התופעה של ימין-שמאל או ליברלים-שמרנים, היא תופעה שקשה להגדיר אותה. אני מציע שאם נתבסס על ההבנה כיצד פועלים מנגנוני קבלת החלטות במוח האדם, נוכל להסביר רבות מהתופעות החברתיות של ליברלים-שמרנים/שמאל-ימין שאנו רואים.
את ההסבר על "ימין ושמאל" מומלץ כי נתחיל בהכרת שתי מערכות במוח האחריות על היותנו שמרנים או ליברליים. כאן חשוב להדגיש שאומנם יש חפיפה בין שמרנים ליברלים וימין-שמאל, אך היא אינה מלאה, ולפעמים אף נוגדת. את זאת אנסה להראות בהמשך. כרגע בואו נרד אל המנגנון הבסיסי של ליברליים-ושמרניים, וכיצד נגרמת התופעה במוח.
מחקרי מוח מהשנים האחרונות מתחילים להראות כי בין שמרנים לליברלים יש הבדלים בתפקוד המוחי. לשניהם יש מערכות אחרות פעילות, ודרכי פעולה שונות של המוח[1][2]. לליברלים יש נטיה לעיבוי בחומר האפור (המראה על הגברת שימוש) באזור במוח האחראי על זיהוי קונפליקטים (ACC), ולשמרנים יש אמיגדלה ימנית מוגדלת.
אני מציע ששני האזורים הללו קשורים למערכות שונות המנהלות את קבלת ההחלטות. המערכת האחת מקבלת החלטות במצבי חרום והמערכת השניה מקבלת החלטות במצבי רגיעה. המערכת של קבלת ההחלטות במצבי חרום נקראת בד"כ Fight or flight, והיא מופעלת כאשר אדם מרגיש איום. במצבים כאלו המערכת יודעת להגיב בצורה אופיינית. היא מגיבה לגירוי על ידי קפיאה במקום וחיפוש נקודות האיום (freeze). לאחר שהמערכת מזהה את האיום, יהיה עליה לבחור בין שלוש חלופות. החלופה הראשונה היא לברוח (flight). זאת היא האופציה העדיפה בדרך כלל, כיוון שהסיכוי להיפגע במאבק גדול, ולכן אם אופציית הבריחה קיימת, מרבית האנשים יחליטו לברוח. האופציה השניה, שאותה בד"כ לוקחים, כאשר אין ברירה, או כאשר הדימוי בעיני אחרים עלול להיפגע אם נברח, היא אופציית התקיפה (fight). במצב זה, הגוף ממגייס את המערכות הפרא-סימפטטיות, מעלה את האנדרנלין ויוצר תחושת אופוריה על ידי שיחרור אופואידים. במצב כזה, האיום יותקף ויווצר מאבק. האופציה השלישית היא אופציית הכניעה (fright). אופציה זאת מתרחשת כאשר האיום נראה כמסוכן מידי לתקיפה, ואין דרך לברוח ממנו. במצב כזה, נציג סימני כניעה ודכאון ולכן נראה לא מאיימים. התקווה היא כי כאשר אנו נכנעים, התוקף (אם הוא בן מיננו) יראה בנו יריב חסר חשיבות, ואם המדובר בטורף, התקווה היא שנראה חולים ולא כדאיים למאכל. לצורך הקיצור אקרא למערכת הזאת FFFF על שם ארבעת האופציות האפשריות.
מבחינת אזורים במוח ידוע כי האמיגדלה משחקת תפקיד חשוב במערכת ה-FFFF, וקימים עוד אזורים רלוונטים.
