רשימת ספרי יסוד מומלצים:

זהו רק חלק מצומצם מהספרים שקראתי. אני מביא אותם לקורא המעוניין בספרי יסוד מומלצים. כמו כל רשימת ספרי יסוד הם מחביאים בתוכם גם תפיסת עולם, ולכן אין להישאר צמוד אל רשימה זאת. לגיבוש דעה עצמאית, מומלץ תמיד ללכת לפי השאלות המתעוררות אצלך ולחפש ספרים רלוונטיים בתחום.

פילוסופיה של המדע ושל הידיעה :

הגיונות – דסקארט – הספר שיפרק את כל מה שידעתם. ספר קל לקריאה, מהנה ומעורר מחשבות מטרידות.

Novum organon, Fancis Backon – הספר בנוי משני חלקים. בחלק הראשון הוא תוקף את שיטות החשיבה של הסכולסטיים וההומניסטים. בחלק השני הוא מסביר כיצד יש לבצע מדע דדוקטיבי.

An Enquiry concerning Human Understanding (1748)David Hume – – בספר זה דויד היום מפיל פצצה פילוסופית, לגבי נכונות החוקים. הספר הזה הוא הספר שהטיל טלטלה עזה בעולמו של קאנט וגרם לו לכתוב לאחר תקופת חשיבה ארוכה את "ביקורת התבונה הטהורה". בספר זה היום טוען כי גם בעלי חיים חושבים בצורה אינדוקטיבית.

The critique of pure reason, I. Kant – ספרו החשוב של עמנואל קאנט, ספר יסוד בתורת הידיעה. הספר קשה מאד להבנה, ונראה שעל אף שכולם מצטטים את קאנט, מעטים באמת קראו את הספר הזה. אחרת בעיות רבות בפילוסופיה של המדע היו כבר פתורות.

A system of logic – מיל – שישה ספרים המאגדים בתוכם את המתודה המדעית האינדוקטיבית, בצורה הבהירה והמטוהרת ביותר שלה. הספר הוא בעצם ניקוי וכתיבה מחדש של ה-novum organon של ביקון. גם מיל, כמו יום טוען כי בעלי חיים חושבים בצורה אינדוקטיבית. הם רואים בחשיבה האינדוקטיבית חשיבה אינסטינקטיבית.

הגיונות קארטזיינים – הוסרל – כמו כל ספריו של הוסרל, זהו ספר קשה מאד לקריאה, אך הוא הקל מכולם. הספר מסביר כיצד ניתן לבנות וודאות, בהעדר ידיעה על הדבר כשלעצמו. הוסרל בונה על הרשת החברתית כבסיס להשגת ידע על הדבר כשלעצמו. הוא טוען כי כיוון שאחרים מכילים מידע שאינו ידוע ל"אני", אזי המידע הזה חייב להגיע מחוץ לנו, ולכן חייב להיות עולם מחוץ לעצמנו. בכך הוא מכונן את האוביקטביות כאינטרסוביקטיביות. לשאלה כיצד אנו יודעים שהעולם שה"אני" האחרים חוקרים זהה לעולם שלנו, הוא עונה תשובה פילוסופית מצוינת: זה יהיה טיפשי לחשוב אחרת. מצוין! כנראה בגלל שספריו מאד קשים לקריאה, והוא החמיא לצרפתים, הפכה המתודה ההוסרלינית ליסוד הפילוסופיה הצרפתית המודרנית, או לפוסט מודרניזם. אלא שהפיכת רעיונותיו של הוסרל לנהירים היו מגלים כי למעשה החלק הטוב שלהם הוא עד השלב הסוליספיסטי. מעבר לכך ניתן להפריך את רעיונותיו בקלות. היכולת של רעיונותיו של הוסרל מראות שגם בפילוסופיה (או בעיקר בפילוסופיה) אפשר להקים כתות. כל מה שדרוש זה מישהו שכותב כתבים סתומים, הקשים לפיענוח. קבוצת כהנים כריזמתיים שהם המומחים היחידים המורשים לפרשנות התורה, ועדרים של תלמידים צמאי דעת שנופלים קורבן לאותם כהנים. בהמשך התורה הולכת וצוברת תאוצה, ככל שיחסי הכהונה מסתדרים טוב יותר. מקרה דומה הוא המקרה של ויטגנשטיין והמעגל הווינאי שיצרו את הדיקטטורה האנליטית מאז שנות החמישים ועד שנות ה-90.

