06th יוני 2010

אמונת השמאל

הרבה זמן אני מנסה לפצח את הקוד של הימין והשמאל במדינת ישראל. לאחר שנים של חיים בחברה הדתית-לאומית, אני חושב שאני מבין די טוב את החברה הזאת. לעומת זאת את השמאל אני מתקשה להבין. לא את השמאל הציוני, ולא את השמאל האוניברסלי.

היום לאחר ויכוח ארוך, עם שישה אנשי שמאל, התחלתי להבין משהו. אחד המאפיניים של השמאל בישראל, זה שהוא נוטה להאמין לפלסטינים  ולסמוך עליהם. והוא חש שאם רק הימין היה מפסיק להציק לו, כבר מזמן היה כאן שלום. ככל שאדם נמצא יותר בשמאל, כך הוא יטה להאמין יותר לזרמים יותר ויותר רדיקלים אצל הפלסטינים. האמונה הזאת היא מסוג האמונות שקשה להפריך. כל עדות לגבי אפשרות כי ליבם ולשונם של מנהיגים פלסטינים אינם שוות, מבוטלת כלאחר יד. הדבר בד"כ מעיד על רכיב נפשי, יותר מאשר התבוננות ביקורתית על המציאות.

אינני בטוח שהדבר נכון לגבי השמאל הציוני. הזרם שהיה פעם מפא"י, טוען שהוא רוצה מדינה יהודית. הוא חושב שאם ניפרד לשתי מדינות, יבוא השלום. ואם לא, אנו מקסימום נפוצץ להם את הצורה. בעיניי גם זאת סוג של אמונה נפשית.

מעניין מהיכן מגיעה האמונה הזאת. מה היסוד האידאולוגי שלה או הנפשי שלה? על מה היא מסתמכת?

73 תגובות לפוסט “אמונת השמאל”

  1. מאת יונתן שחם:

    אני ממש ממליץ בחום שתפסיק לנסות לפצח צפנים וקודים של חברות. זה לא עובד. לא לובר ולא לך.
    :)

  2. מאת טל ירון:

    למגינת ליבם של חבריי במדעי הרוח והחברה, אני בעל הכשרה במדעי הטבע…פוקו ודרידה לא הצליחו לקלקל את החשיבה המדעית שלי. טבע האדם, וטבע החברה, מבחינתי ניתנים לחקירה.

  3. מאת יונתן שחם:

    אם יש כאלה…

    רבים ניסו ונכשלו ביישום אחד לאחד של מתודות ממדעי הטבע לתחום מדעי החברה.
    ואני לא אמרתי פוקו או דרידה, אפשר להפסיק עם הדחלילים.

  4. מאת מרק ולצר:

    יונתן,

    אם לא ניתן לישם שיטות ממדי הטבע למדעי החברה אזי אפשר פשוט להתיעץ ברואים בקפה כדי לקבוע השקפה מדינית או החלטה פוליטית. למדעי החברה אין בכלל שיטה – מדעי החברה כיום הם פשוט אוסף של השקפות שאי אפשר להכריע בינייהן ולכן הן חסרי שיטה לחלוטין. בקיצור: אין תחום כזה מדעי החברה (לפחות כזה שמועיל לחברה).

    לגבי הצלחות של מדעי טבע לתחום מדעי החברה הנה כמה:
    - הבנה של טבע האדם כפי שהוא נובע מהתהליך האבולוציוני כפי שהוא מובע בפסיכולוגיה אבולוציונית. פסיכולוגיה אבולוציונית שמה בצל את כל הבנות אופי האדם שקדמו לה. הלוח החלק או הפרא האציל מתבררים כשטויות של אנשים שלא הבינו כלום בטבע האנושי.
    - הבנה של תהליכים רבים בכלכלה. נכון לא מבינים הכל אבל אם היינו משאירים את הכלכלה בידי אנשי מדעי רוח במקום מתמטיקאים הם היו עדיין טוענים שאינפלציה היא ענין של השקפה: אם לא חושבים בקוים שלה אז אין אותה.
    יש עוד רבים אבל אלו מאוד מרכזיים.

    לחסל את האופי המחורבן של מדעי החברה לאלתר.

    מרק

  5. מאת יונתן שחם:

    אני אצטט את ראש ביה"ס לכלכלה בתל אביב: "כלכלה זה לא מדע, ומי שאומר שכן טועה".

  6. מאת יונתן קרוביצקי:

    יונתן שחם:
    כשל לוגי.
    אם המשפט נכון, הרי מי שאומר אותו אינו מדען. אם האומר אינו מדען, כושר שיפוט שלו במדעים לקוי. אם כושר השיפוט שלו במדעים לקוי, אין בעדותו כדי לשנות את אופי מדע הכלכלה.

  7. מאת יונתן שחם:

    בפעם האחרונה שבדקתי, מדעי לא שווה נכון…

  8. מאת יונתן שחם:

    ובנימה קצת יותר רגועה –

    לטעון שבמדעי החברה אין כלום, מעיד בעיקר על הטוען.
    פסיכולוגיה אבולוציונית זה נחמד, אבל מעניין מה פופר היה אומר על זה. אפשר להעמיד את זה למול פסיכולוגיה חברתית, שההישגים שלה הם בהחלט נכבדים באמות מידה מדעיות.

    כלכלנים לא מבינים כלום, בשום דבר. דיברתי עם הרבה מאוד פרופסורים לכלכלה שטוענים שמהשיש לכלכלה להציע הוא דל ביותר,שהם לא מסוגלים לנבא כלום, שהם לא יודעים להסביר את רוב התופעות. שאף ממצא אמפירי לא השפיע על התיאוריה המיקרו כלכלית (הייתכן כזה דבר במדעי הטבע??). שבמאקרו מקובל ש-3% אינפלציה זה בסדר, אבל אף אחד לא יודע להסביר למה…
    להביא את הכלכלה כדוגמה למדע חברה מצליח, שוב – מעיד בעיקר על הכותב ובורותו בתחום.

  9. מאת מרק ולצר:

    יונתן,

    דווקא למדתי כמה קורסים בכלכלה וגם רבים אחרים במדעי הרוח.

    הנה קורס טיפוסי במדעי הרוח והחברה.

    שיעור ראשון: X הוא נכון.

    שיעור שני: X הוא לא נכון.

    שיעור שלישי: X הוא לא רלוונטי כלל.

    שיעור רביעי: X הוא רלוונטי רק אם המקשיב בקורס חושב שאפלטון היה אכלה בחור.

    בקיצור: יכול להיות שכלכלה לא מנבאת אבל הסתירות בה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה פחות חריפות ממדעי החברה והרוח. בקיצור: כלכלה מנסה להיות קונסיסטנטית מדעי הרוח, פילוסופיה ועוד תחומים אפילו לא מנסים.

    יש דברים שאי אפשר להסביר גם בפיסיקה ולכן ברור שיהיו כאלו גם בכלכלה שמנסה להסביר תהליכים הרבה הרבה הרבה יותר מתוחכמים שמכילים את התהליכים הפיסיקליים כתתי תהליכים. אבל יש מתודה!

    יש רק שיטת מחשבה אחת: המדעית. אין שיטת מחשבה של מדעי הרוח, ואם יש כזו, אז היא המדעית.

    ואני אוסיף משהוא שאני מקווה שלא יפגע באף אחד: מי שחושב שיש שיטות מחשבה ששונות מהותיתי מהמדעית הוא אדיוט.

    מרק

  10. מאת מרק ולצר:

    לגבי פופר,

    פסיכולוגיה אבולוציונית ניתנת להפרכה. אני מציע לך לקרוא כמה ספרים בפסיכולוגיה אבולוציונית והציץ בניסיונות המאוששים את התיאוריות שבה. ניסוי אחד לדוגמא שבו תאומים מראים קורלציות אחרות יכול להפריך את כל הפסיכולוגיה האבולוציונית. פשוט אין תוצאות כאלו. התיאוריה מדעית לכל דבר וענין.

    מרק

  11. מאת יונתן קרוביצקי:

    וזה זמן טוב לשאול האם הביטוי "התאוריה הכללית של בחירה והעדפה" אומר פה משהו למישהו?

  12. מאת עירא:

    מרק, עם כל הכבוד (ובאמת שיש כבוד) לפסיכולוגיה אבולוציונית, היא עדיין המון נפנופים ותיאוריות אופטימיות. אני לא יכול לקרוא לזה מדע.

    כלכלה היא מדע המתבסס על תכונות אנושיות מסוימות כאקסיומות, אבל לדעת רבים אלו לא אקסיומות טובות ולכן תקפותו של המדע שבוסס עליהן מוטלת שוב ושוב בספק (ראה כהנמן ועד אריאלי מחד, ותוצאות בשטח מוול סטריט ועד רייקיביק מאידך).

    לבסוף לגבי השמאל ואמונה – עם כל הכבוד, טל, אני לא חושב שהאמרה "2 יהודים, שלוש דעות" נכונה בצורה קיצונית יותר בשמאל. במיוחד במצב סבוך כמו ישראל. יש לנו דילמת אסיר בכל מרכיב קטן בקונפליקט ונראה ששני הצדדים בוחרים יותר מדי לדפוק אחד את השני. שאלת ההלשנה מול השתיקה היא המשל לשאלת השמאל והימין במקרה שלנו, ויש פשוט חוסר אמון של שנים.

    אני לא חושב שכל השמאל באמת רוצים להאמין לרדיקלים הפסיכיים של הצד השני, אבל הם אומרים דבר פשוט – אם תשב איתם, יש סיכוי (נגיד 50-50 ויורד ככל שעובר הזמן) שתצליח לקדם משהו, אבל אם לא תדבר איתם, אז בוודאות של 100% שהאלימות רק תגבר, ודורות חדשים יותר אלימים וחסרי סובלנות יבואו. ככל שנוקפות השנים ואנחנו לא מנסים יותר לבנות אמון, כך יהיה יותר קשה לבנות אותו.

    קרא קצת על איך פתרו קרבות עקובים מדם של שבטים אפריקניים שחיים באותו השטח וטבחו האחד בשני באכזריות, ובכל זאת הצליחו להשכין שלום במאמצים עילאיים. מצבים הרבה יותר קיצוניים ומבחילים מאשר שלנו, אבל לפחות היה שם מאמץ. במצב הפסיכי שלנו, אף אחד אפילו לא משתדל יותר, ומי שמשתדל ליצור דיאלוג מסומן כבוגד.

    מכיר את הניסוי באמונות תפות בקופים? זה עם הבננה בקצה הסולם והמים הקרים? אני חושב שההסתכלות והשיפוט שלך את מבקשי תהליך השלום הוא תוצאה של דעה קדומה וחוסר נסיון. זה בסדר גמור כשזה רק אתה או שכנך האזרחים האקראיים, אבל לדעתי זה אסון לעתידה בר הקיימא של המדינה שזו גם דעתם של ראש הממשלה ושר החוץ.

  13. מאת יונתן שחם:

    מרק

    א'
    דיברנו על מדעי החברה ואתה נותן דוגמאות ממדעי הרוח.
    אני מאוד מתרגש כאשר לא קוראים את הדברים שאני כותב וממציאים במקום.

    ב'
    לכלכלה יש בעיה אחת – הראיות האמפיריות שיש בנתיים סותרות אותה. זה לא משנה כמה סתירות אין בתיאוריה, אם היא עצמה לא מתיישבת עם האמפיריקה.

    ג'
    להגיד – "זה מסובך נורא!" זה לא טיעון רציני.

    ד'
    אתה אידיוט בעצמך.

    ליונתן

    אם אתה מתכוון לפראקסולוגיה ולאסכולה האוסטרית, אין לדעתי דוגמה טובה יותר לחוסר מדעיות. לא הצלחתי להבין האם העמדה שלך כלפי הנושא חיוביות/שלילית.

  14. מאת יונתן שחם:

    צריך להיות מתרגז

  15. מאת יונתן שחם:

    ואגב טל,

    המתודה של לנסות ולפצח את הטבע של טיפוס חברתי מסוים – היא הקלאסיקה של ובר. לא ממש מדעי הטבע.

  16. מאת Anon:

    אני חושב שגם בימין וגם בשמאל יש יסוד נפשי של אגוצנטריות.
    ימנים נוטים לפרש כל דבר שקיים או מתהווה כמשהו שנעשה להם/למדינה שלהם *אישית*.
    וכך בקלות כל מי שמבקר את הציונות הופך לאנטישמי שרוצה להשמידם… הכל סובב סביבם, והרבה פעמים כמו נבואה שמגשימה את עצמה זה עלול להתרחש, ולא בגלל שהם כל כך חשובים ומעניינים אלא בגלל תגובות מתגוננות ו/או תוקפניות שנובעות מאותה אגוצנטריות.
    השמאל רואה את עצמו הרבה פעמים כמי שהתעלה על זה, אבל מדובר בשינוי קוסמטי בלבד.
    במקום האמונה "הכל סובב סביבי" קיימת האמונה "הכל באשמתי". וכך, שמאלנים רבים נוטים לראות בפלסטינים לדוגמה מן צורת חיים פשוטה, כזו שעובדת על אינסטינקטים בלבד.
    אם הם מפעילים טרור זו אשמתנו בלבד, ואם רק נעשה איקס במקום וואי הכל יהיה בסדר. הכל תחת שליטתנו.