תוכן עניינים
איפיון המערכות
מערכת ה-FFFF
מערכת זאת משפיעה על החשיבה השמרנית בצורות הבאות:
חלוקה לטובים ורעים והכללה על פי מיקרי קיצון: כיוון שהמערכת נועדה לפעול במצבי חרום, עליה לקבל החלטות במהירות. לכן עליה למיין את העולם לטובים ולרעים, ולכן שמרנים בדרך כלל יחלקו את העולם לאלו שאיתם ואלו שנגדם. בראיה השמרנית, יהיו מעט מאד גווני ביניים. כמו כן, אנשים שמערכת ה-FFFF פועלת אצלהם, יצרו הכללות ממקרי קיצון. כלומר, ברגע שהם יזהו סיכון (למשל שמרנים-ימניים, שיזהו אנשי שמאל רדיקלי שפוגעים בסדר הציבורי, יאשימו את כל השמאל, ושמרנים-שמאליים שיראו נוער גבעות פועל בצורה אלימה, יזהו עם הנוער את זה את כל המתנחלים).
חשיבה פשטנית, מהירה ודרישה לפתרונות פשוטים: כיוון שהמערכת נועדה למצבי חרום וללחימה או בריחה, היא אינה מיועדת לתהליכי למידה או לתהליכים מורכבים של חשיבה ותכנון. לכן אנשים שמרניים יהיו תוקפנים בצורת השיח שלהם, ולעיתים דוגמאתיים. הפתרונות שהם יבקשו יהיו מיידים ופשוטים.
חוסר זיהוי אי-כשירות ואי-זיהוי קונפליקטים: כיוון שמערכת ה-FFFF נועדה לפעול במצבים בהם נדרשת החלטה מהירה, יש צורך לבטל את המערכת לזיהוי קונפליקטים שנמצאת ככה"נ ב-ACC. ולכן באופן כללי, שמרנים יבחינו פחות בקונפליקטים הנוצרים מהתיאוריות שבהן הם אוחזים, וירגישו כי יש להם מספיק ידע כדי להחליט בסיטואציה הקיימת, גם אם אין להם מספיק ידע (על הערכת יתר בכשירות ראו "הערכת ידע").
בגלל העדר זיהוי קונפליקטים, התגובות יהיו יותר אוטומטיות: המערכת שאמורה לזהות קונפליקטים (ACC), מפעילה את system-II או כפי שהיא נקראת בפסיכולוגיה effortful system, שמסייעת לזהות סתירות, ולבנות מחדש את מערך ההבנות במוח. כתוצאה מכך, רוב הזמן שמרנים יפעלו על פי מערכת system-I או automatic system[3]. הדבר יצור האטה בתהליכי למידה (ולכן שמרנות), והסתמכות על תגובות אוטמטיות לא מווסתות.
התעלמות, ביטול או תקיפת התנגדות: כל מי שדעתו תתנגד לשלהם יתפס בעיניהם כאיום על שלומם ובטחונם. כתוצאה מכך, הוא יחשב בעינהם או טיפש שאינו מבין את האמת, או רשע שמחבל בסיכויים להגיע לפתרון[4].
למערכת ה-FFFF יש גם אלמנטים המשפיעים ברמה החברתית והאמונית.
צורך במנהיגות חזקה וחכמה:
חברות...
אמונה בתורות אמת....
העדר אמפטיה...
בבסיס המערכת המוחית שמובילה להתנהגות של שמרנות וליברליות נמצאת אצל שתי מערכות מוחיות המטפלות בהחלטות בשני מצבים שונים. המערכת האחת מטפלת במצבי חרום (נקרא לה מערכת ה- FFFF על פי המילים המתארות אותה freeze, flight, fright, fright). המערכת השניה היא מערכת שעושה שימוש מוגברת יותר בחשיבה המורכבת והשקולה. מערכת שממקומת בעיקר באונה הקידמית, ולכן נקרא לה PFC]] - prefrontal cortex]]. מערכת ה-PFC ניתן לפצל לשתי אונות דומיננטיות, כאשר יש אנשים שהאונה השמאלית שלהם דומיננטית, ואז יש להם נטיה לחשיבה אבסטרקטית יותר, הוליסטית יותר, בעוד אנשים שהאונה הימנית שלהם דומיננטית יותר ויש להם נטיה לחשיבה לוגית-קוהרנטית וממוקדת יותר. אלו בעלי החשיבה האבסטרקטית, יטו למדעי הרוח, מקצועות טיפוליים וחשיבה הוליסטית. אלו בעלי החשיבה המדוייקת, יטו יותר למקצועות מדעי הטבע ומדעים מדוייקים, ולמקצועות הדורשים ניהול כספים, הנדסה וכיוב'.
