חודש: אוקטובר 2008

  • מחשבות על טוויטר ושות’

    בתקופה האחרונה אני פעיל בשני ארגונים חברתיים (שקוף והתנועה לדמוקרטיה ישירה). בשני הארגונים אני נתקל בבעיות ההנעה, ולכן  עולה הצורך להבין כיצד ארגון שבנוי אך ורק על מתנדבים יכול לפעול ביעילות.

    בזמנו אורי אמיתי טען כי ישנם שלושה אלמנטים עיקריים המניעים אדם. שני האלמנטים החשובים ביותר הם,השתיכות חברתית והגשמה עצמית. האלמנט השלישי הוא שכר כספי. ארגונים מסחריים, מניעים את האדם קודם כל באמצעות שכר, ורק לאחר מכן באמצעות השתייכות חברתית והגשמה עצמית. לנו, כארגוני מתנדבים אין אפשרות להציע שכר (לפחות לא בשלב הראשון), ולכן אנו שמחים להציע שיוך חברתי והגשמה עצמית.

    בשני הארגונים בהם אני פעיל, יש הגשמה עצמית בשפע, אבל הבעיה היא בהשתייכות החברתית, או בפעילות החברתית. כאן הבעיה היא שבשני הארגונים הללו, החברים פזורים ברחבי הארץ. כל התארגנות של קבוצות הפעילים דורשת נסיעות ברחבי הארץ בין תלאביב, חיפה וירושליים. ולכן רוב המפגשים האפשריים מתבצעים בעולם הווירטואלי, או בשיחות טלפון. אלא שלאמצעים אלו כוח הנעה נמוך בהרבה. אולי ניצול נכון של המשאבים הווירטואליים העומדים לראשותנו יכול להביא לקידום היכולת שלנו לפעול כארגונים למען מטרות חברתיות חשובות. מתוך הניסיון שרכשתי למדתי שלכל אמצעי יש כוח הנעה אחר, וכדאי לאפיין אותו, אם רוצים לעשות בו שימוש יעיל.

    כוח ההנעה בנוי למעשה משני אלמנטים. האחד הוא שיוך חברתי ופעולה על פי קודים חברתיים, והשני הוא הרצון החופשי. את השיוך החברתי אנו מעבירים על ידי רגשות. את הרצון החופשי אנו בונים על ידי העברת אינפורמציה, שמאפשרת למקבל את החופש להחליט האם הפעולה שאנו מציעים לו תתרום לאירגון ולמשימתו בארגון.

    למרשל מקלוהן היתה שיטה לדרג את אמצעי התקשורת על פי מידת האינפורמציה שהם העבירו ל"חם" ול"קר”. אני מבקש לנסות לסדר את האמצעים השונים על פי מידת ההנעה שהם יכולים להעביר באמצעות שני האלמנטים. באופן כללי, ככל שנצליח להשתמש במדיומים המעבירים יותר רגשות ויותר אינפורמציה, כך נוכל ליצור התחברות חברתית גדולה יותר, ולענות על הצורך בשייכות חברתית, הדרושה להנעה חברתית.

    את האמצעים השונים אדרג על פי מידת היעילות שלהם להעביר רגשות ומידע. מתחת לכל מוצר אשים איקון המסמל את התחום, ואת מידת היעילות שלו בסולם 1- 10, כאשר 1 זה הכי פחות יעיל ו-10 הכי יעיל. אשמח לשמוע את דעתכם והשגותיכם.