  17. מאת יונתן קרוביצקי:

    הבעיה של אנשי מדעי הטבע דומה לבעית האתאיסטים.
    לכן, הנה אתגר . נניח שכלכלה אכן לא מסתדרת עם אמפיריקה.
    אנא הצע משהו יותר טוב.

  18. מאת נרי בר-און:

    נראה אם אוכל להוסיף לדיברי חכמים.

    1) שמאל וימין הן קטגוריות חשיבה ולא ישות
    השמאל והימין כמו שחור ולבן מסמנות ניגודים, אלו שני ניגודי מבט על המציאות. הרבה מהמזדהים עם "שמאל" או עם "ימין" מתייחסים באופן אוטומטי ל"אנחנו צודקים" ו"הם טועים". זה מאפשר לאנשים להיות שייכים למחנה בתוך המחנה הגדול.

    השמאל הציוני מעמיד עצמו בתוך המחנה הציוני (שתומך בקיום מדינת ישראל יהודית) ומנגד עצמו לימין הציוני בכך שהוא רואה את התכלית הציונית קשורה להקמת מדינה פלסטינית ושמירת זכויותיהם של התושבים הערבים והאחרים. הוא נוגע לא פעם ביחס ללא יהודי ונוטה לדחות ביטוי דתי לשייכות היהודית.

    השמאל האוניברסלי מעמיד עצמו בתוך המחנה הלא לאומי ומנגד עצמו לימין הלאומי בכך שהוא רואה את התכלית הציונית כשגויה וזהות לאומית כי בדיה או טעות.

    2) שמאל וימין כמשקפיים לפירוש המציאות
    גם בימין וגם בשמאל תמצא כי הם רואים את הצד השני כקיצוני ומסוכן. הדבר גורם להקצנה של הדעות בשני הצדדים כשכל צד מנסה להיות יותר "שמאל" או "ימין" ולבטל כליל את הצד האחר.

    אם תרצה משהו ממדעי הטבע, בדוק את האלמנטים ה"נשי" וה"גברי" תמצא שיש משהו שדוחף נשים להיות יותר נשיות וגברים להיות יותר גבריים. חלק מזה הוא הורמונלי ופיזי אבל חלק מזה הוא פסיכולוגי ונוגע לקשר המאחד של הגברי והנשי שמרכיבים יחד את השלם האנושי.

    כמו שלדעתי אדם שלם מכיל נשי וגברי כך גם אדם פוליטי שלם צריך להכיל את השמאל והימין ומתוך הסינטזה הפראדוקסלית הזאת לפרש את המציאות שאינה ימין ואינה שמאל אלה – הדבר כשלעצמו.

  19. מאת מרק ולצר:

    יונתן,

    מרק

    א'
    דיברנו על מדעי החברה ואתה נותן דוגמאות ממדעי הרוח.
    אני מאוד מתרגש כאשר לא קוראים את הדברים שאני כותב וממציאים במקום.
    - קח את הדוגמא שלי ב-9. שכפל אותה לקורס בפסיכולוגיה של ההתפתחות ששמעתי (קורס על איך ילדים גדלים). הסתירות ששמעתי בקורס היו כל כך גדולות שלא ידעתי אם לצאת או לירות במרצה.

    ב'
    לכלכלה יש בעיה אחת – הראיות האמפיריות שיש בנתיים סותרות אותה. זה לא משנה כמה סתירות אין בתיאוריה, אם היא עצמה לא מתיישבת עם האמפיריקה.
    בוא נשכתב את זה: לפיסיקה יש בעיה אחת. הראיות האמפיריות סותרות אותה (זה נכון דרך אגב). השאלה היחידה היא רמת הדיוק ומורכובותה של המערכת אותה אתה מנסה להבין. פיסיקה מדייקת יותר כי היא מנסה להבין מערכות פשוטות (שני חלקיקים נניח). תשאל פיסיקאי מה יקרה אם יש 20 חלקיקים והוא יגיד לך שאין לו מושג. חוץ מזה יש ניסויים אמפיריים שפיסיקה לא מצליחה להסביר ולכן ממציאה דברים שלא ראתה מעולם. בקיצור: הכל פונקציה של מורכבות המערכת. השיטה של כלכלה זה כל מה שיש (אלא אם כן יש לך תובנות יותר חכמות לגבי כלכלה ואז אני מציע לך ליסד מדע חדש – > כן כן מדע – כל דבר שמשמתמש במיתודה מדעית הוא מדע). בכל מיקרה *כל* תחום שתיסד יהיה מבוסס על המיתודה המדעית -> פשוט אין מתודה אחרת. אם הוא לא מבוסס על המיתודה המדעית אז ראוי שיזרקו אותו לעזאזל.

    ג'
    להגיד – "זה מסובך נורא!" זה לא טיעון רציני.
    - למעשה זה אחד הטיעונים הכי רציניים ששמעתי בחיי והוא נקרא טיעון הסיבוכיות. קרא ספרים בפילוסופיה של המדעים.

    ד'
    אתה אידיוט בעצמך.
    - אני שמח.

    מרק

  20. מאת גורו יאיא:

    אני חושב, או לפחות מקווה, שהחלקים הראדיקאליים בשמאל, דנים בשלום כתוצאת לוואי, ועיקר דאגתם היא לרווחתם \ זכויותיהם של המתגוררים בשטחים. עצם העובדה שהצעדים הספציפיים שיעשו לא בהכרח יביאו שלום, לא אומרת שהחיים הנכפים על תושבי השטחים ראויים, שאין צדק בדרישתם למדינה שתקבל אותם כאזרחים שווים, שההתנחלויות הם עוול משווע וכו'.

  21. מאת טל ירון:

    אנון,

    ניתוח מעניין מאד. אני נוטה לקבל אותו. אחד הדברים ששמתי לב אליהם בהרבה דיונים בהם השתתפתי, הוא שמעט מאד אנשים מעמיקים לחקור את הסיטואציה הפוליטית והתורות הפוליטיות, אך יש להם נטיה להשליך מתפיסת עולמם הפנימית על סיטואציות מורכבות. ולכן זה מסתדר לי עם תפיסת האגואיסטיות שאתה מציג.
    אחזור, כדי שאראה שהבנתי:
    ימין: הכל נעשה לי (המדינה)…תוקפים אותי, אוהבים אותי… ואני מגיב בהתאם.
    שמאל: אני מתעלה מעל האגוצנטריות הבסיסית וחושב על הסביבה. ואם תוקפים אותי, אז זה באשמתי.
    לשיטתך, צריך להיות עוד שלב:
    אני חלק ממערכת מורכבת, וגם לאחרים יש תפקיד בעיצוב העולם המשותף.בואו ניצור מערכת משולבת כדי להגיע לשיגשוג ושיתוף פעולה. וואו:!:

    נרי,
    אני מסכים איתך כי יש משהו ב"אחר" שעוזר לנו להגדיר את עצמנו. יש בכך שיטה להגדיר את העולם בדרך השלילה. אם אנו רוצים לראות את העולם בדרך החיוב, יהיה עליו לפתח הבנה מי אנחנו, על ידי הבנת המניעים שלנו, ולאן אנו חותרים.
    מסכים גם שיש צורך באיזון על ידי "התחברות לצד הנשי שבנו" :-)

    גורו יאיא,
    להבנתך, השמאל הראדיקלי, מתייחס בעיקר לזכויות אדם. האם זה לא חלק מהמשנה האוניברסלית? זאת שאומרת שמדינה היא כלי כוחני, שצריך לבטל בהקדם האפשרי? או שלדעתך, הראיה היא רק ראיה של זכויות אדם, ללא התייחסות לקיומה או אי קיומה של מדינה כזאת או אחרת?

  22. מאת טל ירון:

    עירא,

    אני שואל שאלות, לא קובע עובדות. אני מנסה להבין את הראש של מאמיני שמאל. אני מבין את הטיעון שלך, של ניסיונות התקרבות. אני גם מאמין בהם, אך חושב שהדרך עד עכשיו לא היתה נכונה. ולכן אני מחפש דרכים אחרות להגיע למצב של שלום עם הפלסטינים.

    מרק ויונתן שחם,
    יופי של דיון…ממש אור לגויים. מרק, מתי תדע להסביר לאחרים את דעותיך, בלי לירות בהם (וירטואלית)? כאיש דמוקרטיה ישירה, אתה בוודאי יודע שיהיה עלינו להגיע להסכמות בין מיליונים. בשיטה שלך, נראה שבאיזה שהוא שלב, כולם יפתחו אחד על השני באש (לא וירטואלית). מציע לפתח אסטרטגיות דיון ושיכנוע יותר ליבראליות.

    יונתן שחם,
    אין לי מושג מושג מדוע הכלכלה נמצאת במצב כזה. ברור לי שזה תחום בו אמור להיות הרבה כסף למחקר, ובו יש עניין לרבים וטובים. אולי פעם צריך לברר את הנושא.
    מקס וובר היה סוציולוג. גם מדעי החברה, לא במצב מי יודע מה. כאן יש לי השערה מדוע זה כך. המערכות הן גדולות מאד ומשתרעות לפעמים על מאות שנים, ולכן צריך המון ידע. אין שום סיכוי שתלמיד דוקטורט ואפילו דוקטור שמקבל קביעות יוכל לבצע מחקר של מערכת חברתית רחבה. זאת בניגוד למדעי הטבע בהן המערכות הן על פי רוב פשוטות יותר, וקצבי ההתרחשות בהן מהירות יותר.

    מי שכן הצליחו למצוא חוקים במערכות חברתיות הם פילוסופים מהסוג של בייקון, מיקיאוולי, לוק, הובס, רוסו, מיל, מונטיסקוויה. פילוסופים אלו היו אנשים בעלי ידע רב מאד ופרספקטיבה רחבה מאד. היתה להם יכולת התבוננות ולמידה עצמית, וכן הם היו מן הסתם מודעים למחקרים שאחרים עשו. היכולת הזאת היתה דרושה ליצירת תובנות במערכות כל כך רחבות. ולכן עד היום התובות שלהם נשארות איתנו.

    יחד עם זאת, אני בטוח שככל שפרדיגמות יתייצבו בפסיכולוגיה, כך יווצרו גרעיני ידע מגובשים שעליהם יוכלו מדעי החברה לצמוח. בינתיים, עד שזה יקרה, כראה שלפילוסופים יש יתרון בחקר החברה.

    נ"ב
    איש מדע ואיש פילוסופיה לעולם אסור להם להגיד "לא תצליח לחקור". מהות המדע והפילוסופיה, היא להבין את רזי המורכבות של העולם הסובב אותנו, ואת עצמנו. בלי זה אין מחקר, ואין האדם מתעלה לרמות של ידע חדשות.

  23. מאת עירא:

    לגבי סינתזה של "זה בגללם" ו"זה בגללי", אני חושב שהגדרתי יפה – אנחנו צריכים לעזור להם לעזור לנו. לפעמים במקום לזרוק פגזים צריך לבנות ביוב ובתי ספר, אבל אנחנו לא חייבים גם לאייש אותם בפועלי ביוב ומורים.

    אונן: "אם רק נעשה איקס במקום וואי הכל יהיה בסדר. הכל תחת שליטתנו."
    שוב השטחה. הכל _לא_ בשליטתינו, יש נהר לבה זורם מההר, אבל אם נחפור לו תעלה, אולי יש סיכוי שחלק מהלבה תזרום בכיוון מועיל או לפחות תסכן פחות את חיינו.

    ראש לימבו, הימני הפסיכי, בתגובה לפריצת הנפט למפרץ מקסיקו: "זה טבעי, האוקינוס יספוג את זה, זה קורה כל הזמן". הימין הישראל על הטרור: "זה טבעי לחיות להתנהג ככה, צריך להמטיר עליהם מספיק פגזים אז הם ישתקו לקצת ויעשו ילדים ואז נפגיז אותם שוב, כי לא משנה מה נעשה זה ימשיך לקרות כל הזמן". נשמע נכון או ששיטחתי את זה? הגישה של הימין היא שלנצח תאכל חרב וזה מקובל עליהם שתמשיך פה מלחמה לעד. לא רוצים התערבות בינלאומית, לא רוצים שיטילו עלינו סנקציות, אנחנו צודקים כי הם התחילו וכי לנו ניתה שואה. הכל בסדר.

    אני בצד שאומר שלא משנה מי התחיל, חשוב מי מנסה להפסיק, ולצערי הצד שלנו לא מנסה להפסיק. עד כדי כך לא מנסה, שהוא כבר מאמין בלב שלם שהוא לא יכול. אז ממשיכים את המצור, אנשים בעזה מגיעים למצב שנגמר להם הכל, וכשאין לך כלום אין לך מה להפסיד, והאלימות עולה מדרגה. אז כן, אני חושב שחלק ניכר מהמצב הוא כן בשליטתינו. לא התוצאות הספציפיות, אבל אנחנו בהחלט מלבים את האש במקום להתנהג בחכמה.