ההפרדה הכללית לשמאל-ימין:
הבסיס לימין הלאומי הכללי (חילוני)
מערכת ה-FFFF היא מערכת שנכנסת לעבודה כאשר אנו מרגישים מאויימים. על פי רוב, כאשר אדם מרגיש מאויים מעם אחר, מתושבים זרים, מאיומים כאלו ואחרים אותם הוא חווה, המערכת הזאת תכנס לפעולה. היא מתאפיינת בכמה התנהגויות אופיניות. האחת היא שהיא אינה מאפשרת חשיבה מורכבת. היא מפעילה את system-I (כלומר מערכת החשיבה האוטמטית-אינטואיטיבית: ראו את הספר של קהנמן thinking fast thinkg slow). היא גם תבטל תחושת סתירה או קונפליקטים (מאמר על מאפיין המוח...). המערכת תבחר בין תקיפה של האיום, לבין בריחה, לבין כניעה. במקרה של תקיפה, המערכת תוביל לפתרונות תוקפניים, כמו גרוש עובדים זרים, עונש מוות למחבלים, הפעלת יותר כוח להכניע את הפלסטינים וכיוב'. במידה ויש סתירה בין ערכים, המערכת תטה להעלים את הקונפליקטים.
אחת התופעות הנוספות שהמערכת יוצרת, היא הצורך בחיבור קבוצתי (מאמר מ-2010 על נשים). לכן תופעת החברתיות תתחזק, והנמצאים במצב זה יראו עצמם חלק מעם, או קבוצה סולידרית הנאבקת בקבוצה אחרת. הקשרים הבין-קבוצתיים יתחזקו, וזאת הסיבה להופעת חיבור חברתי עז בזמן מלחמות.
תופעה נוספת היא הצורך להפעיל כוח, ולכן בזמן הפעלת המערכת תעדיף להסתכל על מנהיגים חזקים, יודעי כל שיובילו את המחנה לניצחון. וכיוון שאנו בשלב הפעלת הכוח ואין חשיבה מורכבת, אין אמפטיה רבה לחלשים. הציפייה היא שהחלשים יקומו ויתארגנו בעצמם, ויעזרו לציבור להתחזק. לכן בימין-הכללי, תהיה נטיה לקפיטליזם,ששם החזקים שורדים, והעשירים הם החזקים בחברה, ואליהם צריך לשאוף. ולכן גם באופן כללי בימין, תהיה נטיה לחיפוש אחר מנהיגים נעלים, יודעי אמת, שיוכלו לכוון את המחנה להצלחה.
הימין הקיצוני החילוני
ככל שאנשים יחרדו יותר מזרים, מגויים, כך המערכת ה-FFFF שלהם תפעל יותר. ולכן פתרונות שלהם יהיו מבוססים יותר ויותר כוח. תג-מחיר, עונש מוות למחבלים וכיוב' יעלו. כיוון שהשמאל נתפס בעיני הימין כמקדם השפעות לא-לאומיות, וכיוון שהוא מקל על זרים וגוים-מסוכנים להיכנס, והשמאל גם נתפס כמסייע לפלסטינים, בעיני הימין הקיצוני, השמאל יחשב כאיום קיומי, וכאויב.
