‫תגובות לפוסט: "הערות לפרשת ענת קם"‬

‫מאת: רמבש‬

‫רמבש‬ — Wed, 28 Apr 2010 17:31:42 +0000

הערה 95 מיועדת לד"ר אמיתי, אשמח אם תתייחס לטענתי.

‫מאת: רמבש‬

‫רמבש‬ — Wed, 28 Apr 2010 08:58:54 +0000

מפלטו של הנבל הוא "שלטון החוק".

כאמור אין קשר בין ליברליזם לדמוקרטיה אלא קשר אינטרינזי לפוסטודרניזם.
מערכת בתי המשפט, בהגדרה מערכת אנליטית, אשר איננה מחפשת צדק טיבעי אלה הכרעה ע"פ פרשנות פורמלית של החוק.
בעידן הסובייקטיביזם (ביקורתיות) ושקיעת המערכות (סמכותיות) השומרות לדוגמא על זכויות הפרט כגון זכות החיים לטובת מערכת פורמלית, ענת קם יכולה להרגיש בטוחה.

‫מאת: ד"ר אוֹרי אמיתי‬

‫ד"ר אוֹרי אמיתי‬ — Thu, 08 Apr 2010 19:16:13 +0000

אורח -
בתור הזמנה להרגע, לא השתכנעתי…

האם אתה "אורח" מתגובה 20? אם כן או לא, אתה מוזמן לבדוק את הקישורים שהעליתי בתגובה 23. אוסיף כמה מילים:
המקרה אז היה של מתנחל חרדי שהודה בכמה נסיונות לרצח ובמעשׂה רצח אחד שיתכן שלא ביצע. הוא הועלם על-ידי השב"כ. כיון שאני שׂמאלני, נעבעך, הייתי אמור לשׂמוח על פעולת השב"כ. אבל בעצם חרדתי מאד. חרדתי על המדינה שלי ועל עתידה. על כן שני הטורים שקישרתי אליהם. אנא האמן לי, שילמתי מחיר אישי עבורם, שבאותו זמן היה כבד למדי.
טל ירון, שבאכסניא שלו אנו מסתופפים עכשיו, עשׂה בדיוק אותו הדבר. אכפת לנו. עובדה.

כן, אני נותן מידי פעם כסף לצדקה, אם כי אני משתדל לתת לרוב למנגנים ולא לקבצנים סתם.
אני מודאג מאד מאד ממצב החינוך, ופועל כמיטב יכולתי לשפר את מה שאני יכול (אנא בדוק את הקישור תחת השם שלי; חלק גדול מהמאמצים מרוכז שם).

ואני לא שופט את ענת קם, לא קורא לה בוגדת, גם לא מציע אותה לפרס ישׂראל. בית משפט ישפוט אותה. אני מקוה שמי שת/ישב בדין ת/יהיה חכמ/ה יותר ממי שהוציא/ה ואף המשיכ/ה את צו-איסור-פרסום בפרשייה העגומה הזו.

‫מאת: טל ירון‬

‫טל ירון‬ — Thu, 08 Apr 2010 19:14:53 +0000

אורח יקר שלום,

האם מישהו סתם לך את הפה כאן?
האם מישהו עצר מישהו מלכתוב? אני היחידי שיכול למחוק כאן תגובות, ובמשך שבעת ימי הפרשה לא מחקתי תגובה אחת. למה אתה רוצהלהשתיק אחרים? הנה הבמה פתוחה לפניך. בוא והסבר את דבריך.
נכון שיש כאן רוב לאנשי שמאל. אבל התבטאו כאו לא מעט אנשי ימין. כולם דנו עם כולם, בדיון מכבד.

אז מדוע אתה מבקש להשתיק?

בנוסף, הדמוקרטיה אינה מטרה. היא אמצעי להשיג חופש בתוך חברה בטוחה.
כל אדם יעשה על פי הבנתו, ואם הבנתו מובילה אותו לעזור לזולת, אז בוודאי ובוודאי שהוא מוזמן לעשות זאת. זה היתרון שלה. היא אינה כופה על אף איש.

לגבי התרומה. אני ושב שארמתי זאת. אני מתנחל שגר בישוב מדהים שיש בו אנשי עשיה ותרומה וחסד מדהימים. בשנתיים האחורנות אני פעיל מאד ביחד עם אנשי דמוקרטיה, שרובם נחשבים לאנשי שמאל.
בניגוד לסטראוטיפ, שאתה מציג, וגם אני האמנתי בו פעם, התפלאתי לראות כמה אנרגיה אנשי שמאל משקיעים בפעילות חברתית. לא פחות מידידי וחברי בהתנחלות/התישבות בה אני גר.

