
| − | אחד מעקרונות תקופת הרנסנס הוא ההומניזם - שיטת חשיבה אשר ממקמת את האדם במרכז, (בשונה מהמוכר בתקופה זו בה הכנסייה היא המרכז), חיזוק התפיסה כי אחד הוא בן חורין. בתפיסה זו ישנה התמקדות באינדיבידואל (הפרט)- רגשות, מחשבות, ייחודיות האדם, תפקודו בעולם.
| |
| − | הרנסנס צמח מתוך ימי הביניים בהם הייתה החברה האירופאית בתוך מבנה היררכי נוקשה של שתי מערכות כלכליות, חברתיות ותרבותיות והן: הכנסייה הנוצרית וה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D פיאודליזם]. עיקר כוחן של מערכות אלה היה האמונה הדתית החזקה, העמדת האל במרכז חייהם של המאמינים בעוד שההומניזם הינה תפיסת העולם החדשה אשר העמידה את האדם בפני עצמו במרכז ועודדה התעניינות במדע ובאה מנגד לתפיסת הכנסייה.
| |
| − | אחד מהגורמים העיקריים להתעניינות זו הייתה נפילתו של קונסטנטינופוליס, בירת ביזנטיון בידי הטורקים אשר גרמה לחורבן האימפריה ובריחה של אלפי מלומדים ממנה אל המערב, אלו נשאו עימם כתבי יד אשר היו מורשת של יוון ורומא העתיקות. כתבי יד אלו גרמו לגילוי מחדש של הפילוסופיה, המדע והספרות של יוון ורומא אשר אפשר תנופה להתחדשות של אירופה ברוח ההומניזם.
| |
| − | | |
| − | === העידן השלישי וחצי ===
| |
| − | | |
| − | בעידן זה החלה ההדפסה ההמונית "העיתונות המסחרית" שאופיינה בתקשורת דו כיוונית בין הממשל לעם. עידן זה אופיין בפיתוח של מכונות הדפוס התעשייתיות, מה שהחליש את השליטה של המעמד הבינוני-גבוה. מכונות אלה לא היו יקרות ואנשים גם שאינם בני המעמד הגבוה, יכלו להרשות לעצמם את המכונה, מה שהביא לידי ביטוי את 'האזרח הקטן' שיכל לקרוא ולהפיץ את ידיעותיו ודעותיו. המידע רץ ביתר מהירות, נוצרו יותר ויותר עיתונים, הדעות הופצו וכמעט ולא היה ניתן לעצור את כמויות המידע. אנשים החלו לדרוש הכרה ושוויון, דבר שהביא למחאות שונות שהתאפשרו על ידי העיתונות. כך פורצות ומתפתחות באירופה מלחמות רבות ומרידות, כמו: 'המהפכה הצרפתית'(1789), 'אביב העמים'(1848-9), 'המהפכות הסוציאליסטיות'(1917, 1905, 1870) המפגינים רצו מהפכה, כדי שיהיה להם מה לאכול, ממה לחיות. בעידן זה מתפתחת עיתונות הפני, לאחריה העיתונות הבידורית שנקראה "העיתונות הצהובה" וכן העיתונות החדשותית שנקראה "העיתונות האובייקטיבית".
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====השפעת התפתחות המדיה על הפוליטיקה באותה התקופה====
| |
| − | | |
| − | ====המהפכה הצרפתית 1789====
| |
| − | | |
| − | בשנים 1774-1792 שלט בצרפת לואי השישה עשר אשר עמד בפני משבר כלכלי חריף. בניסיון לפתור את המשבר ניסה המלך לואי ה16 לשנות את חוקי המס שהתקבלו בהתנגדות גם אצל האצולה וגם בעם.
| |
| − | | |
| − | בתקופה זו, כשהעיתונות המסחרית פעילה בכל שכבות העם, הוקמה '''"עיתונות מחרתית"''' אשר אופיינה בקריקטורות גסות ומשפילות של המלך ומציגות את המלכה האוסטרית מארי אנטואנט כחייה חיי הוללות ומנצלת את כספי הממלכה להנאותיה – במטרה להצביע על האשם במשבר הכלכלי של צרפת. הזוג חיפש דרכים להציל את התדמית שנוצרה עליהם אך אנשי העם, שהיו גדולים במספרם, המשיכו ללעוג ולפרסם קריקטורות משפילות נוספות שהחריפו את שנאתם למשפחת המלוכה. אחת מהשמועות שהופצה בעיתונים היתה שהמלכה אמרה ''"אם אין לחם שיאכלו עוגות (בריוש במקור)"''. המשפט נאמר אמנם על ידי אחותה אך עדיין עורר את חמתם של התושבים.
| |
| − | | |
| − | בשנת 1792 הציע המלך לואי ה16 לפתוח במלחמה מול אוסטריה, במטרה לתפוס את כס המלוכה אך חברי האספה המחוקקת העלו חשד בכוונותיו והחליטו להעמידו למשפט בגין בגידה בעם הצרפתי. במהלך המהפכה הצרפתית הוא הוצא להורג ובתאריך 21 לינואר 1793 נערף ראשו למול ההמון הצרפתי.
| |
| − | | |
| − | בעקבות המהפכה הצרפתית, יוצא התיקון הראשון לחוקת ארה"ב שמכריז על הבעה חופשית של מחשבות ודעות.
| |
| − | | |
| − | לפי הדוגמאות שצויינו ניתן לראות שההשפעה של התקשורת על הפוליטיקה בעידן זה היא דו כיוונית מכיוון שהאזרחים לא שותקים עוד לשליטים ויוצאים למחות ולהביע את דעתם וכך יוצרים שינויים.
| |
| − | מהפכות רבות דוכאו אך השאירו חותם והצליחו ליצור שינויים בשלטון.
| |
| − | | |
| − | ====אביב העמים====
| |
| − | | |
| − | | |
| − | [[קובץ:חייל_צעיר.jpg|200px|thumb|left|חייל צעיר נושא דגל ועליו המילים שהפכו לסמל "חופש שיוויון ואחווה]]
| |
| − | אביב העמים הוא כינוי למאבק לחירות שגילויו שורת מהפכות בכמה ממדינות אירופה בשנים 1848-1849. המהפכות תבעו תיקונים חברתיים כנגד המונרכיות האירופיות. המהפכות החלו בסיציליה ומשם התפשטו לצרפת, גרמניה, איטליה ושטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית. וכולן דוכאו מבלי שהצליחו להשיג הישגים משמעותיים. המהפכות הונהגו על ידי מהפכנים ליבֶּרלים נגד השמרנות שאיפיינה את התקופה שלאחר ימי נפוליאון.
| |
| − | | |
| − | האירועים המהפכניים החלו הרחק ממרכזיה החשובים של היבשת, בשוליה המרוחקים, בינואר 1848 בסיציליה. שעה שבני פלרמו חסידי ג'וזפה מציני יצאו לרחובות כדי להביע את חוסר שביעות רצונם משלטונו הכושל של פרדיננד השני מנאפולי. במהלך אותו חודש התפשטו המחאות במעלה המגף האיטלקי עד נאפולי, בירת ממלכת שתי הסיציליות. המלך נאלץ להעניק זכויות אזרח בסיסיות המעוגנות בחוקה, וקרא לבחירות לאסיפה מחוקקת. בפיימונטה בטוסקנה וברומא.
| |
| − | | |
| − | רוב המהפכות היו מהפכות לאומיות שמטרתן השגת עצמאות מדינית, אך חלקן היו גם מהפכות פוליטיות וחברתיות. במהפכות אלה לקחו חלק אזרחים רבים, ואמנם בתקופה זו עלה כוחם וגברה מעורבותם בחיי המדינה. כתוצאה מכך, רוב מהפכות אביב העמים דוכאו בתוך חודשים ספורים, אך עקרונות החירות והשוויון שהלוחמים דגלו בהם חיזקו וביססו את הליברליזם('האדם החופשי') ואת התנועות הלאומיות בקרב עמי אירופה גם בשנים הבאות.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====תקופת עיתונות הפני (penny press)====
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:penny.jpg|200px|thumb|left|עיתון הפני. נגיש לכולם]]
| |
| − | בשנת 1833 החלה המהפכה הקונספטואלית בארה"ב שהובילה לירידת מחירי העיתונים לעלות של פני אחד. נערים מכרו את העיתון ברחובות תמורת מחיר זה שאפשר גם לשכבות הנמוכות לקנות את העיתון ולהיות מעודכנים במתרחש בארצם. בנוסף, באותה התקופה החל "חוק חינוך חובה" אשר חייב לימודי קרוא וכתוב והגדיל את נגישות העיתון לכלל האוכלוסייה.
| |
| − | | |
| − | "עיתונות הפני" יצרה שינוי בתפיסה לגבי המהות החדשה של העיתון, בכך ששינתה את מרכז תשומת הלב לאירועים המקומיים ולא לנושאים הפוליטיים המרכזיים ויצרה לראשונה קהל ל"תקשורת המונים".
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====תקופת העיתונות הצהובה====
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:YellowKid.jpeg.jpeg|200px|thumb|left|"הילד הצהוב". הקומיקס שסימל את היריבות בין הצהובונים]]
| |
| − | תקופה זו נמשכה משנת 1895, ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה.
| |
| − | [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92'%D7%95%D7%96%D7%A3_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A8 ג'וזף פוליצר], עורך ומו"ל, היה הבעלים של העיתון "St. Louis Post-Dispatch" בסנט לואיס. ב1883 כאשר גר בניו יורק, רכש את העיתון "The World" (שהפך ל-"New York World"). פוליצר הפך עיתון זה בזמן קצר מעיתון קטן לעיתון מצליח. הוא הצליח לעשות זאת כיוון ששכוונתו הייתה לחשוף את כל השחיתויות ומעשי המרמה הציבוריים ולהיאבק למען הכלל. החידוש בעיתונות של פוליצר היא בכך שניסה לסקר ולדווח את החדשות בדרך שונה, בזווית חדשה ולהשתמש בטכניקות עיתונאיות חדשות במיוחד בתחום התחקירים. הוא הוביל שימוש באיורים, תרשימים וקריקטורות פוליטיות. כמו כן, הוא הביא סנסציה , כלומר פרסום עצמי של העיתון וכל מה שמופיע בעיתון יכול להיחשב כפרסום עצמי, כולל חדשות, וכל דרך שתמשוך קוראים לעיתון. פוליצר בעצם נתן לציבור את מה שעניין אותם באותה התקופה, הוא הוסיף פרסום התייחסויות של אישי ציבור לכתבות שהופיעו בעיתון.
| |
| − | | |
| − | [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9D_%D7%A8%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%A1%D7%98 ויליאם רנדולף הרסט], מו"ל ואיש עסקים עשיר, בידי משפחתו היה עיתון בסן-פרנסיסקו. הוא הגיע לניו יורק והחל לרכוש עיתונים בזה אחר זה מבעליהם, ועד מהרה נעשה לאיל עיתונות רב-עצמה. לאחר זמן מה, הרסט רכש עיתון נוסף "הניו יורק ג'ורנל" וכך החלה תחרות קשה בינו ובין פוליצר.