The logic of scientific discovery – קרל פופר – בראשית היה אור. הספר הראשון שמכיל פרשנות ברורה למשמעויות של היסודות הידיעה שקאנט גילה. בן אם נרצה או בין אם לאו, איננו יודעים דבר על הדבר כשלעצמו, ולכן, כפי שקאנט טען, ה"חוקים" שאנו מוצאים הם רק כלי מחשבה, אבל אינם חוקים אמיתיים. החוקים הללו יכולים להיות מופרכים בכל רגע. פופר גם יוצר תשתית ראשונית למתודה המדעית, ולברור המשעויות של המתודה הזאת. כאן הוא מתאר את עקרון ההפרכה, את התיאוריות האוקסיליריות ותאוריות האד-הוק. הספר הזה יוצר תשתית ראשונית להבנת המדע, אך יש ללכת עוד דרך ארוכה לפני שנוכל ליצור מזה תיאוריה טובה שתסביר כיצד המדע פועל. בספרו objective knowledge פופר ממשיך לפתח את התיאוריה והמשמעויות שלה. אך עדיין המידע רחוק מלהספיק.

The structure of scientific revolutions – Kuhn– ספר שרובו דמגוגיה וטענות שבנקל היה ניתן להפריך, אך הוא מציף מושג יסוד בתורת הידיעה, שהקודמים לו לא גילו – הפרדיגמה כבסיס הפרשנות, והאפשרות להחליף פרדיגמות כדי להסביר את אותן תצפיות. הספר יצר תחומי מחקר מרתקים (אם כי דמגוגים במידה רבה) בתחום הסוציולוגיה של הידע – תחום מרתק ורלוונטי מאד להבנת הפסיכולוגיה והסוציולוגיה של הידע.

A System of Logic – גון סטיוארט מיל – ספר גאוני ומסודר, הבונה את עקרונות הלוגיקה המדעית. הספר היה יכול להיות יסוד לזרם מחשבתי ענק, אלולא מיל עשה שתי שגיאות. האחת היא שהוא כתב ספר קל לקריאה, אבל ארוך. והשניה שהוא כנראה טעה בהנחות היסודת שלו. כיוון שהספר קל לקריאה (יחסית לספרי פילוסופיה) כל אחד יכול לקרוא את הספר ולבקר אותו. כך לא יכולים לצוץ כתות של כהנים שהם הכהנים המוסמכים לפרש את הספר. טעות חמורה מיל…הבעיה השניה הוא שמיל מסתמך על נחת יסודבעיתית. הוא מניח שהעולם מורכב מחוקים יסודיים מהם נבנים שאר החוקים. מיל לא קרא את דיויד היום או את קאנט, אחרת הוא לא היה מעז לטעון שבטבע יש חוקים. אילו הוא היה קורא אותם, הוא היה מבין שהמוח שלנו מוצא את החוקים, ובטבע עצמו אין בהכרח חוקים. (זה לא אומר שלא יכולים להיות חוקים…  אך אין להסתך על כך בבנית מתודה פילוסופית בסיסית).

הב

מדיני

הנסיך – מיקיאוולי – האמת העירומה והצרופה של הפעלה ובנייה של כוח מדיני. כדי להמיר את הידע שמיקאוולי מתאר לימינו אלו, יש להבין את הסיבות שבגינן מיקאוולי מציע את הפתרונות שהוא מציע.

על החרות – ג'ון סטיוארט מיל – ספר יסוד בחשיבה על החרות המערבית. הספר מסביר מדוע וכיצד יש ליישם את החרות

הלויתן – הובס – אומרים שזה ספר יסוד. עוד לא קראתי.

