אהלן טל,

כמי שהתחיל את הדרך (תואר ראשון בפסיכולוגיה) אני מבין את המתנגדים להצעה ושמח שהם קיימים, ואסביר: על מנת להיות פסיכולוג קליני היום, דהיינו מטפל, עליך לעבור דרך חתחתים ארוכה ומפרכת. בגלל שטיפול הוא מקצוע רציני, מעין "רופא לנפש" אם תרצה- היינו כולנו רוצים שכל פסיכולוג יעבור הכשרה ארוכה, טורק הטובים ביותר והמתאימים ביותר יתקבלו. מי שחפץ לטפל יכול להיות עו"ס מן המניין, אולם אם כל מי שסיים תואר שני בפסיכולוגיה (גם אם היא נויורפסיכולוגיה) יוכל לטפל- איכות המטפלים תרד, ורמת הפיקוח תרד גם היא במקיבל…

Tal,
I have several comments and responses. |I hope you do not mind. Much respect for your efforts and for your causing me to think. So, here goes……………………
1. I do think it is important to differentiate between different minorities. Friendly versus unfriendly. It is impossible to discuss the Haredim in the same breath as the arabs. Although it is clear that this is not a black and white issue (druse that serve in the army versus niturei karta), it is still important to differentiate. this is because NO SYTEM can be self sustaniing as well as self destructive at the same time. therefore, if one lives in a zionist state committed to a jewish majority and a jewish "ethic", it is hard to see the granting of equal influences to a palestinian minority (or, truth be told on a theoretical level, an arab majority) as to other citzens of the country. therefore, the dilemma you raised is even more problematic than what you presented. unless, of course, your ultimate system is democracy and not the use of democracy to preserve the system, in this case zionism and israel as a jewish state (more fundamental than zionism).
2. i also think it is important to define first where and under what circumstances democracy is possible today. perhaps it is possible in a small community, perhaps in a small company, perhaps in a kibbutz or communal setting that is similar, but today democracy is not possible at the level of the state. this, therefore, makes your dilemma irrelevant with regard to the examples you used, even though it may be possible to find relevant examples in other circumstances, such as in a community, etc. israel is not a democracy. the united states is no longer a democracy. this is because, ironically, of minority power. there exists in every western 'democratic' country today a very, very small group of people that have taken total control of all democratic procedures and apparatuses. from the courts, to the media, to even the police and the politicians, governments today do what they want to do with no regard at all for the citizens that placed them in power. today, NOBODY has rights, majority or minority, except for the very small ruling minority of people that rule from behind the scenes and use the politicians, media, etc., for their own purposes. i would like to quote from Mayer Rotschild: "Let me issue and control a nation's money, and I care not who writes its laws". The American Federal Reserve is not an American bank run by the U.S. government. It is a private bank. Now, can you tell me who owns the Bank of Israel? Look it up. You will be quite surprised. So, again, your dilemma is irrelevant within the framework of 'false' democracies. You must find an example from a small community where democracy may still somewhat exist. What about a religious kibbutz whose older members want one way, but a new small minority of religious zealots that have just come to the kibbutz want another way?
3. it is critical to discuss what is meant by minority rights? democracy destroys the rights of those that lose the vote, or at least, the desires. and this is really the point. losing what one wants (as a minority) is different than losing one's basic rights. i think there is nothing to do about that. you wanted higher taxes. sorry. you lose. BUT, you still have your right to disagree.
THAT is democracy.

הי דרור,

זה נשמע לי רעיון מצויין.
ניסתי לעשות זאת ידנית. למשל ליצור דף Fans בפייסבוק, ולקשר אותו לדף בכנסת פתוחה, אך אני לא יודע איך לעשות זאת. אולי צריך איזה פורום מיוחד לכך…

אולי צריך מכנסת פתוחה, לייצר קבוצות בעד ונגד החוק, ולראות האם הן יודעת להתארגן לתמול, או להתנגד להצעת חוק.

למשל, אם תהיה הצעת חוק "לממן על חשבון האוצר, טיול לאחר הצבא לכל בוגר בישראל". יוקמו שני פורומים, שבהם המתדיינים ינסו לשכנע (למשל לבנות דף ויקי המסביר את העמדה), ומתחת לדך הויקי, יהיו פתוחים פורומים לדיונים. מתחת לדף העמדה, יהיה כמה תומכים וכמה מתנגדים לכל עמדה. התומכים ינסו לתמוך בחברי הכנסת שבעד ההצעה, והמתנגדים יתמכו בחברה הכנסת נגד העמדה… זה נראה לי יכול חזק את השפעת הציבור, וכן יאפשר קבלת החלטות מושכלות.

מה דעתך?

אתר באמת מעולה. אני מבין שהם סידרו את הנושא של קשר בין חוקים לבין הצבעות.

לדעתי חסר שם נושא של "איך משתמש יכול להיות מעורב" – כל אחד שם גולש עם עצמו וקשה ליצור שיתופי פעולה. מקווה שזה ישתפר.
ניסיתי ללמוד דג'נגו אבל לא הצלחתי להתקין, מקווה לחזור לזה עוד כמה ימים.

