ראשית אסכים שהדיון התלמודי, הוא תהליך ביקורתי ומחשבתי מפתח מוח. אני מעריך שתודות להתהליך התלמודי, הפילפולים והחברותות, העם היהודי הגיע להישגיו המדעיים המבורכים.

אלא שאני מוצא שתי חולשות בלימוד התלמודי הדורשות שיפור משמעותי, כדי שיהפכו לכלי לחקירת המציאות.

התבססות על פרשנות, ללא בחינה ישירה של השפעות חוקי הקב"ה:

למיטב הבנתי, החקר התלמודי מסתמך על מסורת המועברת מרב לתלמיד. כאשר אנו באים לפסוק בסוגיה זאת או אחרת, אנו כפופים לפסיקות ולתשובות הקודמות לנו. למעשה אנו נסמכים על פרשנויות של בני אדם. בני אדם שאנו הקננו להם מקום של יודעי אמת. ובכך אנו למעשה נותנים להם מעמד של אל. כי רק האל יודע את האמת, כי הוא ברא את העולם.

בכך אנו מתבססים על פרשנויות של פרשנויות. נותנים למפרשיהם יוקרה של אל, ולנואין לנו דרך לברר את האמת, מלבד דרך הפרשנויות שלהם.

לעומת זאת, כאשר תלמידי המדע באים לברר את האמת, הם אומנם מסתמכים על דברים שלימדו אותם, אך הם בוחנים את התאמת התיאוריות של רבותיהם, למציאות. אם רב (מדעי) יטען כי אין כוח כבידה, יוכל כל אחד מתלמידיו להתבונן בסביבה ולראות כי הרב (המדעי) טועה, ויוכל להציע תיאוריה חליפית. למעשה תלמידי המדע, חוקרים את השפעת חוקי הקב"ה/טבע בעולם, באופן ישיר. הם אומנם משתמשים בפרשנות, אך גם בתצפית ישירה. אילו היה דבר כזה קורה בעולם התלמודי, היה יכול תלמיד לבחון האם הלכה מסויימת, אכן מקדמת את ההבטחה האלוקית בתורה של שגשוג ושלום, ואם היה רואה כי היא אינה מקדמת, אזי היה יכול לשער שרבו טעה, ולהציע פרשנות אחרת.

המדע לכן אינו נסמך רק על פרשנות, אלא גם על בחינה ישירה של חוקי הקב"ה. לכן, להבנתי, המדע הולך ומתעצם, ומוצא דברים שאבותינו לא שיארו אותם, בעוד בעולם התלמוד, נראה כי דור הולך ופוחת. הייתי מציע להפוך את היהדות לאימפרית.

חיים על פי דין מוסכם:
אינני בקיא בסדריה של סנהדרין. אני יודע שיש את הכלל של אחרי רבים להטות. וגם שמעתי כי היתה שם הרבה חוכמה, ולפני שהנשיא פסק את פסיקתו, הוא שמע את כול 70 האחרים. זהו תהליך כמעט דמוקרטי של הגעה לקונצנזוס. שבו החכם, יושב ופוסק פסק, לאחר ששמע את האחרים. אם כך היה, אזי כוחו נגזר לדעתי, לא מתפקידו שהוגדר בחוק, אלא מכך שכולם הבחינו בחוכמתו הרבה.

כלומר, הסנהדרין היתה ישות של חוכמה-דמוקרטית.

כיום איננו רואים דמוקרטיה. הרבנים העירוניים מגיעים לתפקידם מכוחה של פוליטיקה, ויש לכך השלכות לא בריאות. ונראה כי בין החצרות השונות יש מאבקי השפעה, והציבור אינו מסוגל להתאחד מאחורי חכמים מוסכמים.

מדוע לדעתך, אין חכמי ישראל מסוגלים להתאחד לגוף סנהדרין אחד?

השתכנעתי שהיו כמה תנועות שקמו בעקבות הרשת. תוכל להראות לי גם שהיו שינויים בסדר היום בישראל?

אני הסברתי איך אוטונומיה הוא הפתרון האידיאלי ולמה הוא הרבה יותר טוב ממדינה פלשתינאית, מבחינתנו ומבחינתם. מה תשובתך? הם צריכים מדינה. אנא פרטי והסבירי. אם מנהלים דיון, אז מנהלים דיון. נא לא לרדת לרמת הטוקבקיסט המצוי בnrg.
הדברים נכונים גם לגבי דברי דובי מורן.

לא דיברתי על קורבן או לא. דיברתי על מה נכון מבחינתנו לעשות. מה המעשה הצודק. הצקתי את המציאות שהעולם הערבי רוצה בהשמדת מדינת ישראל. אני לא מחפש רחמים. אני מנסה להראות את הדרך הנכונה בשבילנו.

