‫תגובות לפוסט: "על הזכרון ציבורי במאה ה-15 ובמאה ה-21. האם השתפרנו?"‬ http://www.talyaron.com/2009/08/02/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%94-15-%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%94-21-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9/ ‫על חברה, פסיכולוגיה וידיעה‬ Sun, 05 Feb 2012 07:19:11 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.3.1 ‫מאת: טל ירון‬ http://www.talyaron.com/2009/08/02/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%94-15-%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%94-21-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9/comment-page-1/#comment-424 ‫טל ירון‬ Sun, 09 Aug 2009 09:34:43 +0000 http://talyaron.com/?p=339#comment-424 ‫אלעד, מפתיעה אותי הערכה שלך את צ'רצ'יל. לאחר שקראתי את הסדרה שלו על מלחמת העולם השניה (וכרגע אני קורא את הסדרה שלו על ההיסטוריה של העמים דוברי האנגלית), התרשמתי שהוא אדם שיסודות הדמוקרטיה חשובים לו. באחד הפרקים על מלחמת העולם השנייה, צ'רצ'יל מתאר מפגש בין רוזוולט, סטאלין ובינו, הוא מתגאה בכך שהוא היחיד שניתן לפטרו בכל רגע, והוא היחידי שאינו יכול לתת הוראות לצבא. הוא מתגאה בכך, להערכתי, כדי להראות את היכולת הדמוקרטית של הבריטים. הוא מדבר לאורך כל הספר כדמוקרט. יש לו נאומים על דמוקרטיה, שיכולים להוות דוגמא עד היום. אינני מצליח להתרשם שהוא עויין את הדמוקרטיה המודרנית. האם יש לך מקור אחר לעניין העוינות לדמוקרטיה? במקרה דנן, אגב, אין המדובר בתככי חצר, אלא בהצטברות של צבאות בני למעלה מ-10 אלפים לוחמים. הצדדים היו צרכים לגייס את הלוחמים מתוך שכבות אוכלוסיה רחבות. והגיוס נעשה לא על בסיס כספים, אלא התגייסות לרעיון. באותה תקופה מרידות של עשרות אלפים היו דבר מקובל למדי. בנוסף, למעמדות העליונים לא היה אינטרס בהפלת המלך. המלך היטיב עמם, ולא דרך על אצבעות של אף אחד. רק המעשה שעשה, נחשב בעיניי רבים (לפחות מהמעדות הגבוהים), כמעשה מאד לא מוסרי. היתרון הגדול היה שאז לא היתה מערכת תקשורת ריכוזית, כמו זאת שאיפיינה את המאה ה-20. המידע עבר על ידי שמועות, ולכן המלך לא יכול היה לשלוט באינפורמציה שהועברה לנתינים. היום לעומת זאת המדינה יכולה לשלוט היטב באינפורמציה, כפי שאתה בוודאי יודע.‬ אלעד,
מפתיעה אותי הערכה שלך את צ'רצ'יל. לאחר שקראתי את הסדרה שלו על מלחמת העולם השניה (וכרגע אני קורא את הסדרה שלו על ההיסטוריה של העמים דוברי האנגלית), התרשמתי שהוא אדם שיסודות הדמוקרטיה חשובים לו. באחד הפרקים על מלחמת העולם השנייה, צ'רצ'יל מתאר מפגש בין רוזוולט, סטאלין ובינו, הוא מתגאה בכך שהוא היחיד שניתן לפטרו בכל רגע, והוא היחידי שאינו יכול לתת הוראות לצבא. הוא מתגאה בכך, להערכתי, כדי להראות את היכולת הדמוקרטית של הבריטים. הוא מדבר לאורך כל הספר כדמוקרט. יש לו נאומים על דמוקרטיה, שיכולים להוות דוגמא עד היום. אינני מצליח להתרשם שהוא עויין את הדמוקרטיה המודרנית. האם יש לך מקור אחר לעניין העוינות לדמוקרטיה?