עוד רעיון לפי'צר – ליצור קבוצות של אנשים בעלי דעה מסויימת – לדוגמה "אנשים מסיעת מרץ" או "אנשים בתל אביב שאוהבים אופניים" – ומזה אפשר לראות איזה חברי כנסת הקבוצה (או המשתמשים ) אוהבים, איזה נושאים מכוסים שם וכו'. באופן דומה אפשר לבצע פורטלים מקצועיים כמו פורטל כלכלה, פורטל סביבה ופורטל מדיני שיתמקדו בנושאים מסויימים.

ניתן להמיר ידע לכוח. אפשר גם להמיר כוח לידע (למשל תחת עינויים, או באמצעות מאיץ חלקיקים להבין יותר לעומק). אך ידע אינו זהה לכוח. זה כמו אנרגיה וחומר

אם כך ידע הוא צורה של כוח, אך לא באופן זהותי כוח (כמו שכל מלבן הוא מקבילית אך לא כל מקבילית היא מלבן).

אכן, גלגולי כוח זה העניין.

אני מספר לחבר שלי (שהוא בגובה 211 ס"מ, חובב קארטה, ואלוף עולם באיגרוף), שפלוני התעסק עם אישתו. הבחור אינו ביקורתי במיוחד, ואוהב לפוצץ אנשים במכות.
כך הצלחתי להמיר בהצלחה מידע לכוח רב, שעלה לפלוני בצורתו השלמה.

אותו דבר קורה במלחמות. התקשורת מספרת לציבור סיפור חלקי ויפה, ומצליחה להסיט אותו למלחמה, שמתרגמת לכוח קנטי עצום. הוא נובע מיכולת ההרתמות והיצור של האנשים במפעלים, הוא ובע מהיכולת של טייסים להשליך פצצות במשקל כמה עשרות אלפי טונות, מהפגזות של מיליוני פגזים, של ירי של מיליארדי קליעים. כך ניתן להשתמש בידע כדי להפוך אותו לכוח פיזיקלי.

אינני יודע אם "ידע"="כוח": יש לך כוח פיזי, אך אני בספק אם ניתן לטעון ששרירים מפותחים הם ידע (אולי נובעים מידע, אך זה עניין אחר).

ובכן מה שאתה מתאר נשמע מאוד דומה לגלגולי "אנרגיה", אולי מפני ההגדרה שניתנה מקודם ל"כוח" שמזכירה מאוד את ההגדרה המדעית לאנרגיה.

אשב על עניין הדינמיקה של כוח ואראה מה אוכל להפיק ממנה, בתקווה נוכל להשיג הסבר פשוט יותר שמתעלם מנסיבות וכלי משחק .

כלומר "ידע = כוח"

הידע הוא כלי לשלוט בציבור רחב. אם דיקטטורה כמו בריה"מ שלטה בעיתונות הסובייטית, היא יכלה לעצב תפיסת עולם וידע שגרם לאזרחים של האימפריה להאמין בצדקת הדרך של בריה"מ. אותו דבר עושה ארה"ב. היא מעצבת את הידע כך שהאזרחים יאמינו שארה"ב זה הדבר הכי טוב שקרה לאדם.

שים לב, שגם אתה מתאר את האמונה הסופית של המאמין…. הוא מאמין במשהו וזה ותן לו כוח. כוח שמתרגם בסוף למעשים (כמו מחבלים מתאבדים, שהופכים כוח רצון, לאנרגיה קנטית (פיצוץ) שהורגת אחרים ומשפיעה על התודעה של הציבור, במקרה של האיסלאם הרדיקלי).

הי רמב"ש,

הדינמיקה בקבוצות קטנות היא יותר מורכבת מאשר בקבוצות גדולות, כיוון שההשפעה הסגולית של כל חבר היא גבוהה יותר. לכן כל שונות בין שני בני אדם תשפיע מאד על אופי האינטראקציה בכלל הקבוצה הקטנה. זאת לעומת המיצעו של התכונות שמתרחש בקבוצות גדולות, ולכן מאפשר לראות התנהגות כללית צפויה יותר. הדבר דומה לנסיון לחישוב התנהגות גזים כמכלול למשל במשוואה pv=nrt, לעומת הניסיון לנבא התנהגות של קבוצה של 5 מולקולות גז בחלל קטן.

ובכל זאת, נסה למצוא פתרונות.

ככלל, גם בקבוצות קטנות השאיפות האישיות של כל אחד, והתחרות על משאבים מוגבלים עלולה להעכיר את יחסי החברים. לכן, גם כאן צריך להיווצר גורם מאזן בין חברי הקבוצה. הגורם המאזן הזה יכול להיות איזה אדם שיודע לגשר בין הצדדים השונים בויכוחים, או מין "בוס"-אבא/אמא שיודעים לפשר את המתח שנוצר בויכוחים סביב התחרות הפנים קבוצתית.

אם הקבוצה מספק גדולה, גם כאן עלולות להיווצר תת-קבוצות. בכיתה למשל נוצרים מתחים סביב שני מלכי/ות כיתה והן מגבשות חבורות הפועלות סביבן ונלחמות בקבוצה האחרת, על יד חרמות וגידופים. גם כאן בד"כ המקור של המריבות הוא באנשים דומיננטים. התלמידים הדומיננטים ינסו לפצל את הכיתה למחנות, כדי להאדיר את שמם.

יש עוד הרבה ניבויים שאפשר לערוך לקבוצות קטנות. האם יש משהו ספציפי שהיית רוצה לנסות להבין?