מתוך On Deliberation
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסמך זה מקורו בחזון תנועת ההמחאה של קיץ 2011, כפי שנוסח בדיונים פתוחים במאהלים וברשת בשיטת קח"א. המסמך פתוח לדיון ולהמשך עריכה. אנא הגיבו ודונו בתוכן המסמך והוא ישתנה בהתאם!

קישור: http://bit.ly/MZLnUS

תוכן עניינים

הקדמה[עריכה]

  כולנו אזרחים מן השורה, תושבי מדינת ישראל. כולנו עובדים קשה כדי לחיות, או לומדים כדי שנוכל לעבוד. לכולנו משפחה וחברים, ולכולנו הרצון לייצר עתיד טוב יותר לנו ולאלו הסובבים אותנו. אנחנו מבוגרים, צעירים, שכירים, עצמאיים, עשירים, עניים, משפחות והורים יחידים, רווקים ורווקות בני דתות, דעות ואמונות שונות, וכולנו מתוסכלים וכועסים בגלל התמונה הכלכלית, השלטונית והחברתית שאנו רואים סביבנו: שחיתות והזנחה בקרב שורותיהם של גופים פוליטיים ובעלי הון, שבאדישותנו אפשרנו להם להתייחס למדינה כשלהם. נשארנו ללא קול, חסרי אונים. המצב הזה נהפך למובן מאליו. עם כל יום שעובר, נהיה לנו קשה יותר לחיות בארץ, וכמעט אבדה תקוותנו. אך אם נאחד כוחות, נוכל לחולל שינוי. זה הזמן לשנות דברים, זמן לבנות חיים טובים יותר במדינת ישראל. לכן, אנו טוענים בתוקף את הדברים הבאים:

ערכי בסיס[עריכה]

ערכי היסוד של כל חברה מתקדמת חייבים להיות שוויון זכויות, הזדמנויות וחובות, סולידריות, התפתחות בת קיימא, צדק חברתי, תקשורת חופשית, חופש מידע, תחרות ויזמות חופשית ודאגה לרווחת הפרט והסביבה.  

זכויות יסוד[עריכה]

עלינו לפעול להבטחת זכויות אלו באופן נגיש לכלל אזרחנו: הזכות לדיור, תעסוקה, התקיימות בכבוד, חופש תרבותי ודתי, שירותי בריאות וביטחון תזונתי, חינוך, חופש ביטוי, השתתפות פוליטית, ביטחון אישי, חופש תנועה, פנאי וחיים אישיים חופשיים.  

המצב הכלכלי, המדיני והחברתי הנוכחי מונע את קידום ערכים וזכויות אלה[עריכה]

המצב הכלכלי, המדיני והחברתי הנוכחי מונע את קידום ערכים וזכויות אלה

אופן ההתנהלות הכלכלית, המדינית והחברתית במדינת ישראל אינו עומד בקנה אחד עם ערכים וזכויות אלו, ובמובנים רבים מהווה מכשול להגשמתם בחברה הישראלית ולהתקדמות האנושית – לכן יש לשנותו.  

במערך השלטוני, הציבור אינו זוכה לייצוג ראוי; עלינו לקדם את ערכי הדמוקרטיה[עריכה]

במערך השלטוני, הציבור אינו זוכה לייצוג ראוי; עלינו לקדם את ערכי הדמוקרטיה

השיטה הדמוקרטית אמורה לשרת את האנשים (דמוס=עם, קרטוס=שלטון), משמע שהכנסת צריכה לייצג כל אחד ואחת מאיתנו. עם זאת, בישראל, נבחרי הציבור מתנערים מאחריותם הדמוקרטית ורצוננו אינו מקבל מענה הולם. במקום זאת, בעלי הון וקבוצות מסוימות זוכים לייצוג לא פרופורציונלי בשל אינטרסים אישיים של פוליטיקאים ופקידי ממשל. על כן, יש לפעול להבאת קולנו למוסדות השלטון באמצעות ערוצים ישירים ונגישים ולקדם שקיפות מלאה בכל רמה תוך שימוש בכלים מודרניים וכך לטפח ציבור מושכל ובעל השפעה.  

במערך הכלכלי, ריכוזיות ההון יצרה בעיה מערכתית; עלינו לתקן זאת ולשאוף לאיזון בערכי החברה וביחסה למערך הכלכלי[עריכה]

במערך הכלכלי, ריכוזיות ההון יצרה בעיה מערכתית; עלינו לתקן זאת ולשאוף לאיזון בערכי החברה וביחסה למערך הכלכלי

במערכת הנוכחית ישנה ריכוזיות יתר. החברה שמה דגש חזק מדי על ממון כמטרה וכמהות הכל, בלי התחשבות בניצול משאבינו באופן אחראי, תכנון ארוך טווח, או ברווחתנו. צבירת כח כספי אצל מעטים יוצרת אי-שוויון, מתיחות, חוסר יציבות, חוסר צדק, ואזרחים חסרי אונים. מודל כלכלי זה איננו גזירת גורל. משאבי הארץ שייכים לכלל האזרחים. עלינו לשאוף למודל מאוזן יותר. על נבחרי הציבור למזער את הכח הפוליטי של כוחות כלכליים חזקים, ועלינו, כחברה, לחזק את הדגש על הערכים הרצויים לנו.  