במקרה דנן, אגב, אין המדובר בתככי חצר, אלא בהצטברות של צבאות בני למעלה מ-10 אלפים לוחמים. הצדדים היו צרכים לגייס את הלוחמים מתוך שכבות אוכלוסיה רחבות. והגיוס נעשה לא על בסיס כספים, אלא התגייסות לרעיון. באותה תקופה מרידות של עשרות אלפים היו דבר מקובל למדי.
בנוסף, למעמדות העליונים לא היה אינטרס בהפלת המלך. המלך היטיב עמם, ולא דרך על אצבעות של אף אחד. רק המעשה שעשה, נחשב בעיניי רבים (לפחות מהמעדות הגבוהים), כמעשה מאד לא מוסרי.
היתרון הגדול היה שאז לא היתה מערכת תקשורת ריכוזית, כמו זאת שאיפיינה את המאה ה-20. המידע עבר על ידי שמועות, ולכן המלך לא יכול היה לשלוט באינפורמציה שהועברה לנתינים. היום לעומת זאת המדינה יכולה לשלוט היטב באינפורמציה, כפי שאתה בוודאי יודע.

]]> ‫מאת: אלעד הן‬ http://www.talyaron.com/2009/08/02/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%94-15-%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%94-21-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9/comment-page-1/#comment-423 ‫אלעד הן‬ Fri, 07 Aug 2009 15:35:07 +0000 http://talyaron.com/?p=339#comment-423 ‫זה אנכרוניזם מצידו של צ'רצ'יל ולא מקרי. כמובן שלא היתה בכלל "דעת ציבור" בבריטניה של המאה ה-15 מהסיבה הפשוטה שה"ציבור" כלומר יודעי קרוא וכתוב שהיו מעורבים באיזו צורה שהיא בענייני החצר היו אחוז זעום מהאוכלוסיה. צ'רצ'יל, בתור שמרן בריטי, מנסה להציג את הדמוקרטיה והמודרניות באור מסוכן, כפי שכמובן ניתן לעשות בקלות ולא בלי צדק מסויים. צריך לזכור כמובן שיש הרבה היתממות במחשבה שבדעות של "הציבור" (כלומר מעמד האצולה ושכבה זעירה מהעירוניים) במאה ה-15 לא היתה מידה רבה של מניפולציה ושימוש ציני ופוליטי, אך אין ספק שאת הנעת ההמונים לביצוע פשעים נוראיים לא ניתן היה להשיג במאה ה-15 (לכל היותר ניתן היה להניע שפטים כאלה ואחרים ברמה מקומית) ובמאה העשרים, לצערנו, אנו יודעים כי הדבר אפשרי.‬ זה אנכרוניזם מצידו של צ'רצ'יל ולא מקרי. כמובן שלא היתה בכלל "דעת ציבור" בבריטניה של המאה ה-15 מהסיבה הפשוטה שה"ציבור" כלומר יודעי קרוא וכתוב שהיו מעורבים באיזו צורה שהיא בענייני החצר היו אחוז זעום מהאוכלוסיה.
צ'רצ'יל, בתור שמרן בריטי, מנסה להציג את הדמוקרטיה והמודרניות באור מסוכן, כפי שכמובן ניתן לעשות בקלות ולא בלי צדק מסויים. צריך לזכור כמובן שיש הרבה היתממות במחשבה שבדעות של "הציבור" (כלומר מעמד האצולה ושכבה זעירה מהעירוניים) במאה ה-15 לא היתה מידה רבה של מניפולציה ושימוש ציני ופוליטי, אך אין ספק שאת הנעת ההמונים לביצוע פשעים נוראיים לא ניתן היה להשיג במאה ה-15 (לכל היותר ניתן היה להניע שפטים כאלה ואחרים ברמה מקומית) ובמאה העשרים, לצערנו, אנו יודעים כי הדבר אפשרי.

]]>