‫תגובות לפוסט: "מבט פילוסופי"‬ http://www.talyaron.com ‫על חברה, פסיכולוגיה וידיעה‬ Sun, 05 Feb 2012 07:19:11 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.3.1 ‫תגובה לפוסט: "האם חלב מסוכן לבריאות" מאת "יונתן קרוביצקי"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/31/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%91-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/comment-page-1/#comment-8946 ‫יונתן קרוביצקי‬ Sun, 05 Feb 2012 07:19:11 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2538#comment-8946 ‫ירדן: אז זהו שעיון בויקיפדיהה מעלה שהטענה לא חד משמעית. נראה כי רגישות ללקטוז היא מאוד תלויית מוצא, נמוכה באירופה וגבוהה באפריקה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96‬ ירדן:
אז זהו שעיון בויקיפדיהה מעלה שהטענה לא חד משמעית. נראה כי רגישות ללקטוז היא מאוד תלויית מוצא, נמוכה באירופה וגבוהה באפריקה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%96

]]> ‫תגובה לפוסט: "האם חלב מסוכן לבריאות" מאת "טל ירון"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/31/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%91-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/comment-page-1/#comment-8919 ‫טל ירון‬ Wed, 01 Feb 2012 02:06:02 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2538#comment-8919 ‫ירדן, קבל לייק :-)‬ ירדן, קבל לייק :-)

]]> ‫תגובה לפוסט: "האם חלב מסוכן לבריאות" מאת "טל ירון"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/31/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%91-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/comment-page-1/#comment-8918 ‫טל ירון‬ Wed, 01 Feb 2012 02:05:45 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2538#comment-8918 ‫הי אפרת, אם הגישה שלי נדושה, אין שמח ממני. זאת אומרת שהלכתי אחר חוכמת הרבים :-) עכשיו קצת רצינות. נדמה לי שהיה זה המדע שהביאו אותנו להבנה שגוף האדם התפתח בטבע בתהליך של ברירה טבעית. לפני שהמדענים שיכנעו אותנו במאות-אלפי מחקרים ומאמרים שהאדם התפתח בטבע, הדעה הנפוצה היתה שהאדם נברא באמירת האל, ואשתו, נוצרה מהצלע שלו.‬ הי אפרת,

אם הגישה שלי נדושה, אין שמח ממני. זאת אומרת שהלכתי אחר חוכמת הרבים :-)

עכשיו קצת רצינות. נדמה לי שהיה זה המדע שהביאו אותנו להבנה שגוף האדם התפתח בטבע בתהליך של ברירה טבעית. לפני שהמדענים שיכנעו אותנו במאות-אלפי מחקרים ומאמרים שהאדם התפתח בטבע, הדעה הנפוצה היתה שהאדם נברא באמירת האל, ואשתו, נוצרה מהצלע שלו.