במערך האזרחי, כשל העם בבקרת המערכות המדיניות; עלינו להכיר באחריות זו ולעודד מעורבות וקבלת שינויים במערכת[עריכה]

במערך האזרחי, כשל העם בבקרת המערכות המדיניות; עלינו להכיר באחריות זו ולעודד מעורבות וקבלת שינויים במערכת

אנו אזרחים ישראלים, והמדינה נועדה לשרת את צרכינו ולדאוג לזכויותינו. האחריות לכך היא על כתפינו, ועלינו להיות עירניים בשמירה על מקום המדינה בחברה שלנו – מחויבות שכשלנו לעמוד בה עד כה. כדי לעודד אזרחים לקיים את מחויבותנו זו, יש לבנות מערכת גמישה שאינה מפחדת משינויים ומעודדת ערנות פוליטית. על כן, יש לשים דגש על חופש הביטוי והמידע, הזכות לשביתה ולמחאה, הזכות להתארגנות, שקיפות שלטונית, קבלת כלל הקולות כשווים ופיקוח ציבורי מוגבר על רשויות האכיפה, בל יפגעו בערכים אלה.  

במערך החברתי, גדלו הפערים בין השכבות ונשללו הכלים לתקן זאת; עלינו לעודד את האוכלוסיות המוחלשות בחברתנו ולאפשר להם שיוויון הזדמנויות[עריכה]

במערך החברתי, גדלו הפערים בין השכבות ונשללו הכלים לתקן זאת; עלינו לעודד את האוכלוסיות המוחלשות בחברתנו ולאפשר להם שיוויון הזדמנויות

כולנו שייכים לחברה הישראלית ומושפעים ממנה. כאשר אוכלוסיות בחברה מוחלשות ומנועות מהאמצעים להתרומם, כולנו מרגישים את ההשפעה. שנים של הזנחת אוכלוסיות חלשות הולידו חברה לא מאוזנת וציבורים שלמים של אזרחים ללא תקווה, שלולי זכויות בסיסיות. על המדינה לתקן את המעוות ולהקדיש מאמצים רבים לשיקום אוכלוסיות אלה באמצעות קצבאות המאפשרות קיום מכובד, שירותי רווחה ושירותים סוציאליים. בנוסף לכך, על החברה הישראלית להכיר בכל חבריה כשווים ולדאוג לאלה המתקשים לדאוג לעצמם. רק כך נוכל ליצור חברה בריאה, שיוויונית ומפותחת.  

במערך הפוליטי, נוהגים מקבלי ההחלטות בחוסר אחריות מקצועית ומוסרית; עלינו לדרוש את מחוייבותם לערכים אלו[עריכה]

מאסנו בנבחרי ציבור הנוהגים בחוסר אחריות כלפי האזרחים והסביבה בה אנו חיים. על נושאי משרות ציבוריות להוות דוגמא ערכית לעם. עליהם לדאוג לאינטרס הציבורי, תוך ציות מלא לחוקי המדינה, השמעות לידע מקצועי, מקיף ונטול אינטרס ולקיחת אחריות אישית על פועלם. זו אינה זכותם, אלא חובתם!  

במערך החינוך, אינדוקטרינציה צרת אופקים מובילה להקפאת שאר המערכים; עלינו לפעול על מנת שהערכים והזכויות החשובים לנו יחוזקו[עריכה]

במערך החינוך, אינדוקטרינציה צרת אופקים מובילה להקפאת שאר המערכים; עלינו לפעול על מנת שהערכים והזכויות החשובים לנו יחוזקו

בני אדם הם המרכיבים את החברה, וחינוך הוא אבן יסוד בעיצובם. השאיפה לשוויון הזדמנויות ולבניית עתיד יציב ומשגשג מצריכה מערך חינוכי מתקדם ששם דגש על העצמת האדם. מערכת החינוך הציבורית צריכה לחנך לערכים המצוינים במסמך זה, ולקדם יצירתיות, מודעות פוליטית, סובלנות, ערבות הדדית, ריבוי דעות וחשיבה ביקורתית בקרב כל אזרחיה באשר הם. על המערכת לאפשר ולעודד ביטוי והגשמה עצמית של כל תלמיד. עידוד וסבסוד לימודים מהגיל הרך ועד ללימודים גבוהים הם שישמרו על מדינת ישראלכמובילה טכנולוגית, כלכלית, חברתית ומוסרית.  

לאור הרשום במסמך זה, מתבהר הצורך בשינוי מהותי בכל מערך במדינת ישראל[עריכה]

לאור הרשום במסמך זה, מתבהר הצורך בשינוי מהותי בכל מערך במדינת ישראל

אנו צריכים מהפכה ערכית. כלכלה ושלטון הם כלי, ולא מטרה. במקום לשים כסף וכח פוליטי לפני בני אדם, נשים אותם חזרה בשירותינו. אנחנו קודם כל בני אדם, ולא צרכנים, משאבים לניצול או קולות בקלפי.