המסכת המדינית – לוק – בספר זה טוען לוק כי מערכת הצדק המדינית הוא הבסיס לכל חברה. לוק גם מתאר את תפקיד הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.

האמנה החברתית – רוסו– ספר יסוד בדמוקרטיה ובדמוקרטיה ישירה. על פי רוסו, אם מרכזי כוח לא יטו את דעת העם, העם ידע תמיד לקבל את ההחלטות הנבונות ביותר.

על החוקים – מונטיסקויה – ספר יסוד שרק התחלתי לקרוא. הבנתי שבספר הזה הוא מכונן את הפרדת הרשויות (שאגב לא מיושמת בישראל).

ספרים המתארים מדיניות:

המפלגה הקומוניסטית הסובייטית – ל. שפירא – ספר אימים על התפתחות הדיקטטורה המפחידה מכולן. מי שרוצה להבין כיצד אדם אחד שולט במאות מיליוני בני אדם, צריך לקרוא את הספר ועוד ספרים אחרים שנכתבו על סטאלין – איש הברזל, או השטן או "שמש העמים". מפחיד ומצמרר. אני נטשתי את הספר כאשר הגעתי לקטע שבו חברי מפלגה הוצאו להורג כשמשכנעים אותם שההוצאה שלהם להורג היא לטובת המפלגה – פשוט יותר מיד עבורי. אולי אמיצי הלב מבינכם יצליחו לעבור את הקטע הזה.

דוד בן גוריון – זכרונות – ככה בונים מדינה. צא ולמד.

מדינת היהודים – הרצל – ככה בונים חזון – צא ולמד.

ההיסטוריה העממית של ארצות הברית – הוארד זין – ספר המספר את ההיסטוריה של ארצות מנקודת מבטן של קבוצות מוחלשות (ואף נרצחות, קרי האינדיינים). הספר מזעזע בעוצמת התיאור שלו את היכולת של קבוצות אליטות הון בארה"ב לגזול את זכויותהם של קבוצות חלשות. הוא מצייר בצורה בהירה את השפעת הקפיטליזם על ההתפשטות היבשתית והעולמית של ארצות הברית. יחד עם זאת הספר מפסיד חלק חשוב מהתמונה – את הרוב בארצות הברית, שאינו שייך לאליטות, שתמך וממשיך לתמוך בקפיטליזם. בסוף הספר הוארד קורא למעמדות המוחלשים לקום ולהתאגד, נגד העריצות, אך הוא נכשל במשימה זאת, כיוון שהוא מתעלם מכך שרוב האמריקאים משום מה עדיין אוהבים את השיטה. לדעתי ספר המשך צריך לעסוק בחקר מנגנוני השליטה של האליטות ברוב, ובדרכים לנתק את שליטתן.

צבאי

The art of war –מיקיאוולי – ספרו הגאוני של מיקאוולי על בניית צבאות. על אף שנראה שהספר אינו רלוונטי לצבאות המודרניים, קריאה מדוקדקת בו מגלה את הפסיכולוגיה השוררת בשדה הקרב, ואת הדרך להתגבר על הקשיים שהיא מציבה.

חכמת המלחמה – סון טסו – הספר הקלאסי של המלחמה – הרבה אמיתות שנכתבו לפני 2500 ועדיין תקפות.

Principles of war –קלאוזוביץ' – ספר יסוד בתורת המחלמה המודרנית. הקטע הטוב ביותר שם הוא הגדרת מטרות המלחמה (לנטרל את הצבא, לרכוש את אמון הנכבשים ולהשיג את משאבי הנכבשים). פשוט קל ומעניין.

Strategy – לידל הרט – ספר המסביר ומציג בצורה מאד מגמתית אך מקיפה את הצלחת הגישה העקיפה. הרעיונות שם כל כך ברורים, שלפעמים אינ נדהם לגלות כמה אנו פשוט לא מכירים אותם.