]]> ‫תגובה לפוסט: "האם חלב מסוכן לבריאות" מאת "ירדן"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/31/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%91-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/comment-page-1/#comment-8917 ‫ירדן‬ Tue, 31 Jan 2012 22:17:54 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2538#comment-8917 ‫טוב אני באופן אישי הגעתי לנושא אחרי ששמתי לב שאני חווה כאבי בטן לאחר ארוחות חלביות ושתיית שוקו. שמעתי שאני כנראה רגיש ללקטוז. כמנהגי במצבים, פניתי מיד לויקיפדיה (האנגלית כמובן). אני יודע שרבים רואים בויקיפדיה מקור לא מוסמך או פחות ערך אבל הנסיון שלי הוא הפוך. אף פעם לא התאכזבתי מהמידע שמצוי שם. במיוחד בערכים גדולים ומרכזיים וחלב ומוצריו הם כאלו. כך גיליתי משהו שלא חשבתי עליו עד אותה נקודה - בני אדם לא צרכו חלב במקור. למעשה שום יונק לא ממשיך לצרוך חלב לאחר שלב הינקות. השימוש בחלב לאחר שלב זה החל בעיקר במדינות צפון אירופאיות שסבלו ממחסור במקורות מזון. אנשים מארצות אלו וארצות אחרות שאימצו את החלב סיגלו לעצמם יכולת רבה יותר לעכל לקטוז. לכן אחוז האנשים במדינות האלו שמאבדים את היכולת לעכל היטב לקטוז נמוך יחסית לארצות אחרות. סין היא דוגמא למדינה שלא היה בה שימוש בחלב לאחר ינקות עד לא מזמן ולכן רוב האוכלוסיה שלה לא מעכלת לקטוז היטב. בהערת סוגריים, מוצרי חלב לא תמיד כוללים לקטוז או לקטוז בכמות שנרגיש. טוב זה רקע כללי על החלב בשביל מי שמתעניין. בנושא הבריאותי ממעבר קצר על ויקיפדיה אני לא רואה שהדיעה כרגע חד משמעית לאיזשהו כיוון. לדעתי לא צריך להיכנס לפניקה פשוט לצרוך חלב בתור מזון שכיף לאכול אותו ולא איזשהו הכרח תזונתי שהוא מעולם לא היה.‬ טוב אני באופן אישי הגעתי לנושא אחרי ששמתי לב שאני חווה כאבי בטן לאחר ארוחות חלביות ושתיית שוקו.
שמעתי שאני כנראה רגיש ללקטוז. כמנהגי במצבים, פניתי מיד לויקיפדיה (האנגלית כמובן). אני יודע שרבים רואים בויקיפדיה מקור לא מוסמך או פחות ערך אבל הנסיון שלי הוא הפוך. אף פעם לא התאכזבתי מהמידע שמצוי שם. במיוחד בערכים גדולים ומרכזיים וחלב ומוצריו הם כאלו.
כך גיליתי משהו שלא חשבתי עליו עד אותה נקודה – בני אדם לא צרכו חלב במקור. למעשה שום יונק לא ממשיך לצרוך חלב לאחר שלב הינקות. השימוש בחלב לאחר שלב זה החל בעיקר במדינות צפון אירופאיות שסבלו ממחסור במקורות מזון. אנשים מארצות אלו וארצות אחרות שאימצו את החלב סיגלו לעצמם יכולת רבה יותר לעכל לקטוז. לכן אחוז האנשים במדינות האלו שמאבדים את היכולת לעכל היטב לקטוז נמוך יחסית לארצות אחרות.
סין היא דוגמא למדינה שלא היה בה שימוש בחלב לאחר ינקות עד לא מזמן ולכן רוב האוכלוסיה שלה לא מעכלת לקטוז היטב.
בהערת סוגריים, מוצרי חלב לא תמיד כוללים לקטוז או לקטוז בכמות שנרגיש.

טוב זה רקע כללי על החלב בשביל מי שמתעניין. בנושא הבריאותי ממעבר קצר על ויקיפדיה אני לא רואה שהדיעה כרגע חד משמעית לאיזשהו כיוון. לדעתי לא צריך להיכנס לפניקה פשוט לצרוך חלב בתור מזון שכיף לאכול אותו ולא איזשהו הכרח תזונתי שהוא מעולם לא היה.

]]> ‫תגובה לפוסט: "האם חלב מסוכן לבריאות" מאת "אפרת"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/31/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%91-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/comment-page-1/#comment-8915 ‫אפרת‬ Tue, 31 Jan 2012 13:20:37 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2538#comment-8915 ‫גישת הכותב היא מאוד מעניינת אבל מה-זה-נדושה... הצורך לבסס דעה בריאותית על מחקרים מדעיים אינו משקף הבנה יתרה בנוגע לעובדת היות גוף האדם מערכת שהתפתחה אוטונומית בטבע ולא פותחה ע"י מדען במעבדה.‬ גישת הכותב היא מאוד מעניינת אבל מה-זה-נדושה… הצורך לבסס דעה בריאותית על מחקרים מדעיים אינו משקף הבנה יתרה בנוגע לעובדת היות גוף האדם מערכת שהתפתחה אוטונומית בטבע ולא פותחה ע"י מדען במעבדה.

