הצגת המקור של הדף "הגדרות הדמוקרטיה השתתפותית-דיונית"

[[קובץ: white.jpg|50px]]
[[קובץ: white.jpg|150px|right]]

{| width = "600px" align = "right"
|-
|style="padding: 0 1.5em; text-align: justify; font-size: 110%;" |
דמוקרטיה אינה מקשה אחת. קימות שיטות שונות של דמוקרטיות, שהתפתחו במסלולים שונים. כל מדינה דמוקרטית מאפיינים שונים, אשר עונים בצורה כזאת או אחרת על מאפייני הדמוקרטיה. ספר זה אינו עוסק באיפיון של מדוייק של רכיבי הדמוקרטיה, אלא מתמקד בדמוקרטיות שבהן לאזרחים יש יכולת השתתפות גבוהה בתהליכי השלטון. לטובת הפשטות, בספר נשתמש בהגדרה של מספר סוגים שונים של דמוקרטיות: הדמוקרטיה הנציגית, דמוקרטיה נציגית-משתפת, הדמוקרטיה ההשתתפותית, הדמוקרטיה הדיונית והדמוקרטיה הישירה. להלן הגדרותיהן, לצורך ספר זה:

'''דמוקרטיה נציגית''', היא דמוקרטיה בה לציבור אין יכולת חקיקה ישירה, וכל תהליך החקיקה נעשה דרך נציגים הנבחרים על ידי הציבור מפעם לפעם. קיימות שיטות שונות לדמוקרטיה נציגית, אך ספר זה לא עוסק בשיטות השונות הללו, אלא בשאר סוגי הדמוקרטיות. לכן, בין אם מדובר בדמוקרטיה פרלמנטרית, מונרכיה חוקתית, בחירה ישירה או בחירה עקיפה. כל אלו יכנסו תחת ההגדרה של דמוקרטיה נציגית.

'''דמוקרטיה נציגית מתייעצת''', היא דמוקרטיה בה הנציגים הם אלו שקובעים את החוקים, אך גופי הממשל השונים מתייעצים בצורה שיטתית ומהותית בציבור.

'''דמוקרטיה השתתפותית''', היא דמוקרטיה בה חלק מעבודת החקיקה נעשה על ידי נציגים נבחרים, ומידי פעם ישנה מעורבות של אזרחים בחקיקה. רמת היכולת של האזרחים להשתתף בחקיקה, שונה ממדינה למדינה. ישנן מדינות בהן הנציגים יוזמים משאל עם כדי לקבל את ההכרעה של הציבור. לדוגמה,  בישראל עד לאחרונה לא היה נהוג לאפשר לציבור להשתתף בחקיקה. אך בשנים האחרונות, חל שינוי זעיר בתחום. בשנת 2010 ו-2014, עברו שני חוקים המבטיחים משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. מכך אפשר לטעון, כי באופן עקרוני, במדינת ישראל יש מידה נמוכה מאד של דמוקרטיה השתתפותית. אם כי בפועל ישראל היא דמוקרטיה נציגית.

בדמוקרטיות בהן השתתפות הציבור מפותח יותר, כמו אוסטרליה, ניוזילנד שוויץ, חלק ממדינות קנדה וארה"ב, הציבור עצמו יכול ליזום חקיקה. בשוויץ, בה התהליך של חקיקה אזרחית מפותח ומבוסס, הציבור גם משתתף בממשל עצמו ולוקח לעצמו חלק פעיל בניהול הממשל. 

קימות כיום מספר שיטות להעריך את שיטת הההשתתפות של האזרחים בשלטון. על שיטות הערכת ההשתפות, ראו את הפרק "[[אומדן רמת ההשתתפות]]"

'''דמוקרטיה ישירה''', היא דמוקרטיה בה האזרחים הם המחוקקים היחידים, והם קובעים את כל החוקים בעצמם. בדמוקרטיה ישירה, הציבור גם מנהל את הממשל וגם את מערכת המשפט. המקום הידוע ביותר בו התקיימה דמוקרטיה ישירה, היא [[אתונה]]. כ-30,000 אזרחים, השתתפו בכל הפעולות הללו על בסיס יומי.

'''דמוקרטיה דיונית''', אינה הגדרה של דמוקרטיה בפני עצמה, אלא הדרך בה נערכים הדיונים לפני משאלי העם. ברוב המדינות, הדיון הציבורי נעשה באמצעות דיון בתקשורת ההמונים, והוא נוטה להיות פופליסטי ומוקצן. בדמוקרטיה דיונית, מושם דגש על דיונים של האזרחים עצמם דנים בינם לבין עצמם. הדיונים מתוכננים כך שהציבור יתבסס על מידע מאוזן, ושהדיונים עצמם יהיו שקולים, תוך הצגת ריבוי השקפות. הדיונים יכולים להתרחש במקומות ציבוריים המיועדים לדיון ציבורי נרחב, או בפורומים קטנים ופרטיים יותר. הדגש של מקדמי הדמוקרטיה הדיונית, הוא שהאזרחים לפני שהם בוחרים, יעברו תהליך של לימוד, ויפתחו ראיה כוללת יותר.

באופן עקרוני, דמוקרטיה דיונית יכולה להתנהל גם בכל אחד מסוגי הדמוקרטיות לעיל, אך בפועל, בגלל שדיונים ציבוריים דורשים מן האזרחים השקעת משאבים גדולה, הדמוקרטיה הדיונית, ישימה בעיקר בדמוקרטיות השתתפותיות וישירות.

[[בעד דמוקרטיה השתתפותית-דיונית|לפרק הבא]]
|}
[[קטגוריה: ספר]]
[[קטגוריה: הגדרות]]