בשבועות האחרונים אנו מקימים מפלגה ישירה (קונספט ראשוני ניתן לראות כאן). מפלגה שתעביר את קולות הציבור ישר לכנסת. יש לנו הרבה רעיונות מהפכניים כיצד ליצור את הדמוקרטיה הישירה הזאת.
עוד לא גיבשנו את הרעיונות לגמרי, אך אחד הרעיונות הוא שהמפלגה צריכה להתבסס על רצון הציבור וכספי הציבור.
על פי התובנות של גהנדי, ארגון שמובל על ידי אנשים אמיתיים וטובים, יכול להניע כל תהליך ציבורי נדרש. כאשר המוסד מתחיל להסמך על תזרים מזומנים שאינו תלוי בציבור, הוא מתחיל בקריסתו. כל המוסדות הציבורים לכן צריכים להיות תלויים ברצונו הטוב של הציבור.
בפיסקא הלקוחה מתוך Satyagraha in south africa, עמוד 84, גהנדי כתב:
"הניסיון שלי לימד אותי, ששום תנועה אינה עוצרת ממחסור או צורך בכסף. זה לא אומר שתנועה יכולה להתקדם ללא כסף, אבל זה אומר שכאשר יש לתנועה אנשים טובים ואמיתיים בראשה, היא בהכרח תמשוך אליה את המשאבים הכספיים הדרושים. להפך, אני גם הבחנתי שתנועה מתחילה להתדרדר, כשיש לה עודפי כסף. כאשר ציבור מנוהל מאינטרסים של השקעה, אני לא אעז לקרוא לזה חטא, אבל אומר שזה הליך לא תקין. הציבור צריך להיות הבנק של כל המוסדות הציבוריים, אשר לא צריכים להתקיים יום אחד מאשר הציבור חפץ. ארגון שמנהל הון מצטבר, מפסיק להיות מחויב לציבור, ומתחיל להתנהג בעצמאות ובצדקנות עצמית. זה אינו המקום להרחיב על השחיתות של הרבה מוסדות דתיים ופוליטיים שמנוהלים עם תזרים מזומנים קבוע. התופעה כה שכיחה שכל מי שקורא זאת, נתקל בכך."
מה דעתכם? האם זה הרעיון החשוב לשימור ריבונות הציבור על המפלגה? האם מפלגה יכולה להתקיים כך?
דעתי היא שאתה צריך לכתוב עוד כמה פיסקאות לגבי הרעיון.
אי אפשר להבין מהכותרות שרשמת שום דבר. מה מייחד את הרעיון ? מי זה "אנחנו" ? מה אתם מציעים ?
הי תומסו,
אנו אכן עובדים על ניסוח רעיונות היסוד. אעדכן בהקדם.
אנחנו זה אנשי התנועה לדמוקרטיה ישירה.
אבל לפני שאתה שואל אנשים מה דעתם, אולי רצוי שתפרט את השאלה: מה דעתם לגבי מה ?
אני רואה שהיום אני לא בפוקוס 🙂
שינתי על פי ההערה שלך.
אנו מגבשים את הקונספט של המפלגה. אתה מוזמן להציץ.
טל,
אם אני מבין נכון הרעיון הוא שלא רק כוחה של מפלגה יהיה תלוי במידת הפופולאריות שלה אלא גם עצם קיומה הפיננסי? אם כך הדבר, אפשר לקצר הליכים: נבנה את הפוליטיקה מחדש על בסיס תחרות "כוכב נולד" ונסגור עניין – פחות כסף, פחות זמן וכל שהציבור יצטרך לעשות זה לסמס למועמד או החוק העדיף עליו.
כמובן שתמיד האוליגרכיה הנסתרת תהיה קיימת (איגודים,תאגידים, לוביסטים וכו'), אך לפחות בתיאוריה הציבור יקבע מי יתקיים ומי לא. מקסימום, אפשר לחתוך את התיווך בין בעלי ההון לשלטון.
המשך יום טוב,
ניצן.
טל,
אני מסכים עקרונית עם ההסתייגויות של ניצן דויד, והייתי מנסח אותן כך:
האמנם מאז ימי גאנדי לא השתנה דבר בחברה העולמית? מעמדם של אילי ההון, אנשי העסקים נותר כשהיה?