נראה שכל טיעוניך הם ססמאות. אם אתה רוצה לטעון שזה יוביל לסיום מדינת ישראל ושזה אינו הומני- אנא הבא טיעונים ולא ססמאות. כמו גם ההנחה שאם יש להם יותר עובדי אדמה= הארץ שלהם לא פחות משלנו. הרי הטיעון הזה לא מוכיח בעלות. הוא לא סותר את שתי הסיבות שאמרתי שבגללם הארץ שלנו.
האם אמרתי שאני חושב שהבעת ביקורת נחשבת לחוסר נאמנות?! האם תמכתי בשלילת חופש מהם?! אזרחות?! להרוג במהלך הפגנה?! אנא התייחס לטענות בצורה הראויה. אל תכניס מילים לפי ואל תענה בססמאות.

דובי:
נורא קשה לי להאמין שיפסיקו לשנוא אותנו, הרי השנאה הערבית לא החלה ב1948 זה בא עוד הרבה לפני, עובדה המצרים לא אוהבים אותנו בגלל שעשינו הסכם שלום איתם גם לא הירדנים, ואל תגיד לי שזה בגלל המצב בפלסטינה, הרי כולנו יודעים היטב כמה הם "אוהבים" את הפלסטינים.
ועוד משהו , אני לא יודעת בדיוק למה התכוונת בקשר לאזרח לא נאמן, אבל בפרשה על חברי הכנסת שביקרו בלוב שהיא מדינת אויב כן צריך להעניש או לפחות לחוקק חוק שמי שיעשה דברים כאלה פעם הבא יענש.

אתה כל כך תקוע בסיפור היותנו קורבן, שאינך רואה איך בתפיסתך אתה מקדם את סופה של מדינת ישראל. נניח שאינך מבין ואינך רוצה להבין מניעים הומניסטיים; נניח שאינך מתעניין בנרטיבים נוספים, ומשוכנע שהנרטיב הרלוונטי היחיד וכל הצדק הוא שלנו בלבד; ונניח שאתה רוצה בהמשך קיומה של המדינה -
האם היית רוצה מדינה שהשמעת ביקורת כנגדה נחשבת לחוסר נאמנות? מה השלב הבא? לשלוח אזרחים לא נאמנים לכלא? לשלול מהם חופש? לשלול מהם אזרחות? להרוג אותם במהלך הפגנה? אתה בטוח שאתה רוצה לחיות באיראן?
האם היית רוצה לשמור על ארץ ישראל השלמה תחת שלטון יהודי ולשלוט על עם אחר? שלטון על עם אחר לא שונה מהמשטרים החשוכים ביותר (שקמו ונפלו בדיוק על הרקע הזה). אם לא יהיה שלטון יהודי, אז עצם הריבונות על השטחים הכבושים תגרום לכך שבעוד שנים מעטות יהיה כאן שלטון ערבי? אפשר להתווכח אם זה טוב או לא, אבל אי אפשר להתווכח שכך זו לא תהיה מדינה יהודית, ואתה גוזר עלינו להיות מיעוט כמו במדינות אחרות בעולם. ככל שתצא מחלום ההזיות שלך יותר מהר, כך ייטב לכולנו.
עדיף שתתמקד ב"לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה", כי אלימות מביאה רק עוד אלימות. ותשכח מביטויים כמו: הארץ שלי, המדינה שלי, אני נותן להם לחיות פה, אני נותן להם אוטונומיה. אתה לא אדון הארץ. הם קשורים לארץ הזו בטבורם וחשים מחוברים אליה בדיוק כמוך, ואולי אף יותר – אחוז עובדי האדמה אצלם גדול מאצלנו.
ולסיום – אתה צודק שאנחנו צריכים להגדיר לעצמנו את מטרתנו והיא: מדינה יהודית דמוקרטית. הדרך להגשמת המטרה עוברת דרך שלום אמת, חלוקת המדינה והפיכת שונאינו לאוהבנו
( http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/23-2.htm – אבות דרבי נתן כ"ג א')

ההבטחה האלוקית תופסת. קודם כל אנו צריכים להגדיר לעצמנו מה מטרתנו ורק אח"כ להסביר אותה לעולם. מה ששייך לנו שייך לנו גם ללא הכרת הצד השני. לכן המידע רלוונטי בשביל שאנו נחליט בינינו מה הפתרון הצודק.
לגבי שכנוע הצד השני, שמעתי הרבה ערבים שרוצים לחיות תחת מדינת ישראל ולא תחת הרשות. החיים שלהם הרבה יותר טובים ככה, אפילו שהם עם פחות זכויות, מאשר תחת הרשות הפלשתינאית. זה לא כיף לחיות תחת הרשות. אבל איך הם יביעו את דעתם ויאבקו על כך, אם אפילו ישראל כל הזמן מצהירה שזה שטח כבוש ושייך למדינה פלשתינאית עתידית?! הם כמו הדרוזים בגולן, שאם הייתה תמימות דעים שהגולן יישאר בידינו אז הם היו משרתים בצה"ל ובעדנו כמו הדרוזים בגליל. מאחר שהם לא יודעים אם מחר הם יהיו בסוריה או בישראל, הם לא יודעים אם להיות נאמנים לישראל או לא (אם הם יביעו נאמנות לישראל הם יחטפו על כך כשיהיו בשליטת הסורים).