תודה על ההתייחסות שלך.
הארת את עיני וחסכת ממני זמן רב של חקירה, הרי כל אדם – זמנו מוגבל בעולם, ודווקא נושא כל כך רחב – אין סיכוי שאדם יתחיל מא' ויסיימו בימי חיותו בעולם זה, ע"כ יש להשתמש במקורות ידע קודמים שעליהם ניתן לסמוך (חז"ל).
והאמת שההסבר של רש"י לפסוקים המתוארים לעיל (הפירוש: שמימי שמואל הנביא לא התקבצו כל כך הרבה אנשים יחד בירושלים) הוא כ"כ ברור, נקי ופותר את כל הקושיות שלי.
זאת ועוד, אם כל אחד יתחיל וינסה לחקור בלי להסתמך על מקורות מהימנים – יהיו כ"כ הרבה שיטות – כל אחד כיד מחשבתו הטובה עליו, הרי, הרבה פעמים ניתן למצא את המכנה המשותף בין תיאוריות והרבה פעמים לא ניתן. צריך להיות זהירים שהתיאוריות לא יתנגשו עם ה – י"ג עיקרים, וגם לא עם דעות של דורות קודמים.
שוב, תודה לך חנה.

פוסטים, בניגוד לכתבה עיתונאית, הם תהליך של שאלת שאלות ודיון בין קבוצת חברים. אם תשימי לב, השארתי מקום רב לדיון עם אנשים שחושבים אחרת (וזה גם מה שאת ואני עושים כאן). אינני יודע את האמת. אני משתמש בתנ"ך כדי לחקור את האמת ולהבין דברים לעומק.
את צודקת שעוד לא השתמשתי בנביאים. הפוסט הזה הוא רק תחילתו של מחקר הרבה יותר נרחב שערכתי, ובו יש חלק חשוב מאד לנביאים. כרגע אין הזמן מספיק בידי לפתח המחקר מעל גבי הבלוג הזה.

אגב,
איך את יודעת שתורה שבכתב נכתבה ע"י משה בסיני מפי ה'?

ואגב נוסף,
אני משתדל לעולם לא לכתוב בס"ד. זה לא שאני לא מאמין שהכל מאת ריבונו של עולם, אלא שאני משתדל להכניס את ההתיחסות לריבונו של עולם, בצנעה שלי בהבנת העולם. אותה צנעה שמונעת ממני לטעון שאני יודע את האמת

המקור שלי למידע הוא התנ"ך עצמו וכמובן מהחכמים שמתעסקים בתנ"ך.
תורה שבכתב נכתבה ע"י משה בסיני מפי ה' [טעיתי למלעה].
רק תשב"ע נכתבה בימי בית שני.

אני לא מבקש לערער על מחשבותיך בנושא התורה. רק חישבי מהיכן המקור שלך לידע הזה….ממוריך ומרבנייך. הם לימדו אותך. אבל האם יש מקור נוסף שיעיד על כך? מה ההבדל בין רבנייך לבין הכמרים או הקאדים? מה ההבדל בינם לבין הנזירים הבודהיסטים? כולם מורי דת, וכולם מנסים להראות שהאמת בידיהם.

אני לא חונכתי על בירכי רבנים, אלא על המחשבה הביקורתית. למדתי שאני צריך לבדוק את המידע שלי ושל רבותי, כדי להגיע לאמת. והרי את האמת אנו מחפשים. עלינו לבדוק טוב טוב האם המידע בידינו יציב ונכון. אם תשימי לב, את כל הטענות שלי טענתי על בסיס התנ"ך. לי נראה שהתנ"ך (או מי שכתב את התנ"ך) מנסה לספר לנו סיפור הרבה יותר מעניין. הוא מחביא מאתנו אמת הרבה יותר עמוקה, ואותה אני מנסה לחשוף.

דווקא אני מאוהדי הנביאים. אני מקווה, בע"ה, להראות שהנביאים רצו לספר לנו משהו, והם הסתירו את הרמז בתנ"ך.

נ.ב.
תורה שבע"פ נכתבה לאחר חורבן בית שני. תורה שבכתב ככל הנראה נכתב לקראת סוף בית ראשון, או מיד לאחרי החורבן (על פי מרבית החוקרים).

[בימנו אנחנו במצב של שה "הנביאים"-בגודל שונה(גודל רוחני) אומרים תלכו בדרך ה' ואנחנו--->אממממ.... ועוד מעט הכאפות בדרך....אלא יהיו כאפות קשות מכיוון שהם הכאפות האחרונות!!!!!]
משיחחח באאאא!!!!.

לא עקבתי אחרי הדיון בשלביו המאוחרים, אבל יש לי הערה חשובה בעניין רש"י:

(א) ודאי שהוא "פרשן בעל תפיסת עולם מאד מסויימת" – וכי איזה פרשן אינו כזה?

(ב) מאידך, ודאי גם שעמדו לרשותו מקורות שאינם בידינו. ראשית, הדבר מסתבר על דרך הטיעון מן המציאות. מאז רש"י ועד ימינו עבר זמן רב, בו נעלמו כתבים רבים ונשתכחו מסורות רבות. אסור לשכוח גם שרש"י חי בתקופה בה עדיין רבו בגלות אירופא יהודים שלא קבלו עדיין את המסורת הרבנית, ולהם היו מקורות משלהם, שהרבנות הכחידה או השכיחה מאז.

אבל יש גם הוכחות מעשׂיות יותר. למשל, הערתו של רשי לגבי גביהא בן-פסיסא (בבלי סנהדרין צא א), שעולה ממנה היכרות עם חלקו השני של הסיפור, זה שהשתמר בסכוליון למגילת תענית אך לא במסכת סנהדרין שבידינו כיום. המסקנה היא שמסכת סנהדרין שבידי רש"י היתה מלאה יותר.
הוכחה נוספת מאותה מסכת היא בהערתו שני דפים אח"כ (צג ב) : בר כוזיבא – ממלכי הורדוס היה. מנין לרש"י? אינני יודע. אבל מובטחני שגם אם לא היו לו מקור או מסורת לגבי מוצאו המדוייק של אותו האיש, מן הסתם ידע כמה וכמה דברים על בר כוזיבא שאנו איננו יודעים, ורמזו לו על כך.