האמנם זיקת הציבור ל"דברים חשובים" נמדדת היום כבעבר? האמנם אין כיום כלים אחרים שהציבור רואה אותם "כלי עבודה" בדרוגו את הנושאים העומדים על הפרק? (ואכן, מסרונים – הוא כלי אחד. אבל גם "לייק" הוא כלי, ושניהם לא היו ידועים לגאנדי)
האמנם "כל דבר תלוי בכסף"? דוקא אסכולת "הקוד הפתוח" (וכמדומני היא משיקה, או מקבילה או חופפת את האסכולות המדוברות) הוכיחה את ההיפך!
מורדי
מרדכי,
טיפה פספסת את הסתייגותי: אני מסתייג מהפיכת העם כ-ו-ל-ו לעריץ של המערכת השלטונית והפיכתה לתחרות פופולאריות ברמה שעדיין לא מוכרת לנו (דמיין מה אנשים יצטרכו לעשות בשביל להשיג לא רק מנדטים – אלא אף מימון).
יום טוב,
ניצן.
ניצן ומורדי,
להערכתי טבע האדם לא השתנה מאז ימיו של גאנדי. כאשר אדם חי על כסף שלא מגיע מהציבור, והציבור לא יכול לנתק אותו מאספקת הכסף, הוא מתחיל לעבוד בשביל ההנאות הפרטיות שלו.
ניצן צודק בחשש שלו מפני פופליזם. אלא שגם אירגונים הפועלים למען דמוקרטיה ישירה בעולם חוששים מכך, ולכן מפתחים מנגנונים שמעודדים דיון בקרב הציבור (דליברציה) יש כל מיני שיטות לאפשר דליברציה. בבריטיש ניו קולמביה, מקימים מועצות אזרחים שנבחרו באקראי כדי לעצב חוקים ביחד, בתהליך מתמשך של דיון עם מומחים.
אנו מפתחים כרגע תהליך חקיקה שיעודד דיונים מעמיקים, ויצירת הסכמות רחבות (כרגע בתהליכי עיצוב).
ואכן מורדי, גם אנו נשתמש ב"לייק", ובפייסבוק כדי להניע את שינוי וליצור דמוקרטיה עמוקה יותר.
טל,
אכן פיתחתם הליך מחקיקה מורכב – אך פופולאסטי בסופו של דבר. על ידי שליטת איגודים ובעלי הון במימון המפלגות, גופי תקשורת בקולות המשפיעים ברשת ובהמון, "ועידות הייעוץ" השונות ישמשו על תקן חותמת גומי למה שההמון יחליט. מה גם שלאקדמיה ולמומחים בעצמם יש נטייה לפופאליזם גס.
אני מניח שתציב כנגדי את העובדה שבקולומביה הבריטית "זה עובד", אך זו תהיה התעלמות מן הרקע התרבותי בו המערכת פועלת: ההנחה כאילו מערכת פוליטית מנותקת מן התרבות היא שגויה לחלוטין. ובתרבות צרכנית והדוניסטית, בה ניהליזם פטאלי שולט בכל מקום, במהרה תהפוך הדמוקרטיה הישירה לאנרכיה ועריצות, מפני שבשם העקרונות הדמוקרטים נקרסם בתרבות הלאומית עד שלא יוותר ממנה דבר (וצא וראה מה מצבנו היום – הטלוויזיה מכתיבה לנו את התרבות שלנו!). ואת כל זה כבר אמר אפלטון לפניי.
ומי אתה רוצה שישלוט?
נראה שאינך רוצה שהציבור ישלוט.
טוב, את זה אנחנו כבר יודעים ממזמן ;).
האמון שלי ביכולת הציבור לשלוט מסתכמת ברמה המקומית – אני בהחלט חושב שקהילה הומוגנית יכולה לנהל את עצמה באופן מוצלח. משם והלאה, אי-אפשר להשאיר להמון את השלטון.
ומי כן צריך לשלוט?
רגע טל,
לפני שאתם שוברים את הראש- יש לי את הכל, מנוסח בבהירות ופשטות שיכולה להפיל את העורבים המפקפקים ביותר לרצפה.
שיטה מפורטת שתבטיח את כל מה שאתם שואפים אליו משלב הבחירות ועד שלב ניהול המדינה.
שיטה שמעבירה כמו באגרוף את הכוח מהקרסול (העם) ישירות לפרצוף של הכנסת הקיימת שלנו.
אני בדיוק לפני הקמת אתר לתיאור העניין…
יש תגובה קודמת שנמחקה
תבדוק בספריית ספאם- אולי היא שם.
אכן, נפלה בטעות לספאם. תוקן.
אם כך, אנא צור איתי קשר. אשמח לשוחח על השיטה: 052-6079419