]]> ‫תגובה לפוסט: "מדוע העיתונות שמאלית – תיאוריה טבעית ולא קונספירטיבית" מאת "איתמר"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/03/natural-left/comment-page-1/#comment-8896 ‫איתמר‬ Thu, 26 Jan 2012 21:54:07 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2497#comment-8896 ‫באותו העניין : <a href="http://www.youtube.com/watch?v=AZ9WOqJG-2s" rel="nofollow">Who favors more freedom, liberals or conservatives?</a>‬ באותו העניין :
Who favors more freedom, liberals or conservatives?

]]> ‫תגובה לפוסט: "מערכת שיקולים לתחבורה ציבורית" מאת "האזרח דרור"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/24/publittransoprtation/comment-page-1/#comment-8895 ‫האזרח דרור‬ Thu, 26 Jan 2012 07:16:30 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2529#comment-8895 ‫שכחתם עוד כמה תעשיות כמו עורכי דין. דלק זה לא רק דלק (וטייקון כמו תשובה) אלא גם פיתוח נדל"ן , וגם חניות לממכר מזון. פיתוח גשרים מחלפים, כבישים ותשתיות אחרות, עסקי המשאיות חשובה בישראל, בגלל הקשרים שלה בפוליטיקה ובעסקים אחרים. בתי הזיקוק בחיפה (האחים עופר) לזיקוק הדלק ובכלל הפרמידות והקשרים העסקיים בישראל אומרים שאם אתם פוגעים בתעשייה אחת, סביר שפגעתם ב-3 משפחות שיש להם שליטה והשפעה על לפחות 20% מהמשק. זה לא בדיוק שיקולים כלכליים, אלא שיקולים עסקיים (קצרי טווח), על כל עבודה שמישהו מרוויח במוסך או בביטוח, יוצא כסף של נניח 10-100 אנשים. הסכום כסף הזה, אם לא היה הולך לעסקי המכוניות וגרורותיהם , היה הולך לדברים אחרים - לקנית מזון איכותי יותר, להשקעות בחינוך, למחקר, לביגוד, השקעות בבתים וכו'. כך שבעוד שיש מי שנהנים מעסקי המכוניות, אם מסתכלים על המשק כולו, אין כאן תועלת כלכלית גדולה. בטווח הבינוני (אחרי שאנשים מבצעים הסבה מקצועית) כמות ההוצאות לא משתנה, ואם כמות ההון הדרושה היא דומה - אז צריך את אותו מספר העובדים. למעשה, חלק מההוצאות של הרכב הפרטי גורמים להוצאות מיותרות שאף אחד, אפילו לא עורכי דין או רופאים , לא נהנים מהם. לדוגמה פקקי תנועה מבזבזים זמן שהולך לאיבוד. זה כמו לשרוף כסף או ליתר דיוק לשרוף דלק. תחלואה של אנשים בגלל רככבים ותאונות מייצרים קצת עבודה לרופאים, אבל הם גם ככה נמצאים בעודף עבודה, הוצאות על טיפולים מוניעם מהם לשפר שירותי בריאות בתחומים אחרים. גם בעסקים אחרים יש מעבר אפשרי של כספים בתוך אותו סקטור עסקי. לדוגמה פחות ביטוחי רכב מצד אחד, אבל אנשים עשירים יותר (בעלי הכנסה פנויה) ועם תוחלת חיים ארוכה יותר (בגלל הורדת תאונות ויותר פעילות גופנית) יהיו בעלי חסכונות גדולים יותר, ישלמו יותר שנים ביטוח ויהיה אכפת להם יותר לקנות ביטוח (בגלל שאנשים עשירים יותר חוסכים יותר ובגלל שערך חיי אדם עלה). לכן יהיו יותר הכנסות בתחומים של ביטוחי בריאות וביטוחי חיים לדוגמא. למעשה, גם הכסף שלא ממש מתבזבז ברכבים, רק חלקו הקטן זורם למשק הישראלי. אין לנו הרי תעשיית ייצור רכב וגם לא תעשיית שאיבת דלק. ככה שרוב הכסף שהולך לחברות ייבוא הרכבים לדוגמה - מעל 90% כמו שראינו כאן (תודה רבה) הולך בעצם