    לבסוף, שתי מילים שנזרקו פה ללא אחריות הן "שלום" ו"ציונות", ונראה שהן אומרות דברים שונים מאוד לאנשים שונים, אז שכל אחד יגדיר יפה למה הוא מתכוון. הציונות של הרצל או של מניה שוחט איננה הציונות של נתניהו או גנדי.

  24. מאת יונתן קרוביצקי:

    טל:
    אותו מקור של "התאוריה הכללית של בחירה ועדפה שהזכרתי קודם", הלא הוא ספרו של מיזס "פעילות אנושית" נותן הסבר מנומק מדוע מצבה של הכלכלה הוא כזה.

  25. מאת אורי:

    הבסיס של השמאל הוא טובת האדם ואופטימיות.
    הבסיס של הימין הוא חוסר אמונה באדם ואמונה מוחלטת בזכויות קבוצה קטנה בגלל שייכות לאומית או דתית.

  26. מאת רמבש:

    לדעתי אין להכיל את המתודות של מדעי הטבע על החברה, אבל יש לנתח את האידיאולוגיה של השמאל ולראות מהם המגמות אליהם הם שואפים .
    אני חושב שהשמאל נמצא במבוכה אל מול המציאות מה שמאלץ, שינוי טפיסתי של 180 מעלות וגם שינוי ערכי
    רוב בני האדם נפשית, קשה ההכרה כי כל האמונה וכל התקווה התבדתה. לכן הרוב בשמאל מאשים את הכיבוש ואת הימין ומביאים כתעון שחברה בריאה צריכה לעשות ביקורת עצמית ולא להאשים את האויבים שלנו.
    בקיצור בודדים מסוגליים לעשות את השווישט.
    ידידי טל ירון , אני חושב שהימין פחות דוגמטי ממה שנראה על פניו

  27. מאת עירא:

    רמבש, בהחלט יש לנסות את הגישה הלוגית-מדעית בלימודי כל בעיה. אין הדבר אומר שניתן לתמצת את מדעי החברה לנוסחאות מתמטיות, אבל זה כן אומר שצריך לבחון תאוריות לפני שמכריזים שהן נכונות, ולעולם להיות פתוחים לאפשרות של טעות ותיקונים בהמשך.

    לגבי לאיפה אנשים שואפים זו באמת שאלה יפה. אני שואף לחיות בשלום ולהתפתח מקצועית ורגשית, יש אנשים שאני מרגיש שהשחרור היחידי שיש להם הוא להכאיב או להציק לאחר, על זה אני לא מוכן להסכים ברמה האישית, לא כל שכן ברמת מדיניות שלטונית (ולא משנה עכשיו אם אנחנו מדברים על כיבוש או כפיה דתית, או כל צורה אחרת של שלילת האחר, לכן אני מגדיר את עצמי פלורליסט אבל לא ליבראל, כי אינני סובלני כלפי אי-סובלנות)

    לגבי ההאשמות – מי אמר שהשמאל מאשים _רק_ את הימין? שטות מוחלטת. מול הימין השמאל מתעמת לפני מצלמות הטלוויזיה בכנסת, זה הכל. בהחלט יש גם עימותים פנים-תנועתיים, בקורת עצמית, והרבה ביקורת נגד החמאס והרש"פ כשצריך. יש לך כשל בסיסי בהבנת מערכת הכוחות פה כנראה. המטרה הסופית של השמאל היא לא חיסול הימין אלא רווחת הכלל. לצערי הגוש הזה מתפורר והולך ומתחזק לו מרכז אופורטוניסטי וחסר אידאלים, עליהם אפשר לפתוח דיון נפרד.

  28. מאת רועי:

    טל,
    עצם העלאת השאלה כפי שהעלת אותה היא הצהרה.
    האם תרצה שאנסח, כתשליל, את האמירה הבאה:
    "אחד המאפיניים של הימין בישראל, זה שהוא נוטה להאמין בשימוש בכוח כתרופה להכל. הוא חש שאם רק השמאל היה מפסיק להציק לו, כבר מזמן היתה כאן מדינה יהודית בכל ארץ יקראל. ככל שאדם נמצא יותר בימין, כך הוא יטה יותר לשימוש בכוח קיצוני לפתירת בעיות."
    כאדם שרואה את עצמו בצד שמאלי של המפה, אני לא מאמין באמירה המנוסחת להמעלה כמגדירה ימניים.

    מסכים מאד עם דבריו של עירא לגבי התפיסה של הציונות והרצון לסיים, ואני מרגיש שהימין בעשורים האחרונים חטף את הציונות למחוזות לא לה, ושכח את המטרות של מייסדי הציונות.
    המטרה שלנו צריכה להיות הקמה של חברה יהודית ומשגשגת בארץ ישראל (שים לב להעדרות המילה "כל"). ההאחזות הפנטית בשטחים היא הרבה מאד דברים, ובעיקר לא פרגמטית, ותוביל לבסוף להקמת מדינה דו-לאומית כאן, שהיא האסון הגדול ביותר שיכול ליפול עלינו.
    הפלשתניאים הם יריבנו, והם בעלי תרבות שונה משלנו. אני מתייחס אליהם בחשדנות, זוכר שיש להם מטרות שונות בתכלית משלנו, אבל גם איני רואה בהם שקרנים פתולוגים. המטרה היא ליצור תהליך ש ל נ ו יהיה כאן טוב, וזה עובר לדעתי דרך חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית.

    זה בקצרה מאד.

    רועי

  29. מאת עירא:

    חותם על כל מילה של רועי ומוסיף: המשבר של השמאל היום הוא באמת בין כל תת הפלגים הקטנים – דו לאומית/כל אזרחיה מול שתיים וכל שאר הקומבינציות. אין איך לצאת טוב מהקטע הדפוק של "יהודית ודמוקרטית" – השניים סותרים, אין מה לעשות. אם המדינה היתה יהודית היא הייתה מדינת הלכה דתית עד חרדית, ואם היא היתה דמוקרטית אז היו בה שוויון זכויות וחובות לאזרחים הלא-יהודיים.

    כרגע אנחנו פוסחים על שני הסעיפים ולוקחים את הרע מכל העולמות – גם מחזיקים עם אזרחים סוג ג' (לראייתי הנשים מקבלות יחס של סוג ב' לפעמים) ועם עבדים זרים סוג ז' – וגם ממשיכים למשוך 62 שנה את ההחלטה על חוקה והפרדת הדת מהמדינה. למדינה שלנו אין חופש ביטוי לפי חוק, אין חוק חקיקה או תהליך פרלמנטארי מסודר. בהקצנה רואים אותנו בעולם כאילו אנחנו חיים תחת שורה ארוכה של גנרלים תורניים שכבשו את השלטון ומנסים לשלוט ברפובליקת בננות מלאת פלגים וריבים עד שיכבוש אותה הגנרל הבא.

    בשם הבטחון והסכנה המנופחת, קורים כאן במדינה דברים לא אתיים, לא חוקיים ולא מוסריים, הכיבוש הוא רק אחד מהבולטים והמסוקרים ביותר. לשטח את המאבק הין ימין לשמאל כאילו הוא רק על שטחים ועל השאלה אם ניתן לסמוך על החמאס "על עיוור", זו מורשתם של יושבי 2-3 הכנסות האחרונות. לצערי כל יחסי הציבור שלהם (במיוחד במערכות הבחירות) הסתכמו בקמפיינים שליליים נגד הצד השני והפחדות בטחוניות. שים לב שאף אחד לא מדבר יותר על הצד החברתי או הסביבתי חוץ ממספר קולות שלא עברו חסימה.

    ההקצנה באה מלמעלה, טל. התהום הפעורה היא לא גדולה כמו שנדמה, מדובר הרבה פעמים בדיכוטומיה מאולצת שקרית.

  30. מאת טל ירון:

    יונתן קרוביצקי,

    הטענה של מיזס, רק אומר שיש לנו כאן בעיה מורכבת, שלא חקרו אותה מספיק. כל המערכות שאני מכיר בביולוגיה הן מערכות שלובות ומורכבות. זה לא אומר שלא ניתן לחקור אותן :-)

    רועי,
    הגדרת מצויין את הימין :-)
    אחד הדברים ששמתי לב אליהם, הוא שיש יסודות אמוניים חזקים בכל מחנה. בימין זה "האמונה בעצמנו, ובשימוש בכוח לפתרון רוב הבעיות", אצל הדתיים זה "אלוקים" וכל המשתמע ממנו…. אצל השמאל האוניברסלי, זה האמונה הנאיבית בכל בני האדם. אצל השמאל הלאומי (שנראה לי שאתה משתייך אליו), זה "תנו לנו לחיות בשקט ולהקים כאן חברת מופת (שמאז תחילת הציונות רק הולכת ונופלת). נעזוב אותכם, ואתם תעזבו אותנו. אם תעצבנו אותנו נפעיל כוח".

    כל אלו הן אמונות יסוד בזרמים הללו, כפי שאני מוצא אותן. וקשה מאד להניע אדם מנקודת המחשבה הזאת.

    עירא,
    ציונות היא דבר מסובך. אני מסכים שהיא צריכה פוסט משל עצמו.

  31. מאת טל ירון:

    עירא,

    בדיוק בגלל זה אני מחפש דמוקרטיה ישירה :-)

    רמב"ש,

    אני חושב שרובנו דוגמטיים. אלו רק ההיפר-ליברליים, שמסוגלים אולי לבצע תפנית. (ליברליים יש בכל המחנות).

  32. מאת עירא:

    אני חושב שאני דווקא מאוד פרגמטי. אני בהחלט שונא דוגמות, הבעיה היא שאנשים פרגמטיים לא נכנסים לכנסת – רק אידאולוגיים-דוגמטיים מחד ואופורטוניסטים חסרי אידאולוגיה מאידך. הפרגמטיות איננה מיוצגת, ובקושי חשיבה לוגית ותהליך ריאליסטי/מדעי לקבלת החלטות.

  33. מאת טל ירון:

    לכן בדיוק אני בעד דמוקרטיה ישירה דליברטיבית. את הלוגיקה והניסיון כבסיס לניהול דרכנו, אני מקווה שיאפשרו "תרבות הדיון" ואקלי.

  34. מאת רועי:

    עירא,
    האמירה שלך טיפה מכלילה לדעתי- יש והיו אנשים פרגמטים בכנסת- שלמה בן עמי, ניצן הורוביץ ואפילו בני בגין, לפחות לתפיסתי. פגמטיות היא מציאותיות- השאלה היא לאיפה אתה רוצה להגיע. אגב- גם הכרה בכוחה ובאופייה של המדיה, וניסוח מסרים קליטים ולא אקדמיים מדי היא סוג של פרגמטיות.

    טל,
    אני אכן רואה בעצמי שמאל לאומי (מעדיף את ההגדרה שמאל ציוני) אני רוצה להקים כאן חברה שתהיה יהודית ובית יהודי, ושתעודד מדע, תעשיה, חינוך והשגיות ושיהיו בה ערכים ליברל-דמוקרטים מאחר וזה סוג המקום שאני רוצה לחיות בו. זה אגב, לתפיסתי, סוג החלום שהיה גם להרצל ובן גוריון. לו הייתי יכול לקיים זאת בארץ ישראל השלמה- מה טוב, אבל זה לא תנאי הכרחי. כוח הוא אמצעי ולא מטרה, והוא לא האמצעי הראשון שאשתמש בו נגד אויבנו. זה לא קשור לעצבים, אלא למלחמה כהמשך הדיפלומטיה בדרכים אחרות. החברה ממש לא נופלת עם הקמת המדינה- היא מתקדמת בתחומים מסוימים ונסוגה באחרים.
    אני מסכים להבחנה שעשית בין שמאל ציוני ל"שמאל אוניברסלי". חלק מהאנשים שמתחזים לשמאל הם ימנים מהצד השני- אנשים עם תפיסות לאומיות מנוגדות שמדברים בשפה של שמאל.

    ולשאלתך המקורית- ה"ראש" שלנו אינו קשה להבנה- הוא מאד פרקטי, מציית לכללי היגיון ומתחשב בתמונה הגדולה, כל זאת ע"מ להשיג את המטרה שהגדרנו. מנקודת ההתסכלות שלי, ומשיחותי עם אנשי ימין- אני לא יכול להגיד את אותו דבר על הצד השני.

    רועי

  35. מאת רועי:

    ואגב-
    לגבי דמוקרטיה ישירה ואקלי, ממה שקראתי מדובר בדברים ברמה מאד בוסרית. אני בספק עם מדינה כמו שלנו תהיה הראשונה לבצע ניסוי חברתי שכזה, גם כי לא נרצה, יהיה לנו את האנרגיה להוביל כזה מהלך אדיר או נעיז להיות הראשונים שבמצבעים את הניסוי ותנאי מקדים לכזה מהלך צריך להיות חברה ברמה טכנולוגית גבוהה עשרות מונים.
    ייתכן ויפן או דרום קוריאה הן מועמדות מוצלחות יותר.