הבסיס לשמאל המתון (החילוני) ולליברליים
כאשר מערכת החרום אינה פועלת, מערכת ה-PFC פועלת בהצלחה גדולה יותר. אנשים שעושים שימוש במערכת ה-PFC עסוקים בללימוד על העולם, להתנסות בעולם, ונהנים מחדשנות ומידע חדש. הם גם יפעילו יותר את מערכת type-II, המאפשרת ללמוד ולהשתנות. זהו הבסיס הקוגנטיבי לליברלים. ככל שהאונה הימנית היה דומיננטית יותר, כך החשיבה האבסטרקטית-הוליסטית תהיה דומיננטית יותר, ולכן אנשים כאלו יראו יותר את המורכבות של אנשים אחרים, ויהיו יותר אמפטיים לאחרים. ככל שהאונה השמאלית תהיה דומיננטית יותר, כך הידע יהיה צריך להיות בנוי יותר בצורה קוהרנטית ומתודולוגית, וכך יהיה קשה יותר להבין את טבע האדם, ולפתח אמפטיה. הנטיות הראשוניות ילכו ויתחזקו, לאור הניסיון המצטבר בחיים. אדם שיהיה בעל חשיבה אבסטרקטית (המכונה לפעמים הומניסטית) ויעסוק במקצועות טיפוליים, יפתח יותר אמפטיה, כיוון שההתחברות שלו לקשיים של אחרים תגבר. אדם שהחשיבה שלו היא ריאלית יותר (מדוייקת יותר) ויעסוק במקצועות הנדסיים, יתקשה להבין את טבע האדם ולפתח אמפטיה. ולכן באופן כללי, ככול שהדומיננטיות הלאטראלית (הצידית) תתחזק, כך יהפכו אנשים להומניסטים מאד או ריאליים מאד.
ימין-שמרני-אינטלקטואלי
אנשים בעלי חשיבה הנדסית, יטו לא להבין בני אדם, ולכן לחרוד מהם, וכתוצאה מכך, יתחילו להפעיל את מערכת ה-FFFF ביחסם לבני אדם. אנשים כאלו יטו לעבור לימין או לשמרנות במה שקשור לבני אדם, אך במה שקשור לחומר, טבע ומחקר, הם יהיו ליברליים, כלומר פתוחים להתנסות וללמידה. אלו ירכיבו את הימין-השמרני-האינטלקטואלי.
הוליזם, ניו-אייג' ופלורליזם
לעומתם האבסטרקטיים, ילכו לכיוון של יתר-פישוט של המציאות. מושגים כמו אילו הינו מאוחדים, אוניברסליות (כל בני האדם אחים), העדר צורך במלחמות. אלא שכאשר חלקם לממש חזון אידאי זה, יגלו כי המציאות לא נענת להם. הרגועים מבינהם יפנו על השיטות ההוליסטיות-הפלורליסטיות (ריבוי אמיתות, או העדר אמת) כדי להכיל את כל הניגודים.
שמאל-קיצוני
אחרים, כשיגלו שהחברה לא נענת לאידאה שלהם, ינסו לפעול באגרסיביות כדי לשנותה ויכניסו את מערכת ה-FFFF לפעולה. הדברים יתבטאו בהפגנות,בניהול תעמולה, במאבקי עובדים או פרולטריון נגד בעלי ההון. בדומה לימין, גם כאן תהיה קריאה לסולידריות ולישור השורות, כיוון שמי שפועלת כאן היא המערכת ה-FFFF שנוטה לתחושת לכידות והעדר ביקורת.
ההבדל בין הימין-הקיצוני שנוטה להשתמש יותר מהימין המתון במערכת ה-FFFF לבין השמאל-הקיצוני שגם הוא משתמש באותה מערכת, היא מושאי התקיפה. בעוד הימין-הקיצוני יראה בזרים ובמי שלא חלק מהלאום, איום. השמאל-הקיצוני, שעבר תהליך של אינדוקטרינציה של חלשים מול חזקים, יראה בבעלי ההון אויב, בימין, שתתומך בבעלי ההון הוא יראה אויב. בימין שתומך בלאומיות ומתנגד לאוניברסליזם, הוא יראה אויב. בדתיים שחותרים תחת האידאליזציה האידאולוגית שלו ותחת הרציונליזם שעל בסיסו גדל, הוא יראה אויב.