    דואר אלקטרוני – דואר אלקטרוני הוא מדיום מצוין להעביר מידע. אך היכולת שלו לשדר חום חברתי, הדרוש להנעה חברתית היא נמוכה יחסית. לכן הוא יעיל ככלי ניהול שגרתי, אך לא ככלי מניע. ניתן שלפר במידה מסוימת את האינפורמציה הרגשית על ידי הכנסת ריגשונים.

    info2 9 hart3.png2

    שיחת טלפון/סלולר – שיחת טלפון יכולה להעביר הרבה רגשות, ולכן היא כלי הנעה חשוב. יש לה חסרון ביכולת העברת מידע מדויק, ולכן היא כלי שאינו מתאים ליום יום, אלא רק להנעת תהליכים כללים. לפעמים הוא גם כלי שניתן להשתמש בו כאשר ישנו מידע לא ברור, וקל לקיים על המידע הלאברור שיחה ולפתור את הבעיה במהירות יחסית. כמו כן, בגלל שהוא יכול להעביר רגשות, הוא כלי חשוב בשימור קשרים חברתיים באופן רציף. ההמלצה היא לכן, לשמור על קשר טלפוני רצוף לאנשי מפתח באמצעות שיחת טלפון או סקייפ, אחת לשבוע עד שבועיים.

    info2 5 hart3.png 7

    סקייפ/גוגלטולק – מבחינת רגשות ומידע, הם דומים לשיחות הסלולר והטלפון, אלא שהוא אינו עולה אגורה, ולכן אין לחץ של הוצאות כספיות. הסקייפ והגוגלטולק מאפשרים לנהל כך את הקשרים החברתיים, ללא עלות וללא ניפוח חשבון הסלולר והטלפון. בנוסף, אתם יכולים להעביר מידע עשיר יותר דרך הצ'ט. לכן סקייפ הוא כלי עדיף על הסלולר. הבעיה שלו היא ששני המשוחחים צריכים להיות ליד מחשב. לאחרונה בעולם יש שיפורים ברשת הסקייפ וניתן להתקשר דרך סלולרי בעלות אפסית לבעלי סקייפ אחר. אולי זה גם יגיע אלינו יום אחד. אין לי מושג לגבי תוסף הווידאו. מן השימוש המועט שעשיתי בתוסף הזה, נראה שהוא מאפשר להעביר עוד קצת אינפורמציה רגשית ויוצר יותר חיבור. אני חושב ששווה לנסות להגביר את השימוש בווידאו.

    info2 5hart3.png 8, (9 עם וידאו?)

    תוכנות ממסר מידיים – למרות שיש בהן הכל, השיחות בהן מיגעות יחסית, ודורשות זמן רב יחסית לכמות האינפורמציה הריגשית והמידעית שהן מעבירות. נראה לי שזה מתאים יותר לבני נוער משעוממים, מאשר לעבודה סדירה באירגונים. יחד עם זאת, מידי פעם כאשר אני רואה שיש מישהו שאני צריך אותו והוא זמין, אני יכול לקרוא לו ולשאול אותו מספר שאלות קצרות. יתרונו שהוא קצת יותר מידי מדוא"ל.

    info2 5 hart3.png 5

    טוויטר/פייסבוק/פליקר – לאחרונה נחשפתי לטוויטר ולפייסבוק. תוכנות מידע מידיות. לקח לי הרבה זמן להבין את התועלת האפשרית שלהן, עד שאישתי , בת הקיבוץ, ראתה את התוכנות האלו בפעולה. היא ישר אמרה לי "הי, זה כמו בקיבוץ…. כולם יודעים על כולםכולם מיודעים". לאחר זמן מה, למדתי שאכן יש אנשים שאני בקשר רצוף איתם, אך אינני יודע על חייהם מספיק. הטוויטיר מאפשר לכל אחד לחשוף את כמות המידע שהוא מעוניין לחשוף, ולשתף בכך את חבריו. המידע הזה, בסיכומו של דבר יוצר קשרים חברתיים טובים יותר. או לפחות כאלו שנראים קשרים טובים יותר. הבחורה היחידה שרשומה אצלי בטוייטר היא פעילת זכויות אדם הפועלת דרך האינטרנט. לאורך כל הדרך, אני יודע מה היא עושה, אצל מי היא ביקרה. היא מזמינה אנשים לצפות באלבומים שלה בפליקר. לאחר תקופה מסויימת שאתה חשוף לכל כך הרבה מידע, אתה חש הכרות מלאה איתה, ואין לך בעיה להתקשר ולומר, ג'יל, את יכולה לעזור לי בכך ובכךזה כנראה מה שיוצר חיבור חברתי חזק המאפשר פעילות אנושית טובה בסייברספייס. כרגע אני מנסה פלטפורמה שמשלבת את כל הרשתות החברתיות בשם Digsby. נראה איך זה יתקדם. מבחינת מידע, זהו כלי עם מעט מאד מידע תפעולי. עיקר הכוח שלו הוא ביצירת הקשר החברתי

