גרסה מ־10:53, 29 ביולי 2015

תיאוריה - השפעת התקשורת על הפוליטיקה - תשעה-ק

הסבר כללי על התיאוריה

התיאוריה מתבססת על טיעון הדטרמיניזם הטכנולוגי של מרשל מקלוהן, לפיה שינויים טכנולוגים בעולם, ובעיקר ההתפתחות של אמצעי התקשורת, קובעים את אופי ודרכי ההתנהגות של החברה.[1] על פי מקלוהן, "המדיום הוא המסר"- וכתוצאה המדיום (ולא התוכן) הוא זה שקובע את אופי החברה. בכל תקופה יש מדיום דומיננטי, והיא זו שמעצבת את המציאות של החברה [2] דוגמא לכך היא המהפכה שהתרחשה כתוצאה מפיתוח הכתב.

דרכי קבלת החלטות בקבוצה

כל מערכת חברתית (כגון מדינות או מקומות עבודה) מתחלקת לשתי דרגות: מקבלי החלטות (המנהיגים) ומבצעי ההחלטות המתקבלות (המונהגים). כדי שהמערכת תתפקד בצורה נכונה, תמיד צריך להיות תקשורת בין הדרגות, וכן בין מבצעי ההחלטות לבין עצמם. בדרך כלל תקשורת זו נעשית באמצעי תקשורת המשמשת כמדיום (כגון דיבור, כתב, דפוס, או אינטרנט), כאשר לכל אמצעי יש יתרונות וחסרונות מבחינת יכולת העברת המסר (לדוגמה, בטלוויזיה אפשר להעביר מסר בקלות לכמות גדולה של אנשים, אבל התקשורת היא חד כיוונית ואין יכולת להגיב למסר המועבר).

כאשר המונהגים מסכימים עם ההחלטות של המנהיגים, הם יבצעו את ההחלטות ללא התנגדות (דבר שיגרום להצלחה של המערכת. עם זאת, במידה והפועלים לא מסכימים עם ההחלטות של המנהיגים, הם ינסו למרוד ולהחליף את קבוצת המנהיגים (דבר שיוביל לפירוק וכישלון של המערכת). דוגמא ליחסי הכוחות בין המנהיגים והמונהגים היא קבוצת כדורגל, שבה המאמן הוא המנהיג והשחקנים הם המונהגים. השחקנים אמורים לשחק בצורה שבה המאמן קובע, אך אם שחקן לא מסכים עם ההחלטות, הוא עשוי להחליט בעצמו כיצד לשחק, או לא ייתאמץ במהלך המשחק.

שיטות המנהיגים למנוע מרידות

המנהיגים אינם מעוניינים במרידות, ורוצים לשמור על המצב הקיים ועל מעמדם בחברה. כדי לוודא שהמונהגים יבצעו את ההחלטות המתקבלות (גם אם הם לא מסכימים איתם), ישנם שלושה שיטות:

1) שימוש בכוח (כגון סנקציות או עונשים) כדי להכריח את המונהגים לפעול כרצונם. דוגמה עדכנית לכך היא הסנקציות המופעלות על ידי ארה"ב ואירופה כנגד איראן, במטרה לעצור את תכנית הגרעין האיראנית.[3]

2) שימוש בתעמולה ושטיפת מוח- שימוש בתקשורת בין המנהיגים למונהגים כדי להפיץ את רעיונותיהם של המנהיגים, במטרה להשפיע על עמדות המונהגים ולגרום להם להסכים עם החלטות המנהיגים. דוגמה לכך יכולה להיות התעמולה הנאצית, שהופצה במטרה לגרום לציבור להסכים עם דעות השלטון.