| |
| − | הנושאים בהם עסקו עיתוניו של הרסט הם רכילות, מיניות, פשע וחברה. הוא הביא סיפורים מרגשים, ולא שגרתיים. הוא עסק בבידור על-מנת למשוך קוראים והעדיף זאת על דיוק ואמינות. המושג עיתונות צהובה או "צהובון" נתבע מעיתוניו של פוליצר בהם הופיע מעין קומיקס ראשוני פופולארי מאוד, שגרם לעיתון להימכר בכמויות גדולות יותר. הרסט שכר את המאייר שצייר את הקומיקס, אך הזכויות לפרסום היו גם לפוליצר. "הילד הצהוב" הופיע בשני העיתונים, והפך לסמל המלחמה בין עיתוני התקופה. תקופה זו השפיעה על הפוליטיקה בכך שהחלו פרסומים של פולטיקאים עם הומור ורכילות, והכל היה מותר לפרסום.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | ====תקופת העיתונות החדשתותית====
| |
| − | | |
| − | תקופה זו תחילתה ב1896. עיתונות זו נקראת גם עיתונות אובייקטיבית כיוון שהיא מסמלת אמינות ודיוק.
| |
| − | העיתון הראשון שסימל את גישה זו הוא "הניו יורק טיימס" (New York Times).
| |
| − | עיתוני תקופה זו התאפיינו בתיעוד ודיווח מלא, ציטוטים מדויקים והיצמדות לעובדות. אלפרד אוקס שרכש את "הניו יורק טיימס", יצא נגד העיתונות הצהובה מסיבות מוסריות. הוא דגל באמינות בדיווח, והכווין אף את העיתונאים לא לפרסם בעיתון את דעתם האישית, אלא תיעודים בלבד. הייתה הפרדה ברורה בין דיווח ותיעוד של אירועים או מקרים מהפוליטיקה, לבין דעה אישית של עיתונאים. בעקבות זאת, תפקיד העיתונאי צמח והחלו לקום בתי ספר לעיתונאות . בשנת 1923 קם בעיתונות האמריקנית קוד אתי אשר קובע היכן עובר הקו האדום ומה מותר לפרסום. בתקופה זו הפולטיקאים היו 'מוגנים' יותר מהעיתונות כיוון שלכתבים הייתה מגבלת פרסום, ולא יכלו לפרסם ככל העולה על רוחם.
| |
| − | | |
| − | ===העידן הרביעי===
| |
| − | | |
| − | התפתחות הטכנולוגיה יצרה כלי תקשורת חדשים, הרדיו והטלוויזיה.
| |
| − | הם הביאו עימם שינויים רבים באופן שבו עבר המידע עד אז.
| |
| − | לראשונה נוצרה האפשרות להפיץ ולשמוע דעות על ידי תמונה וקול. דבר זה גורם למידע להיות "אמין" יותר והפצתו לא מוגבלת במקום או בזמן.
| |
| − | | |
| − | כלי התקשורת האלו נשלטו על ידי השלטונות, שלהם היה את כסף רב ביצירתם והקמתם.
| |
| − | בעזרת הרדיו והטלוויזיה היה הרבה יותר קל להעביר מסרים כאלו ואחרים למליוני אנשים בפעם אחת ולגרום להם לנרטיבים חדשים. כוח השפעתה של הממשלה גדל והתרחב לאזורים עצומים, לעם כבר כמעט ואין כוח השפעה והוא מוזן מדעותיה והחלטותיה של הממשלה המשודרות ברדיו ובטלוויזיה. התקשורת הפכה חד כיוונית.
| |
| − | מעורבותה הגוברת והולכת של התקשורת, ובמיוחד זו הטלוויזיונית, בזירה הפוליטית יוצרת פוליטיקה מסוג חדש. זו פוליטיקה ויזואלית, טלגנית, מידית. הממסד הפוליטי מכיר זה מכבר בעצמתה של התקשורת - פרסומית כאחרת - לקידום מטרותיו.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | ====רדיו====
| |
| − | | |
| − | [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95 הרדיו] הומצא במהלך המאה ה-19. בשנת 1906 בקע לראשונה קול אנושי מהמכשיר. הרדיו היווה מעבר מתקשורת קולית קווית לאלחוטית, מתקשורת נ”לן (נקודה לנקודה) לתקשורת המונים – נלה”נ (נקודה להרבה נקודות). הרדיו שחרר ממגבלות של גבולות פיזיים ואיפשר שידור למרחבים גדולים. אפשר שידור חי בזמן אמת - שידור וקליטה באותו זמן.
| |
| − |
| |
| − | [[קובץ:רדיו.jpg|300px|thumb|left|עם הרדיו ניתן לשדר למרחבים גדולים]]
| |
| − | | |
| − | '''להמצאת הרדיו ישנם יתרונות רבים והם:'''
| |
| − | * לא צריך לדעת לקרוא.
| |
| − | * מאפשר חשיפה לאנשים שעד כה לא יכלו להיחשף לעולם ולחברה, בכך מטשטש בין המעמדות ומקנה צריכת תרבות גם על ידי המעמדות הנמוכים.
| |
| − | * מהיר, מיידי ועדכני , גם לקהלים מרוחקים גיאוגרפית .
| |
| − | * אין מגבלה של מקום אחד היות ומקלט הרדיו יכול להיות נייד.
| |
| − | * מאפשר להמשיך בפעילות השוטפת בזמן ההאזנה.
| |
| − | *השידור ברדיו זול ומאפשר ריבוי תחנות שידור, ומכאן גם להתמחות בקהלים ובתכנים שונים.
| |
| − | *התמחות הרדיו בשידורים מקומיים וקהילתיים אפשרה לקבוצות מיעוט לקבל גישה לרדיו.
| |
| − | *ההאזנה יכולה להיות חוויה משפחתית ואישית.
| |
| − | * שינוי הרגלי בילוי ותרבות:
| |
| − | * תרומה רבה להתפתחות המוזיקה הפופולארית.
| |
| − | *התפתחות סוגים נוספים של שידורי בידור להמונים: תכניות אירוח, סדרות דרמה ותסכיתי מתח בהמשכים, דיווחים חיים מאירועי ספורט, וכדומה (שכמובן נדחקו עם כניסת הטלוויזיה).
| |
| − | * הרדיו מאפשר למאזין להפעיל ולפתח את הדמיון ולהשלים את התמונה בעזרת הקולות והצלילים.
| |
| − | * איפשר אינטראקטיביות עם המאזינים (בשלב ההתגוננות).
| |
| − | * השפעת הרדיו במלחמה: השפעה חזקה. משמש לתעמולה, מוטיבציה, חדשות, בידור, גיוס העם, ערכים.
| |
| − | | |
| − | '''החיסרון''' שניתן היה להגיד על המצאתו הוא, שחסר המרכיב הוויזואלי הקיים בעיתון, אך יש אנשים שלא ראו זאת בתור חיסרון, אלא כיתרון, וטענתם הייתה שבזכות זה שאנו רק שומעים, אנו מפתחים את דמיוננו.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | ====טלוויזיה====
| |
| − | | |
| − | [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94 הטלוויזיה] במאה ה-20 הופיעו מכשירי הטלוויזיה הראשונים, שהשתמשו בגלי רדיו להעברת תמונות, אולם המכשירים האלה היו מסורבלים ויקרים, והתפתחותה של הטלוויזיה עוכבה, גם עקב מלחה"ע השנייה. בשנות ה-50, אחרי מלחמת העולם השנייה החל תור הזהב של הטלוויזיה, השימוש בטלוויזיה הביתית התרחב במהירות.
| |
| − | הוקמו שירותי שידור ממלכתיים בארצות רבות ברחבי העולם (במימון כספי הציבור), ובארה"ב הועתק הרעיון של תחנת שידור מסחרית, הממומנת מכספי פרסומות, מן הרדיו אל הטלוויזיה.
| |
| − | השידור הראשון בטלוויזיה בישראל היה של הטלוויזיה הלימודית והתקיים ב24 למרץ 1966 ולאחר מכן השידורים הסדירים בארץ החלו במאי 1968 [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F בערוץ הראשון]. באותה תקופה הטלוויזיה הייתה בפיקוחה של הממשלה בלבד, זהו העידן המונופוליסטי בטלוויזיה הישראלית בו התקיים ערוץ יחיד ללא מתחרים והממשלה הייתה המפעילה היחידה של ערוץ זה.
| |
| − | | |
| − | בשנות השישים הופיעה לראשונה הטלוויזיה בצבע, ועד שנות השמונים עברו כמעט כל תחנות השידור בעולם לשידורים בצבע.
| |
| − | משנות השבעים (כשהשיא בשנות התשעים)- היה המעבר לריבוי ערוצים, דבר שיצר תחרות ששינתה את פני הטלוויזיה והפכה את סגנונה לקליל ובידורי.
| |
| − | בשנות השמונים הופיעו טכנולוגיות חדישות כמו העברת שידורי טלוויזיה בכבלים/לוויין.
| |
| − | | |
| − | '''גם להמצאת הטלוויזיה ישנם מספר יתרונות והם:'''
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:woman.jpg|300px|thumb|left|ריבוי ערוצים בטלוויזיה]] | |
| − | | |
| − | * טווח השליטה גדל.
| |
| − | * בהתחלה: חזרה למושג "מדורת השבט"-בעשורים הראשונים (כשהיה ערוץ אחד/ערוצים מעטים), כולם רואים את אותו הדבר= תחושת אחדות, טשטוש פערי מעמדות, נושאי שיחה משותפים, להיות"IN"...
| |
| − | * בהמשך: מהפך הגלובליות- הטלוויזיה חודרת למקומות שונים בעולם, משדרת אל ומכל מקום כמעט, בו זמנית. (מה שמאפשר הן ללמוד והן "להיות קיים על המפה").
| |
| − | * בהמשך השידור חוצה הגבולות בשידור חי, מאפשר לצופה לצפות במה שיחפוץ, בלי שמדינות יחסמו מידע תקשורתי מפני תושביהן.
| |
| − | * התפתחות הטלוויזיה הרב ערוצית מאפשרת לכל אדם לבחור במה לצפות עפ"י תחומי העניין שלו ועיסוקיו ולהרחיב את ידיעותיו.
| |
| − | * ריבוי הערוצים נותן במה גם לטלוויזיה קהילתית המסקרת התרחשויות מזוויות מקומיות.
| |
| − |
| |
| − | | |
| − | במהלך השנים כשהטלוויזיה מתפתחת מתחילות לצוץ גם '''חסרונות''' לעצם קיומה והם:
| |
| − | * בהתחלה שהמציאו את הטלוויזיה מי ששלט מה יופיע בטלוויזיה היו השלטונות. כלומר, השליטה היתה חד-כיוונית ורק הם העבירו את מסרם. (ברוסיה לדוגמה הממשלה השתמשה בטלוויזיה בתור אמצעי תעמולה).
| |
| − | * צמצום חיי החברה-הטלוויזיה גרמה לאנשים להישאר בבית.
| |
| − | *אובדן הילדות: כשהגיעה הטלוויזיה, התנפצו כל חומות ההגנה על הילדים: ילדים יכולים להיחשף לתכנים שונים שאינם מתאימים לגילם.
| |
| − | * עידוד מחשבה שטחית ולא רצינית עקב אופייה הקליל והבידורי של הטלוויזיה.
| |
| − | * נתפסת כפחות מקצועית, (יחסית לעיתון) בגלל שידורים חיים מזירת אירוע, שלעיתים אינם מאפשרים סינון ואימות של המידע.
| |
| − | * "האדם המיידי": נוצר אדם מסוג חדש, שאינו מסוגל לדחות סיפוקים.
| |
| − | *אימפריאליזם תרבותי (=השתלטות תרבותית של מדינה על מדינות אחרות דרך אמצעי התקשורת).
| |
| − | בעיקר בולטת השתלטות התרבות האמריקאית על התכנים הטלוויזיוניים .
| |
| − | * הטלוויזיה (בניגוד לרדיו) לא משאירה הרבה מקום לפיתוח הדמיון.
