יש שתי בעיות:
1. את רוב הטענות אין לי יכולת לאשר או לסתור: אין לי מיקרוסקופ אלקטרוני, או ידע להפעיל אותו, או יכולת לעבד את התוצאות. אני חייב לסמוך על "אמינות המקורות". אלא שגם אמינות המקור היא טענה שאין לי יכולת לאשר או לסתור: לאחרונה הסתבר שפרסומים מדעיים 'נקנו' ע"י חברות תרופות, ומקור שנשמע אמין אולי כבר איננו. כיום אני מסתמך על snopes, אבל יכול להיות שהם מממונים ע"י מישהו שרוצה להטות את המידע. כדי לדעת, אני חייב להיות מומחה בתחום, ואז נכנסת הבעיה השניה.
2. יש הטיה מקצועית, כמו שיש לכלכלנים: לפני שנה, רוב הכלכלנים בעולם תמכו בתיאוריה ש "אתם יכולים לקחת ולהכין קומפוסט". וזה שגם אם האימפקט-פקטור עצום ורב, עדיין יכול להיות שכולם טועים, ודווקא אסתר אלכסנדר צדקה.

ומתי שהוא שאלת אותי במה אני מאמין. אני קורא עכשיו ספר שמתאר את אמונתי בצורה מדויקת למדי (ולכן ירדתי מתכניתי לכתוב ספר או תיזה) קוראים לו even cowfirls get the blues. היה גם סרט (לא ראיתי)

(מצטער, הייתי חייב

באופן כללי קל יותר לבצע בידוד של מערכת פיזיקלית ולכן היא נחשבת ל"מדע" הקלאסי ביותר (מתמטיקה אינה מדע כי לא ניתן לבצע בה ניסויים , ואגב חשבתי על הוכחה מדוע לא תמיד 1+1 =2). כשהולכים למדעי טבע אחרים כמו כימיה או ביולוגיה המערכת מסתכבת עם הרבה יותר משתנים שלהרבה מהם יש אי וודאות וקשרים לא ברורים והסתברויות.

בכל מקרה אנחנו לא צריכים ללכת לבעיה הקשה של לדעת מה אמיתי – מספיק ללכת לבעיה הקלה יותר של לדעת מה אמין יותר במבחן המדע – במבחן של ניבוי שאחרים , שחוזרים על הניסוי כפי שהוא מתואר על ידי הנסיין, יגיעו לתוצאות דומות, שמתאימות לתאוריה הנוכחית (שקיימות תצפיות אפשרוית שקיומן יפריח את התאוריה).

אני שם הבחנה חדה בין המצב שם לבין "מדעי החברה" – החלק הגדול שלהם לא מבוסס על מדע, אלא על תאוריות שנוסחו במאה ה-18 וה-19 באירופה ולאחר מכן כוסו בעוד ועוד תצפיות – בלי שיש בסיס איתן לזה. יש לי הכרות לא רעה עם מה שנחשב "נסיכת מדעי החברה" – שהיא כיביכול הדבר הכי מדוייק כי יש בו הרבה נתונים – ומה שהולך שם זה פשוט קרקס.

מישהו פעם השווה את זה ל"רפובליקות" באפריקה שם חברי הפרלמנט לובשים חליפות אירופאיות ומשום כך מדמים לעצמם שהם מדינה מתוקנת. למרטת כל המתמטיקה מלמעלה, הבסיס רקוב לגמרי , ומבוסס על הנחות כמו "האנשים הם ראציונליים" ו"ככל שצורכים יותר מוצרים כך האושר גדל"

מהכרות שטחית עם פסיכולוגיה מדעי המדינה וסוציולוגיה – גם שם המצב לא הרבה יותר טוב (לפחות יש יותר פלורליזם, ואין גלישה למודלים מתמטיים שחוסמים 95% אחוז מהאכולוסיה להבין את הנושא) . אפשר אולי להגיד שבשנים האחרונות פסיכלוגיה הופכת להיות הרבה יותר "מדעית" בגלל ניסויים ותצפיות והתקדמות של המחקר הביולוגי של המוח.

אין דרך קלה להגיד מה הן תאוריות אמיתיות במדעי החברה, אבל יש דרך קלה למדי להבין מה הן תאוריות שגויות במדעים האלה. זה קשור להירררכיה שיש במדעים. הביולוגיה מבוססת על הכימיה ועל הפיזיקה. קשה לנבא מתוך הפיזיקה והכימיה תוצאות בביולוגיה, בגלל שהמורכבות גדולה מדי – אבל שום תוצר ביולוגי לא יסתור חוקים בכימיה או בפיזיקה. (וגם אם זה נראה ככה – ציפורים עפות בניגוד לכוח המשיכה כביכול – מסתבר ש"הכל בסדר" – בגלל שזה מתאים לחוקים אחרים).

בכל מקרה הכלכלה לדוגמה סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה וגם את החוק הראשון – ולכן אתם יכולים לקחת את רוב ספרי הכלכלה ולהכין מהם קומופוסט.

החוכמה היא להסביר בדף הסבר מיוחד שבמקרה של מחלוקת כדאי לפנות למומחים בתחום, שזכו להקרה (נניח קהילת המומחים לפיזיקה).
נראה סביר?

אבל אם תשים לב, יונה אינו "יוצא שקרן". הוא אומר "ויחל יונה לבוא בעיר, מהלך יום אחד; ויקרא, ויאמר, עוד ארבעים יום, ונינוה נהפכת.", ואנשי העיר מאמינים לו. אבל הם אינם יושבים, אלא הם מבינים שיונה צודק, ולכן עושים הכל כדי להחזיר את רוע הגזרה. גם הם וגם יונה יודעים שהקב"ה הוא רחום וחנון. הם מאמינים ובם רואים בכלובם הפנומנולוגי שאין העיר מתהפכת בגלל תפילתם ותשובתם. אין כאן סתירה, בין התיאוריות שלהם לתצפיות.

אני חושב שיונה כועס לא בגלל שהוא "יצא שקרן", אלא בגלל תפיסת הצדק המוחלטת שלו. ליונה חורה ש: "אנה ה' הלוא-זה דברי עד-היותי על-אדמתי–על-כן קדמתי, לברח תרשישה: כי ידעתי, כי אתה אל-חנון ורחום, ארך אפים ורב-חסד, ונחם על-הרעה. ועתה ה' , קח-נא את-נפשי ממני: כי טוב מותי, מחיי." יונה חושב שמי שעשה פשע מגיע לו עונש. זאת הסיבה שהוא מקבל בשלווה את זריקתו מהאוניה, לדעתי. והקב"ה מלמד אותו פרק בהלכות חסד בנושא על ידי דוגמאת הקיקיון (שנחשב צמח רעיל ורע).