    רועי

  36. מאת עירא:

    רועי – אוקי, נכנסים לכנסת, אבל מעטים, ולא ממש מצליחים להזיז הרבה (ממשלה, ועדות). ניסוח מסרים קליטים יכול להיות שיווק ויכול להיות אופורטוניזם, אני לא רואה איך זה דווקא יחשב לפרגמטיות. עמדות שמתוכן מתעצבות גישה שלטונית ומדיניות ציבורית חייבות (לדעתי הצנועה) לשאוף להתבסס על עובדות, נסיון, זכויות אדם ואזרח והגיון ומדע (כשיש לו נגיעה לנושא ההחלטה).

    סתם לדוגמא נושא שצף בטוויטר המון בחודש האחרון הוא #יובש2010. ברור מלא מעט סטטיסטיקה ומחקר, שכאשר מדינה אוסרת בחקיקה במקום להסביר, התופעה הנאסרת מחמירה ולא נפתרת ומתבזבז כסף ציבורי לרוב. כך עם אלכוהול, סמים, וארצות הברית חינוך מיני וכולי – אבל קולם של האנשים הראציונאליסטיים והפראגמטיים נאטם בארון ומתויג כדברי משוגעים, מסוממם ועבריינים – אפילו כשהעובדות מצביעות הפוך. דוגמאות אחרות אפשר לראות בחוקים אנטי-סביבתיים שהציע והעביר השר הנוכחי להגנת הסביבה, ועוד ועוד דוגמאות.

  37. מאת טל ירון:

    שלום רועי,

    סוגים של דמוקרטיה ישירה היו באתונה, ויש כיום בשוויץ ובחלק ממדינות ארצות הברית וקנדה.

    אקלי אומנם בוסרית. היא עדיין לא נכנסה לשלב הבטא. וכך גם עוד רכיבים בדמוקרטיה הישירה. אך לאט לאט הם מבשילים. אני מניח שהדרך לשם תהיה דרך שינוי ארוך ואיטי. אקלי נועדה לאפשר קבלת החלטות מושכלות בקבוצות גדולות מאד. סביר להניח שאקלי תתחיל לעבוד באירגונים קטנים ובקבוצות קטנות, ושם נעשה את הניסיונות, לפני שנעבור לאירגונים הולכים וגדלים.

    תרבות הדיון, שגם היא רכיב של הדמוקרטיה הישירה, עושה במקומות בהם היא פועלת, נפלאות.

    תרבות דמוקרטית עדיין אין כאן, אך אני מקווה למצוא פרטנרים שיסיעו בשיפור התרבות הדמוקרטית באירגונים. יש כבר כמה כאלה, ואני מקווה שזה אכן יקרה.

    בקיצור, אין מדובר במהפכת בזק, אלא בשינוי הדרגתי ומבוקר.

    ואני חושב שדווקא כאן המקום להתחיל בעניין, כיוון שהישראלים הם ציבור מאד חם, ומאד חברותי, ובשביל דמוקרטיה ישירה טובה, צריך בדיוק כזה ציבור :-)

  38. מאת רועי:

    טוב, אולי צריך ללמוד עוד על הכוונה הספציפית שלך. אני הבנתי את זה כפשוטו- כל דבר צריך להיות בבחירה של העם, אולי זה מושפע מכמה ספרי מד"ב שקראתי.
    אם ביותר ממשאלי עם עסקינן- אני בעד. את המקרה של שווייץ אני מכיר דווקא לא רע ואני בעד.

    אולי במקום שם הקוד "דמוקרטיה ישירה" כדי שתקדם חלק אחד כל פעם. ובמקרה זה- חוק משאל עם.

    יש לך קישור למבנה הדמוקרטיה הישירה ולשלבים עליהם אתה מדבר?

  39. מאת רמב"ש:

    עירא , שם מעניין ויפה יש לך( אמיתי?). כלום יש לך קשר לתקוע ?

    וודאי שאין לפסול מחקרים ממדעי החברה והרוח אך לדעתי המעמד והתוקף של מחקרים אילו עומד בנחיתות ביחס למדעי הטבע וניתן להגיע למסקנות מגמתיות. לכן כאשר משתמשים בטיעונים מ"מדעי" החברה יש לקחת בחשבון את הדברים הללו. בגדול אני מניח ששננו מסכימים.

    אתה טוען כי אתה שואף לשלום והתפתחות אישית ואילו לעומתך ישנם אחרים שחיים ע"י עשיית רע לאחרים."להכאיב ולהציק" כלום מרמז אתה על ההבדל בין שמאל לימין או ברמה היותר אישית אתה השואף להעצמה אישית ולעומתך מתנגדיך שואפים להרס הזולת?

    עירא אני חייב לחדד נקודה מסויימת בה לדעתי אתה לוקה בחוסר הבנת דבריך.
    אתה טענת על עצמך כי אתה פלורליסט משמע שגישתך אנליטית (פוסט מודרניות) המניחה כי אין תרבות עולה על השניה ואין אידיאולוגיה עדיפה על חברתה. אמת, הינה אמת סוביקטיבית ולכל אחד יש את האמת שלו. לכן אתה מקבל דעות של אחרים מתוך חוסר העדפה של אמת זו או אחרת. מאידך אתה טוען לחוסר מוכנות לקבלת דיעות לא סובלניות במילים אחרות אתה מצהיר שרק מי שהוא פלורליסט רוצה לומר סובלן כמוך, אתה סובלן לדיעותיו שהם למעשה דיעותיך מכאן שגם אתה, אינך סובל מעודף סובלנות אלא אתה מגדיר את מי שאיננו פלורליסטי כמי שדעתו איננה ליגיטימית .
    אומנם כתבתי בצורה עילגת אך לא ראיתי שכתבתי היכן שהו כי השמאל מאשים רק !! את המתנחלים , יש לשמאל גם את ה"כיבוש" להאשים וגם אתה החברה האופורטוניסטית בישראל אבל בסיכסוך ערבי ישראלי האשמה איכשהו תמיד !! נופלת עלינו . אם אתה חושב אחרת אשריך ואשרי ישראל, אבל זו גישת השמאל ואגב היא לא התחילה ב-67. אישית אין לי ביקורת כלפי החמאס ,אין לי ביקורת כלפי אש"פ ובכלל הם האויבים שלי אין לי ביקורת כלפי אוייבים ,אותם אני מנתח ומנסה להבין איך להתמודד מולם. ביקורת יש לי כלפי השמאל בישראל.
    אין לי מושג מאיפה נפל לך שאני חושב שמטרת השמאל היא חיסול הימין לאאמרתי זאת ולא רמזתי זאת אלא שכתוצאה ממימוש חלילה של האידיאלים של השמאל לא רק הימין יחוסל כי אם הפרוייקט הציוני כולו.
    אם עסקינן ברווחת הכלל אז אני אפילו לא מנסה להתווכח , זה מיותר . שוק חופשי הוכיח את עצמו כדרך הטובה ביותר והיעילה ביותר לשיגשוג הכלל ואם נכיל את ה מוסר היהודי על השוק נקבל חברה אידיאלית
    אגב לא זכור לי שעניי מערב גרמניה, אשר המעמד הקפיטליסטי בגרמניה רמס אותם ברגל גסה ניסו לחצות את החומות לעבר חברת הרווחה של גרמניה המזרחית ששם הסולידריות ומעמד הפועלים היו בראש המעלה
    לא שם ולא בקובה וולא צפון קוראה ולא בכל חברת "מופת"

    רועי,
    היום בישראל של המאה ה21 קמה לה דת חדשה היא הנאורות החדשה ועגל הזהב (אליליה) הוא הכיבוש והכהן הגדול הוא אהרון ברק והמקדש הוא בג"צ . אם היית חיי כציוני לאומי היית מבין עד כמה השמאל כופה את דעתו בכוח , ובטרור PC כנגד מי שאיננו מצטייר בעיניו כפלורליסט, השמאל הוא זה שלקח את הציונות למחוזות פוסט ציונים הזויים ומסוכנים.
    איך לאור כל התרעות וההזהרות של הימין אתה עוד מצליח להגיד שהאחזות בשטחים הם פאנטים ? (כלום רטוריקה שמאלית מסוגלת להתמודד בהכפשות בלבד ? )
    הרי בכל מקום שבו עזבנו, עוצמת השינאה רק עלתה ובכל מקום שבו גירשנו אזרחים שם צמחה ממלכת רשע אנטישמית. התהליך מאז אוסלו ועד ימנו מכרסם כסרטן בגוף האומה, אמרו שיאהבו אותנו ומאז הקונספציה שהם שם ואנחנו כאן לא עובדת . אתם בשמאל לא לוקחים בחשבון אפשרות שאין רצון לשלום מצד הערבים , אין לכם אלטרנטיבה רעיונית ולכן אתם שועתים קדימה לעבר תהום הנשיה הקולקטיבי
    אז הרעיון הבא הינו רעיון של נסיגה חד צדדית , נראה לי שראינו שלא יצא מזה משהו טוב . אנחנו מאבדים את הליגיטימיות שלנו כאומה
    במציאות האבסורדית ככול שאנחנו יותר רכים ומנסים להתפשר כך העולם יותר נוקשה כלפנו כך העולם יותר דורש מאיתנו כך העולם יותר מפקיר אותנו לאיסלמו נאצים . רבותי השמאלנים , תעצרו רגע ,אתם לא בכיוון הנכון אתם לא מבינים לאין המציאות מדרדרת . עצרו , צאו מהקופסא חישבו.
    טל
    דמוטקרטיה ישירה ניתן לבצע אולי בעיר קטנה ודאי לא בחברה של מליונים או מאות מליונים , אינטרנט זה לא פיתרון וגם לא סמס

  40. מאת יונתן קרוביצקי:

    טל:
    ומה בדבר שיטת הטיפול שמיזס הציע?

  41. מאת עירא:

    רמב"ש – כמובן שהשם הוא שלי, איזו סיבה תהיה לי להמציא אחד שכזה? :-)

    העצמה אישית אינה צריכה (ועדיף שלא תהיה) משחק סכום-אפס אם "עושים את זה נכון", או במילים פחות באזזיות – אין סיבה שהעצמה אישית תבוא על חשבון אחרים, למרות שלאנשים זה בא כל כך בקלות, זה לא דבר ששינוי חינוכי ותרבותי לא יכול לשמור בגבולות הנורמה. אני לא מדבר כאן על שמאל מול ימין, אני מדבר כאן על שיתוף פעולה הומניסטי ושאיפה למריטוקרטיה למול מאבק בין עמים, קבוצות ודתות. לכן הזכרתי כיבוש, כפייה דתית, תוכל להוסיף לזה, אי צדק, אי שוויון מעבר לרף מסוים (דיון מפורט בבלוג שלי), שחיתות ושאר תופעות שפוגעות ביציבות ולכידות חברתית, וגומות לבזבוז אנרגיה במקום לקדם את המין האנושי לאיפה שזה לא יהיה.

    "אתה טענת על עצמך כי אתה פלורליסט משמע שגישתך אנליטית (פוסט מודרניות) המניחה כי אין תרבות עולה על השניה ואין אידיאולוגיה עדיפה על חברתה" – לא ולא, אני אמרתי שאני פלוראליסט אך לא ליבראל. אני לא מאמין ברב תרבותיות מקובעת בחוק, אני חושב שצדק אינו יכול להיות יחסותי אלא יש לשאוף לצדק אבסולוטי (ואפשר להתווכח אם זה יתכן או לא, לא התעמקתי בנושא מספיק, אני מודה). אני בהחלט _לא_ מסכים שכל התרבויות שוות, ואני לא רואה מאיפה הסקת את זה.

    "אתה מגדיר את מי שאיננו פלורליסטי כמי שדעתו איננה ליגיטימית" – אני אומר שאדם שאינו פלורליסט ינסה לכפות את דעתו על הכלל ולא יטרח להתגמש בדיונים ולהבין נקודות מבט מלבד הדוגמה שהביא מהבית, וכך אי אפשר לנהל חברה מודרנית. את נגע הדוגמות והפונדמנטאליזם אפשר למגר לדעתי אך ורק ע"י חינוך לפלוראליזם. אין לי בעיה עם רעיונות קיצוניים כל עוד הם לא נכפים על כלל החברה ופוגעים בזכויותיו של האחר או הקבוצה (למשל פגיעה ברכוש משותף או צריכת יתר של משאבים משותפים). מהבחינה הזו אנשים באמת מתבלבלים כשהם מדברים איתי, כי אני לוקח רעיונות מסוציאליזם מחד ומליברטריות מאידך. יכול להיות שמגיעים עם בחירות כאלו לסתירות, אבל זה מה שמעניין בדיונים כאלו :-)

    ביקורת נגד אויבים זה לא לענין? אני לא מבין למה, אבל אני משתדל לא לשים על אף קבוצה תג אויב. אולי על אנשים בודדים. החמאס הם שכנים, הם מייצגי דיעה דתית ופוליטית, הם משטר מחריד בעזה, הם כנופית טרור שהורגים הרבה יותר פלסטינים מאשר יהודים, הם הרבה דברים, אבל אני לא יכול לדעת שהם אויבים לנצח אז אני לא רוצה לתייג אותם ככאלו עד שלא נשב ונדבר, דבר שעוד לא באמת קרה. להזכירך, ישראל גידלה את החמאס ככוח התנגדות לאש"פ בשנים בעייתיות, כמו שארה"ב גידלה את דרום אמריקה ואפגניסטן רק כדי לגלות שלוע הרובים פתאום מכוונים ליד שפעם האכילה. אי אפשר להתעלם מהתנהגויות פסולות של העבר ולמחוק תיקים פליליים עצמיים. שכתובים הסטוריים יש במזרח התיכון יותר מדי, וככה לעולם לא יהיה שלום.