| |
| − | | |
| − | ====השפעת התפתחות המדיה על הפוליטיקה באותה התקופה====
| |
| − | | |
| − | | |
| − | =====התעמולה הנאצית=====
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:תעמולה נאצית.jpg|200px|thumb|left|תעמולה נאצית]]
| |
| − | | |
| − | בעליית היטלר לשלטון הוא ייחס חשיבות גבוהה לתעמולה ולכן יצר " משרד תעמולה " שנקרא " משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם ". לראש המשרד מונה יוזף גבלס. משרד זה היה היחיד שפיקד ושלט בכל אמצעי התקשורת של רייך השלישי. למשרד היו שבע מחלקות וביניהן משרד העיתונות.
| |
| − | העיתונות נשלטה על ידי הנאצים באופן ישיר. חוק חדש מה-4 באוקטובר 1933 קבע כי בעיתונאות יוכלו לעמוד אך ורק אנשים " ממוצא ארי " שאינם נשואים ליהודיות. עד 1937 עברו כל העיתונים היומיים הגדולים הגרמנים לבעלות נאצית או שהפסיקו את השפעתם. זוהי דוגמא בולטת להשפעת התקשורת על דעתם הפוליטית של אזרחים.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:היטלר נואם ברדיו.jpg|200px|thumb|left|היטלר נואם ברדיו]]
| |
| − | | |
| − | '''רדיו'''
| |
| − | | |
| − | בתקופת השלטון הנאצי הרדיו היה המשפיע והחדיש ביותר. הרדיו היה אחד משבעת המחלקות שהוקמו על ידי משרד התעמולה. הרדיו היה בשליטה של המדינה עוד בימי רפובליקת ווימאר. לאחר עליית הנאצים לשלטון שימש הרדיו ככלי למתקפת תעמולה בלתי פוסקת. האזנה לתחנות רדיו זרות שאינן גרמניות נאסרה וגרמנים רבים אולצו לשמוע אך ורק את תשדירי התעמולה של היטלר וגבלס. בכך שלטו בדעותיהם של הגרמנים ועשו מעין "שטיפת מוח" ודעתם הפוליטית של האזרחים הושפעה עד מאוד.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ''' קולנוע וטלוויזיה '''
| |
| − | | |
| − | הקולנוע גם הוא נשלט על ידי משרד התעמולה. לאחר עליית הנאצים לשלטון, בשנת 1933, שלט בחברת הקולנוע הגרמנית הגדולה "UFA" שר התעמולה יוסף גבלס. במאים אשר לא תמכו במפלגה הנאצית והזדהו עם החברה נאלצו לברוח מגרמניה מחשש לחייהם. בשנות ה-30 משרד התעמולה הפיק סרטים מוזיקליים קלילים לצידה של התעמולה האנטשמית הבוטה. בשנת 1937 רכשה המפלגה הנאצית 72% ממניות "UFA", ובשנת 1942 הולאמה לגמרי החברה בעקבות צו שיצא והלאים גם את כל תעשיית הקולנוע ברייך השלישי.הקולנוע שימש ככלי עוצמתי לשליטה בהמונים. במאים אשר קידמו את המפלגה הנאצית בסרטיהם קודמו וסרטיהם שודרו להמונים בעוד שסרטים זרים נאסרו.
| |
| − | השליטה הנאצית באמצעי התקשורת שידרה לגרמנים את התעמולה הנאצית כ" אמת היחידה " שקיימת ובכך הוחדרה לתודעת הגרמנים. ראיית העולם האנטישמית והגזענית של היטלר וגבלס הפכו לאמת היחידה של תושבי הרייך השלישי. כל ראיית עולם אחרת דוכאה.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | =====הפוליטיקה בישראל=====
| |
| − | | |
| − | '''רדיו בשימוש המחתרות בתקופת המנדט הבריטי'''
| |
| − | | |
| − | שידוריו הראשונים של הרדיו החלו בתקופת המנדט הבריטי בארץ ב-30 במרץ 1936. השידורים אז היו בעיקר מחתרתיים, ובעיקר לארגון התקוממות. שמה של התחנה בתקופה זו היה "קול ירושלים". מאוחר יותר בשנת 1940 הוקמה תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון ההגנה שנקראה "קול ישראל". לימים הפכה "קול ישראל" לתחנה הממלכתית בפיקוחה של ממשלת ישראל.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ''' "הנאום המגומגם" של ראש ממשלת ישראל לוי אשכול בשנת 1967'''
| |
| − | | |
| − | נאום זה שודר בשידור חי כשבוע לפני מלחמת ששת הימים, בזמן שמדינת ישראל שרויה במתח גבוהה בעקבות המתיחות עם מצרים והמלחמה המתקרבת. באותו יום נערכה ישיבת ממשלה בנושא ולאחריה הגיע לוי אשכול לאולפני הרדיו של 'קול ישראל' לנאום בפני מדינה שלמה במטרה לעדכן על התפתחויות האחרונות. נאומו, שהודפס במכונת דפוס ועבר תיקוני כתב עליו, הובא בפניו לראשונה עם תחילת השידור. כתוצאה מכך במהלך הנאום לוי אשכול החל לגמגם ולבלבל מילים- מקרה לו היו, בדיעבד, השפעות רבות על הפוליטיקה והלוחמים. מאותו הנאום תדמיתו של לוי אשכול נפגע קשות והוא נתפס גמנהיג חלש ומהוסס. הנאום גרם לתחושה כבדה במדינה והרגשת הסכנה הגדולה התפשטה. אלוף אריאל שרון תקף את לוי אשכול בטענה שנאומו זה מסכן את מורל החיילים ועלול לעלות בחייהם של אלפי. וכך, למרות נצחונה של ישראל במלחמה זו, עם סוף המלחמה, תרומתו הרבה של לוי אשכול כנעדרה ולא זכתה לציון. בעקבות הנאום אשכול הקים, בעקבות הלחצים שהופעלו עליו, מפלגת ליכוד לאומי ונאלץ להעביר את תיק שר הביטחון שלו למשה דיין שהצטרף למפלגה. אז אומנם אפשר להגיד שהרדיו הוא בידי הממשלה (בעיקר באותה תקופה) והממשלה היא זו ששולטת על אזרחיה ורדיו משרת את האינטרסים שלה אך מדוגמא זו אני למדים שזה יכול להיות גם אחרת וההממשלה יכולה לפגוע בעצמה בשימוש לא נכון של כלי תקשורת מסויים.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | '''בשירות הפוליטיקאים'''
| |
| − | | |
| − | הופעתם של פוליטיקאים בטלוויזיה, לדוגמא בתכניות אירוח שונות, היא לרוב צעד דומה מבחינה תדמיתית. הפוליטקאי נחשף בתכנית כבן אדם (או כך לפחות אמור הצופה להרגיש). אחרי שעות העבודה, תוך התבטאות בנושאים כלליים, הצגת תחביביו וכישוריו המיוחדים והשתתפותו, המטופשת לעתים, במשחקים ובתחרויות שונות - באמצעות כל אלה נבנית לפוליטקאי תדמית הפוכה מזו של הפוליטקאי מן הזן הישן. הפוליטקאי בן דור הטלוויזיה שואף כביכול לבטל את החַיִץ שבינו לבין הציבור, ולהדגיש דווקא את תכונותיו האנושיות, את אורח חייו העממי, ובמילים אחרות: דווקא את הדמיון והקרבה שבינו לבין הציבור - דבר שעשוי ליצור הזדהות.
| |
| − | | |
| − | טבעה המהיר של הטלוויזיה דורש מהמועמדים בעידן "התקשורת החדשה" לתמצת את נאומיהם ל"סאונד בייטס" - משפטים שיתאימו לפיסות מידע קצרות וקצובות של מהדורות החדשות. יש המכנים זאת בראשי תיבות: Simple KISS - Keep It Short (שחר, 2001).
| |
| − | | |
| − | דוגמאות לסיסמאות קליטות בנוסח "סאונד בייטס":
| |
| − | * נתניהו: יתנו - יקבלו, לא יתנו - לא יקבלו
| |
| − | * נתניהו: פרס יחלק את ירושלים
| |
| − | * פרץ: נלחמים בטרור, מנצחים בחינוך
| |
| − | * אולמרט: לא שמאלה, לא ימינה – כן לדרך שרון
| |
| − | * ליברמן: אם אין נאמנות, אין אזרחות.
| |
| − | | |
| − | מבין הפוליטיקאים הישראלים, ביבי נתניהו הוא הפוליטיקאי המזוהה ביותר בישראל עם תרבות שיח זו.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:hhh.jpg|200px|thumb|left|התקשורת וקצב]]
| |
| − | | |
| − | מעורבותה של התקשורת,ובמיוחד זו הטלווזיונית, בזירה הפוליטת יצרה פוליטיקה מסוג חדש. חדירת מצלמת הטלויזיה לשדה הפוליטי תרמה לטשטוש בין התחום הפרטי של הפוליטיקאי לבין התחום הציבורי. המנהיג שבעבר שאב את כוחו מהריחוק ומהסודיות בחייו הפרטיים, נאלץ כיום להתאים את עצמו לדרישות של המדיה.
| |
| − | הפוליטיקאי שמצליח בכך הוא זה החושף בצורה חכמה את חייו הפרטיים ויוצר תדמית של איש עממי, מאמין לערך המשפחתיות, חם, אוהב ואנושי. כאמצעי להשגת מטרה זו, הפוליטיקאי מופיע בתכניות אירוח לאחר שעות עבודתו ומדבר על עניינים שאינם קשורים לפוליטיקה כגון- התחביבים שלו, ההעדפות הפרטיות שלו, המשפחה וכו'. לעיתים הוא משתתף גם בתכניות עם שעשועונים למיניהם, כל אלה יצרו את הדמות הפוליטיקאית השונה במהותה מהדמות שהייתה לפני כניסת הטלויזיה לחיינו.
| |
| − | תכליתה של חשיפת חייו הפרטיים של הפוליטיקאי היא שבירת הריחוק בינו לבין העם ויצירת הזדהות בקרבם. דרך כך הוא יכול לבנות תדמית שמדברת לציבור ממניעים רגשיים ובעקבות כך נוצרת אהדה לאותו פוליטיקאי.
| |
| − | | |
| − | לדוגמא בימיו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הוא התנגד נמרצות לפתיחת שידורי טלוויזיה בישראל, אך ראה חשיבות בקיום הרדיו ובשידורי החדשות כמכשיר הסברה רב כוח לחיזוק השלטון. כדי למנוע ריכוז עוצמה כזאת בידי מפלגת השלטון, הוחלט לימים כי "קול ישראל" יהפוך למוסד ממלכתי ו"רשות השידור" תפקח עליו. כבר אז הבינו את כוחם של הטלוויזיה והרדיו ויצרו מעין "עירוב סמכויות" שבו גוף אחד יפקח על השני על מנת שלא יהיה ריכוז עצום של כוח בידי השלטון, על מנת שלא יעשה מה שירצה באזרחיו.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | הפוליטיקאים היו חשופים הרבה יותר לביקורות ולהאשמות מצד הציבור, ניתן לראות זאת באופן הברור ביותר במשפטו של הנשיא לשעבר משה קצב. לקצב נערך משפט שדה באמצעי התקשורת עוד הרבה לפני שהגיע לדיון בבית המשפט. בטלוויזיה וברדיו ערכו ראיונות עם קרבנות, הציגו עדויות עוד לפני שהוצגו בבית המשפט ואפילו קצב עצמו ערך מסיבת עיתונאים ששודרה בטלוויזיה בשידור חי. קצב הפסיד במשפט עוד לפני שהתקיים בקרב דעת הקהל במדינת ישראל. השופטים בדיון בבית המשפט לא יכלו להתכחש לדעת הציבור ודנו את קצב לשבע שנות מאסר בפועל.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | '''בחירות'''
| |
| − | | |
| − | | |
| − | [[קובץ:Begin_menahem.jpg|200px|thumb|left|מנחם בגין. "בחירות המהפך"]]
| |
| − | במערכת הבחירות בישראל, נערכו עימותים בין מובילי שתי המפלגות הגדולות ביותר. העימותים החלו בשנת 1977, בבחירות לכנסת התשיעית ועד לכנסת הארבע עשרה בשנת 1996. העימותים לא הועברו בשידור חי, הם שודרו כחלק משידורי התעמולה של כל מפלגה ותחת זמן השידור שלה, וכן הם הוקלטו מראש, השאלות ונושאי העימות נקבעו מראש והעימות קיבל אופי של נאום.