החוצה ממדינת ישראל. היות ואנחנו משק קטן מאד, הכסף הזה אבוד מבחינתנו. סיפור דומה יש בתורופות לנפגעי התאונות והמחלות עקב תת פעילות גופנית, וכמובן בדלק המצב הוא הכי אבסורדי שכן אנו ביד אחת הורגים יותר אנשים מאשר כלל צבאות ערב + כל פעולות הטרור (מעל 30 אלף הרוגים בתאונות "דרכים" (שרובן המכריע הן תאונות רכב ממונע)), וביד השניה אנחנו קונים דלק שממשיך לסבסד (אם כי בצורה עקיפה) את ה"חברים" שיש לנו בשכונה. למעשה יש קשרים בין עסקי הדלק לא רק לנדלן (קונים נכסים באמצע שום מקום ומחכים שהם יעלו בגלל פרבור) ובין עסקי המזון המהיר לפרבור ולנדלן, אלא גם בין מחירי דלק גבוהים לנשק. כשיש מחירי דלק גבוהים יש לשכנים שלנו הרבה כסף להוציא על נשק, אז הם קונים יותר. ומצד שני מתח צבאי ומדיני (לאחורנה - סוריה , לוב) מעלה את אי הוודאות להספקת הדלק ולכן מעלה את מחירי הדלק. התאור הזה מופיע אצל ביכלר וניצן ב"<a href="http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D" rel="nofollow">מרווחי מלחמה לדיווידנים של שלום</a>" שגם מציינים את המתח שיש בין עסקים אלה שיש להם אינטרס במלחמות (בדרך כלל) לבין עסקים כמו תעשיית המחשבים, או ממכר מזון מהיר שיש לה יותר אינטרס של גלובליזציה שקטה ללא מהומות. בכל מקרה, <a href="http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98" rel="nofollow">הנפט מתייקר וימשיך להתייקר</a>. ולכן תעשיית המכוניות תכנס למשבר. גם אם נעבור למכוניות חשמליות לדוגמה, עדיין צריך לייצר את המכונית (דבר שצורך הרבה אנרגיה) ולשלם על החשמל ולהקים תחנות כוח - וכל זה בכלכלה שמצד אחד המחירים בה עולים, ומצד שני היא שרויה במיתון. מסיבות אלה, ואחרי "חזרה גנרלית" קצרה שהיתה ב-2008, לא פלא שהאירופאים משקיעים הרבה בתחבורה בת קיימא, ותכנון עירוני בר קיימא - ואפילו האמריקאים נוטשים את הSUV ועוברים למכונית קומפקטיות (נעילה טכנולוגית של פרבור , ולובי פוליטי אינטנסטיבי מקשים עליהם לבצע צעדים רציניים יותר) הקושי העיקרי הוא שיש כאן מצד אחד נעילה טכנולוגית (המצב יכול להיות רע יותר להרבה אנשים לפני שהוא יהיה טוב) ומצד שני יש הרגלים ואינטרסים. מצב של "רווח פרטי והפסד ציבורי" - הרווחים הולכים למעט אנשים וההפסדים פרוסים על פני כל המשק. מצד שני - השינוי חייב לבוא היות ויש כאן תהליכים שלא תלויים באינטרסים אנושיים אלא בתהליכים טבעיים - הדלק , הפחם ועופרות המתכת (שריכוזם יורד) לא שואלים אף אחד מה לעשות, אפילו אם יש לו מילאירד ש"ח במינופים. כך שהשינוי יבוא - השאלה היא אם הוא יבוא בבום כואב (אין כסף לדלק למכוניות, אבל גם אין כסף לתרופות, או למזון וכו'), או במעבר חלק ונעים יותר (השקענו בתחבורה בת קיימא ובערים בנות קיימא וכעת יש לנו מספיק משאבים פנויים כדי לנסות להשקיע גם במעבר לחקלאות בת קיימא, דיור בר קיימא ותעשייה בת קיימא).‬ שכחתם עוד כמה תעשיות כמו
עורכי דין.
דלק זה לא רק דלק (וטייקון כמו תשובה) אלא גם פיתוח נדל"ן , וגם חניות לממכר מזון.
פיתוח גשרים מחלפים, כבישים ותשתיות אחרות,
עסקי המשאיות חשובה בישראל, בגלל הקשרים שלה בפוליטיקה ובעסקים אחרים.
בתי הזיקוק בחיפה (האחים עופר) לזיקוק הדלק