כמו קבוצות אחרות שמסתמכות על מערכת ה-FFFF, הוא יצור הכללות מתוך מיקרי שוליים. "הימין הרשע", "העשירים העושקים". אחת התופעות המעניינות שמתרחשו כאשר ה-FFFF מופעל, הוא חלוקת דיכוטומית של העולם לטובים ורעים (תהליך הדרוש לאדם הנמצא בקרב). כתוצאה מכך אנשי השמאל הקיצוני, יחפשו בכל מצב את הרשעים והטובים. וכיוון שהקרטריון שלהם הוא חלש-חזק, הם יזהו במדינות ערב את החלש ומערב את החזק. למרות שאם בודקים, מדינות ערב הן סופר-שמרניות ולמעשה מתנגדות כמעט לכל האידאות של השמאל-הקיצוני, האשמה תיפול אך ורק על המערב החזק, ותהיה התעלמות גורפת מעוולות של החברה הסופר-שמרנית של המדינות הערביות. בגלל תופעת ה- reconformation ילכו ויבנו תיאוריות שיחזקו את התזה הבסיסית.
הימין הדתי-לאומי
המערך הדתי, הוא חריג מהמערכת הליברלית-שמרנית קלאסית. לפחות ביהדות, מערכת של לימוד התורה, פועלת רבות ליצירת קהילה אמפטית בעלת מאפיינים ליברליים, כל עוד נמצאים המאמינים בתוך התפיסה הדתית-לאומית המקובלת...
(בין אם יהיו אלו הפגנות. לאחר מכן, ניהול תעמולה, קריאה למרי וכיוב'. בשמשתמשים בתיאוריות מערביות, יטו יותר ויותר לסוציאליזם וקומוניזם. כלומר לתיאוריות שיטענו כי כל בני האדם שווים, ועל המדינה לסייע להם. הסיבה לכך נעוצה באמפטיה מצד אחד, ומצד שני, בהעדר היכולת
===פרספקטיבה אחרת===
יש כמה מערכות משחקות. מערכת אחת FFFF ומערכת שניה, PFC. כל אחת מהן יוצרת עדיפויות בסיס שונות. ליברלית תעדיף פתיחות, חרות וכיוב׳. מערכת שמרנית תעדיף בטחון אישי. כ״א מהן תיצור תיאוריות אחרות שיובילו. הפשוטה היא תיאוריה לאמנית לשמרנים. הליברליים ימצאו כמה תיאוריות. למשל התיאוריה המרקסיסטית או הניאו מרקסיסטית שתפקידה להשיג שיוויון ואחווה. אנשים שמבינים שיש צורך בתחרות (מבנה אישיות אחר?) יפנו לתיאוריות יותר קפיטליסטיות. אבל מטרת כל אחת מהתיאוריות היא לממש את הערכים שבהם מחזיק האדם. תיאוריות הופכות לשמרניות, כאשר נדרש כוח כדי ליישמן.
כיוון שפיתוח תיאוריות דורש משאבים, על פי רוב האוכלוסיות העניות ילכו על תיאוריות 0 תוקפניות או על תיאוריות שמעצבי דעת הקהל יבנו עבורם, ובתנאי שהתיאוריות יתאימו לשאיפות של המעמדות הנמוכים.
בני אדם מעתיקים מהמוצלחים ביותר. לכן מי שרואה טלוויזיה מעתיק התנהגות של גיבורי תרבות... מצחיקים, כריזמתיים יודעים כלום, יפים. שאיפה להיות כמו בטלוויזיה. הטלויזיה גם מקצינה את האחר: חרדים, ערבים, מתנחלים, ולכן יוצרת שמרנות כלפיהם (חרדה). אם כי כאשר פוגשים ברחוב חרדים ומתנחלים, רואים פעמים רבות אנשים טובים , ולכן האמון בתקשורת יורד.
גרסאות ישנות של המאמר
ליברלים-שמרנים: לפני 1 לאוגוסט 2012
יחוסים
- ↑ Ryota Kana, Tom Feilden, Colin Firth and Geraint Rees, Political Orientations Are Correlated with Brain Structure in Young Adults, Curr Biol. 2011 April 26; 21(8): 677–680.
- ↑ Neurocognitive correlates of liberalism and conservatism, 2007, Amodio et al. Nature neuroscience(סיכום)
- ↑ Daniel Kahneman,2011, "Thinking, Fast and Slow," Farrar, Straus and Giroux publication.
- ↑ דורון צור: על קיצונים, טיפשים ורשעים