| |
| − | בשנת 1977, לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, נערך עימות בין [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A1 שמעון פרס] ל [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F מנחם בגין], בשאלות שקיבלו קודם לכן. העימות נערך יומיים לפני יום הבחירות והשפעתו הייתה ניכרת בתוצאות הבחירות, שכן מנחם בגין, אשר עמד בראש [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%93 הליכוד], אחת משתי המפלגות הגדולות שהתמודדו באותה העת, סבל ממחלת לב קשה ולמעשה לא השתתף במערכת הבחירות, אך בנאומו הטלוויזיוני במסגרת העימות, ניתן היה בידו להשפיע על תוצאות אלה ואכן מפלגתו נבחרה.
| |
| − | כוחו של המשדר הטלוויזיוני חוזק בכך שבאותה מערכת בחירות, שודר בישראל לראשונה, מגדם טלוויזיוני לניבוי תוצאות הבחירות. המדגם הוקם עבור רשות השידור, ע"י הססטיסטיקאי חנוך סמית. במשדר הטלוויזיוני ששודר בתום יום הבחירות, דיווח המגיש בשידור ישיר על "מהפך", שכן תוצאות המדגם לא הוכיחו את עצמן. לימים קיבלו בחירות אלה את הכינוי "בחירות המהפך", שכן בפעם הראשונה קיבל הליכוד את השלטון בישראל.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | בשנת 1981 במסגרת קמפיין בחירות של מפלגת מערך בראשות שמעון פרס, הוחלט להעסיק את שירותם של להקת הגשש החיוור, כוכבי אותה תקופה, במטרה לפרסם ולפאר את המפלגה באמצעות מונולוגים פרסומיים ומשעשעים בטלוויזיה, ובכך לקרב אליהם קהל בוחרים רב ככל האפשר.
| |
| − | כתגובה לכך, מפלגת הליכוד, המפלגה המתחרה, בראשות מנחם בגין, גייסה את ספי ריבלין, גם כן כוכב של אותה תקופה לשירותיה.
| |
| − | | |
| − | במסגרת תשדירי הפרסום של ספי ריבלין לליכוד בשנת 1984 לקראת הבחירות השמיץ ריבלין והפך ללעג את המתחרה שמעון פרס על ידי סאטירה וחיקויו.
| |
| − | פרס הוצג על ידי ריבלין כפוליטיקאי הססן, חסר כושר החלטה ולא מהימן ובכך גרם לציבור לפקפק באמינותו ובסופו של דבר גם היווה גורם משמעותי לכך שפרס אינו נבחר לבסוף.
| |
| − | הזכור ביותר היה מונולוג "כן ולא" של ריבלין אשר הציג חיקוי של פרס הנשאל שאלות ולכל תשובה ענה גם בכן וגם בלא.
| |
| − | זוהי דוגמא לכך שהמדיה באותה תקופה השפיעה באופן משמעותי על הלך הפוליטיקה בארץ ובמיוחד בתקופת הבחירות כאשר הפוליטיקה יורדת אל העם.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | '''תדמית והסברה'''
| |
| − | | |
| − | | |
| − | העולם כיום מקבל אינפורמציה על ישראל מן התקשורת שלעיתים היא שגויה.
| |
| − | קורה מצב שבארצות אחרות קיימת מחשבה שישראל חיה תחת מלחמה, שטילים נוחתים ללא הרף בשטחי ישראל על בסיס יומיומי ואזרחים מארצות אחרות אף תוהים איך לאזרחי ישראל יש את האומץ לצאת מהבית.
| |
| − | מעבר לכך, דיווחי התקשורת על הסכסוך הישראלי פלסטיני, נוטה לכיוון הפלשתינאים ומציג אותם כצד החלש ואת ישראל כצד בפוגע וחסר ההומניות.
| |
| − | מספר אקדמיות בעולם החלו חרם על אקדמאים ישראלים.
| |
| − | | |
| − | =====הפוליטיקה בארה"ב=====
| |
| − | [[קובץ:קנדי.jpg |200px|thumb|left|קנדי. כריזמה וביטחון]]
| |
| − | | |
| − | | |
| − | דוגמה להשפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה, ניתן לראות בעימות הבחירות הטלוויזיוני הראשון, שהתרחש ב-26 בספטמבר 1960. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%A6'%D7%A8%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%9F ריצ'רד ניקסון] התמודד לנשיאות ארה"ב מול [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92'%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%92'%D7%A8%D7%9C%D7%93_%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99 ג'ון פ. קנדי]. לראשונה, הפוליטיקאים נדרשו לשדר ביטחון וכריזמה מול המצלמות ומול קהל נרחב יותר. ואכן, קנדי הצליח לשדר עצמה וביטחון, ואילו ניקסון שלא התאים עצמו לעימות מצולם נראה היה מתוח ומזיע. צופי הטלוויזיה הושפעו מחידוש זה, בכך שרובם בחרו בקנדי.
| |
| − | [http://www.youtube.com/watch?v=gbrcRKqLSRw העימות הטלוויזיוני]
| |
| − | | |
| − | ===העידן החמישי===
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:אינטרנט מחבר בין אנשים.jpg|600px|thumb|left|Connecting People]]
| |
| − | | |
| − | | |
| − | האינטרנט-רשת כלל עולמית המחברת בין מליוני מחשבים ורשתות האינטרנט, המאפשרת מציאת מידע כמעט על כל דבר ובכל שפה.
| |
| − | האינטרנט נוצר כרשת תקשורת בצבא האמריקאי בזמן עידן המלחמה הקרה והאיום הגרעיני.
| |
| − | | |
| − | הצבא האמריקאי דאג שמאגרי המידע הצבאי לא יהיו נתונים לסיכון ,והפתרון היה העברת המידע באמצעות האינטרנט אשר תרם לקיצור הזמן בו מועבר המידע מקצה אחד של היבשת אל השני.
| |
| − | | |
| − | האינטרנט שינה את פני עולם התקשורת בצורה משמעותית.
| |
| − | עד המצאת האינטרנט, שיתוף מהיר ורחב של דעות האזרח הפשוט אל הקהל הרחב היה מוגבל.
| |
| − | האנשים היחידים שהיה להם את היכולת לשיתוף שכזה היה הגרעין התקשורתי כגון עיתונאים כתבים ואנשים בעלי כוח -בנאומים מול קהל רחב או בטלוויזיה.
| |
| − | | |
| − | מנקודת מבט היסטורית, החידוש ביישומים התקשורתיים מבוססי האינטרנט הוא שאין בהם חידוש. בניגוד לפריצות דרך קודמות בתקשורת, דוגמת הכתב והדפוס, הטלגרף והטלפון, הצילום והקולנוע, הרדיו והטלוויזיה – שכל אחת מהן הבליחה יכולת תקשורתית חדשה שלא הייתה קיימת לפניה, אף לא אחד מיישומי האינטרנט העניק לנו יכולת תקשורתית מהפכנית. החידוש הוא בכינוס של כל הפונקציות התקשורתיות יחד, במהירות, בזול, ותחת קורת גג אחת. העיקר כאן הוא הנגישות הקלה והשילוב של כלל היכולות התקשורתיות המוכרות. הדואר האלקטרוני מייתר את חברת הטלגרף; סקייפ את בזק; יו-טיוב עוקף את השידור המוסדי. ביחד, היישומים האלה מעצימים את המשתמש.
| |
| − | | |
| − | רשת האינטרנט מאפשרת למשתתפים רבים להתבטא ולחשוף את דעותיהם ברבים באופן עצמאי וישיר, ובכך לקחת חלק פעיל בשיח הציבורי כל אחד כאוות נפשו, בזמנו הפנוי ובנוחות המקסימלית. בהשוואה לעבר, יכולת זו הייתה פריווילגיה המתאפשרת רק בכמה מוקדי שליטה מצומצמים בשוק התקשורת, הרי שהיום הרשת נגישה לכל גולש במידה שווה, המקבל את ה"במה" בפני קהל עצום של משתמשי הרשת ברחבי העולם, בעלות מינימאלית השווה לכל נפש. כמו כן, בניגוד לאמצעי התקשורת האחרים, המגדירים עבור הצרכן את סדר היום, מאפשר האינטרנט לגולש להגדיר את סדר היום בעצמו. כל משתמש חופשי לגלוש לאן שהוא חפץ ולבחור בנושאים המעניינים אותו.
| |
| − | | |
| − | הביטוי החופשי באינטרנט מאופיין בביטוי המיידי מהאדם אל העולם האינטרנטי הרחב. לעיתים האדם אינו חושב ובודק את דבריו ואת אופן ניסוח הדברים ובכך התכנים אינם עוברים תהליך של שיקול דעת, סינון ועריכה לפני יציאתם לאוויר העולם. בנוסף, לא קיימים גבולות גיאוגרפיים. המפרסם יכול להיות בכל מקום, וכך גם קהל הגולשים. יכולתו של המפרסם להישאר אנונימי נתפסת ברשת כלגיטימית ומקובלת, האנונימיות מהווה חלק בלתי נפרד מתרבות הרשת. רשת האינטרנט נגישה לכל אדם לפרסם ביטויים ותכנים וגם לצרוך אותם בכל זמן. נגישות זו משמעותה גם פתיחות, אינטראקטיביות וחופשיות.
| |
| − | | |
| − | לפי נתונים שהתפרסמו ב[http://www.internetworldstats.com/stats.htm/ "internet world stats"] רוב העולם משתמש כיום באינטרנט.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | בארה"ב כ74% מן האוכלוסייה משתמשים באינטרנט, בבריטניה כ70% ובישראל כ74%. נתונים אלו מתעצמים עם כל טכנולוגיה שמתפתחת בעולם.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====הופעת המכשיר החכם====
| |
| − | | |
| − | מכשיר חכם או ה"סמארטפון" הוא מכשיר נייד המשלב יכולות של טלפון סלולרי עם יכולות מתקדמות נוספות. תחילה, מחשב כף יד ובהמשך מצלמה משוכללת, מכשיר איתור לווייני ועוד.
| |
| − | האינטרנט אפשר את המצאתן והתפתחותן של אפליקציות, שכיום התפשטו בכל רחבי העולם ומשומשות ע"י מיליוני אנשים.
| |
| − | אפליקציות אלו תרמו ביצירת קשרים והעברת מסרים בקרב קבוצות מרובות אנשים לצורך מטרה מסוימת (מחאות, הפגנות, הפצת רעיון- בהקשר של פוליטיקה ושלטון).
| |
| − | מרבית הטלפונים החכמים של ימינו הינם מחשבים לכל דבר ועניין, כשבעזרתם אפשר לקבל ולשלוח מיילים,להוריד אפליקציות ולגלוש במהירות באינטרנט. כיום, כל אתר אינטרנט פותח דף מותאם לשימוש בסלולרי ואפליקציה מתאימה.