    info2 3 hart3.png 9
    בלוג – בלוג הוא כלי לא רע להעביר אינפורמציה מורכבת יותר ולקבל תגובות. הוא יכול לשלב רגשות, בעיקר על ידי עיצוב גרפי נעים, התואם את הרגשות. נדמה לי שהוא יוצר קשר טוב יותר לטווח ארוך, במיוחד, עם הקוראים שלך מחוברים לקורא RSS. כדי שבלוג יהיה טוב באמת הוא צריך להיות אקטיבי בפונקציות שלו. לדוגמה, הוא צריך שיהיה בו פיטצ'ר שמודיע לכותב תגובה שמישהו ענה לו, או שפוסט חדש התפרסם. לצערי בבלוגלי, אין כאלו פונקציות, מלבד קוראי RSS. הבעיה שרוב האוכלוסייה אינה משתמש בקוראי RSS.

    info2 9 hart3.png 5

    קבוצות דיון – כלי מצוין לשמור על דיון ברמה אינפורמטיבית טובה. קצת יותר קשה להעביר דרכן רגשות. חסרונן הוא שהן אינן מאפשרות דיון מרובה משתתפים יעיל. הפתרון הטוב יותר הוא פורום.

    info2 9 hart3.png 2

    פורומים – פרומים כמו בתפוז, מאפשרים דיון רב משתתפים. רובם מצוידים ברגשונים וביכולת להוסיף גרפיקה, ולכן יכולים להעביר מידע רגשי בצורה סבירה. במידה והם מצוידים במידע אקטיבי (כמו משלוח הודעות לדואל, על פי הגדרה), הם גם יכולים לשמור על קשר בין חברי הקבוצה.

    info2 8 hart3.png 5

    ויקי – ויקי הוא כלי מעולה לאגרגציה של מידע ודיון מורכב על המידע. יש בו מעט מאד רגשות.ניתן לשפר זאת על ידי שימוש בתמונות המעבירות רגשות, ומשפרות את המראה היבששל הויקי.

    info2 10 hart3.png  1 , (2 – ניתן לשפר עם קצת תמונות המשפרות את האווירה)

    מפגש מחוץ לאינטרנט – (תוספת של ירדן) פגישה ב”עולם האמיתי” היא שיטה עתיקת יומין. קבוצת אנשים מתאמת פגישה במקום מסויים למספר שעות. היתרון הוא שיחה שוטפת ובדרך כלל מהירה יותר ממעבר מידע אינטרנטי. לצד אלו יש את הקרבה הפיזית ואלמנט של קירוב נפשי – היכרות מחוץ למחשב היא במקרים רבים ראיה למעבר מחברות וירטואלית לחברות רגילה . מצד שני כמות המידע שעובר וההיקף שלו נחותים מאלו של הטכנולוגיות האחרות בשל הצורך להעביר את המידע בצורה ורבלית. גם העברת מסמכים היא פעולה שצורכת קריאה – פעולה אינדיבידואלית בבסיסה. בנוסף יש בעיה של קושי לקיים פגישה עם עליית מספרם של המשתתפים. ככל שמספר המשתתפים גדל כך היתרון החברתי יורד. ניהול חכם של קהל הנפגשים יכול להיות חלוקה של הקהל לקבוצות קטנות יותר אקראיות או לפי קטגוריות (למשל מיקום) כך שנשמרת הקרבה והיכולת לקיים דיון בו כולם שותפים.

    info2 3 hart3.png 10

    לבסוף, חשוב לזכור שמה שאנו מעבירים באמצעות הכלים הללו, הם רגשות ומידע. כדי שהמעברים הללו יהיו טובים, צריך שגם הרגשות והמידע שאנו מעבירים יהיו טובים, או כמו שאמר הרב קוק – את העולם משנים באמצעות אהבת הבריות, וחיפוש האמת.