    אז כן, אני מבקר את החמאס שיורים לעצמם ברגל וגם לשאר הפלסטינים שלא מזוהים איתם. יש דרכים להוביל מאבק לעצמאות ויש דרכים פסולות. שני הצדדים עושים כל טעות טקטית אפשרית עד שבאמת לא ברור כבר אם בכלל יש אסטרטגיה.

    לגבי שוק חופשי – הוא הוכיח כי הוא או משגשג או צומח, ובד"כ השני על חשבון הראשון. השגשוג היה קו דק או אפילו תופעת לוואי שליוותה צמיחה מטורפת וחסרת אחריות שבסופו של דבר גם דורסת משאבים טבעיים ואנשים תחת קטר הקפיטליזם, אני לא חושב שהגענו אל המנוחה והנחלה כשבעידן המודרני אנשים עדיין מתים ממחלות פשוטות ורעב. השוק החופשי מתעלם מהבעיה ובשמחה מעצים אותה אם זה משרת את מטרותיו. אני מאמין שהצמיחה חייבת להפסיק והמשאבים האנושיים צריכים להיות מופנים אך ורק לשגשוג, ואת זה מדיניות השוק החופשי לא יכולה היום לממש.

  42. מאת מרק ולצר:

    טל,

    דמוקרטיה ישירה אינה קונצנזוס בין מיליוני בני אדם שמתימטית הוא דבר בלתי אפשרי והוא גם לא דרישה מבני אדם להיות מנומסים אחד לשני. דמוקרטיה ישירה היא החלטה של ציבור להחליט על פי הרוב. שוב -> *לא* על פי קונצנזוס (שאני באמת לא בטוח בהגדרה של קונצנזוס מהו: 60 אחוז? שיבעים? תישעים ותשע?) אלא פשוט על פי הרוב. בדמוקרטיה ישירה תהיינה קללות לרוב. נאצות וגידופים. ועוד. יתירה מכן: זה דבר טוב. ואוסיף: זה מה שקורה כאשר יש קונפליקט אינטרסים בין אנשים שונים וקונפליקטים של אינטרסים לא יעלמו עם הופעתה של הדמוקרטיה הישירה.

    *כל* מה שדמוקרטיה ישירה עושה זה להפקיע את זכות ההחלטה ממיעוט זניח (הממשלה, המקורבים אליה והשירות הציבורי) ולתת אותו לרוב. היא לא משנה טבע אנושי והיא לא הופכת את העולם למדורת קומביה. יתירה מכן: אם העולם יהיה מקום שבו העולם כולם מסכימים אחד עם השני אז תן לי אקדח כי אני רוצה לדפוק כדור בראש.

    מרק

  43. מאת עירא:

    אה, לגבי "אנחנו מאבדים את הליגיטימיות שלנו כאומה" – כאן אני יכול להסכים. כמו שאמרתי, כיום המדינה אינה דמוקרטית וגם לא בעלת צביון יהודי ברמה האתית הבסיסית של יחס הומאני לאזרחים, לא כל שכן לפליטים ועובדים זרים. זה לא שימור זכר השואה, זה לא להיות אור לגויים, זה לא באמת בית לאומי שדוגל בערכים שאותם לימדו אותי בשיעורי תושב"ע.

    לפעמים אני פותח עיתון וקורא על התקלות בשטחים או סיפור הפליטים האפריקניים, וחושב שמישהו שם משחק במגנטים על המקרר עם מילים מארון הספרים היהודי. "הגר בשעריך – השכם להורגו", "משנכנס אדר – עשה לחברך מה ששנוא עליך" ועוד כיד הדמיון הרעה.

  44. מאת עירא:

    מרק – אבל אתה תמיד מדלג בקלילות על הבעיה הבסיסית שהרוב לפעמים אדיוט, קל למניפולאציה ולא יבחר נכון כמו שהיית רוצה :-)

  45. מאת רועי:

    רמב"ש,
    התחלתי לכתוב לך תגובה ארוכה בהרבה, אך היא נמחקה לי :(
    בכלליות, אתה עושה כאן כמה דברים:
    1. עושה הכללה גדולה מאד של מה זה שמאל, ללא הבדל בין אנשים כמוני, שחושבים ששתי מדינות לשני עמים ישרת א ו ת נ ו, לבין פוסט ציונים שמאמינים במדינה דו לאומית ואי-ולידיות של הציונות.
    2. אתה לוקח מספר ארועים ומקשר בינהם כקשר ישיר של סיבה ותוצאה: הסכמי אוסלו- האלימות וכו', ומזניח המון המון ארועים וגורמים שבדרך: 3 השנים של ביבי 96-99, הכפלת מספר המתנחלים בשנות אוסלו ועוד. אינני טוען שההסכמים כשלו באשמתנו, או שהם היו נהדרים מלכתחילה. איך אתה יודע שהמצב ללא ההסכמים היה בהכרח טוב יותר? רבין לא הלך לכיוון ההסכמים כי הכל היה כאן ורדים ושושנים. בסופו של דבר הם היו ניסיון שכשל לפתוח את הקשר הגורדי המטורף שיצרה תנועת ההתנחלות. האם עלי, על משקל פנייתך, לשאול כמה טובים יותר היו חיינו לו היינו בוחרים ליישם את תוכנית אלון ולא לפתוח במפעל ההתנחלויות? המצב הנוכחי נוצר עקה ה ע ד ר מדיניות שנתן לגורמים מסוימים (מישהו אמר יש"ע?) להשפיע ולסחוב את המדינה ואת הציונות בכיוונים לא לה.
    3. השטחה של העמדות של הצד שני- לנו אין "דת", ואנחנו לא הולכים בעיוורון אחרי בג"צ ואהרון ברק כמו אחרי רב. אני לא גדלתי בסביבה שבאופן דידקטי כיוונה אותי לכיוון אחד, אלא העמידה לי את האמצעים ואת ההזדמנות כדי לחקור וללמוד. לא אכחיש- בג"ץ הוא מוקד כוח של השמאל, שקיבל אגב כוח עקב ואקום שלטוני. באותה צורה הרבנות, וגורמים ממשלתיים מסוימים (שלא נבחרו, כמו גורמים במשרד השיכון שעודדו התנחלויות מתחת לשולחן, ראה דוח המאחזים של טליה ששון), כפו עלינו דברים, ומהווים מוקדי כוח של הימין. מדוע על ידידתי, קצינה בצה"ל שנולדה וגדלה בישראל, אך נולדה לאם בלגית, לעבור תהליך גיור משפיל עם אדם שכלל לא שירת בצבא ע"מ שילדיה יוכלו להיות ישראלים? אני יהודי ואתאיסט, ללא שום ניגוד, מדוע ההחלטה הזאת ניתנה לכת אחת ספציפית? (בתהליך אגב, היא נכשלה בסיבוב הראשון כי בעלה אמר אמת שישלח את ילדיו לבי"ס הממלכתי במושב, ולא במוסד דתי). אתה רואה רק צד אחד של המטבע.

    לגבי ה"פנטיים"- לא הובנתי כהלכה. אשמתי. המעשה עצמו של האחזות בשטחים, כשברור (לי) שאין לזה שום עתיד במתכונת הנוכחית (חוץ ממדינה דו לאומית) נראה לי כמשעה של איש משוגע (כלומר- פנטי).

    אני יכול להתווכח עוד על השפה (על אף שבהחלט עקרנו, לא גירשנו איש) ועל ההתנשאות ("אתם לא בכיוון הנכון אתם לא מבינים..") ודברים נוספים, אבל אני מעדיף לדבר על המטרה. את המטרה שלי כשמאל ציוני הגדרתי למעלה, ואף בקצרה את הדרך. איך אתה רואה את עתיד מדינת ישראל וההתנחלות? אני מודה שככל ששאלתי- רבים, טובים, רהוטים ואינטלגנטים ככל שיהיו, לא הצליחו אנשי הימין איתם התפלמסתי לתת לי תשובה מדויקת. היכן, לשיטתך מצויה מדינת ישראל עוד כ- 20 שנה? 50? אם תוכל, הצע תוכנית מסודרת, רד לפרטים במידת האפשר, והימנע מלהזכיר מעורבות אקטיבית של "השם". אני מוכן להענות לאתגר דומה, במידה והכתוב למעלה אינו מספק אותך.

  46. מאת מרק ולצר:

    עירא,

    הטענה הבסיסית של דמוקרטיה ישירה היא שהאינטרסים המוטים של המיעוט שבשילטון כיום הם גרועים יותר מאשר טעויות של הרוב (שילמד עם הזמן). אני חושב שהטענה הזו בבסיסה נכונה. כמובן שיש ויכוחים וטענות בעד ונגד העמדה הזו אבל מצד שני היו גם כאלו שתמכו במלך וטענו שלהחליף אותו בבית נבחרים היא שגיאה שצביא קטסטרופה.

    מרק

  47. מאת טל ירון:

    מרק, בעניין הזה אני עם עירא,

    צריך להיות תנאים מאד מסויימים כדי שחוכמת ההמון תצא לפועל.

    עירא חושב שההמון טיפש. אני טוען שהוא חכם, אבל רק בתנאים מסויימים. הדמוקרטיה הישירה באתונה, הראתה שבתנאים מסויימים הדמגוגים הם אלו ששולטים בהמון.

    דמוקרטיה דילברטיבית, הראתה כי גם "ההמון" יודע להגיע להבנה מורכבת מאד של מצבים. החוכמה היא לבנות כלים להגיע לדיונים אפקטיבים בקבוצות המונת מיליונים.

  48. מאת טל ירון:

    רועי,

    יש את האתר של התנועה לדמוקרטיה ישירה: kol1.org

    אבל עיקר הידע נמצא כרגע באוויר.
    על אקלי אתה יכול ללמוד כאן ekkli.com

  49. מאת מרק ולצר:

    טל,

    כלים לדיון *אינם* מביאים לקונצנזוס. הם רק עוזרים לרכז ידע ולהנגיש אותו (כמו שעושה כל בלוג באינטרנט, טוויטר, דיג או מגוון אחר של טכנולוגיות). אם אני מונופוליסט ואנחנו בדמוקרטיה ישירה ואני יודע שהרוב יצביע בעוד שבוע לפרק לי את המונופול אז אני אקלל, אגדף, אשכור בריוני אינטרנט כדי להציף דיונים באינטרנט בדיעות שלי ועוד. שוב – דמוקרטיה ישירה לא תביא את הכל לקונצנזוס כי בעולם יש קונפליקטים. ושוב – אם בעולם לא היו קונפליקטים אז הוא היה מקום כל כך משעמם שעדיף למות.

    אירע,

    אתה אמרת:
    מרק – אבל אתה תמיד מדלג בקלילות על הבעיה הבסיסית שהרוב לפעמים אדיוט, קל למניפולאציה ולא יבחר נכון כמו שהיית רוצה

    פה בדיוק הבעיה בינינו. אני *לא* רוצה שההמון יבחר כמו ש*אני* רוצה. אני רוצה שההמון יבחר כמו ש*הוא* רוצה. אני ממש ממש מאמין בדמוקרטיה. אני יודע שזה מוזר.

    מרק

  50. מאת טל ירון:

    מרק,

    הנגשת ידע:
    לא כל בלוג מנגיש ידע. לצורך כך יש במקום מוסכם לאיסוף ידע. וכיום יש לנו לכך את גוגל וויקיפדיה. לכל אחד מהם יש את הבעיות שלו, כידוע לנו. אבל ביחד הם מהווים כלים נחמד מאד לאיסוף ידע עבור הציבור. אני בטוח שבעתיד אפשר יהיה לשפר את ויקיפדיה.

    דיונים בדמוקרטיה ישירה:
    לציבור מאד קשה ליציר הסכמות במצב הנוכחי. במצב הנוכחי יש יתרון בעיקר לדמגוגים, ולבריוני אינטרנט. הפתרון לכך באתונה היה ה-Boule שהורכב מנציגים שנבחרו באקראי מתוך הציבור למשך שנה אחת. הם קיבלו את כל המידע, ועיבדו אותו להצבעת בעד ונגד באסיפת העם. ללא ה-boule לא היתה יכולה אסיפת העם להצביע ביעילות.
    חוקרים טוענים שבדיוק בגלל העדרה של בולה, לא שרדה הדמוקרטיה ברומא.