| |
| − | השימוש באינטרנט דרך הפלאפונים החכמים הוא קל, זמין יותר, נוח יותר ונגיש יותר. רשתות אינטרנט אלחוטי פרושות היום בכל עסק שמכבד את עצמו, באוטובוסים ובמוסדות לימודיים.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====Facebook====
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:פייסבוק.jpg|300px|thumb|left|Like it or Leave it]]
| |
| − | | |
| − | בשנת 2004 סטודנט צעיר באוניברסיטת הרווארד בשם [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%92 מארק צוקרברג] החליט להקים את הרשת החברתית [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7 Facebook]. תחילה האתר היה פתוח לתלמידי האוניברסיטה בלבד, בשל הפופולריות החליטו בשנת 2006 לפתוח את הרשת לקהל הרחב. מטרת הרשת הייתה ליצור ולשמר קשרים עם חברים, אך מה שצוקרברג לא העלה על דעתו זה שהרשת תהפוך להיות כלי תקשורתי רחב ובין לאומי. ה Facebook הפך למעין במה לקהל הרחב המשמש צינור להעברת מידע ולעיתים אף מצליח לחולל מהפכות. בהמשך ה Facebook התווסף לשורת האפליקציות שיש בסמארטפון, מה שאפשר תגובה מהירה והחלפת מידע בין משתמש למשתמש.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====Youtube====
| |
| − | | |
| − | YOUTUBE הינו אתר אינטרנט המאפשר לקהל הרחב להעלות ולצפות בקטעי וידיאו מכל הסוגים. האתר נוסד ב-2005 וכיום הוא בבעלות חברת גוגל. מידת הפופולריות של אתר זה מתפרשת על פני כל העולם ויכולה לשנות את סדר היום הציבורי. אחת מההשפעות של הניו מדיה על הפוליטיקה הינה הסאטירה הפוליטית. אתר הYOUTUBE הינו אתר המאפשר תגובה חופשית ללא צנזורה, מה שמעניק לצופים שאינם נאמדים בהיררכיה הפוליטית החברתית להגיב, לבקר ואך לבסס דעה חדשה, לעיתים סאטירית, על הנעשה בפוליטיקה. הסאטירה פרצה לתודעת הציבור ברחבי העולם במאה ה-18, והביאה עמה פנים קיצוניים הומוריסטיים על המתרחש, לרוב בתחום הפוליטיקה. בעולם כיום הסאטירה באה ליידי ביטוי בתכנים טלוויזיוניים כגון סדרות, תוכניות אירוח וכדומה. בישראל הסאטירה התחילה בתוכניות טלוויזיה כגון ניקוי ראש, החרצופים, כיום ארץ נהדרת, מצב האומה ועוד. תכניות אלו ממומנות על ידי גורמי הפקה המחייבים אותם לעמוד בסטנדרטים מסוימים ובצנזורה. צנזורה זו הובילה לגל סרטוני רשת עצמאיים שאינם דורשים מימון ופתוחים לכל הדעות ללא צנזורה. אתר הYOUTUBE מאפשר העלאת סרטונים מסוג זה, תגובות לסרטונים וכדרך כך גם יצירת דיונים, מה שיוצר מעין ביקורת מחתרתית המונית שאין לה הגבלה.
| |
| − | | |
| − | הרשת החברתית האינטרנטית- FACEBOOK מאפשרת בין שאר יתרונותיה, העלאת סרטונים על ידי משתמש אשר מפיץ ומשתף סרטון של YOUTUBE בקרב חבריו ברשת. בהתאם לדעות ורמת ההתחברות לאותו סרטון, החברים מפיצים אותו ויוצרים בעצם המשכיות בלתי פוסקת של אותו סרטון הלאה. סרטוני הסאטירה ברשת באותה תקופה מקבלים במה נרחבת של המוני דעות ובכך יוצרים השפעות בלתי פוסקות וזרמים קיצוניים כאלו ואחרים. ההיגיון של אנשי הפוליטיקה לפרוץ לתודעת העם דרך הניו מדיה הייתה שכדרך כך הם יצרו גל הזדהות כלפיהם והתחברות רבה אף יותר בקרב הקהל. הגיון זה מסכל את עצמו לרוב בדרכים שונות, ביניהם הסאטירה אשר הופכת את אותם פוליטיקאים לבדיחה ומחלישה אותם, עד לכדי מצב שזה פוגע בתדמיתם הציבורית.
| |
| − | | |
| − | ====Whatsapp====
| |
| − | | |
| − | WhatsApp הוא יישום זמין בסמארטפונים אשר משמש להעברה של מסרים, תמונות, סרטונים וקבצי קול בין משתמשיו ללא תשלום וללא הגבלה. WhatsApp היה בשימוש לראשונה בשנת 2010 ונכון להיום הוא כולל 250 מיליון משתמשים פעילים ברחבי העולם והיא מדורגת במקום הראשון ב127 מדינות בAppstore. בWHATSAPP אפשר לדבר עם אדם אחד או עם 50 אנשים בוא בזמן ותוך כך נעשה שימוש לשיתוף רעיון, אג'נדה והעברת מסרים בין קבוצות רבות של אנשים. המסרים באפליקציה זו הם מיידים, ולכן אדם יכול להגיב תוך שניות למתרחש. ברגע שאדם מבלה עם הסמארטפון שלו את מרבית שעות היום, הוא סופג מידע ומשדר מידע אודות כל דבר בעולם העולו על רוחו. שימוש ב WHATSAPP להתאגדות פוליטית וחברתית של שיח מצומצם אמנם, הוא פתח להתאגדות רחבה יותר, חזקה יותר ובטוחה יותר, כשהאנשים בקבוצות נמצאים בשיח מתמיד ואישי.
| |
| − | את ה WhatsApp ניתן להגדיר כרשת חברתית לכל דבר. הוא אחד הכלים הנפוצים ביותר ליצירה של קשרים ולהפצת מידע בחברה בדרך יעילה, מהירה ואמינה (יחסית). השימוש בו מקצר תהליכים למשתמש להגיע לקשת רחבה יותר של אנשים ולהעביר מידע רב ומגוון בפרק זמן קצר יותר.
| |
| − | אחד מהיתרונות החשובים והבולטים ביותר של ה WhatsApp הוא היכולת לשמור על דיסקרטיות. המשתמש קובע מה ברצונו לחשוף ולשתף (ע"י תמונות וכדומה ומה לא הן בקבוצה והן בשיחה מול יחיד, וכן הפרט היחיד שמוצג לכלל המשתמשים הוא שם המשתמש.
| |
| − | דוגמא להשפעת ה WhatsApp על החברה כולה הוא כאשר הועברו תמונות של הגופה המבותרת אשר נמצאה במזוודה בחודש אוגוסט האחרון- ההפצה של תמונות אלה עברו ממשתמש אחד לאחר, וכן בין קבוצות שונות בוואטסאפ, דבר אשר נחשב לשיבוש הליכי חקירה. הרגולציה של הרשת ביחס לוואטסאפ איננה קפדנית, בשונה מרשתות חברתיות אחרות, וכך נוצר מצב בו אדם מעביר מידע מקבוצה אחת לקבוצה אחרת ללא כל בקרה.
| |
| − | | |
| − | ====השפעת התפתחות המדיה על הפוליטיקה באותה התקופה====
| |
| − | | |
| − | | |
| − | =====העידן החמישי בראי הפוליטיקה=====
| |
| − | | |
| − | פוליטיקה 2.0 מתייחסת לשינויים שחלו בשדה הפוליטי בעקבות השימוש ברשת האינטרנט בעידן ה-WEB 2.0. הפוליטיקאים אשר גילו את המרחב הציבורי הנגיש ביותר לכל רובדי האוכלוסייה, בכל הגילאים ומכל המעמדות, משתמשים יותר ויותר ברשת האינטרנט למטרת הפצת תכנים, דעות, קידום אינטרסים ומעמדם, קשר עם המצביעים ועוד. הפלטפורמה מאפשרת לפוליטיקאים להתבטא בצורה חופשית, באופן מתמיד ועדכני. השינוי בקרב הבוחרים בא לידי ביטוי בעובדה שהמדיה המקוונת יוצרת אינטראקטיביות ותקשורת דו-כיוונית בין התומכים לבין המועמד, מאפשרת לבוחרים לתקשר בינם לבין עצמם, ולמעשה ליצור מעין קהילה שיש בידה כוח.
| |
| − | האינטרנט נתן תמורה מהותית במסגרות הארגון החברתי והפוליטי. השינוי הזה מתמצה בהיחלשות של המדינה כארגון חברתי וכמוקד הזהות של תושביה. מצד אחד יש חיזוק עצום בזהות ובהשתייכות לקבוצות משנה חברתיות מהזן הדתי, האתני, האידיאולוגי, התרבותי, הדורי, המיני, המקצועי וכדומה. ההשתייכות לקבוצות זהות כמו אל-קאעידה, גרינפיס, חב"ד, מלכות דראג, קוראי הארי פוטר, חוקרי אינטרנט, אוהדי ברצלונה יכולה לחצות גבולות. אבל לצד רסיסים של זהויות והעצמה של קבוצות משנה חברתיות, גם מתחולל תהליך הפוך של חיזוק מסגרות-על, גלובליות: כלכלה בין לאומית, מהלכי הצלה אקולוגיים גלובליים, איחודים כלכליים ופוליטיים אֲזוריים ועולמיים. הרשת מאפשרת תקשורת אינטנסיבית ויעילה לקבוצות משנה חברתיות מכל הסוגים ובתוך כך מחזקת ומעצימה אותן. אך במקביל, האינטרנט גם משרת תהליכים כלל-עולמיים כרשת גלובלית בלא גבולות וכמוהו כמגדל בבל – המשליט שפה אחת ודברים אחדים. (פרופ' מנחם בלונדהיים).
| |
| − | | |
| − | נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, היה מחלוצי השימוש באינטרנט ככלי לביסוס, חיזוק ומינוף הקריירה הפוליטית ועד לבחירתו לנשיאות המדינה. אובמה השקיע את מירב מאמציו באינטרנט מהרגע הראשון. הוא בחן את פלח השוק על ידי בדיקת האפשרות להתמודדות לנשיאות באמצעות סרטוני וידיאו ברשת, תוך שבוע קיבל מאה אלף חתימות של בוחרים שקראו לו לרוץ.
| |
| − | | |
| − | המטה של אובמה השקיע ב-2007 שני מיליון דולר בחומרה ובתוכנה לניהול וירטואלי של הקמפיין. עם זאת, אובמה לא הזניח את אמצעי התקשורת המסורתיים, וסרטוני תעמולה שלו הופיעו בערוצי טלוויזיה במדינות שבהן התמודד, אבל לדעת כל המומחים, יועציו השכילו להפיק יתרון של ממש מן השימוש באינטרנט.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:עמוד ראש הממשלה.jpg|200px|thumb|left|מדברים פוליטיקה בגובה העיניים - דף הפייסבוק של ראש הממשלה]]
| |
| − | | |
| − | ההתחברות היעילה לרשת החברתית היא אחד ההסברים להצלחתו של אובמה להביא לקלפיות קבוצות אוכלוסייה שבשנים האחרונות התנתקו במודע מן המערכת הפוליטית, ובעיקר צעירים וסטודנטים, שממעטים לקרוא עיתונים ומבלים שעות מול המחשב ובהתקשרות און-ליין עם חברים ותיקים וחדשים. אובמה ויועציו ידעו לזהות את המציאות החדשה של עולם האינטרנט ולנצל אותה; להפוך מיליוני אנשים היושבים איש - איש בחדרו או בבית-הקפה וגולשים בעולם הווירטואלי, לכוח מלוכד.