  • עידכונים והמשבר הכלכלי העולמי

    טוב חברים,

    כבר הרבה זמן לא כתבתי. יש לי לכך הסברים טובים. אני עסוק מאד בתקופה האחרונה בשקוף ובתנועה לדמוקרטיה ישירה.שתי היוזמות הללו מעונינות לקדם ערכים דמוקרטיים בחברה הישראלית, ובזמן האחרון הקדשתי את רוב מרצי לקידום וסיועה לתנועות הללו.

    בנוסף אני קורא ספרים רבים ולומד תוך כדי דיון עם אנשים רבים ברשת ומחוץ לרשת, על בעיות של קפיטליזם וסוציאל-דמוקרטיה. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה הוא "ההיסטוריה העממית של ארצות הברית" מאת הווארד זין. הספר מתאר את היכולת של ארצות הברית לדרוס זכויות אדם, בגלל תאוות הממון של האולגירכיות השולטות בה. יחד עם זאת הספר מתעלם מחלק גדול מאזרחי ארצות הברית ורצונותיהם – קרי, המרכז והימין הפוליטי. ובכך הוא מפספס את האפשרות האמיתית ליצור שינוי. אם הזמן, והקב"ה יאפשרו לי, אשמח לרשום עליו יום אחד סיכום ארוך יותר. בינתיים, אני ממליץ לכם מאד לקרוא את הספר.

    אבל הדבר שבגינו אני כותב את הפוסט הוא המשבר הפיננסי העולמי. כבר זמן רב אני גם לומד על כלכלה (בעיקר בגלל סוגיות של קפיטליזם מול סוציאל-דמוקרטיה). ושמתי לב שלאורך ההיסטוריה התחוללו משברים כלכלים, שכמעט תמיד יש להם תופעה מקדימה אופיינית. כמעט תמיד, לפני שהבורסה קורסת, הציבור נוהר להשקיע בבורסה. ב-1929,הייתה נהירה כזאת,כך גם ב-1983, במשבר אצלנו (למעשה הבנקים חייבו אז את החוסכים והלווים להשקיע בבורסה). כך גם בדוט.קום ב-2000. נדמה לי שגם במשבר של 1994 אצלנו, התרחשה אותה תופעה. הנהירה האופינית התרחשה גם בשנה האחרונה, לקראת המשבר הנוכחי. מתוך הספר של זין, אני גם לומד שאותה תופעה עם אותה נהירה אופיינית, התרחשה במחזוריות של 20 שנים לערך, בארה"ב גם במאה ה-19.

    הסיבה לכך, לדעתי, היא שבמהלך הרגיל של הבורסה, רוב ההשקעות מתבצעות בדרכים סולידיות, הידועות ליודעי ח"ן בבורסה. אך כאשר מתחילות להסתיים דרכי גיוס הכספים הרגילות (קרי, כספים של בעלי הון ותאגידים) , מתחיל להיווצר צורך בעוד השקעות, שדורשות כספים ממקורות לא רגילים. אז ממוצאים כל מיני מינופים, הלוואות חובקות עולם וכיוב'. ובמידה וזה אינו מספיק,פונים בתי ההשקעות אל הציבור הרחב, כדי לגייס כסף מהציבור. הציבור עצמו כתוצאה מהפירסומות מתחיל להתעורר, ולהתחיל להעביר את המידע שהבורסה היא כלי בטוח להרוויח הרבה כסף. הציבור מזין את עצמו במידע בלתי אמין, ולבורסה זורם עוד ועוד כסף (בחזקת "שוחד יעוור עיני צדיקים"). בשלב כל שהוא, מסתבר שהציפיות הגדלות שבנו על הבורסה הן יותר דימיון ממציאות, ואז המשקיעים מתחילים לברוח. כשהמשקיעים מתחילים לברוח, נגמר הכסף הדרוש להשקעה, ועסקים מתחילים לקרוס. בשלב הזה, הציבור מבין שהבורסה עומדת להפסיד, ואז מתחוללת הדהרה הגדולה החוצה, שמביאה למשבר.

