ההגדרות של סוגי דמוקרטיות שונות, הן מורכבות ומסובכות. לטובת הספר הזה, נפריד בין ארבע סוגים של דמוקרטיות. הדמוקרטיה הנציגית, הדמוקרטיה ההשתתפותית, הדמוקרטיה הדיונית והדמוקרטיה הישירה.
דמוקרטיה נציגית, היא דמוקרטיה בה לציבור אין יכולת חקיקה ישירה, וכל תהליך החקיקה נעשה דרך נציגים הנבחרים על ידי הציבור מפעם לפעם. קיימות שיטות שונות לדמוקרטיה נציגית, אך ספר זה לא עוסק בשיטות השונות הללו, אלא בשאר סוגי הדמוקרטיות. לכן, בין אם מדובר בדמוקרטיה פרלמנטרית, מונרכיה חוקתית, בחירה ישירה או בחירה עקיפה. כל אלו יכנסו תחת ההגדרה של דמוקרטיה נציגית.
דמוקרטיה ישירה, היא דמוקרטיה בה האזרחים הם המחוקקים היחידים, והם קובעים את כל החוקים בעצמם. בדמוקרטיה ישירה, הציבור גם מנהל את הממשל וגם את מערכת המשפט. המקום הידוע ביותר בו התקיימה דמוקרטיה ישירה, היא אתונה. כ-30,000 אזרחים, השתתפו בכל הפעולות הללו על בסיס יומי. דמוקרטיה השתתפותית, היא דמוקרטיה בה חלק מעבודת החקיקה נעשה על ידי נציגים נבחרים, ומידי פעם ישנה מעורבות של אזרחים בחקיקה. רמת היכולת של האזרחים להשתתף בחקיקה, שונה ממדינה למדינה. ישנן מדינות בהן הנציגים יוזמים משאל עם כדי לקבל את ההכרעה של הציבור. בישראל עד לאחרונה לא היה נהוג לאפשר לציבור להשתתף בחקיקת החוקי, עד שבשנת 2010 ו-2014, עברו שני חוקים המבטחים משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. עד כה לא נערך משאל עם בישראל. בעולם, משאלי עם, שהנציגים יוזמים נפוצים מאד.
בדמוקרטיות בהן השתתפות הציבור מפותח יותר, כמו אוסטרליה, ניוזילנד שוויץ, חלק ממדינות קנדה וארה"ב, הציבור עצמו יכול ליזום חקיקה. בשוויץ, בה התהליך של חקיקה אזרחית מפותח מאד ומבוסס מאד, הציבור גם משתתף בממשל עצמו, ולוקח לעצמו חלק פעיל בניהול הממשל.
דמוקרטיה דיונית, אינה הגדרה של דמוקרטיה בפני עצמה, אלא הדרך בה נערכים הדיונים לפני משאלי העם. ברוב המדינות, הדיון הציבורי נעשה באמצעות דיון בתקשורת ההמונים, והוא נוטה להיות פופליסטי ומוקצן. בדמוקרטיה דיונית, מושם דגש על דיונים של האזרחים עצמם דנים בינם לבין עצמם. הדיונים מתוכננים כך שהציבור יתבסס על מידע מאוזן, ושהדיונים עצמם יהיו שקולים, תוך הצגת ריבוי השקפות. הדיונים יכולים להתרחש במקומות ציבוריים המיועדים לדיון ציבורי נרחב, או בפורומים קטנים ופרטיים יותר. הדגש של מקדמי הדמוקרטיה הדיונית, הוא שהאזרחים לפני שהם בוחרים, יעברו תהליך של לימוד, ויפתחו ראיה כוללת יותר.
באופן עקרוני, דמוקרטיה דיונית יכולה להתנהל גם בכל אחד מסוגי הדמוקרטיות לעיל, אך בפועל, בגלל שדיונים ציבוריים דורשים מן האזרחים השקעת משאבים גדולה, הדמוקרטיה הדיונית, ישימה בעיקר בדמוקרטיות השתתפותיות וישירות.