באהבת ישראל ושותפיו,

טל

‫מאת: אורח‬

‫אורח‬ — Thu, 08 Apr 2010 18:57:56 +0000

אם הייתי יודע איך לסתום לכם את הפה ולהפסיק להיות קורבנות של המילים שלכם, של הידע של הריגוש שבהתפלפלות, כי אנו כה קטנים בעולם, ואתם מבינכם, היהירים שבחבורה מחליטים ושופטים לפה כזה נוח ולשם כשזה נוח, מלומדי פיזיקה אתם יודעים, ומי מכם שישים את עצמו הכי גבוה, לו תהיה הדרך הארוכה ביותר ליפול, וסביר שלא ישרוד את הנפילה.
אין לצפות מן העם למעורבות של ממש בעשייה הפוליטית, מערכת המשטר אמורה לאפשר לאזרח הפשוט, באופן מפתיע אך מדהים, פשוט לחיות את חייו, אם יבר בדרך של עשייה פוליטית חברתית, זה שלו, אל נא תשפטו. המציאות שלנו מוכיחה כי הדמוקרטיה היא רק ריקושט משטרי לאותם ימים חשוכים תחת שלטונות יחיד, היא איננה מערכת אידאולוגית היוצקת לחיינו ערכים ודברים שאנו יכולים להישען עליהם כשאנו מאבדים את היציבה.
היא מאפשרת לאזרחים לשקוע באפטיות, ולאבד את הערכיות, אנו נהיים חברה בירוקרטית ומכוערת, ואין מחוייבות אחד כלפי השני, כמה מכם ואני שואל בכנות, כשאתם יושבים בבית וכותבים "פטריוטיות" כמה מכם מרימים מבט אל אדם שזקוק לעזרה, כמה מכם מפנים מבט כשהומלס מבקש כמה שקלים, כמה מכם זועמים על החינוך שהילדים שלכם זוכים לו, כמה מכם לא מרגישים רק אכפתיות כלפי העם הזה אלא גם מיישמים אותה? אני שוארל כי נמאס, באמת נמאס מלבטוש את ענת קם, איש מפה לא נולד עם הזכות לשפוט, ועל אחת כמה וכמה בדיון האינטרנטי העקר הזה, אם זו מדינת חוק, וזו שאלה מהותית, מה אתם מטריים את עצמכם בשאלה האם היא בסדר לא בסדר, אשמה לא אשמה. היא ראתה לנכון לעשות מה שעשתה וכנראה שבמציאות שלה זה היה הדבר הכי נכון שהיא יכלה להוציא מעצמה, כי אם אני טועה אז כנראה שהיא הייתה עושה משהו אחר. מי אתם שתשפטו? הא? לעזאזל?
כמה כעס זה מעלה בי, ואני כואב על זה, כיט התרשמתי בתחילה, באמת, אך המשחק המלוכלך הזה שבו האליטה האינטקטואלית יושבת רופסת מול המסך ומקלידה מילים ברעבתנות של יוהרה, גם אני במשחק הזה אני יודע, גם אני מנסה להוכיח אתכם על האמת שלי, אך שוב רבאק מי אתם שתשפטו? במה אתם שונים? כמה מכם עמדו בפני החלטות שכאלה? אתם הרי לא יודעים מה עבר לה בראש נכון?
לא הגיע הזמן לרדת ממנה? אם היא צריכה לשלם מחיר כלשהו בעוון מעשיה, לא אנו נחליט מהו.
כאלה מוחות חחכמים מתעסקים בדברים כל כך לא מכובדים, באמת שפל המדרגה. ובואתה רוח שתהיה שבת שלום לכולם, מי ייתן ותצליחו לא להגיב לכעס שבפוסט ותסתכלו רגע לעצמם בעיניים ותירגעו.

‫מאת: ד"ר אוֹרי אמיתי‬

‫ד"ר אוֹרי אמיתי‬ — Thu, 08 Apr 2010 18:09:56 +0000

בנקודה אחת אני מסכים לגמרי עם אלה: חופש העיתונות כאן הוא עניין משני.
שני עניינים חשובים עומדים לפנינו:

א) האם אנחנו מוכנים לסבול העלמה של אזרחים בידי השירותים החשאיים?
ב) האם אנחנו מוכנים לסבול התעלמות של ראשי הצבא מהוראות בג"צ?

אפשר להשיב על השאלות ב"כן", ב"לא", או להציע גוונים של אפור. אבל אלה השאלות המרכזיות כאן.