    כאשר השוק נרגע, שוב מתחיל הטיפוס האיטי למעלה, כדי ששוב הגלגל יתהפך.
    את החוויה של הבאז הציבורי יצא לי לחוות שלוש פעמים כבר. ב-1994, הייתי בקבע, ואת המשכורת שלי הפקדתי בקרנות סולידיות, לאור עצתם של יודעי ח"ן (נדמה לי שזה היה הבנקאי שלי). אני בד"כ אדם מאד זהיר, ולכן לא הצליחו לגרום ליי להשקיע בקרנות הסיכון. כאשר המשבר בבורסה פגע בנו, אני איבדתי רק 15% מערך הכסף שלי. חברים אחרים איבדו כ-50% מערך כספם.

    ב-2000 לקראת משבר הדוט.קום, התחלתי לשמוע שאנשים מדברים על האינטרנט הצומח במהירות ואת הכדאיות שבהשקעה בו. באותה תקופה ה-web2 עוד לא היה קיים, וגלשנו במודמים 56K. המתקדמים שבינינו גלשו בISDN. אני הכרתי את האינטרנט היטב, וידעתי שבאותה תקופה, הציפיות שאנשים תלו בו, לא התאימו ליכולות שלו. כל הניסיונות שלי להסביר לאנשים סביבי שאין כיסוי לציפיות שלהם באותה תקופה, נועדו לכישלון. כולם היו בטוחים שהם עומדים להרוויח מיליונים. ואז הבורסה נפלה.

    בתקופה האחרונה, שוב שמעתי אנשים שמסבירים לי עד כמה ההשקעה בבורסה כדאית ואי אפשר להפסיד בה. ושוב הבורסה קרסה.
    אבל בסה"כ, ניתן לאמר שהבורסה צמחה לאורך עשרות השנים.ניתן לראות זאת במדד הכללי של הבורסה בניו-יורק שעלתה מ-30 נקדות ב-1895, ללמעלה מ-10000 נקודות ב- 2008 (מדד דאו-ג'ונס). גם הקריסה הנוכחית כנראה תעבור בתוך תקופה מסויימת (אני מעריך שהיא תיקח חצי שנה), ולאחר מכן יתחילו עליות בבורסה. הפעם,תהיה צמיחה בשוק, בגלל הגדילה המשמעותית של הודו וסין, שיגרמו לגדילה מסיבית בשוק הצרכנים, ואיתם לגדילה במיזמים, במפמדד דאו-ג’ונסעלים ובתאגידים.

    היוצא מן הכלל הזה, יהיה אם ארצות הברית תקרוס.תיאוריות מדעיות או כלכליות, שוכחות להתייחס לארועים "לא צפויים". והסקלה של התיאוריות המדעיות, אינן מתייחסות לקריסתן של איפריות שלרוב דורשות מאות שנים.

    אז אם אתם רוצים עצה חינם (שאני עצמי ממש לא עומד ליישם, בגלל הרגליי הזהירים) , אני ממליץ לכם לחכות חצי שנה עד שכולם ישכחו מהבורסה. אז תקחו חלק מסויים מהכסף שלכם (לא את זה הדרוש לקיומכם) ותשקיעו אותו במניות הון-סיכון מפוזרות. וכאשר שוב תשמעו שכדאי להשקיע בבורסה, בשקט בשקט תוציאו את הכסף שלכם החוצה. תשקיעו בתוכניות חסכון. תתאפקו ואל תשקיעו בבורסה, אפילו אם החברים שלכם עושים רווח של 10% ביום. כשיגיע המשבר הבא, תחכו שוב חצי שנה, ותתחילו עוד פעם מהתחלה.

    ואולי, יום אחד כשתהיו עשירים, תזכרו מי נתן לכם את העצה, ותשלחו צ'ק עם מילת תודה צוחק

דילוג לתוכן