ובכלל הפרמידות והקשרים העסקיים בישראל אומרים שאם אתם פוגעים בתעשייה אחת, סביר שפגעתם ב-3 משפחות שיש להם שליטה והשפעה על לפחות 20% מהמשק.

זה לא בדיוק שיקולים כלכליים, אלא שיקולים עסקיים (קצרי טווח), על כל עבודה שמישהו מרוויח במוסך או בביטוח, יוצא כסף של נניח 10-100 אנשים. הסכום כסף הזה, אם לא היה הולך לעסקי המכוניות וגרורותיהם , היה הולך לדברים אחרים – לקנית מזון איכותי יותר, להשקעות בחינוך, למחקר, לביגוד, השקעות בבתים וכו'.

כך שבעוד שיש מי שנהנים מעסקי המכוניות, אם מסתכלים על המשק כולו, אין כאן תועלת כלכלית גדולה. בטווח הבינוני (אחרי שאנשים מבצעים הסבה מקצועית) כמות ההוצאות לא משתנה, ואם כמות ההון הדרושה היא דומה – אז צריך את אותו מספר העובדים. למעשה, חלק מההוצאות של הרכב הפרטי גורמים להוצאות מיותרות שאף אחד, אפילו לא עורכי דין או רופאים , לא נהנים מהם. לדוגמה פקקי תנועה מבזבזים זמן שהולך לאיבוד. זה כמו לשרוף כסף או ליתר דיוק לשרוף דלק. תחלואה של אנשים בגלל רככבים ותאונות מייצרים קצת עבודה לרופאים, אבל הם גם ככה נמצאים בעודף עבודה, הוצאות על טיפולים מוניעם מהם לשפר שירותי בריאות בתחומים אחרים.

גם בעסקים אחרים יש מעבר אפשרי של כספים בתוך אותו סקטור עסקי. לדוגמה פחות ביטוחי רכב מצד אחד, אבל אנשים עשירים יותר (בעלי הכנסה פנויה) ועם תוחלת חיים ארוכה יותר (בגלל הורדת תאונות ויותר פעילות גופנית) יהיו בעלי חסכונות גדולים יותר, ישלמו יותר שנים ביטוח ויהיה אכפת להם יותר לקנות ביטוח (בגלל שאנשים עשירים יותר חוסכים יותר ובגלל שערך חיי אדם עלה). לכן יהיו יותר הכנסות בתחומים של ביטוחי בריאות וביטוחי חיים לדוגמא.

למעשה, גם הכסף שלא ממש מתבזבז ברכבים, רק חלקו הקטן זורם למשק הישראלי. אין לנו הרי תעשיית ייצור רכב וגם לא תעשיית שאיבת דלק. ככה שרוב הכסף שהולך לחברות ייבוא הרכבים לדוגמה – מעל 90% כמו שראינו כאן (תודה רבה) הולך בעצם החוצה ממדינת ישראל. היות ואנחנו משק קטן מאד, הכסף הזה אבוד מבחינתנו. סיפור דומה יש בתורופות לנפגעי התאונות והמחלות עקב תת פעילות גופנית, וכמובן בדלק המצב הוא הכי אבסורדי שכן אנו ביד אחת הורגים יותר אנשים מאשר כלל צבאות ערב + כל פעולות הטרור (מעל 30 אלף הרוגים בתאונות "דרכים" (שרובן המכריע הן תאונות רכב ממונע)), וביד השניה אנחנו קונים דלק שממשיך לסבסד (אם כי בצורה עקיפה) את ה"חברים" שיש לנו בשכונה.