3) מניעת יכולות התקשורת של המונהגים בינם לבין עצמם, במטרה למנוע מהם את היכולת להתאחד ולמרוד במנהיגים. דוגמה לכך היא ההחלטה של ממשלת מצרים לחסום את הגישה לאינטרנט ולרשתות החברתיות במדינה, כתוצאה מהמרד שהתרחש ב2011 נגד השלטון. [4]

(אוריאל בארי)

העידן הראשון

העידן השני וחצי

היהדות היא הדת המונותאיסטית הראשונה- כבר בתורה , במסגרת עשרת הדיברות נאמר "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". נוסף על כך קיים הפסוק הידוע "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד". התקשורת בין אלוהים לאדם באה לידי ביטוי בשתי דרכים: קשר ישיר - לנביא היה קשר ישיר עם ה' (אברהם אבינו, יצחק, משה..). במקביל, התקיים ערוץ תקשורת נוסף דרך האורים והתומים, דוגמת האורים והתומים של הכהן הגדול שהוצבו על החושן. קשר עקיף - הנביא קיבל מסר במשלים, כגון הנביא יחזקאל וחזון העצמות היבשות. במאה ה- 4 לפנה"ס, עם סיום תקופת הנביאים, הקשר התקשורתי הוחלף באמונה, קרי לאחר חורבן בית המקדש השני, החלו חכמים ביבנה ליצור את הקשר היהודי בתפילות, בית הכנסת, טקסים דתיים לחיזוק הקשר עם ה'. הקשר עם ה' השפיע רבות על התנהלות העם. המקרא, אשר מטרתו לרשום אירועים בתולדות עם ישראל מספק מידע אינפורמטיבי להמשך- משמש להשכלה ולמידה של עשה ואל תעשה. נוסף על כך אירועים מרכזיים בתקופת התנ"ך מהווים סוג של תקשורת כאשר אנו בימים אלה קוראים את הטקסט ,מציינים וחוגגים אירועים חשובים באופן משמעותי יותר. כל אירוע בו לוקח יהודי חלק, הוא מקיים סוג של תקשורת. נוסף על כך המצוות הם קוד התנהגות בין אישי, ההלכה היא בעצם סוג של חוקה יהודית אשר מטרתה להציב כללים. היהדות מעודדת תקשורת וכדי לנהל זאת יש לקבוע חוקים. התקשורת בתקופת היהדות השפיעה רבות על הממשל והתנהלותו- המקור העיקרי לצורתו הינו התנ"ך. לפי הכתוב במקרא, מתואר לכאורה שיש להעמיד מלך בראש עם ישראל, וכי השלטון המלוכני הינו צורת המשטר הרצויה. "כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככך הגויים אשר סביבותי. מקרב אחיך תשים עליך מלך, לא תוכל לתת, שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוהיך בו עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא" (מתוך ספר דברים)

-אורטל ששון-

העידן השלישי

המדיום החדש שמחולל שינוי היינו מכונת הדפוס שהמציא הצורף יוהאן גוטנברג [5] בשנת 1440. גוטנברג המציא בעצם חמישה דברים: 1. מתקן ליציקת אותיות מעופרת מותכת 2. מתקן להנחת אותיות עפ"י סדר רצוי 3. דיו מיוחד למכונת הדפוס 4. נייר מתאים למכונת דפוס 5. מכונת הבורג שמבצעת את פעולות ההדפסה. בעצם מכונת הדפוס הפכה את המלאכה היקרה של יצירת תחריטי אותיות ועמודים למלאכה זולה בהרבה ונגישה יותר. הספר הראשון שהודפס היה התנ"ך.

מכונת הדפוס שינתה את מודל החברה שהיה קיים עד אותה עת. לפני המצאת הדפוס ספרים נכתבו בכתב יד ובעותקים בודדים, על כתיבתם והפצתם של הכתבים שלטה בעיקר הכנסייה, היא החליטה מה יתפרסם לציבור ומה לא, לעתים מנעה הכנסייה הפצת דעות שנחשבו מסוכנות בעיניה, באמצעות שריפה והחרמה של ספרים. מרגע שהתאפשר להדפיס עותקים רבים בעלות מזערית כוחה של הכנסייה נשבר והמודל החברתי השתנה, הכנסייה איננה יכולה עוד להכתיב מה יפורסם. מעתה כל מי שחפץ להביע את דעתו יכול לעשות זאת ולא רק הכנסייה והממסד. קבוצות רבות הדפיסו חיבורים והצהרות ופירסמו אותם לציבור.

