אני מציע לכם לצפות בהרצאה שרוסלינג נתן גם שנה אחרי זה על מיגור העוני:
http://www.ted.com/index.php/talks/hans_rosling_reveals_new_insights_on_poverty.html

אני מציע לכם לשים לב שמה שהוא אומר זה שההצלחה הכלכלית באה מאוד על חשבון הסביבה – חברת השפע היא גם זו עם הכי הרבה פגיעה סביבתית פר קפיטה: http://www.gapminder.org/videos/gapcasts/gapcast-10-energy/

מלבד זאת, את כל הנרטיבים שהוא בחר, אתם מוזמנים לבנות מחדש לבד ולבדוק באתר שלו, http://www.gapminder.org/

ואם רוצים עוד מידע, יש הרבה ברשת:
http://puck.sourceoecd.org/ (לצערי אתר הOECD עם הנתונים המלאים עולה כסף, חוצפנים…)
http://unstats.un.org/unsd/default.htm
http://googlesystem.blogspot.com/2009/04/google-public-data.html

השורה התחתונה היא, שקפיטליזם זה נחמד עד לנקודה שנגמר כדור הארץ. תרבות צמיחה וצריכה לא יכולה להמשיך בקצב הזה בלי לאכול את יושביה, חברת השפע יכולה לחיות בשפע הזה רק בגלל שיש ידיים עניות וזולות שיעבדו בעולם השלישי.

זה דבר די ידוע שעליה ראשונית בתמ"ג גורמת להקטנת תמותת תינוקות , וכתוצאה מזה, וגם כתהליך בלתי תלוי לעליה בתוחלת החיים.
עוד עובדה די מקובלת היא שהדבר הזה מתרחש עד שלב מסויים (כלומר יש מעבר פאזה) שבו עליה נוספת בתמ"ג לא גורמת בהכרח לעליה בתוחלת החיים. הדבר הזה נון גם ברמות שונות של הכנסה – במדינות העשירות – אנשים עשירים יותר הם לא בהכרח אנשים בריאים יותר (למרות שהעניים הם בדרך כלל עם תמותת תינוקות גבוהה יותר ותוחלת חיים נמוכה יותר).

הייתי אומר שככל שמדינה קרובה יותר לשוודיה תוחלת החיים שלה יותר גבוהה – זה נכון בהקשר כללי יותר – לדומגה ישראל היא בעלת תוחלת חיים גבוהה מארה"ב.

- כלומר עד שלב מסויים תל"ג הוא אמצעי חשוב בהעלת תוחלת החיים (הגיוני כי מטפלים בבעיות כמו מלריה, שלשול, תמותה מתאונות, כולרה, בעיות נוספות של מים לא נקיים , היגיינה וכו'), מתי שהוא עוברים מאסטרטיגה R לאסטרטגיה K (הרבה ילדים שמעט שורדים עם מעט השקעה בכל ילד למעט ילדים שהרבה מהם שורדים בהשקעה גבוהה לכל ילד)
- משלב מסויים תל"ג הוא לא רלבנטי ומשתנים אחרים כנראה חשובים הרבה יותר – תזונה, מנוחה, המנעות ממתחים, גירוי גופני ושכלי, אורך חיים פעיל, הרגשת חופש, – דברים שאומרים דברים כמו סולידריות, תחושת שייכות, קהילתיות, יכולת השפעה גבוהה על החיים בכל ההיבטים וכו'.

כל זה מתאים לרעיון של מערכות מורכבות שבו משתנה אחד יכול להשפיע מאוד בתחום פרמטרים מסויים ולהיות בלתי רלבנטי או אפילו מזיק בתחום אחר. לדוגמה אתם מסובבים את הפדלים מהר וככה צוברים מהירות, אבל אם לא מחליפים מהלך מעל מהירות מסויימת הגדלת סיבוב הפדלים כמעט ולא מוסיפה מהירות – חוויתם מעבר פאזה של המשתנה הזה.

חלק גדול מהחוויה שלנו בכלכלה ובפוליטיקה נובע מפערים בתוך המדינות. אם ההכנסות עוברות שינוי משמעותי – זה אומר לדוגמה התייקרות של מחירי הדיור ואולי גם של חלק מהמזון – כי העשירים יותר יכולים לקנות 4 בתים ומחיר הקרקע עולה, אבל העניים מאבדים את היכולת לקנות בית. כל עוד הנתנונים מתוקננים למדד מחירים לצרכן ול-PPP זה קצת קשה להתייחס לזה.

הדיון שלנו על קפיטליזם לא הושלם, אבל אין ספק שקפיטליזם, כמו שאנו מכירים אותו, רחוק באמת מלהיות שוק חופשי.

עדיין אינני מבין מדבריך, האם תיאוריות קיינסיניות תואמות פחות או יותר מתאוריות ניאו-ליברליות לנתונים שהוצגו.

על פי ההתרשמות הראשונה שלי מהנתונים שהוצגו, נראה שככל שמדינה יותר קרובה לארה"ב, כך תמותת התינוקות יורדת. וככל שסין עברה למשק יותר ביזורי, כך ירדה גם תמותת התינוקות.

בכל מקרה, אני מתקשה למצוא את הטענות שלך. אנא, אם יש לך תיאוריה כלכלית/חברתית שאתה מאמין בה, העמד אותה אל מול מעט הנתונים שיש לנו, והצג אותה לאור הנתונים. כך אוכל ללמוד ממך.