למעשה יש קשרים בין עסקי הדלק לא רק לנדלן (קונים נכסים באמצע שום מקום ומחכים שהם יעלו בגלל פרבור) ובין עסקי המזון המהיר לפרבור ולנדלן, אלא גם בין מחירי דלק גבוהים לנשק. כשיש מחירי דלק גבוהים יש לשכנים שלנו הרבה כסף להוציא על נשק, אז הם קונים יותר. ומצד שני מתח צבאי ומדיני (לאחורנה – סוריה , לוב) מעלה את אי הוודאות להספקת הדלק ולכן מעלה את מחירי הדלק. התאור הזה מופיע אצל ביכלר וניצן ב"מרווחי מלחמה לדיווידנים של שלום" שגם מציינים את המתח שיש בין עסקים אלה שיש להם אינטרס במלחמות (בדרך כלל) לבין עסקים כמו תעשיית המחשבים, או ממכר מזון מהיר שיש לה יותר אינטרס של גלובליזציה שקטה ללא מהומות.

בכל מקרה, הנפט מתייקר וימשיך להתייקר. ולכן תעשיית המכוניות תכנס למשבר. גם אם נעבור למכוניות חשמליות לדוגמה, עדיין צריך לייצר את המכונית (דבר שצורך הרבה אנרגיה) ולשלם על החשמל ולהקים תחנות כוח – וכל זה בכלכלה שמצד אחד המחירים בה עולים, ומצד שני היא שרויה במיתון. מסיבות אלה, ואחרי "חזרה גנרלית" קצרה שהיתה ב-2008, לא פלא שהאירופאים משקיעים הרבה בתחבורה בת קיימא, ותכנון עירוני בר קיימא – ואפילו האמריקאים נוטשים את הSUV ועוברים למכונית קומפקטיות (נעילה טכנולוגית של פרבור , ולובי פוליטי אינטנסטיבי מקשים עליהם לבצע צעדים רציניים יותר)

הקושי העיקרי הוא שיש כאן מצד אחד נעילה טכנולוגית (המצב יכול להיות רע יותר להרבה אנשים לפני שהוא יהיה טוב) ומצד שני יש הרגלים ואינטרסים. מצב של "רווח פרטי והפסד ציבורי" – הרווחים הולכים למעט אנשים וההפסדים פרוסים על פני כל המשק. מצד שני – השינוי חייב לבוא היות ויש כאן תהליכים שלא תלויים באינטרסים אנושיים אלא בתהליכים טבעיים – הדלק , הפחם ועופרות המתכת (שריכוזם יורד) לא שואלים אף אחד מה לעשות, אפילו אם יש לו מילאירד ש"ח במינופים. כך שהשינוי יבוא – השאלה היא אם הוא יבוא בבום כואב (אין כסף לדלק למכוניות, אבל גם אין כסף לתרופות, או למזון וכו'), או במעבר חלק ונעים יותר (השקענו בתחבורה בת קיימא ובערים בנות קיימא וכעת יש לנו מספיק משאבים פנויים כדי לנסות להשקיע גם במעבר לחקלאות בת קיימא, דיור בר קיימא ותעשייה בת קיימא).