| |
| − | | |
| − | '''העידן החמישי בראי הפוליטיקה בישראל'''
| |
| − | | |
| − | האינטרנט שימש לא פעם את הזירה הציבורית והפוליטית לקידום אינטרסים אישיים וציבורים. כיום, המפלגות הישראליות משקיעות כסף רב בקמפיינים באינטרנט. סקר שערך [http://www.themarker.com/advertising/1.518660 דה-מרקר] בשנת 2008, גילה כי בישראל האינטרנט משמש בעיקר ככלי לאיסוף מידע על מפלגות ועל מועמדים לראשות הממשלה ולא מקום לנקיטת עמדה או למעורבות.
| |
| − | כך לדוגמא, בבחירות לכנסת ה-17 של ישראל היה שימוש בלתי פוסק באמצעי המדיה האינטרנטיים לטובתם ולרעתם של נבחרי הציבור.
| |
| − | | |
| − | | |
| − |
| |
| − | בנוסף מערכת ההסברה של ישראל עושה שימוש רחב מגוון ויצירתי מאד בכדי לקדם את פניה של מדינת ישראל בעולם דרך הרשתות החברתיות .
| |
| − | מקרה בולט הוא מערכת ההסברה של הנשיא שמעון פרס :
| |
| − | הנשיא שמעון פרס עושה שימוש רחב באמצעי התקשורת האינטרנטיים לצורך הסברה ותמיכה במדינת ישראל. בעזרתם של הקרייטיב והיזם רון שלי וגולן בר-שלום יצר הנשיא סרטון הסברה שהכה גלים בזמן [http://www.youtube.com/watch?v=FjQdB0C6ypo ביקורו של נשיא ארה"ב ברק אובמה בישראל].
| |
| − | | |
| − | [[קובץ: Yair_lapid.jpg |200px|thumb|left|יאיר לפיד]]
| |
| − | במערכת הבחירות האחרונה בשנת 2013 מתמודדים רבים בפוליטיקה החליטו להגיע לקהל הבוחרים דרך ה Facebook על מנת ליצור קשר אישי בין הבוחר לנבחר. כך למשל יאיר לפיד שר האוצר הצליח לסחוף אחריו את קהל הבוחרים דרך עדכונים שותפים ב Facebook כולל העברת המסרים הפוליטיים בהם הוא מאמין, וקיבל 19 מנדטים, הישג אדיר למי שלא היה בזירה הפוליטית לפני כן.
| |
| − | | |
| − | לפיד היה בעל חשבון Facebook עוד לפני כניסתו לפוליטיקה והביע את דעותיו הנחרצות ברבים.
| |
| − | כאשר נבחר לפיד לתפקיד שר האוצר במדינת ישראל נוצרה קרבה שבעבר לא הייתה קיימת בין אוכלוסיית ישראל לבין חבר כנסת.
| |
| − | אחת ההשפעות של הקרבה הזו היא קבלת היכולת של האוכלוסייה לפנות אל הפוליטיקאי באופן ישיר בלי שום גורם מקשר.
| |
| − | לאחר העלאת המיסים בקיץ האחרון על מחירי הסיגריות האלכוהול וכו' הוצף דף ה Facebook שלו מטענות וגידופים ועד סרטונים "מפלילים" של לפיד כאשר הציטוט שנבחר לככב בו הוא ציטוט של לפיד שאמר "אני לא מביו כלום בכלכלה".
| |
| − | בעבר דבר זה אינו היה קיים
| |
| − | | |
| − | =====הרשתות החברתיות ככלי לשינוי חברתי=====
| |
| − | | |
| − | בשנים האחרונות שטף גל מהפכות חדש את מדינות ערב, החל ממצרים, דרך לוב וכלה בסוריה. הסיבות לפרוץ מהפכות אלה מזכירות מאוד את הסיבות לפרוץ המהפכה הצרפתית – מצוקה כלכלית ושלטון מושחת, השומר את כל המשאבים לעצמו ועיוור למצוקות העם ולצרכיו. היציאה לכיכרות בחלק מהמדינות הערביות מזכירה גם היא את המאבק האלים במנגנוני השלטון הישנים בצרפת. עם זאת, במהפכות המודרניות, שלא כמו במהפכה הצרפתית, משתתף שחקן חדש ורב מעללים – האינטרנט.
| |
| − | במדינות בהן חל משטר רודני אשר פוגע בזכויות האדם ובפרט בחופש הביטוי והמידע, הרשתות החברתיות משמשות ככלי לביטוי דעותיהם של התושבים על הממשלה ואף התאגדויות של התושבים למחאה. הרשתות החברתיות שימשו גם ככלי התאגדותם של המוחים, שבאמצעות רשתות אלה יכלו להביע את מחאתם, לתכנן אותה, להגדיר מטרותיה ולהעצים אותה מבחינת האנשים הנחשפים למחאתם ועידוד הצטרפותם למחאה. בין המחאות ישנן כאלו המביעות התנגדות שלטונית ופועלות להמשך קיומן למרות ההתנגדות הפוליטית. למרות ניסיונות הממשלות להילחם בתופעות אלו על ידי הגבלת האינטרנט, התושבים עדיין מצליחים להמשיך ולתקשר אחד עם השני.
| |
| − | מהשנה 2010 עד היום אנחנו עדים למהפכות בעולם הערבי. לאינטרנט ולרשתות החברתיות היה חלק עיקרי בארגונם, אך לא רק במשטרים רודניים אנחנו עדים לשינוי פוליטי באמצעות הרשתות החברתיות. גם במשטרים דמוקרטים קיימות מחאות המשתמשות באינטרנט ככלי המרכזי לארגונם, הכל תלוי ברצון האזרחים לשינוי.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | במדינות המערב, כולל בישראל, נחשבת התקשורת לגורם משמעותי ביותר במערך הדמוקרטי והפוליטי, והיא מפקחת ומשפיעה על תפקודן התקין של מערכות השלטון השונות. עם זאת, בפועל, האפשרות של הפרט להשפיע על המתרחש באמצעות אמצעי התקשורת הישנים היא מועטה ביותר. אמצעי התקשורת המסורתיים: הטלוויזיה, העיתונות והרדיו הם חשובים, אך אינם אינטגרטיביים. במדינות אלו כבר לא ניתן לנתק את רשת האינטרנט; ניתוק שכזה פירושו שיתוק של כל מערכות המדינה: משרדי ממשלה, בנקים, צבא, משטרה, בתי חולים, שדות תעופה וגופים חשובים אחרים. מסיבה זו, חוללו הרשתות החברתיות החדשות שינוי בדפוסי ההתנהגות החברתיים בכל רחבי העולם וגם במדינות ערב. הרשתות החברתיות אפשרו לאזרחים רבים מאד, בעלי מקצוע, השכלה ומעמד שונים, לתקשר זה עם זה באופן ישיר. נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, סטודנטים, פקידים, ואנשי עבודה כדוגמת חשמלאים, נגרים ומומחים לתיקון מכונות כביסה נאבקו והפגינו בתיאום. כך, גיוסו תוך מספר ימים מאות אלפי אנשים שהאמינו בצורך לשנות את השלטון ולחולל מהפך בחייהם. הרשתות החברתיות במדינות ערב שימשו לא רק להפצת רעיונות חדשים ולגיוס תומכים למאבק, אלא גם העצימו את הקהל וגרמו לאזרחים לצאת בהמוניהם אל הכיכרות, למחות ואפילו לסכן את חייהם למען הרעיון בו הם מאמינים.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:ההפיכה_בתוניסיה.jpg|200px|thumb|left|ההפיכה בתוניסיה, 2010- 2011]]
| |
| − | | |
| − | '''"ההפיכה בתוניסיה"''' תוניסיה הינה מדינה לא דמוקרטית, ומחאות הן לא דבר שמתקבל. באותם ימים בתוניסיה, שלט זין אל עאבדין בן עלי משנת 1987- שבניגוד למשטרים לא דמוקרטים אחרים, לא הגביל את רשת האינטרנט ולא התאמץ לנקוט באמצעי צנזורה. עובדה זו נוצלה היטב על ידי הגולשים, שהחלו להביע ברשתות החברתיות את מיאוסם מהשלטון הקיים והחלו להפיץ התנגדותם. במדינה בה התקשורת אינה חופשית, החלו המתנגדים הצעירים להנהיג את המהפכה דרך האינטרנט, דרך הרשתות החברתיות. ההפיכה התפשטה ברחבי האינטרנט, והזעם של ההמון גבר. לאחר פעילות של מספר חודשים מחאה זו נרשמה כמחאה הראשונה שנעשתה דרך הרשתות החברתיות ובאמת הצליחה להוציא אנשים לרחובות. ב18 בדצמבר 2010, בעקבות הפצת המחאה ברשתות החברתיות החלה המהפכה ואנשים יצאו לרחובות ומחו כנגד השלטון הדיקטטורי של הנשיא, השחיתות, האבטלה ותנאי החיים הקשים. אנשים דרשו את הזכות לחופש הביטוי וזכויות יסוד נוספות. ההפגנות שהתעצמו הפכו להתקוממות הממית והביאו להפיכה אמיתית, שהביאו את בן עלי ומשפחתו לטוס לערב הסעודית ב14 בינואר 2011 ובסמוך לאחר מכן, להדחתו מתפקיד הנשיא. כך האינטרנט תפס מקום חשוב ומשמעותי במחאה חברתית, שכן אם הרשתות החברתיות לא היו משמשות כבמה לאירגון והפצת המחאה, הרעיון לא היה מופץ לציבור הרחב וסביר להניח שההמונים לא היו יוצאים לרחובות. במקום בו גם התקשורת אינה חופשית האינטרנט היה חלק חשוב ובלתי נפרד מקיומה של ההפיכה בתוניסיה.
| |
| − | | |
| − | '''"המהפכה במצרים"''' המהפכה במצריים הינה דוגמא למחאה חברתית שהתפתחה והשתמשה ברשת החברתית 'פייסבוק' כבמה להפצת מחאתם. תחילת המהפכה הייתה בקבוצות של צעירים שקראו לתמיכת הקהל בפועלים שתיכננו מחאה על ידי פתיחת קבוצות בפייסבוק שמייצגות את מחאת הפועלים. מטרות המחאה היו בראשונה ללחוץ על מובארכ להתפטר ולמנוע מהעברת השלטון לבנו ג'מאל, וכן לקיים בחירות חופשיות ושחרור מערכת המשפט ולהביאה לעצמאות, וכן על יוקר המחייה. המחאה תוכננה ל6 באפריל, 2008, ועל כן התפתחה תנועת ' צעירי ה6 באפריל' שהשתמשו ברשתות החברתיות ככלי מפתח להפצת מחאתם והתנגדותם לשלטון. ההפגנות והקריאה לשביתה נמשכו כמה ימים מה6 באפריל, אך הוכרזה ככישלון על ידי העיתונות הממסדית והצביעה על התייצבות הרוב במקומות העבודה. בדוגמא זו ניתן לראות כיצד בעידן החמישי, האינטרנט והרשתות החברתיות שקמו בו משמשים ככלי חשוב ומרכזי, וכבמה להפצת מחאות והתנגדויות לשלטון, ובכך משפיעות על החברה ועל הפוליטיקה באופן משמעותי, מכיוון שהאינטרנט שם את המחאה על המפה התקשורתית, ומחייב את הממשלה להגיב ולא מאפשר התעלמות הממשלה מממחאות האזרחים. על יסודות המחאה של ה6 באפריל, התפתחה 'מהפכת הפייסבוק' במצריים. מדובר במחאה חברתית עממית בה השתתפו מכל שכבות האוכלוסייה, שהתאגדו גם כן דרך הרשתות החברתיות, ופעלו להדחת הנשיא מובארכ, על ידי שביתות פועלים ומחאות בכיכר תחריר, שהתקיימו החל מה25 לינואר, 2011. כשקבוצת ה-6 באפריל המצרית פתחה דף "פייסבוק" לזכרו של באוזוזי - תוניסאי שהעלה את עצמו באש כאות מחאה על המשטר הדיקטטורי בתוניס. בדף הזיכרון ברשת נערכו התיאומים הראשונים לקראת ההפגנות בכיכר תחריר בקהיר. המפגינים התעמתו עם כוחות הביטחון, מחו כנגד משטרו של הנשיא חוסני מובארק וקראו להדחתו על רקע העוני המתמשך במדינה, השחיתות השלטונית והפגיעה בחופש הביטוי ובזכויות יסוד אחרות. כשבועיים בערך מפרוץ המחאה הגדולה, נאלץ מובראק להתפטר ולהעביר את שלטונו לידי הצבא המצרי. כשבועות מספר לאחר מכן נעצרו הוא, בני משפחתו וחלק נכבד מהצמרת השלטונית בגין מעשי שחיתות רבים ודיכוי אלים של המפגינים. דבר שבלט מאד בהפיכה המשמעותית במצרים הייתה המעורבות הבלתי פוסקת של הנוער. כמו שלכולנו ברור, הנוער הוא המצטיין ביותר בתחום החדשנות הטכנולוגית ולכן נראתה בהפיכה פעילות יוצאת מן הכלל של הנוער המצרי. הצעירים, השתמשו כאמור בכלי ה"חזק" והמוכר להם במיוחד, הרשתות החברתיות והאינטרנט על מנת להפיץ רעיונות, לשתף וליצור איזושהי דעה יציבה וחזקה כנגד הממשל המכהן. הנוער היווה גורם בולט בהפיכה, ולא שכחו זאת אזרחי המדינה בשלט שכתבו שהתנוסס בתום התקופה בכיכר תחריר: "תודה לך רשת הפייסבוק, ותודה לנוער המצרי".