‫מאת: אלה‬

‫אלה‬ — Thu, 08 Apr 2010 14:05:02 +0000

אל תטעו ואל תתבלבלו: לפרשה הזו אין שום קשר לחופש העיתונות, למרות שהחשודה העיקרית הייתה עיתונאית ולמרות שהמסמכים הגיעו לעיתון. קודם כל, קם לא הייתה עיתונאית בזמן שירותה הצבאי, כך שברור שאת מעשיה הנטענים היא לא עשתה כעיתונאית.

שנית, לחופש העיתונות – כמו לכל זכות יסוד בכל מדינה דמוקרטית – יש גבולות. חופש העיתונות אינו עילה לעבור על החוק, הוא אינו עילה לפרסם לשון הרע והוא אינו עילה לחשוף סודות מדינה. עיתונאי אינו רשאי לגנוב מסמכים והוא אינו רשאי להחזיק במסמכים מסווגים. אם עיתון חושב שצו איסור פרסום או הוראה של הצנזורה פוגעים בו – יש לו דרך אחת ויחידה: בית המשפט. הוא אינו רשאי לפרסם מה שנאסר כחוק לפרסמו. נקודה, סימן קריאה.
מחלקה ראשונה – יואב יצחק

‫מאת: טל ירון‬

‫טל ירון‬ — Thu, 08 Apr 2010 13:57:12 +0000

אלה,
בימים הבאים לא אוכל להגיב הרבה. אני מבין את הזעזוע.
אבל אסור לנו להכליל. אני מתנחל. אני עובד המון עם אנשי שמאל וגם כאלו שנחשבים שמאל רדיקלי. הימין צייר את השמאל כפושע. יש המון מהם שהם אנשי עקרונות, אכפתיים, פטריוטים, חיוביים. אנשים מדהימימים. כבר שנתיים אני עושה בתוך השמאל, ונחשף לאנשים מדהימים, אחד אחד, בעלי עקרונות שעושים לא פחות מחבריי המתנחלים למען ארץ ישראל (רק שדעותיהם הפוכות). בגלל העבודה, אינני יודע עוד מה ענת עשתה. אבל כאלו שממש פונים נגד ישראל, הם קצוות קטנים ומאד שוליים.

בעת איום (מדומה לדעתי), אנו ישר מכלילים ומקצינים. מציע להירגע ולשפוט כל אדם על מעשיו ודבריו, ולא חס ושלום ציבור שלם.

באהבת עם ישראל ושותפיו,

טל

‫מאת: אלה‬

‫אלה‬ — Thu, 08 Apr 2010 13:42:17 +0000

כשלא קוראים את כל הערותי עד תומם – אודה אם לא תתייגו אותי.

כפי שטענתי , עדין רב הנסתר על הנגלה.
מה שנחשף מעורר חלחלה ודאגה. יש אנשים "חשובים וחושבים" (בעיני עצמם)שתלך המדינה לעזעזל העיקר שאנחנו

נחשוף את ערוותו של צ.ה.ל.הללויה כמה טהור אני.

אין מדינה המקפידה כמונו על מוסר וטוהר הנשק ובדיקה עצמית אבל גם אין מדינה המאוימת כמו מדינת ישראל.

"בחכמה תעשה לך מלחמה"….ומאידך זיל גמור (פרקי אבות)

‫מאת: ג'סיקה‬

‫ג'סיקה‬ — Thu, 08 Apr 2010 12:29:37 +0000

אני מסכימה עם רוני למרות שהדעות הפוליטיות שלנו די שונות
היתה סיבה לזה שתמיד נמנעתי מלדבר על כמה קם היתה פושעת או חפה מפשע.פשוט לא ידענו את הסיבות למאסר,לא ידענו איזה חומר היא גנבה,לא ידענו כלום.
כעת התמונה מתבררת לכולם,ואין כאן שום ספק שאם מה שטוענים עכשיו שהיא עשתה זה נכון הנושא הוא חמור מאוד.
כל זה לא מצדיק בשום פנים ואופן את הקרקס שעברנו במדינה בזמן האחרון.

בקשר לצו איסור הפרסום:
אנחנו מדינה דמוקרטית וכמדינה דמוקרטית אנחנו לא יכולים להעלים אנשים.
אני חושבת שצנזורה היא טובה כל עוד היא אפקטיבית לנושא אליה היא קשורה, ברגע שכל העולם מדבר עלינו ולנו אסור לפרסםנ הצו איזור פרסום מיצה את עצמו וחייבים להוריד אותו
ומה שקרה זה גם דבר חמור שמסכן אותנו כמדינה דמוקרטית.

בקשר לשמאלנים:
כמו שאני לא רוצה שיכללו אותי בתוך קבוצה ימנית פנטית, אין סיבה שאני אעשה הכללה שכל השמאלנים רוצים לרעת המדינה. זה אינפנטילי לחשוב דבר כזה!