    היום אנו צריכים לבנות כלים יותר טובים, שבהם הציבור יוכל לדון ביעילות, ולהגיע להסכמה רחבה ככל הניתן, על בסיס תהליכים קבלת החלטות מושכלים. לא הייתי רוצה לראות החלטות מתקבלות על בסיס דמגוגים….

  51. מאת עירא:

    מרק, לא התכוונתי שהקהל יצביע כדעתך, אלא שהקהל לא יצביע בצורה מושכלת או אפילו מיודעת. על זה כבר היו לנו דיונים. אבל זה לא משנה, כי זה ויכוח תיאורטי. קודם נתחיל מבחירות הדחה ואסקלציה של פתרונות דרך מערכות כמו אקלי ואפניקס, ונראה אם זה הולך לאיפשהוא :) בדרך אני מקווה שתהיה לנו גם חוקה…

  52. מאת עירא:

    טל,
    אני הסברתי פעם – ברשת תוכל למצוא בעיקר מידע נטו, וכמובן שלל דעות. המידע לא מאוזן וזו בעיה נוספת, כי בהרבה נושאים קול העובדות נקבר תחת הדמגוגיה והדוגמה. אבל נניח שאדם יודע לחפש את המידע ובונה לעצמו ידע בתחום אחד, הוא עדיין לא יוכל להעמיק בכולם, או לעקוב יומיומית אחרי התהליך הדמוקרטי. הדבר הזה צריך להסתדר איכשהוא אחרת יהיו לך מצביעים בתשלום כמו שהיום חוגגים לך טוקבקיסטים בתשלום באתרי החדשות.

    בכל מקרה מידע אפשר להעביר ברשת – והוא מאוד רגיש לצורה ופרשנות.
    ידע יכול להתפתח במוחו של אדם רק אחרי צבירת מידע ונסיון – לרוב האנשים אין זמן להשקיע בזה.
    מודעות היא שלב מעל הידע בתחום כזה או אחר, אלא ההבנה שמתוך הרכבת הידע הזה ויישומו הלאה. אולי אחוז בודד נמצאים במקום הזה בכל תחום נתון.

    דמוקרטיה ישירה של ממש (ולא חצי-ייצוגית או השתתפותית) למעשה מבטיחה שרוב המצביעים אינם בעלי ידע ולפעמים גם לא מידע, הקולות יהיו מאוד נוחים לציפה והצפה, והדמוקרטיהעלולה להפוך לפלוטונומיה עוד יותר גרועה מהיום. מנגנון כזה חייב מעצורים כמו שהבורסה חייבת מעצורים נגד מפולות, ועוד לא שמעתי מכם רעיונות לכאלו.

  53. מאת עירא:

    טל: אתה חוזר שוב ושוב לאתונה, למה לא לרוסו וחושבים יותר מודרניים? אתונה היתה דמוקרטיה מאוד שונה ממה שיש לנו היום, ובכלל לא בטוח שטובה יותר באיזשהוא פרמטר רלוונטי ממה שקראתי.

  54. מאת טל ירון:

    עירא,

    בעקרון, צורת יצוג הידע של אקלי, אמורה להבטיח ידע מעמיק יותר עבור שכבה רחבה מאד. היא אמורה לייצג המון ידע זמין, סביב פתרון שקבוצה עסוקה בו.
    הבעיה של פלוטרכיה ידועה, ואני מנסה לחפש מערכות שיושפעו יותר מהאמת, מאשר מכסף. כרגע אין פתרון טוב מספיק לדעתי, מעבר לכך שבלוגרים טובים אמורים להיות מספיק עצמאיים, כדי לבקר הצעות חוק נגועות בכסף. לכן, תחי הבלוגוספירה :-)

    הידע שלי עוסק בהרבה יותר מאתונה. אתה מוזמן להסתכל בבלוג של התנועה ובבלוג שלי, ולראות שהיו הרבה מאד אירגונים דמוקרטיים שלמדתי מהם. אתונה היא הדמוקרטיה הישירה הגדולה ביותר שהייתה, למיטב ידעתי. (שוויץ ומדינות ארה"ב הן דמוקרטיות מעורבות). יחסית לאותה תקופה היא היתה סופר-דמוקרטיה.

  55. מאת מרק ולצר:

    עירא,

    הפתרון שלך של ההליכה המתונה נראה לי לא רע. כמובן שקיצוני כמוני רוצה פתרון יותר מהיר המערב הצבעה ישירה של הציבור אבל לרעיונות שציינת אני אצטרף בלי בעיה. הם גם יתנו יותר בטחון בשיטה לאורך זמן.

    טל,

    על פי דעתי אפילו מצב של דמגוגים הוא יותר טוב מהמצב הקיים אבל זו דעה שצריך להצדיק אותה כמותית וקשה מאוד לעשות זאת.

    מרק

  56. מאת עירא:

    טל, דמוקרטיה שמייצגת רק גברים עשירים בעלי קרקע שצועקים יותר חזק מהשכן, מרשה עבדים ושפחות מין ועוד תופעות אחרות זה נחמד בתור נוסטלגיה או אנתרופולוגיה, לא בתור מודל למשהו מודרני…

  57. מאת נחום שחף:

    יונתן שחם שלום
    ויכוח מרתק, ותרשה לאיש הקטן להעלות בדל ערעור.
    אם מדעי הרוח והחברה חסרות ערך, אם הכלכלה אינה אלא כלום,
    אם הפילוסופיה אינה אלא אוסף ברבורים
    על מה אנחנו מתווכחים כאן?
    איזה ערך יש לויכוח המתנהל ע"י וכחנים המגיעים ממדעי הרוח והחברה?
    (מהזיכרון הכל מזיכרוני הלא מי יודע כמה)

    אלא שהרחבת וטענת שבפעם האחרונה שבדקת לא מצאת קשר בין אמת ומדע.
    (טענת השד המתעתע)

    אופס… ברגע זה ההקלדה הפ…………..

  58. מאת נחום שחף:

    עוד משהו.
    לא הצלחתי להבין למה לאומן מערבי מכונה ימין ולאומן סובייטי מכונה שמאל
    למה לאומן יהודי מוגדר ימין, ולאומן ערבי שמאל.

    למה מי שמיצג את העניים בישראל (הפועלים האספסוף הש"ג) דוגמת ש"ס וליכוד מוגדרים כימין
    ומי שמיצג את האוליגרכיה את בעלי הממון העתונים מכונים שמאל.

    כיצד השנאה לאוייב הערבי מתקבלת כגזענות ואילו השנאה ליהודים לדתיים לחרדים לש"סניקים למתישבים היהודים מתקבלת כשיוך למחנה הנכון?

    מדוע התקשורת הפלוראליסטית הנאורה, אינה מאפשרת יצוג ממשי למחצית העם מהימין? (היום כבר שלושה רבעים מהעם)
    מה אני לא מבין?

    למה הסכמי השלום לא הביאו שלום?
    למה הסכמי השלום הביאו טרור?

    בספרו של שמעון פרס "מזרח תיכון חדש" אוזכר הפתגם הרומאי: הרוצה בשלום יכון למלחמה.
    למה אנחנו לא מישמים את האמור בספרו של פרס?
    למה פרס אינו מישם את האמור בספרו?
    הכיצד דיאלוגים בעתיד יכולים לעשות את השינוי?

    פרס טען שלא ניתן ללמודד מהסטוריה, אינשטיין לעומתו הגדיר את טרוף הדעת: כניסון לפתור בעיה בדרך שנכשלה בעבר.
    אם אינשטיין צודק פרס טועה, ואם פרס צודק אינשטיין טועה.
    מי לדעתכם צדק?

    שחף

  59. מאת טל ירון:

    עירא,

    איזה הוא החכם הלומד מכל אדם. אני לומד מכל מערכת דמוקרטית שאני יכול לחקור אותה. אני לומד על דימיקה בתוך המערכות הללו. ברור שאני לא מבקש לשחזר את המערכת ההיא. אני גם לא מעוניין לשחזר את שליטת הדמגוגים.
    כחוקר-עצמאי, אני פשוט בוחן מערכות חברתיות.

    שחף,

    בוודאי שאינשטיין צודק. לא בגלל שהוא היה מדען ופילוסוף עצום, אלא בגלל שקראתי את ההגות החברתיו שלו, והוא מבריק גם שם. וגם כי אם לא הינו יכולי ללמוד דבר מההיסטוריה, אז כנראה שהינו חולים באמנזיה.

  60. מאת יונתן קרוביצקי:

    נחום

    מסכים עם השאלות.
    דא עקא, שהפותרין מתעקשים מתעקשים חדשות לבקרים שהמצב השתנה, ולכן הדרך שלא הצליחה אז תצליח עכשיו….

  61. מאת רמבש:

    עירא, שאלתי אם שמך הוא אמיתי כי לא נהוג תמיד בבלוגים לכתוב את שמך האמיתי אישית לא נולדתי עם השם רמב"ש
    החיים לעיתים אינם שחור ולבן, משחק סכום אפס. נכון שבמקרים רבים אכן זה המצב ואסור להתעלם מהעובדה הזו אבל לא תמיד זה המקרה.
    לדעתי אני לא כל כך הצלחתי להבין אותך , האם אתה שואף למריטוקרטיה? כלומר שלטון אליטיסטי. מי שם אותך למנות את אילו הראויים ? כלום אדריכלי אוסלו הם ראויים בעיניך? האם השאיפה שלך לשלטון אליטיסטי נובעת מהעובדה שאתה מעדיף את בג"ץ (חבורה שממנה את עצמה) על פני הריבון (דמוקרטיה)? כלומר אתה מצהיר שבאידיאל אתה מאמין שהמעמד הפילוסופים צריכים לשלוט על העם (אספסוף) נשמע לי שאיפה טוטליטרית, האמת שהחבר'ה שלך בכיוון "הנכון" .
    עירא, אתה משתמש במודע או שלא במודע ברטוריקה של הקומוניזם הטרוצקיאני דבר המסביר את ההתנגדות שלך לשאיפות לאומיות ציונות או מה שמזכיר אבק של לאומיות. אם כך הדבר מה אני מלין כי דעותיך מחריבות את הפרוייקט הציוני הרי אתה שואף לכך הלו כן ? אני אגיד לך מה הבעיה בשמאל, הוא כל כך מרוכז בעצמו ולא מקשיב לשאיפות של אילו הסובבים אותו כך לדוגמא את אמנת החמאס , קרא זאת בעיון ואז נמשיך לדון

    http://reut-institute.org/data/uploads/officialheb/20060206Hamas%20Covenant.pdf

    בנושא המחלוקת בין פלורליסט וליברל כנראה שיש חוסר הבנת מושגים ולכן אין לי מה לדון בסוגיה זו אני התייחסתי לדבריך על פי הגדרתם
    אין הימין דוגמתי יותר מאשר השמאל , לא כל מי שיש לו דיעה הוא דוגמתי אלא שחשוב תמיד להיות פתוח וקשוב לדיעות אחרות על מנת לברר באופן תמידי את תפיסת עולמך אין בזה לבין פלורליזם שום קשר ועניין. אני שולל מכול וכל חינוך לפלורליזם דבר המוביל לאינפוטנציה אידיאולוגית ולמוות רוחני , במקרה של המזרח התיכון גם מוות פיזי .
    חינוך, צריך ללמד אנשים לשאוף לברר את האמת ולחתור אליה תוך הבנה שלא תמיד בהכרח התמונה הכוללת באמתחתך.
    בהתייחס לליק שהפנתי אותך אתה עדיין מתעקש שערבי יש"ע הם לא אוייבים שלך ? מי בחר באופן דמוקרטי את החמאס , אני ? מי תומך אקטיבית ופסיבית בחמאס אני ? הם אוייבים ואוייבים מוחצים אויבים ממגרים , לא ממתינים שהם יחליטו בטובם להכיר בקייומי או שלא.
    חמאס זה לא משטר איום זה משטר של נאציזם איסלמי ונאציזם משמידים לא ממתינים שהיטלר יואיל בטובו לשנות את תפיסת עולמו כנגד היהודים , שוב ראה ערך אמנת החמאס.
    אי אפשר לשפוט את ישראל שגידלה את החמאס , בזמנו, זה היה ארגון הומניטרי (כמה אירוני) אל מול אש"פ שהיה ארגון טרור שהרג יותר יהודים מכל אחד אחר מאז היטלר היום יש בינהם תחרות אני לא יודע מי מוביל.
    אני חושב שהטעות נבעה מחוסר ניתוח נכון של השאיפות האמיתיות של החמאס, ברור לי שבעוד כך כך שנים היסטוריונים ישבו וינסו להבין איך אומה מסכנת את קיומה מטעמים הומניטרים ומוכנה לשוחח עם האויב הנאצי.
    ועושה את כל הפעולות הפאטליות שמובילות להשמדתה.
    ידידי,לדעתי יש משהו אינפנטילי בשמאל שכל הזמן אומר אני רוצה שלום , ממש רוצה שלום , איי איפה השלום , נו כבר אני ממש רוצה שלום אז למה אין שלום נו כבר מתי יהיה שלום . אין סבלנות ואין ראיה רציונלית למרחקים
    נראה לי שלא צריך להיות גאון הדור בכדי להבין שהערבים לא אוהבים אותך ורוצים להשמיד אותך , שוב לך תקרא את אמנת החמאס או אשפ או ג'יאהד או חיזבללה או אילקעידה או איראן או סוריה או טורקיה או ערב הסעודית או וכו וכו וכו
    החמאס לא יורה לעצמו ברגל די עם הגזענות וההתנשאות השמאלנית על הערבים שהם בבונים שלא מבינים מה הם עושים החמאס יורה לנו בראש ולא ברגל של עצמו. אין סימטריה בין האומה היהודית לבין זו הערבית מי שעושה זאת הינו פוסט מודרניסט .