| |
| − | | |
| − | | |
| − | '''"הקרב על סיאטל"'''בשנת 1999- המשתתפים בפעולות המחאה שביקשו למחות נגד במדינות החברות בארגון הסחר העולמי,גוייסו כמעט כולם דרך האינטרנט.
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:israel.jpg|200px|thumb|left|המחאה החברתית]]
| |
| − | | |
| − | '''"המחאה הירוקה באיראן"'''- 2009- לאחר הבחירות, כשחסם השלטון את הגישה לאתרים רבים והאט את קצב הגלישה, הטוויטר- שדורש משאביי מחשב נמוכים, אפשר לאזרחים הצעירים למחות נגד מה שהם ראו כזיוף של תוצאות הבחירות והעלו תמונות של עימותיהם עם השוטרים.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | '''"כל המדינה לובשת לבן 24.7.10"'''- זוהי מחאה שנוצרה דרך הפייסבוק, המבקרת את הממשלה על חוסר פעילותה למען החזרת שליט מן השבי.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | '''"המחאות בישראל"'''-בקיץ 2011 התבססו על כמה עקרונות כמו מחיר גבינת הקוטג', יוקר המחיה, מחירי הדיור, ועלויות גידול הילדים. המחאות האלו הפכו למחאת האוהלים שהתקיימה בשדרות רוטשילד בתל אביב, שם אנשים ישנו באוהלים ומקורה, על פי התקשורת, ב"פייסבוק".
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:Dankner.jpg|200px|thumb|left|נוחי דנקנר בפרשת I.D.B אחזקות]]
| |
| − | | |
| − | '''"פרשת IDB"''' לא רק הפוליטיקה מושפעת מהאינטרנט. פרשת IDB אחזקות שהתחילה בתחילת שנה שעברה וטרם נגמרה, התחילה עקב מחאה אינטרנטית של לקוחות בנק לאומי כנגד הגברת אמינח רוסק ומדיניות הבנק והסדרי החוב המופרחים. אותם לקוחות איימו ברשת שאם הגברת תאשר את הסדר החוב של נוחי דנקנר וIDB אחזקות הם יעוררו גל עזיבות רציני מהבנק. איום אינטרנטי זה הוביל לפרשה המוכרת לנו כיום.
| |
| − | | |
| − | ==יכולת ליצור שינוי ע"י אמצעים שונים בעידן שלנו==
| |
| − | כיום, לקראת סוף שנת 2013, אין צורך בכסף, מעמד גבוה, השפעה פוליטית, או תפקיד תקשורתי כלשהו כדי להוביל לשינוי ממשי ולהשפיע באמת. כל אדם באשר הוא, בעל חלום או חזון כלשהו, נחישות ויצירתיות יכול להוביל לשינוי. ישנם הרבה פלטפורמות שבהם אפשר להשתמש על מנת לקדם את השינוי, כל אחד מהם בעל יתרונות וחסרונות. העולם היום ברובו מחובר לאינטרנט ולכן כל האמצעים מבוססים עליה. בהמשך נפרט חלק מהאמצעים המשפיעים והחזקים ביותר ואיך הם גורמים לשינוי.
| |
| − | | |
| − | כיום, לקראת סוף שנת 2013, כבר ראינו ונוכחנו לדעת על השפעות רבות שרק תופסות תאוצה וממריאות גבוהה יותר שמתחילות ברעיון מסויים של מישהו אחד או קבוצה קטנה ובעזרת המדיה של היום מגיע מהר מאוד לאלפי וגם מיליוני אנשים ומתחיל להשפיע. עכשיו, כשמדינות העולם, רובן ככולן, מחוברות לרשת האינטרנט, רמת ההשפעה דרך הטכנולוגיה של היום היא אין סופית כמו גם האמצעים בהם ביכולתינו להשתמש על מנת להשפיע:
| |
| − | | |
| − | ===אינטרנט===
| |
| − | [[קובץ:Internet map 1024.jpg|200px|thumb|left|תיאור חזותי של מערכת הקשרים בין כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט]]
| |
| − | | |
| − | ===באינטרנט אין סודות מדינה===
| |
| − | בשנת 2013 הממשל האמריקאי עבר טלטלה ביטחונית ומודיעינית חסרת תקדים. חשיפת המסמכים האמריקנים באתר ויקיליקס נחתה על כלי התקשורת ברחבי עולם כמתנה משמיים והשתלטה מייד על סדר היום התקשורתי. בתוך זמן קצר מידע אינסופי הציף את הגולשים, בתוכן שערורייתי אודות סודות מדינה, האזנות של הממשל האמריקאי לציבור העולם. בין היתר דווח כי הממשל האמריקאי מאזין לציבור האמריקאי ברובו ובהמשך נודע כי הוא מאזין לאזרחי צרפת ומדינות נוספות בעולם לרבות מנהגיהם. למשל קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל ונשיא צרפת , פרנסואה הולנד ובעלות ברית נוספות. פרשה זו זעזעה את העולם והשאירה את הממשל האמריקאי בפה פעור.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====Google====
| |
| − | Google הוא מנוע חיפוש שפותח ע"י [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92' לארי פייג'] ו[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9F סרגיי ברין] בשנת 1997. כיום, גוגל הינו מנוע החיפוש הפופולרי ביותר באינטרנט אשר מדי יום זוכה ל3 מיליארד בקשות לחיפוש מידע מדי יום.
| |
| − |
| |
| − | מנוע חיפוש זה הותר לשימוש לראשונה ע"י הציבור בשנת 2001 והחדשנות שהוא הציג הייתה בדירוג האתרים לפי חשיבותם בהסתמך על כמות הדפים המקשרים אליהם.
| |
| − | | |
| − | גוגל מספקת מספר שירותים נוספים כחלק ממערכת מנוע החיפוש והם:
| |
| − | Google news- המאפשר חיפוש חדשות, Google Schoolar- המאפשר חיפוש מאמרים אקדמיים, Google Translate- המאפשר תרגום של מילים וטקסטים משפות שונות ולשפות שונות, Gmail- חשבון מייל אישי של גוגל.וכן ניתן לבצע חיפוש תמונות, סרטונים, מוזיקה וכדומה.
| |
| − | בשל הכוח הרב אשר מקבלת גוגל לעמדותיה והחלטותיה השפעה רבה על כל העולם. נוצר מצב בו נמצאים פרטים רבים ברשותה של גוגל מהמשתמשים בה ועליהם וכן היא שולטת בשוק הפרסום- מה שנכנס לפרסום תחת גוגל הוא מוכר.
| |
| − | | |
| − | דוגמא לכך ניתן לראות בהשפעה על הפוליטקיה הישראלית כאשר החליטה גוגל במאי 2013 להגדיר את אזור רשות הפלסטינית כ"פלסטין" בgoogle maps ובמנוע החיפוש. בשל החלטה זו פנה סגן שר החוץ למנכ"ל גוגל העולמי בבקשה לבחון את החלטת הגדרה זו אשר תגרום לשינוי לרעה במערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. דעתה של גוגל בעניין זה וברבים אחרים וכן החלטותיה הם בעלי משקל רב בסדר היום העולמי בשל גודלה, כוחה והשליטה שלה בשוק. [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/255402 גוגל מכירה במדינת "פלסטין"], [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/255460 סגן שר החוץ: ההחלטה של גוגל תמוהה]
| |
| − |
| |
| − | | |
| − | ====Facebook====
| |
| − | | |
| − | פייסבוק הינה אחת הרשתות החברתיות המצליחות ביותר כיום. היא נוסדה בשנת 2004 ע"י מארק צוקרברג. יכולתו של כל אחד לכתוב, לשתף, להראות ולהביע דעה ולהגיע לאין סוף אנשים במידת ההצלחה, היא זו שהופכת את האמצעי הזה לאחד הנגישים, הפשוטים והמשפיעים ביותר לכלל הציבור.
| |
| − | | |
| − | '''היקפיה של הרשת החברתית פייסבוק כיום''':
| |
| − | [[קובץ:Facebook popularity.PNG|200px|thumb|left|משתמשים רשומים לפייסבוק לפי שנים מאז הקמתה]]
| |
| − | | |
| − | ב- 04.10.2012 בישר המייסדת ומנכ"ל הפייסבוק בסטאטוס מיוחד שמשתמשי הפייסבוק עברו את המיליארד משתמשים:
| |
| − | | |
| − | "מהבוקר, יש יותר ממיליארד אנשים פעילים שמשתמשים בפייסבוק בכל חודש. אם אתם קוראים את זה: תודה לכם על כך שנתתם לי ולצוות הקטן שלי את הזכות לשרת אתכם. לעזור למיליארד אנשים להתחבר ביניהם זהו הרגשה מדהימה וזה הדבר שעשיתי שאני הכי גאה בו..." (חלק מדבריו של צוקרברג באותו היום כפי שפורסמו בסטאטוס שלו.
| |
| − | | |
| − | נכון לשנת 2012 בישראל יש כ-3.6 מיליון משתמשים רשומים (50% מהאוכלוסייה), כאשר הנתח הגדול ביותר הוא בני 18-34.
| |
| − | | |
| − | נכון לשנת 2012 בישראל יש כ140 מיליארד חבוריות בין משתמשים באמצעות הפייסבוק
| |
| − | | |
| − | '''תופעת העולם הקטן'''- מה שמסביר אולי בצורה טובה ביותר את העוצמה שיש לכל אחד באמצעות רשת חברתית זו היא תאוריית 'העולם הקטן' ומה שקרה לה מאז המצאתו של הפייסבוק. תופעה משוערת זו הוגתה ע"י סטנלי מילגרם ולפיה כל זוג אנשים בעולם יכולים להקשר אחד בין השני בעזרת שישה מתווכים בלבד כלומר 'שש דרגות של הפרדה' (בין כל שני אנשים מפרידים באופן ממוצע רק שישה מכרים). אך בשנת 2011 פייסבוק מודיעה ש'שש דרגות של הפרדה'כבר אינו רלוונטי ויש לאמר 4.74 דרגות של הפרדה ובזאת הם הפכו את ה'עולם הקטן' לעוד יותר קטן. כלומר, בעזרת 4.74 מתווכים ביכולתך להגיע לכל בן אדם בעולם המחובר לפייסבוק. וכך אנו רואים שע"י שימוש בפייסבוק הגישה שלנו קלה יותר, אנחנו הופכים להיות נגישים יותר, ביכולתנו לפנות לקהל יעד רחב יותר באופן מהיר ופשוט יותר וכמעט ואין הגבלות העומדות בפניך באמצעי זה.