]]> ‫תגובה לפוסט: "מערכת שיקולים לתחבורה ציבורית" מאת "טל ירון"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/24/publittransoprtation/comment-page-1/#comment-8894 ‫טל ירון‬ Thu, 26 Jan 2012 05:22:12 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2529#comment-8894 ‫מעולה דרור, רשמתי את הפרטים. בינתיים אני רושם דברים שכתב קוסטה: אכן שיקולים הכלכליים הם המניעים העיקריים לאי-פיתוח של תחבורה תיבורית. בשלב הזה שר התחבורה מתמרן בין האינרסים של מספר רב של קבוצות לחץ ולמעשה משאיר את המצב של סטטוס קוו. כאשר אנו מדברים על תעשיית הרכב הפרטי יש לזכור על קבוצות אינטרסים הבאות: מעגל יבואני ויצרני רכבים מעגל תדלוק מעגל הכיפה וענישה - משטרת התנועה ובתי משפט מעגל בריאות מעגל ביטוח מעגל מיסוי רכבים מעגל פיתוח ובניית תשתיות - קבלנים למיניהם וזה לא הכול - כולם יפסידו מפיתוח מועץ של תחבורה ציבורית. לכן כדי לפתח תחבורה ציבורית יעילה יש לתת מענים למעגלי האינטרסים האלה - לאזן אותם. תעשיית הרכב מפרנסת המון אנשים, לעומת תעשיית התחבורה ציבורית שתפחית הוצאות הממשלה להכיפה, משפט, בריאות ופיתוח תשתיות. אבל גם תפחית הכנסות המדינה במיסוי לרכבים. תחסל תעשיית הדלק וביטוח רכב לכן, מפתח לפיתוח ת"צ נמצא במציאת פתרונות לאנשים שיאבדו עבודתם ומקורות פרנסתם. התכוונתי שלא "כולם יפסידו", אלה "כול אלה יפסידו" שכחתי על תעשיית המוסכים שגם תפגע אנושות מפיתוח ת"צ. שטיפת רכבים, מכירת אביזרים, חנויות מכולת בתחנות תדלוק... http://cars.walla.co.il/?w=%2F4705%2F1800014 רק ענף שתיפת הרכבים מגלגל 150 מיליון ש"ח בשנה ומעסיק 450 עובדים קבועים ועוד כ-1200 עובדים זמנים... סך הכנסותיה של דלק רכב, שבשליטת יצחק תשובה, עמדו במהלך 2010 על 4.6 מיליארד שקל. כ-91% מתוך ההכנסות (4.19 מיליארד שקל) הגיעו מיבוא וממכירת כלי רכב, בעוד 9% הנותרים (418 מיליון שקל) זרמו לקופת החברה כתוצאה מפעילות המוסכים. http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.676995 תעשיית החניות, תעשיית המדיה והפרסום של רכבים פרטיים... הי קוסטה, דברים חשובים. אני מעביר אותם לבלוג, כדי שישמרו, ולא יעלמו בתהום הנשיה של הפייסבוק.‬ מעולה דרור,
רשמתי את הפרטים.

בינתיים אני רושם דברים שכתב קוסטה:

אכן שיקולים הכלכליים הם המניעים העיקריים לאי-פיתוח של תחבורה תיבורית. בשלב הזה שר התחבורה מתמרן בין האינרסים של מספר רב של קבוצות לחץ ולמעשה משאיר את המצב של סטטוס קוו.

כאשר אנו מדברים על תעשיית הרכב הפרטי יש לזכור על קבוצות אינטרסים הבאות:
מעגל יבואני ויצרני רכבים
מעגל תדלוק
מעגל הכיפה וענישה – משטרת התנועה ובתי משפט
מעגל בריאות
מעגל ביטוח
מעגל מיסוי רכבים
מעגל פיתוח ובניית תשתיות – קבלנים למיניהם

וזה לא הכול – כולם יפסידו מפיתוח מועץ של תחבורה ציבורית.

לכן כדי לפתח תחבורה ציבורית יעילה יש לתת מענים למעגלי האינטרסים האלה – לאזן אותם.

תעשיית הרכב מפרנסת המון אנשים, לעומת תעשיית התחבורה ציבורית שתפחית הוצאות הממשלה להכיפה, משפט, בריאות ופיתוח תשתיות.