עד הזרם הפרוטסטנטי[6] - זרם עיקרי בנצרות שהתפתח במאה ה16, המצאת הדפוס איפשרה למתנגדי הכנסייה הקתולית להפיץ לציבור את אמונתם ורעיונותיהם, מה שהביא לצמיחת הנצרות הפרוטסטנטית. מנהיגה מרטין לותר יצא כנגד הכנסייה הקתולית והאפפיור, המחאה הרצינית החלה כאשר מסמר ב1517 מרטין לותר מסמך בו 95 תזות לדלת הכנסיית ארמון ויטנברג. במסמך זה קרא להעלות לדיון את נושא השחיתות החברתית והכספית בנוגע לכנסייה. אותם פלגים נוצרים חדשים שדחו את סמכותה של הכנסייה הקתולית, והאשימו אותה בשחיתות השתמשו בדפוס להוליך את רעיונותיהם במהירות ממקום למקום. הם לקחו את המסמך שכתב מרטין לותר, הדפיסו אותו באלפי עותקים והפיצו אותו בכל רחבי אירופה. הצלחת הזרם נבעה גם מהאפשרות להדפיס את ספרי הקודש לקהל הרחב בשפות שונות וכך הספרים הפכו נגישים יותר ללא צורך בתיווך של הכומר והכנסייה. כל זאת הודות לדפוס.

הדפוס חולל שינוי חברתי נוסף, עד אז התאחד הציבור תחת מוסד האפפיור והפגין נאמנות לכנסייה הקתולית. רוב הכתבים היו בלטינית שפת הפולחן בכנסייה. הדפוס איפשר לנסיכים אירופאים לתרגם את הכתבים לשפות שונות לבני עמם, כגון צרפתית, אנגלית, גרמנית ועוד. השפה התחילה לייצר הבדלים בולטים יותר בין עם לעם, היא הקנתה לשליטים שליטה פוליטית ותנופה ביצירת מדינות לאומיות. השפה ליכדה ואיחדה סביבה קהילות, אל השפה נוספו סימני הזדהות כמו דגלים, המנון, טקסטים, שטרות- הדפוס שימש כאמצעי להפצת רעיונות לאומיים, שנגדו את האמת האחת של הכנסייה. כך הדפוס גרם ליצירת קהילות שנאמנות לשפה ולרעיון לאומי מאחד.

(שחף, גל, ליטל, טל נתנאל, אורית, אדוה רבי)

העידן השלישי וחצי

בעידן זה התפתחה מכונת הדפוס התעשייתית. עד אותה עת, אנשים רבים עמלו להוצאת כל גיליון כתוב, והחל מעידן זה, כל גליון הודפס בעותקים רבים, דבר שאיפשר לכלל האוכלוסיה להינות ממנו. בעקבות מהפיכת הדפוס[7], קמו בתי דפוס רבים. דבר זה הביא להתפשטות מהירה של ספרים כתובים אשר גרמו לעלייה בלימוד קרוא וכתוב, לביקוש להשכלה גבוהה יותר לכל שכבות החברה, ביניהן האליטות העניות. בעקבות הביקוש הרב, הקימו אוניברסיטאות בערים רבות באירופה. הנגישות לספרי הקודש היתה רבה יותר והיה קל יותר להפיץ דעות נגד הכנסייה והשלטון. הפתיחות הזו גרמה לירידת כוחה של הכנסייה, ובהמשך גם הביאה לצמיחתה של הנצרות הפרוטסטנטית. השלטון השתמש בדפוס התעשייתי גם לטובתו, לדוגמא- הוא הכין עותקים רבים של מודעות וצווים וחילק אותם לאזרחים. (בת-אל שירזיאן)