| |
| − | | |
| − | '''מחאת האוהלים'''- הדוגמא הכי קלאסית ועכשווית להשפעה הגדולה דרך הפייסבוק. המחאה הגדולה הזו שהתקיימה בקיץ שנת 2011 החלה בפועל דרך הרשת הזו. דפנה ליף, הידוע כאחת מהדמויות העומדות בראש המחאה, ביולי 2011, עם פינויה [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3526784,00.html מדירה בה התגוררה בתל אביב], פרסמה 'אירוע' בפייסבוק ובו קראה לאנשים להצטרף אליה למאהל המחאה שהוקם בשדרות רוטשילד ב-14 ביולי. משם המאהל התרחב ל"עיר האוהלים", וערי אוהלים נוספים בערים אחרות והלך ותפס תאוצה.ב-23 ביולי 2011, עשרות אלפי מפגינים השתתפו בהפגנת מחאה שנערכה במרכז תל אביב. ב-30 ביולי, התקיימו במקביל כ-10 הפגנות בערים שונות בישראל בהן השתתפו, להערכת המשטרה, כ- 85 אלף מפגינים. חלק מהשפעותיה של המחאה, שראתה את תחילת דרכה ברשת החברתית פייסבוק, על הציבור, הפוליטיקה והסדר היום:
| |
| − | * ראש הממשלה בנימין נתניהו, נואם בפני הציבור ו[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/263/592.html מציג פתרון למצוקת הדיור]
| |
| − | *הוקמה ועדת טרכטנברג- הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, מטרתה להציע פתרונות ליוקר המחיה בישראל
| |
| − | *עברה בכנסת הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:לובשים לבן.jpg |200px|thumb|left| סטודנטים לובשים לבן. 10.10.2010]]
| |
| − | | |
| − | '''לובשים לבן למען גלעד שליט'''- מדובר במחאה למען קידום שחרורו של גלעד שליט, חייל ישראלי שנחטף במלחמת לבנון השנייה בתאריך 25 ביוני, 2006. נכון לתקופת המחאה גלעד שליט היה 3 שנים, 1400 ימים בשבי. קבוצת פייסבוק שנפתחה ומאחוריה עומד אילן ספקטור, קראה למחאה של כלל הציבור הישראלי, לכל המעוניינים להתאחד למען המטרה המשותפת, שסמלה יהיה לבוש לבן של כל התומכים במחאה. מחאה זו נקראה בשם "יום בלבן" או בשמה המוכר " לובשים לבן למען גלעד שליט". קבוצה זו גדלה והגיעה לאלפי עוקבים אחרי הקבוצה, ולאחר מספר שבועות הקבוצה מנתה כ- 377,000 תומכים שהצטרפו לקבוצה והשתתפו במחאה, לבשו לבן. המחאה נקבעה ליום 10 לאוקטובר 2010. מחאה זו היא סמל ומראה באופן יוצא מן הכלל איך הרשת החברתית משמשת כבמה ודרך להפצת מחאות חברתיות ורעיונות, וגדלה מרעיון אחד של אדם שעומד מאחורי יוזמה מסויימת, ומביאה לאלפי ואפילו מאות אלפי עוקבים. קבוצה בפייסבוק הביאה למחאה שלמה, בה חלק נרחב מהציבור לבשו לבן ביום זה. הרשת החברתית שימשה כבמה, והביאה להתאחדות והתגבשות שמאחוריה התנגדות לשלטון. מחאה זו הגיעה לכותרות באמצעי התקשורת השונים, מחאה שאותה השלטון לא יכל לעצור והייתה גדולה מכדי להשתיקה. דוגמא זו מראה באופן מובהק כיצד עידן הניו מדיה והרשתות החברתיות משפיעות על השילטון, שכן מחאה זו הייתה מופנית ישירות לשלטון ומתחה ביקורת על התנהלותם בעניין החייל החטוף שהיוותה נושא מדיני כאוב ומרכזי מאוד בחיי החברה הישראלית, מחאה שהשלטון לא יכל להשתלט עליה בשום דרך ובשום צורה. [https://www.facebook.com/pages/%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98-%D7%91101010/129117737103196 קבוצת הפייסבוק "לובשים לבן למען גלעד שליט" ]
| |
| − | | |
| − | ====אינסטגרם====
| |
| − | | |
| − | "תמונה אחת שווה אלף מילים". את זה כל משתמש אינסטרגם יודע. אינסטגרם, שנוסדה ב2010, היא יישום חינמי שמאפשרת למשתמש לצלם תמונות, לערוך אותם בשניות ובקלות ואחר כך להעלות אותם לכל אחת מהרשתות החברתיות בשוק. בשונה מהפלטפורמות האחרות שמוגבלות במידה כלשהי על ידי שפה, אינסטגרם חוצה גבולות, מדינות וכמובן שפות. אין צורך להבין שפה אחת כלשהי. דבר זה גם טיפה מגביל, מכיוון שלהעביר מסר בלי טקסט לפעמים הוא מאוד בעייתי, אך עם קצת יצירתיות דבר זה מאוד אפשרי. השימוש הכי רציני ומשפיע שנעשה באינסטגרם הוא על ידי חברות לצורך פרסום ושיווק מוצריהן. כדי לפרסם מוצר יש פחות צורך בהסברים מילוליים, ובשנים האחרונות אנחנו אכן רואים שימוש של חברות גדולות ביישום זה. לפעמים הפשטות של תמונה שתוכננה היטב יכולה להגיע ללב הצרכן הרבה יותר מטקסט ארוך, או פרסומות טלוויזיונית רעשנית.
| |
| − | [[קובץ:instagram.jpeg|200px|thumb|left|אינסטגרם, תמונה אחת שווה אלף מילים]]
| |
| − | באינסטגרם ישנה גם אפשרות לעקוב אחרי חברים ואישים מפורסמים. אם לדמות כלשהי מספיק עוקבים, הוא יוכל להוביל לשינוי ממשי, רק באמצעות העלאת תמונה. הרבה אנשים כיום מעדיפים את אינסטגרם על פני רשתות אחרות מכיוון שהיא נותנת קצת מקום לניתוח אישי (כמו באומנות). כל צופה יכול לנתח את התמונה כפי שהוא רואה אותה.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ====בלוגים אישיים====
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:בלוג.png|200px|thumb|left|הבלוג של ריצ'רד סילברסטיין]]
| |
| − | | |
| − | כיום האינטרנט מצוי בכל מקום,זמין,קל ופשוט להתנהל איתו ואנשים רבים מסתמכים על האינטרנט.
| |
| − | בשנת 1997 התפתחה תופעה חדשה הנקראת '''בלוגים''',זהו אתר אינטרנט חינמי ואישי ובו רשומות (POSTS)שבעל הבלוג מתאר את מחשבותיו ודעותיו ומפיץ אותן לכל קוראיו.
| |
| − | מחברי הבלוגים הם בדרך כלל הוגי דעות ומביניי עניין בתחום מסויים שעליו הם כותבים,הם אנשים אמינים שידועים כיצד לכתוב ולסקרן את קהל הקוראים שלהם,ולכן קל להם להשפיע על דעותיהם של הקוראים.קהל הקוראים הם לרוב אנשי העם "הפשוטים" שמעוניינם לעקוב ולשמוע את הדעות של מביני העניין.
| |
| − | בין קוראי הבלוג לבין הבלוגרים יש כמין "הערצה עיוורת" ואמון רב בינהם,ולכן לבלוגרים קל לסחוף אחר דעותיהם את הקוראים שלהם.לבלוגרים לעומת לכתבי העיתונים קל להיות סוחפים ואמינים יותר מכיוון שהם אינם כפופים לצנזורה ולעריכה מהממונים עליהם.כל בלוגר אחראי לבלוג שלו ולתוכן שנכתב בו.
| |
| − | יתרון נוסף שיש לבלוגים לעומת כתבי העיתונים הוא שקורא הבלוג יכול גם להגיב לדעותיו של הבלוגר ולנהל שיחה,לעומת הכותב בעיתון שעושה כתבה ולא ניתן להגיב ולהגיד את דעת הקורא.
| |
| − | | |
| − | חשיפת מידע בעל ערך חדשותי בבלוגים מייצרת השפעה דרמטית קצרת טווח. פרשת מוניקה לוינסקי נחשפה לראשונה בבלוג, שני עיתונאים בכירים וסנטור אחד בארה"ב התפטרו כתוצאה מחשיפות בבלוגים ועוד. כיום בישראל, במובן של רייטינג, אף לא אחד מהבלוגרים פופולרי דיו כדי לאיים על העיתונות הכתובה. בלוג פוליטי פופולרי מקבל כ-40 אלף כניסות בלבד לשנה, לעומת בלוג כמו של 'זרובבלה' שעוסק בסקס וסגנון חיים ומקבל רבע מיליון כניסות בשנה. עם זאת יש אפקט לבלוגוספרה כמסה שמסוגלת לשקף שיח ציבורי והמסה הזו עשויה להציב חלופה של שיח ושל אופני צריכה של מדיה בטווח הארוך. נראה כי בלוגרים פוליטיים ישראלים ממשיכים בעבודתם בלי שיקולי רייטינג ובונים מוניטין לאורך זמן. האיום המיידי יותר, הוא על מקצוע העיתונות. האינטרנט מאיץ את השחיקה הזו מכיוון אחר: בתקופה שבה כל אחד מוכן לכתוב הרבה, יפה וחינם, בזמן שכישרונות עיתונאיים רבים מתגלים בבלוגוספרה, ערכה של המילה הכתובה יורד על פי נכונותם של גופי התקשורת לשלם בעבור איכות המלל.
| |
| − | | |
| − | מהפכות רבות קרו באינטרנט ובמיוחד בבלוגים,מביני העניין-הבלוגרים הם נאמנים לקהל הקוראים שלהם וקוראיהם מרגישים בנוח לחשוף מידע שעלול לעשות מהפכה ארצית ואף עולמית.
| |
| − | דוגמה למהפכה שהתחוללה והפיצה מידע שלא ניתן היה לחשוף אותו במקור אחר-מהפכה שנעשתה על ידי בלוגר אמריקאי בשם ריצ'רד סילברסטיין שגילה על ידי אחד מקוראיו,שהעביר אליו מידע על פרשיות שקרו במדינת ישראל-'''[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A0%D7%AA_%D7%A7%D7%9D פרשת ענת קם]ופרשת האסיר X''' אלו הן שתי פרשיות לא חוקיות שקרו במדינת ישראל,בשב"כ והן אינן נחספו בשל הצנזורה במדינה,וקורא הבלוג של סילברסטיין העביר לו את המידע על פרשיות אלו והוא על ידי השפעתו בבלוג שלו הפיץ את הקטלים ואת הפרשיות.הפרשיה עוררה מבוכה גדולה במדינת ישראל והממשלה לא הצליחה לעצור את החשיפה שלהן מכיוון שזה הופץ כבר בכל מקום,ולכן הפרשיה הותרה לפירסום גם בעיתונים.
| |
| | | | |
| | [[קטגוריה: הוראה]] | | [[קטגוריה: הוראה]] |