    שוק חופשי מתפתח לא זה על חשבון השני אלא זה לצד השני הבעיה שיש אנשים עצלנים וגזלנים שרוצים לחיות על חשבון מצליחנים שהשקיעו מעצמם את הונם מירצם וזמנם ועל זה אמר ז'בוטינסקי " הסיבה העיקרית למהפכות ,בעצם הסיבה היחידה למהפכות הינה יצר הקינאה"
    והכל ברוח טובה
    משה

  62. מאת עירא:

    אני איני מתבייש בדעותי, אין לי צורך להמציא פסבדונימים.

    מריטוקרטיה אינו שלטון אליטיסטי בהכרח, את הקפיצה הזו אתה ביצעת לבד. "מי שם אותך למנות את אילו הראויים ?" – כמו כל אזרח, תהיה לי זכות בחירה והשפעה ע"י השמעת דעות והשתתפות בהליכים הדמוקרטיים, אידאלי מבחינתי שתיווצר מריטוקרטיה לא מכוח החוק אלה מכח זה שהמון שיתנהג בצורה יותר רציונאלית יבחר את המומחים בתחומם ולא את אלו שמצטלמים הכי טוב בטלוויזיה. "אתה מאמין שהמעמד הפילוסופים צריכים לשלוט על העם" – לא, אני חושב שצריך לתת את ההחלטות למומחים ולאישורו של העם, ולא להפקיר אותם לעסקנים ורודפי ממון. על כן אחת מהנחות היסוד שלי היא שחוקי הממון יצטרכו להשתנות כדי לאזן את אי השוויון הבעייתי שנוצר.

    אני לא מכיר מספיק את תורתו של טרוצקי, אבל להבנתי יש הרבה מאוד מתורתו שאיתה אני כנראה יכול בהחלט להזדהות. לא יודע מספיק לגבי הרטוריקה, אני מדבר על הרעיונות הבסיסיים. אם תרצה לדבר על הכיוון הזה, אני אצטרך לעשות שיעורי בית.

    "חינוך לפלורליזם דבר המוביל לאינפוטנציה אידיאולוגית ולמוות רוחני" – פלורליזם מתורגם אצלי בראש לסובלנות. האם אתה מעדיף אם כך לחנך לאי-סובלנות?

    "צריך ללמד אנשים לשאוף לברר את האמת ולחתור אליה" – האם יש אמת מוסרית? אני חושב שיש, אבל היא לא ברורה וחדה כמו אמיתות מדעיות. בעניני מוסר אין ספק שהדברים מכילים הרבה יותר גווני אפור. השאלה אם אתה סובלני לגווני אפור יותר כהים עד כדי רב-תרבותיות או לא? אני לא, זה בעיני ליבראליזם שהולך לקיצונות מוגזמת. אני מאוד סבלן לדעות אנארכיסטיות, ליברטאריות ועד קומוניסטיות כאחד, כל עוד הן אינן כופות עלי בחוק דברים לא אתיים או לא שוויוניים.

    דוגמא – בארה"ב מכירים היום בפוליסות ביטוח בריאות הוצאות על תפילות למען הבריאות (קריסצ'ן סיינטיסטס), וכרציונאליסט, זו דרגת חופש בלתי נסבלת. אם טיפולי אמונה מוכרים וכספי ציבור מבוזמזים על תפילות, היר שאפשר כבר לכלול גם דיקורים, שיאצו, הומאופתיה, רייקי וגירושי שדים בפוליסות האלו, אבל אני לא מוכן לגמישות פסיכית שכזו. בשביל זה יש הפרדת דת ממדינה, AKA הפרדת דמיון ממציאות.

    לגבי החמאס והטיית הבחירות באיומים או לא, לא אכנס לזה.אני לא רואה את השלטון שלו בעזה כלגיטימי ואני לא רואה שכל העם מאחוריהם אלא כאשר רובי החמאס מכוונים אליהם. זה מצב לא נסבל ואנחנו מלבים אותו בהחלטות הממשלה שלנו. אויבים או לא, הם בני אדם, וישראל היא גורם מלבה. אנחנו לא מסייעים לפשע הזה במעשה אבל בהחלט במחדל.

    אתה אומר שאתה לא רוצה שלום? אפילו לא שלום קר? לא תנוח דעתך עד שתושמד הרצועה על יושביה? איך היית חי עם עצמך בדיוק אם היינו מחר זורקים שם פצצת מימן? האם זו באמת ובתמים האופציה היחידה שאתה רואה? שתיים בעצם – המשך לחימה אינסופי או השמדה המונית "כי הם נאצים". או אולי אתה מציע שנכבוש מחדש את עזה ונגייר את כולם?

    חוק גודווין כבר פסק שהפסדת בויכוח, אבל אין לי בעיה לשמוע הלאה. מה היא האלטרנטיבה לנסיון חתירה לשלום שאתה מציע.

  63. מאת טל ירון:

    עירא ומשה,
    רק הערת אגב, בדיון שלכם,

    סבלנות היא ככל הנראה לא פולורליזם. אלו שני מושגים שונים.

    פלורליסט, הוא אדם המקבל דעות רבות. נהוג שפלורליסטים הם ניהליסטים (אמת רליטביסטית או העדר אמת, או פוסט-מודרניזם). מכאן מגיע השם פלורליזם: מקבל הרבה דעות.

    סובלן הוא אדם המאמין באמת מסויימת, אך מסוגל לסבול אשים שחושבים שונה ממנו.

    פרספקטיביסט, הוא אדם שמבין שהוא מחזיק בחלק מהראיה של המאורעות, והוא מעוניין להקשיב לצדדים אחרים, כדי להרחיב את הפרספקטיבה שלו, כדי להשיג תמונה יותר כוללת על המציאות. מתוכה הוא מקווה להתקרב יותר לאמת.

  64. מאת טל ירון:

    ועוד דבר,

    חוק גודווין הוא בעצם חוק פרטי, לכלל שאומר שאם או צורחים אחד על השני, הדיון נגמר. בד"כ יהודים נכנסים לאקסטזה, והם משתמשים בנאצים כטיעון אחרון בארסנל, ולכן חוק גודווין מתקיים. אבל אם הנאצים רק משמשים לצורך הפקת לקחים, ותרבות הדיון נשמרת, אזי חוק גודווין לא תקף, וניתן להמשיך בדיון, לצורך למידה משותפת.

  65. מאת עירא:

    אוקי, זו הגדרה חדשה לפלוראליזם, מבחינתי תעיפו אותה מהדיון אם תתנו לי מילה יותר טובה לאדם ליבראלי לכל דיעה מלבד אלו הפוסלות דיעות אחרות או מנסות לחוקק כפיה דתית או סלחנות באיצטלת "רב תרבותיות".

    זה לגבי הפתיחות שלי לדעות אחרים. מבחינת דעותי שלי אני רציונאליסט, ספקן מדעי, ועד המון תארים שאני יכול להדביק לדעותי. אם אין לכם שמות יותר מדויקים לתיאורים שלי לגישתי אתם מוסמנים להמציא לי משהו טוב ואולי אאמץ אותו :-)

    חוק גודווין הוא בדיחה, והוא אומר שככל שהדיון לוהט יותר הוא יתכנס להשוואה לנאציזם מהר יותר, ומשה כאן שלף את ההשוואה חמאס=נאצים (למרות שלא ראיתי נסיון לבנות לנו גטו או מחנות השמדה בצורה שיטתית). תוספת מאוחרת יותר לחוק טענה כי בויכוח כזה, הראשון ששולף את הנאצים כקלף בטיעון, מפסיד אוטומאטית את העימות, על התוספת הזו צחקתי כשכתבתי את מה שכתבתי. יקח את זה משה כבדיחה או לא אם בא לו, אבל בעיני השוואה שכזו עושה חסד לנאצים כשהיא מגמדת את מעשיהם הנוראיים ומשווה אותם לחבורת טירוריסטים פרועים.

  66. מאת טל ירון:

    אתה כנראה פרספקטיביסט. ראה על כך ערך בויקיפדיה. http://en.wikipedia.org/wiki/Perspectivism

    ליברל זו מילה גדולה מידי, שיכולה להכיל הכל, מאבסוליטיסטיים סבלניים, דרך פרספקטיבסטים וכלה בנהיליסטים.

  67. מאת רמב"ש:

    עירא,
    ראשית , מי אמר לך שאני כפוף לחוק גודווין בדיון ביננו , אני כפוף לאמת ולאמת בלבד
    שנית בכלל לא שמעתי על החוק עד לפני שדווחת לי שהפסדתי בדיבייט מולך .
    שלישית נראה לך שהחמאס יזרקו עלנו סוכריות אם הייתה באפשרותם לזרוק עלנו פצצת אטום , מה לדעתך החמאס היו עושים ? ירי בבודדת של צלף לראש של תינוקת כבר עשו כך שאני לא אתפלא אם יהיה באפשרותם לחסל יהודים הם ימנעו מכך, ראה ערך אמנת החמאס ששלחתי לך .
    קרא בעיון. אגב אם אני משווה בין ארגונים נאו נאצים לארגונים נאצים הפסדתי בדיבייט ?
    1 אמרת : מריטוקרטיה אינו שלטון אליטיסטי בהכרח, את הקפיצה הזו אתה ביצעת לבד
    תשובה http://en.wikipedia.org/wiki/Meritocracy

    שאלת : חינוך לפלורליזם דבר המוביל לאינפוטנציה אידיאולוגית ולמוות רוחני" – פלורליזם מתורגם אצלי בראש לסובלנות. האם אתה מעדיף אם כך לחנך לאי-סובלנות?
    תשובה : אין לי מושג מאיפה אתה מביא את זה , אני אמרתי פתיחות, דיון, בירור, תוך הנחה כי יש אפשור לגעת באמת האבסולוטית.

    אמרת : אתה אומר שאתה לא רוצה שלום? אפילו לא שלום קר? לא תנוח דעתך עד שתושמד הרצועה על יושביה? איך היית חי עם עצמך בדיוק אם היינו מחר זורקים שם פצצת מימן?
    תשובה : מה ?????????? על מה אתה מדבר , אני שואף לממש את החזון הציוני שבסופו יהיה שלום בהכרח, כשהיהודים חזקים יש שקט שלום ואחווה כשהיהודים ממש אבל ממש, ממש רוצים שלום עם החמאס אש"פ ודומיהם אז הם מנסים להשמיד אותנו ההיטלריסטים הערבים (הפסדתי בדיון אז לא אכפת לי להשתמש בהיטלר)
    עירא , אתה לא ספקן , אתה שמאלן, אם היית ספקן היית מבין שכנראה התברברת בדרך וצריך לחשוב על קונספציות חדשות . ראה ערך הפילוסוף כבוד השר יובל שטיינץ .
    עד כאן הקפה א' א' עד כאן עירא , נעבור לטל
    מה זה דמוקרטיה ישירה בעידן המודרני ? לא מבין לא חושב שזה ישים בקיצור מה זה ?
    אמרת : אני איני מתבייש בדעותי, אין לי צורך להמציא פסבדונימים.
    מה זה פסבדונימים , שנית אני לא חושב שאתה צריך להתבייש בדעותך ,אתה צריך לתקן אותם.

    רועי
    אמרת : 1. עושה הכללה גדולה מאד של מה זה שמאל, ללא הבדל בין אנשים כמוני, שחושבים ששתי מדינות לשני עמים ישרת א ו ת נ ו, לבין פוסט ציונים שמאמינים במדינה דו לאומית ואי-ולידיות של הציונות
    תשובה : אני עושה חלוקה בין השמאל האוניברסלי לבין השמאל הציוני , אני מתנגד לשתי מדינות מטעמים אידיאולוגים מטעמים בטחוניים ובעיקר מטעמים רציונלים .
    מישום מה , אותו שמאל ציוני שמדינה יהודית בגרונו נאבק למען הכנסה דפקטו של מאות אלפי עובדים זרים והעתיד כבר כאן . אם אתה בעד מדינה יהודית הילחם בתופעת העובדים הזרים אם אתה בעד מדינה יהודית בהסכם עתידי , (מה שבחיים לא יקרה) תמסור כפרים ערבים לשליטה פלסטינאית . אם אתה בעד מדינה יהודית תסכים שישראלים בחול יוכלו להצביע לכנסת .
    צר לי לאכזב אותך , השמאל הנאיבי אחרי אוסלו אמר כי הציונות ניצחה , עשינו שלום עם הערבים וקייומנו מובטח .
    תשובה , חה, חה, חה, חי. בחיים הערבים לא יקבלו את קיומנו בשטח מוסלמי היא ארץ ישראל, ראה ערך אמנת החמאס.
    לא תקבל בחיים סוף סיכסוך עם הערבים , מקסימום בסוף יגרשו עוד יהודים ואיראן תגיע לחומות ירושלים להגן על מסגד אל אקצא ועל הפעולות הברבריות של האויב הציוני.