אבל גם תפחית הכנסות המדינה במיסוי לרכבים. תחסל תעשיית הדלק וביטוח רכב

לכן, מפתח לפיתוח ת"צ נמצא במציאת פתרונות לאנשים שיאבדו עבודתם ומקורות פרנסתם.
התכוונתי שלא "כולם יפסידו", אלה "כול אלה יפסידו"
שכחתי על תעשיית המוסכים שגם תפגע אנושות מפיתוח ת"צ.
שטיפת רכבים, מכירת אביזרים, חנויות מכולת בתחנות תדלוק…

http://cars.walla.co.il/?w=%2F4705%2F1800014
רק ענף שתיפת הרכבים מגלגל 150 מיליון ש"ח בשנה ומעסיק 450 עובדים קבועים ועוד כ-1200 עובדים זמנים…

סך הכנסותיה של דלק רכב, שבשליטת יצחק תשובה, עמדו במהלך 2010 על 4.6 מיליארד שקל. כ-91% מתוך ההכנסות (4.19 מיליארד שקל) הגיעו מיבוא וממכירת כלי רכב, בעוד 9% הנותרים (418 מיליון שקל) זרמו לקופת החברה כתוצאה מפעילות המוסכים.

http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.676995

תעשיית החניות, תעשיית המדיה והפרסום של רכבים פרטיים…

הי קוסטה, דברים חשובים. אני מעביר אותם לבלוג, כדי שישמרו, ולא יעלמו בתהום הנשיה של הפייסבוק.

]]> ‫תגובה לפוסט: "מערכת שיקולים לתחבורה ציבורית" מאת "האזרח דרור"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/24/publittransoprtation/comment-page-1/#comment-8889 ‫האזרח דרור‬ Wed, 25 Jan 2012 08:01:30 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2529#comment-8889 ‫מכיר, והעביר במייל, צריך לבוא עליהם הם רעיון בשל, שכן הם כולם עסוקים מאד ויש תמיד נטיה בעמותות כאלה להזניח את הצד הציבורי ולנסות לשכנע את מקבלי ההחלטות. כך שהם צריכים להשקיע מינימום מאמץ ולהגיע למשהו שהוא מאורגן על ידי כוחות ואנרגיות מבחוץ.‬ מכיר, והעביר במייל, צריך לבוא עליהם הם רעיון בשל, שכן הם כולם עסוקים מאד ויש תמיד נטיה בעמותות כאלה להזניח את הצד הציבורי ולנסות לשכנע את מקבלי ההחלטות. כך שהם צריכים להשקיע מינימום מאמץ ולהגיע למשהו שהוא מאורגן על ידי כוחות ואנרגיות מבחוץ.

]]> ‫תגובה לפוסט: "מערכת שיקולים לתחבורה ציבורית" מאת "טל ירון"‬ http://www.talyaron.com/2012/01/24/publittransoprtation/comment-page-1/#comment-8888 ‫טל ירון‬ Wed, 25 Jan 2012 07:54:44 +0000 http://www.talyaron.com/?p=2529#comment-8888 ‫בתהליכי דליברציה, הנוהגים בחו"ל, הציבור עובר תהליך של השכלה על ידי מומחים, ורק לאחר תהליך ההשכלה, הוא יוצר חוות דעת. זהו תהליך מרוכז היכול להמשך על פני כמה וכמה מפגשים. המכון לחקר הניו-מדיה חברה ופוליטיקה הוא בעל מומחיות בנושא. וניתן לייצר תהליך כזה. האם אתה מכיר את ראשי העמותות הללו באופן אישי? האם תוכל להעביר לי את השמות ופרטי קשר?‬ בתהליכי דליברציה, הנוהגים בחו"ל, הציבור עובר תהליך של השכלה על ידי מומחים, ורק לאחר תהליך ההשכלה, הוא יוצר חוות דעת. זהו תהליך מרוכז היכול להמשך על פני כמה וכמה מפגשים. המכון לחקר הניו-מדיה חברה ופוליטיקה הוא בעל מומחיות בנושא. וניתן לייצר תהליך כזה.

האם אתה מכיר את ראשי העמותות הללו באופן אישי? האם תוכל להעביר לי את השמות ופרטי קשר?

]]>