הדפוס הומצא באירופה על ידי ג'ון גוטנברג (Johann Gutenberg). מכונות שהיו כבר בשימוש והידע לייצור נייר אפשר להמצאה להמריא. תרם לגילוי העולם- השתמשו בדפוס לטובת מיפוי. כלכלה מודרנית- על ידי שטרות שהודפסו במכונות דפוס. לפני המצאתו של גוטנברג נהגו לגלף בלוח עץ אותיות, מרחו עליהם צבע והידקו אותם לנייר, התאים להדפסת עמוד אחד בלבד. המצאת הדפוס אפשרה לפשוטי העם ללמוד קרוא וכתוב דבר שהיה אפשרי רק לעשירים. (מיכאל שרבט)

ספר התנ"ך מוכר כספר המודפס הראשון. הספר הודפס על ידי גוטנברג באיכות גבוהה על פרי עבודה ארוכה. הספר, נקרא במשך דורות כ"ספר התנ"ך של גוטנברג". הדפסת התנ"ך התרחשה ב-23 בפברואר 1455, ומסמלת את ראשיתה של מהפכת הדפוס, שאיפשרה הדפסה המונית של ספרים ומאמרים ותפוצתם הרחבה. כיום משערים שהודפסו 180 עותקים בתקופה של שלוש שנים - 40 על קלף ו-140 נוספים על נייר. מספר זה של ספרים נחשב אז עצום, שכן קודם לכן כתיבת ספרים רבים ביד הייתה אורכת מאות שנים. לדוגמה, משך זמן כתיבת ספר תנ"ך יחיד לפני המצאת הדפוס היה כשלוש שנים. תודות לדפוס גם נשתמרו שפות של עמים שלאומיותם וספרותם היו צפויות לשכחה ולאבדון, שעלולות היו להיטמע בתוך השפות של כובשיהם. (חן ברזלי)

העידן הרביעי: הרדיו והטלוויזיה

מה יקרה לפוליטיקה בעתיד כתוצאה מהאינטרנט?

לפי דעתי, ההתחזקות של האינטרנט תחליש את הדמוקרטיה הייצוגית הנהוגה כיום, עד ליצירת מצב שבו הדמוקרטיה הייצוגית תהפך באופן עקיף לדמוקרטיה ישירה. הפופולאריות של האינטרנט בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, גרמה לכך שלכל פוליטיקאי כיום יש אתר אינטרנט ועמודים ברשתות החברתיות. שימוש זה באינטרנט הופך את הפוליטיקאים לנגישים יותר מבחינת הציבור, כאשר כל אחד יכול להביע את עמדתו ולהציג לנבחרי הציבור את דעתו על ההחלטות המתקבלות באמצעות דואר אלקטרוני או פרסום ברשת החברתית. כתוצאה, נוצר מצב שבו נבחרי הציבור לא מקבלים החלטות רק לפי דעתם האישית או המפלגתית, אלא גם מונעים מתוך פחד מהציבור והתגובות שיתקבלו להחלטותיהם. ככל שהאינטרנט ימשיך להתחזק, וייתפתחו טכנולוגיות חדשות שמקלות על התקשורת בין אנשים והיכולת של הציבור לקבל מידע על המתרחש בפוליטיקה, הפחד מתגובת הציבור ייהפך למשמעותי יותר, והדעה האישית של הנבחרים תתבטא פחות בהחלטות. בשלב מסויים בעתיד נגישות המידע והיכולת של הציבור להגיב באמצעות האינטרנט להחלטות (ובכך גם להתאגד ולמרוד בשלטון הקיים) תהיה קלה כל כך, שנבחרי הציבור יפעלו רק על פי מה שהציבור רוצה, גם אם הם אישית לא מסכימים עם זה. כתוצאה, הציבור כולו יהפוך להיות מקבלי ההחלטות האמיתיים, ולממשלות ונבחרי הציבור לא יהיה חשיבות בכלל. (אוריאל בארי)