    2. אתה לוקח מספר ארועים ומקשר בינהם כקשר ישיר של סיבה ותוצאה: הסכמי אוסלו- האלימות וכו', ומזניח המון המון ארועים וגורמים שבדרך: 3 השנים של ביבי 96-99, הכפלת מספר המתנחלים בשנות אוסלו ועוד
    תשובה : אם אתה מאשים את נתניהו במצבנו הנוכחי בגלל שהוא נבחר לראשות ממשלה ב96 איזי רועי ,הולך להיות ביננו דיון מאוד ארוך ,
    רק ראה מה קרה למדינת ישראל מאז שעצרה את הבנייה בהתנחלויות , מצבנו השתפר ? תשובה לא !!, אלא הורע.
    אדריכלי אוסלו אמרו אשפ ארגון חלש היום אנחנו יכולים לכפות עליו תנאים ואם הוא לא ירצה אזי נבטל את המדינה הפלסטינאית . רבין אמר , אם הם ירו כדור אחד ונכבוש את עזה שוב . רועי , היום אחרי 8 שנות טילים על מדינת ישראל אתה לא רשאי להגן על עצמך כי האו"ם יגנה אותך ויתפור לך תיק גולדסטון ופשעי מלחמה.
    אמרת באוסלו ,לא למדינה פלסטינאית אלא לאוטונמיה , נו.. בדיחה .
    אמרת באוסלו ניתן להם נשק , בלי בג"ץ ובלי בצלם, נו זכיות אדם זה ממש מפעפע בליבו של השמאל .
    איבדנו כמעט את הליגיטימיות שלנו כמדינה ריבונית , אתה חושב שהפלסטינים יעצרו את התהליך באמצע ? שהם יצילו אותנו ? שהם יתמכו במדינה פלסטינאית שלצידה מדינה יהודית כאשר בתהליך הנוכחי הם יכולים לקבל את כל העוגה ?
    די עם התירוצים על ביבי , הימין , והשטויות הללו , אתה לא מבין את חומרת הסכנה !!

    אמרת : לגבי ה"פנטיים"- לא הובנתי כהלכה. אשמתי. המעשה עצמו של האחזות בשטחים, כשברור (לי) שאין לזה שום עתיד במתכונת הנוכחית (חוץ ממדינה דו לאומית) נראה לי כמשעה של איש משוגע (כלומר- פנטי).

    תשובה , העתיד בידנו !!
    שאלת איך אתה רואה את עתיד מדינת ישראל וההתנחלות?
    המשך יבוא .

  68. מאת עירא:

    משה, שמת לב שכתבתי שחוק גודווין הוא בדיחה?

    אני מצטט אותך: "לדעתי יש משהו אינפנטילי בשמאל שכל הזמן אומר אני רוצה שלום" – לכן שאלתי מה האלטרנטיבה? השמדה או מלחמה נצחית, אני לא מבין לאיזו אופציה לא אינפנטילית אתה חותר בדיוק?

    לגבי אמנת החמאס – מסמך שיווקי. אידאלים משתנים כשמגיעים לתאכלס. גם אש"פ חתמו איתנו בסוף על הסכם וכופפו לעצמם את החוקה בשלב כלשהוא. כמו שאתה יודע ביהדות מוצאים דרכים לכופף בפרשנות אפילו את החומש כשעולה הצורך.

    אין לך מושג מאיפה לקחתי את "חינוך לפלורליזם דבר המוביל לאינפוטנציה אידיאולוגית ולמוות רוחני"? זה ציטוט שלך! תסביר לי איך הגעת לזה. מבחינתי פלוראליזם הוא הכרה בשונות האחר וקבלת השונות. כשאמרתי סובלנות להכל מלבד אי סובלנות, התכוונתי שכל ראיית עולם מקובלת (ואמרתי מאנרכיזם עד מרקסיזם) כל עוד לא פוגעים בזכויות פרטים או במשאבי הציבור לרעה. רב תרבותיות, כפייה וחקיקה דתית לא עולות בקנה אחד עם פלורליזם, ויש להכחיד אותם בכל דרך חוקית.

    אני לא אומר שאני חף מאידאולוגיות אבל אני שואף לבסס את מעשי ודעותי על ראציונאליזם. אני חושב שיש פשוט תחומים שאני עוד לא רואה את הלוגיקה והמתמטיקה מחלצות את הפתרון האופטימאלי. חלקם נושאי מוסר וחוק, ויש מקום להרבה דיעות בזירות אלו.

  69. מאת רועי:

    רמב"ש ידידי,
    שוב, מספר הערות כלליות:
    1. אתה לוקח מה ש*חלק* מהשמאל אומר (קולות מסוימים), ומדביק את זה על כולנו. אני כל הזמן מקבל את התחושה שיש איזה דמות בדיונית של "שמאלן" איתו אתה מנהל ויכוח, אותו אתה מלביש כרצונך, ע"מ שתוכל להעלות מולו את הטענות שהכנת מראש, ללא קשר למה שאני אומר. מאין לך מה דעתי על עובדים זרים? אני טיפה אפתח את הנושא, לא כי זה העיקר, אלא מאחר וזו דוגמא מצוינת להיתפסות לפרטים ולשטחיות הדיון בנושא, ואיך כביכול מי שבעד העובדים הזרים הוא נגד הצביון היהודי, אבל מעשית אין שום קשר בין הדברים. אני נגד של ייבוא מסיבי של עובדים זרים בדיוק ע"מ לשמור על צביון יהודי. במקרה במקרה, אבי היה סגן נשיא התאגדות הקבלנים ונושא תיק העובדים הזרים בענף הבנייה, כך שהנושא מוכר לי היטב. לא שמירת צביונה של הארץ עומד כאן על סדר היום, אלא עשיית רווח של קבלני כוח אדם אשר מקורבים לשלטון (ובעיקר לש"ס). על כל עובד שמגורש, עובד אחר בא במקומו *ברשיון*, הגירוש הוא למראית עין מאחר ואינו מפחית את המספר הכללי. הסיבה לתחלופה כי עובדים חדשים יותר קל לנצל והם דורשים פחות כסף. זה הכל. קרא בנושא לעומק, וראה אם תגיע למסקנות אחרות.
    2. אתה מקפיד שלא להתייחס לטענותי בצורה פרטנית, אלא לדבר בסיסמאות ולהסיט את הדיון. היכן תשובתך לגבי התוחלת וההיגיון שבהתנחלות? היכן הויכוח המהותי על מהי ציונות ומהי מטרותיה? בתשובה לטענותי כתבת "אני מתנגד לשתי מדינות מטעמים אידיאולוגים מטעמים בטחוניים ובעיקר מטעמים רציונלים". *מהם*? את הרציונל שלי פרסתי, איפה שלך? אמרת את זה ואז עברת לרדת על השמאל. אני מוצא שהנשק של אנשי ימין הוא נסיון להגכיח את השמאל במקום לנהל דיון בוגר וערכי. האם תרצה שאגכיח את הימין ואת דובריו? האמן לי שאני יכול. בקלות. מהר מאד נעבור לרדת אחד על השני במקום לדבר (אתה כבר התחלת).
    3. "אתה לא מבין". כלומר אני. מאיפה אתה יודע? אתה מכיר אותי? מהיכן הזלול הזה? אני דווקא כן מבין. אני קורא (גם אנשים בעלי דעה ותפיסה מנוגדת לשלי כמו פלסטינאים ואנשי יש"ע), משכיל, לא מפחד לנהל ויכוח עם אנשים בעלי דעות שונות משלי ואפילו נהנה מכך (אחד מחברי הטובים הוא רב בעטרת כוהנים). אני מבין היטב- *וחולק עליך*. אני מבין את חומרת הסכנה החיצונית היטב, אבל הרבה הרבה יותר מודאג מחומרת הסכנה הפנימית- איך החלום הציוני המדהים נחטף ע"י אנשים כוחניים ומשיחיים. תנועות ההתנחלות בדמותה הנוכחית ותוצואתיה, היא הדבר הרחוק ביותר מהחלום הציוני של הרצל ובן גוריון. אם המגמה הנוכחית תמשך, מדינת ישראל של 2050 תהיה שמאד לא נעים לחיות בו.
    4. ובקטנה (טוב, לא יצא לי קטן), בהתייחסות למספר "פנינים" שלך:
    א. לגבי ביבי- שוב פירשת את דברי לנוחיותך. לא אמרתי שזה באשמתו, נתתי אותו כדוגמא לגורם שנהג במכונית, אבל היה לו ניגוד עניינים בולט עם הדרך שהנהג הקודם התווה. האם אי ההגעה ליעד היא אשמתו הבלעדית של הנהג שהתווה את הדרך והוחלף?. כלומר- יש עוד גורמים במשוואה מלבד שמאל-אוסלו-אלימות.
    ב. לגבי הערותיך על מצבנו- כאילו כל הצרות שלנו באות כי יש אנשים שמכירים עוד דרכים מלבד שימוש בכוח (בכלל לא התייחסת איך ההתנחלוות הובילו אותנו למצב הזה מלכחילה) מדינת ישראל של 2010 דמויה לאדם כבד וברוטלי ששכחה שפעם היא הייתה יצירתית וקלת רגליים. אינני פוסל שימוש בכוח, אינני פציפסיט כלל, או כל דמות "חלשה" אחרת בה אני בטוח שאתה מצייר אותי כשאתה קורא את השורות הללו, דווקא עשיתי שירות כקצין קרבי, ממשיך בשירות מילואים קרבי, ואני מבטיח לך שאני יודע לנהל ויכוח נוקב עם גורמי השמאל הפוסט ציונים (לא אוהב את הביטוי שמאל אוניברסלי) סטייל חד"ש לגבי דרכם. אני פשוט נעדר אמונה אלוקית בצדקת דרכנו (אבל מאמין בה היטב), אני יהודי אבל גם קוסמופוליטי ואיש תרבות מערבית ורואה ומבין קצת מעבר לשלולית הקטנה שלנו.

    אשמח להתייחסות *לעניין* לטיעוני, במקום ירידות נוספות.

    כל טוב,
    רועי

  70. מאת עירא:

    אוקי, קראתי קצת על פרספקטיביזם וזה נשמע מאוד פוסט-מודרניסטי ורחוק ממני, אני מוותר בינתיים על התג, נברר אח"כ באיזו מגרה לשים אותי.

    לגבי מריטוקרטיה, אני חושב שאני מבין למה אתה רואה אותה כאליטיסטית ועם זאת אני לא מסכים שהיא חייבת להיות כזו, או לפחות לא אליטיזם במובן הרע של המילה. אני יכול לחיות עם אליטיזם מריטוקרטי אישי שכזה, הוא עדיף בהרבה על פני אליטיזם אריסטורקרטי או פלוטוקרטי (שזה בעצם כמעט אותו הדבר) שעובר בירושה ומגדיל פערים. המאמר בויקיפדיה נותן כדוגמא למצדדים את ג'פרסון בין השאר, אותו לא קראתי עדיין אבל אני מאוד מזדהה עם רוב מה ששמעתי עליו עד היום…

  71. מאת רמבש:

    רועי , את רוב המאמץ הפנתי לעירא בדיון ביננו
    אני מבטיח לך שאתייחס ברצינות ובאריכות לדבריך
    עד אז תשאר במתח, רק דע להבדיל מטל , לא שמתי אותך במשבצת
    תקרא שוב את דברי
    אני מבטיח שאתייחס ברצינות ובאריכות
    יום ניפלא
    משה

  72. מאת רמב"ש:

    עירא, תרגע , קשה להגיד דברים שיכולים באמת להעליב או לעצבן אותי
    האלטרנטיבה שלי היא ציונות וסבלנות אין קץ
    לגבי אש"פ וחמאס, יש לך פער בעובדות וחוסר רצון להבין דברים פשוטים כגון: הם עדיין לא ממש אוהבים אותנו הערבים וכנראה שלא מעוניינים לסיים את הסיכסוך . תירוצים תמיד אפשר למצוא.
    לא מתכוון להרחיב בנושא פלורליזם
    ולמיטב הבנתי אתה ממש לא רציונאל כי אם אידיאליסט , השאלה כמה דם יהודי צריך להישפך בכדי שתבין.
    סוף סימסטר , במקום להתחיל לחרוש אני כותב בבלוג הזה , זה ממש ממכר :(

  73. מאת טל ירון:

    רמב"ש,

    שלא יהיה לי על המצפון, אז תחרוש בבקשה :-)

השארת תגובה