לא טענתי שאין קשר בין תוצר לתמותת ילדים – טענתי שקשה לגזור מכך על קפיטליזם – שהוא איננו (ואני חוזר על זה כל פעם) שוק חופשי או מסחר בין לאומי.
גם על פי תיאוריות קיינסניות סחר בין לאומי אמור למשוך טכנולוגיות בריאות למשקים מתפתחים, כי עלויות הפיתוח שלהן גבוהות מאוד ולכן זה שוק במצב הקלאסי של יתרון יחסי.
תמ"ג לנפש הוא לא מדד כ"כ טוב לשום דבר. אם רוצים לבדוק את ההשפעה של קפיטליזם על תמותת תינוקות (שוב, מדד אחד בלבד לבריאות) שווה לבדוק את הקשרים של כל מדינה עם ארה"ב/ברה"מ (וסין) בין 1945 ל-1990.

לגבי צמצום העוני – אני צריך להסתכל שוב בגרפים. אבל גם כאן כל התיאוריות טוענות שפתיחה למסחר בינלאומי (בתנאי שהיא הדרגתית) מאפשרת עלייה ברמת החיים ובהכנסות בגלל ניצול יתרונות יחסיים.

משנות ה-70 עד היום יש צימצום בפערים בין עניים לעשירים (ראה 07:50). במקביל להתפשטות הסחר העולמי והתיעוש של ארצות.

לאורך כל הנתונים מה 9:13 ועד 15 דקות יש נתונים המראים שוב ושוב על קשר ברור בין GDP לשרידת ילדים.

המקום היחיד שיש היפוך ברור הוא ב-OECD. שם יש קשר הפוך, שנראה שנצור מטיב השלטון (נדמה לי שב- 13:30 הנס מזכיר שיש צורך בממשל טוב כדי לתרגם את הכסף לבריאות). ארצות הברית נחשבת מושחתת ביחס לשאר מדינות ה-OECD (שבדיה 9.3; ארה"ב 7.2) אותו דבר גם בדוגמא של ברזיל (שחיתות 3.5) לד. קוריאה (שחיתות 5.1). (1 – הכי מושחת; 10 – הכי פחות מושחת).

על פי הנתונים הראשוניים הללו, הייתי מציין כי הגורם המשפיע ביותר על הבריאות הוא ה-GDP. לאחר מכן תקינות הממשל והיכולת שלו להשקיע בחינוך, ומע' בריאות.

בקיצור, על פי המבט הראשוני הזה, אם הייתי מחפש מערכת שלטונית טובה, הייתי מחפש מערכת של שלטון תקין, המבוססת על שוק חופשי וגלובלי. כדי להבטיח שהשלטון יהיה תקין, הייתי דואג למקסם את הדמוקרטיה שבו. את זה הייתי משיג על ידי אירוגני עובדים דמוקרטיים כמו בסקנדינביות.

וכמו כן, נראה שהטענה שסחר עולמי מגדיל את הפערים בין עשירים לעניים, על פי הנתונים מהדקות 6:20 עד 08:00, היא כנראה טעות הנובעת מ- Theory dependent observation.

אין ספק שצריך להמשיך לפשפש בנתונים כדי להגיע למסקנות יותר ברורות, אבל העדויות שמופעיות בסרטון הן מספיק חזקות בתור התחלה. אם אתה חושב שיש בעיה בתצוגה, אנא ציין.
מה דעתך?

TED
04:00 – סין עוברת מלידות רבות למיעוט לידות, וארך החיים עולה. רוב המדינות עוברות לבקרת ילודה, חוץ מהמדינות הערביות והאפריקאיות (לא בטוח). אבל בסה"כ רוב המדינות עוברות שינוי גדול.
05:30 – בשנות ה-80 תוכנית הגבלת משפחה. במעבר לשוק חופשי יש ירידה מהירה בכמות הילדים (יתרונות המשק הקפיטליסטי).
06:20 – אין פער בין עניים לעשירים – יש פיזור על פני העולם. עדיין יש מדינות שמרוויחות הרבה יותר.
7:20 – אפריקה היא הכי ענייה. OECD – הכי עשירים (אבל יש חפיפה).
07:30 – אמריקה הלטינית, מזרח אירופה, מזרח אסיה ודרום אסיה (קצת יותר עניות) – פיזור של הכנסות.
07:50 – בשנות ה-70 היה הבדל יותר גדול בין עניין לעשירים (מאז הסחר העולמי התרחב). רוב החיים בעוני היו האסייתים. אבל מאז הם עברו מודרניזציה ומיסחר גלובלי.
09:13 – ברמת היבשות יש קשר ברור בין רמת GDP לשרידת ילדים.
9:50 – מאוריציוס הראשונה להוריד הגבלות מסחר – ויש לה שרידות ילדים גבוהה (שוב קשר) שים לב שגם ה-GDP שלה גבוה בהרבה משל האחרות.
10:35 – גם במדינות הערביות שי קשר ברור מאד בין GDP לשרידת ילדים
11:00 – גם בדרום אסיה וגם במזרח אירופה – שוב קשרים ברורים בין GDP לשרידת ילדים.
11:16 – קובה היא אנומליה (יכול להיות סוציאליזם טוב)
11:20 – OECD- ארה"ב תמותה גבוה. בשוודיה הסוציאל דמוקרטית תמותה נמוכה (יתרון לסוציאל-דמוקרטיה, המבוססת על שוק חופשי)
13:20 – כנראה ממשל טוב, הוא הבסיס להתפתחות בריאות. ברזיל נחשבת מושחתת יחסית לדרום קוראיה. וביחס לאמרויות. (ברזיל 3.5, ד. קוראיה 5.1 האמריות 5.7) אגב, ארצות הברית מושחתת יותר משוודיה (9.3 לשוודיה, 7.2 לארה"ב)