לפי דעתי, בעתיד תתפתח סוג של דמוקרטיה חדשה. זו תהיה דמוקטיה 'אונליין'. נבחרי העם יהיו בעלי הקבוצות ברשת חברתית, שם יערכו משאלי עם וכך נביע את דעתנו. אותם נבחרי עם ירכזו את כלל הדעות ויעבירו לראש הממשלה להחלטתו. האינטרנט הוא כלי לביטוי אישי, בו כל אחד יכול לכתוב את דעתו. לכן בעתיד הוא יתחזק, כפי שהתחזק עד עתה, ויהפוך לכלי משמעותי בפוליטיקה. (בת-אל שירזיאן)

האינטרנט ישפיע לטובה על הדמוקרטיה , בזכות האינטרנט יש לנו כאזרחים אפשרות לפנות ישירות אל נבחרי הציבור. סוגיות הרות גורל כמו יציאה למלחמה יועלו למשאלי עם באינטרנט , מה שלא התאפשר פעם, אלא רק בריכוז גבוהה של אנשים כמו במשאלים שבוצעו ביוון. כמעט כל קבוצה יכולה להעלות סרטון תעמולה שיכול להיות ויראלי וכך להגיע לבית המחוקקים בעלות כמעט אפסית. (מיכאל שרבט)

לפי דעתי, האינטרנט מהווה גורם פורץ דרך בכל תחומי החיים. אנשים מבטאים את דעתם וכך מגוון רחב יותר של צדדים, דעות, רעיונות ואנשים "צפים" מעלה ונחשפים לכלל הציבור. לאט לאט מיטשטשים ההבדלים בין מהלכים פוליטיים למהלכים תקשורתיים, וכללי המשחק של שתי המערכות נעשים דומים וקרובים יותר מבעבר, כך גדלים הסיכויים ששינוי טכנולוגי-תקשורתי יתורגם לשינוי פוליטי. הדמוקרטיה תהפוך להיות אינטרנטית וההחלטות, הצעות ותגובות יתנהלו כולם דרך האינטרנט. (אורטל ששון)

לדעתי למרות שכיום האינטרנט מאפשר לכל אחד להתבטא, להפיץ את הדעה שלו ולהגיע להרבה אנשים, האינטרנט לא ישנה את האינטרסים שמאחורי הפוליטיקה. בעלי ההון ימצאו את הדרך והכלים לסובב את הגלגל לטובתם ולהמשיך לשלוט בעקיפין בפוליטיקה ובעיקר בציבור. האינטרנט אולי יקטין את כוחם וידרוש מהם מאמץ גדול יותר אך ההשפעה על הפוליטיקה תמשיך להיות נתונה בידי בעלי ההון. (אדוה רבי)

בעקבות הפיתוחים הטכנולוגים וכניסתו של האינטרנט לחיי היום יום יהיה ניתן לראות בעוד מספר שנים שגם הפוליטיקה תתנהל דרך הרשתות החברתיות ודרך הכלים שהאינטרנט מספק. יהיה ניתן להצביע ולבחור את מנהיגי העם דרך "קלפי דיגיטלי" , להציע הצעות חוק ולהתעמת און-ליין עם נבחרי הציבור ללא יוצא מן הכלל. זוהי תהיה התפתחות חיובית בשל הנגישות הרבה (גם כאלה שסובלים מנכויות שונות למיניהם יוכלו "להגיע" אל הנציגים). לסיכום ניתן לומר שהשימוש באינטרנט מצד הציבור והכנסתו לחיים הפוליטיים השוטפים תוביל להעלאת מעמדו של האדם הפשוט, תהיה פחות סמכות לבעלי ההון להכתיב את החיים כפי שהם בוחרים, דבר שיוביל לצנזורה פחותה ולחופש ביטוי גבוה. (שחף רוקנשטיין)

העידן הרביעי: הרדיו והטלוויזיה