ספרי תיאור מלחמות:

The second war world – Churchill – שישה כרכים עבי קרס החושפים בהצצה נדירה כיצד ראשי מעצמות (בתקופה שבריטניה עוד הייתה אימפריה), בונים מלחמה ונלחמים, עם חשיפה של מכתבים של סטאלין, רוזוולט והיטלר. הספר אינו נותן הסבר על החשיבה הצבאית, אך לאורך הקריאה בו מתחילים להתברר עקרונות חשובים של המלחמה ודרכי ההכרעה במלחמות. נראה בהחלט שצ'רצ'יל חושב כמו לידל-הרט על הגישה העקיפה, כיסוד המלחמות האסטרטגיות.

זאב שיף ואהוד יערי – אינתיפאדה – על הגורמים ליצרית האינתיפאדה והמנגנונים הפלשתינאים והישראלים שאפשרו לאינתיפאדה לפרוץ, להתקיים וליפול.

The German generals talk – לידל-הרד – להבין את ההצלחה האדירה והנפילה הבלתי נמנעת של גרמניה הנאצית. הספר מאיר את היתרונות והחסרונות של הדיקטטורה צבאית והגאונות הפוליטית של היטלר.

דת

התנ"ך – ? – הספר הגדול מכולם – ספר הספרים, ספר הכתוב בגאוניות, שתמיד אפשר לגלות בו זוויות חדשות. לאחר שמנקים ממנו את המחשבה הכוהנית והזוראיסטית, זהו ספר הצדק הגדול של הנביאים. לא סתם יש לו כיום למעלה משלושה מילארד ממשיכי דרך.

שמונה קבצים של הרב קוק –  הרב קוק – סב הכיפות הסרוגות. בספר זה נפרשת משנתו של איש גאון בעל רוחב אופקים עצום, בקבלה, במדע ובהבנת האדם. אולי רק פרומיל מההבנות שלו עברו לתלמידיו, וחבל.

ספר הכוזרי – רבי יהודה הלוי – ספר פולמוס טוב מימי הביניים. הוא אולי יכול לשכנע את בני ימי הביניים, אך אין לו כל כך שכנוע עבור אדם ביקורתי בין המאה ה-21. בחברה הדתית, שאינה אמונה על ביקרותיות ועל ידע רחב, הספר הזה עוד משכנע.

תנ"ך עכשיו – מאיר שליו – הספר שלימד אותי לאהוב את התנ"ך וגיבוריו. כיום הספר נראה לי שיטחי מידי, אבל זה רק בגלל שלאחר שנים של קריאה של התנ"ך, העומקים שמגלים בו הם כל כך עמוקים, שספק קטן לא יכול להכיל אותם.

מבוא לקבלה – משה חלמיש – סקירה אקדמית מצויינת על הקבלה. ספר חובה לכל מי שמתעניין בקבלה מכיוון ביקורתי.

היסטוריה

וואו, כל כך הרבה.. לא יודע איפה להתחיל. פשוט לקרוא ספרים שמעינים אותכם על תקופות שמענינות אותכם.

על הערבים:

A history of the Arab people – חוראני – ספר מקיף ומעניין.

A soldier with the Arabs – גלוב – לראות את מלחמת העצמאות מהצד הירדני.

על אירופה:

A distant mirror – ברברה טוכמן – ספר מרתק על המאה ה-14 ומלחמת מאה השנים. ניסיונות למהפכות דמוקרטיות, חיי האדם הפשוט בעיר של ימי הבניים. הספר גם מסביר מדוע מלכי אנגליה הפסידו את כוחם לאצולה.

The proud tower – ברברה טוכמן – על אירופה ערב מלחמת העולם הראשונה

חיילי הרשע – תום שגב – איך מצליחים בני אדם להגיע למצב תודעתי המאפשר להם לרצוח בשיטתיות בני אדם אחרים. פשוט לא נתפס. ספר מצוין למי שרוצה להבין כיצד פעלה מכונת התעמולה של גבלס, וכיצד האופי האנושי מסוגל לכל דבר, אם הוא רק יאמין בו.

ווקיפדיה האנגלית – לחקור את ההיסטוריה של אירופה לאורך ולרוחב.