בבלוג של ד"ר אורי אמיתי שעוסק בדמוקרטיה ישירה, אורי מציע שאנו צריכים להקים מפלגת דמוקרטיה ישירה שתרוץ לכנסת. במפלגה הזאת ההחלטות יתקבלו ע"י חברי המפלגה בתהליכים של הצבעות דמוקרטיות, וחברי הכנסת הנבחרים יחויבו לממש את החלטות חברי המפלגה. אני מציע כי רעיון המפלגה הישירה, הינו בוסרי מידי, ועלינו לצעוד דרך ארוכה לפני שנוכל לראות באופק קיומה של מפלגת דמוקרטיה ישירה או דמוקרטיה ישירה במדינת ישראל.
מהי דמוקרטיה ישירה?
דמוקרטיה ישירה היא דמוקרטיה שבה כל האזרחים משמשים למעשה חברי כנסת. כל אחד יכול להעלות הצעות לחוק, וכל אחד יכול להצביע על הצעות החוק. המקום היחידי שבו מדינה (פוליס) התנהלה בצורה כזאת, היתה אתונה של המאה ה-5 וה-4 לפני הספירה. באתונה היו כעשרים אלף אזרחים זכרים וכמה מאות אלפי עבדים או זרים. רק עשרים האלף יכלו להשתתף בדמוקרטיה האתונאית. מתוכם בפועל כנראה השתתפו כ-5000 עד 4000 אזרחים. הם התכנסו באגורה, הציעו הצעות חוק והצביעו עליהן.
לדמוקרטיה של אתונה היו יתרונות וחסרונות. ראשית, הצורך להשפיע על ציבור רחב, הביא להתפתחות הרטוקריקה. בני העשרים שילמו למורים שהיו מומחים לרטוריקה ולידע, והמורים הללו יצרו את הבסיס לפילוסופיה שאנו מכירים כיום. אפלטון ואריסטו כנראה לא יכלו להתקיים ללא הצורך במורי ידע ורטוריקה. החרות האתונאית איפשרה את התפתחותה של אומנות מרהיבה , שהשפיעה לאחר מכן על רומא ומשם על אירופה כולה. בזכות אלו, הפכה אתונה הקטנה למעצמה תרבותית שמשפיעה על העולם כולו, כ- 2400 שנה לאחר שחדלה להתקיים כדמוקרטיה. החסרונות של השיטה הם, שבמוקדם או במאוחר, תאבי הכוח באתונה למדו להשתלט על דעת הקהל, ובאמצעות רטוריקה, ומשחקי כוחות, הם הצליחו לגרור את אתונה למלחמות הפולופונזיות, וגרמו להטשת כוחה של אתונה, עד לשבסוף איבדה אתונה את חרותה תחת הכיבוש המוקדוני.
כיום, רוב ההוגים חושבים כי דמוקרטיה ישירה אינה אפשרית. רוסו בספרו "האמנה החברתית", טוען כי הדמוקרטיה אפשרית רק בחברות קטנות מאד, בהן כולם מכירים את כולם (רוסו מכנה דמוקרטיה ישירה "דמוקרטיה", ואת הדמוקרטיה הפרלמנטרית שאנו נמצאים בה "אריסטוקרטיה נבחרת"). על פי רוסו, האריסטיקרטיה הנבחרת היא צורת השלטון העדיפה ברוב המיקרים (רוסו, האמנה החברתית, ספר ג', פרקים ג' עד ו', הוצאת רסלינג, תל-אביב, 2006).
רוסו מציג את הקשיים הבאים בפני הדמוקרטיה הישירה (כל הציטוטים נלקחו מספר ג', פרק ד'):
"לא טוב הדבר שמי שקבע את החוקים יוציא אותם לפועל, וגם לא שגוף העם [העם בכללו] יפנה את תשומת לבו מן הראייה הכללית ויעביר אותה אל היעדים הפרטיים. אין לך דבר מסוכן יותר מהשפעתם של אינטרסים פרטיים על ענייני הציבור…"
"לא ניתן לדמות מצב שבו העם מתכנס ללא הרף כדי לעסוק בענייני הציבור…"
"…כמה רבים הקשיים שצריך לזמן יחד לצורך הממשל הזה! ראשית, מדינה קטנה מאד שבה קל לכנס את העם ושבה כל אזרח יכול להכיר את כל האחרים; שנית פשטות רבה במידותיהם של הבריות המונעת ריבוי של מחלוקות טורדניות; מידה רבה של שיוויון במעמד ובעושר, שבלעדיו לא יתקיים לאורך זמן השיוויון בזכויות ובסמכות; ולבסוף מיעוט מותרות או היעדרם הגמור, שכן או שהמותרות הם פרי עושר המצוי במדינה, או שהם עושים את העושר להכרחי, [ובכך] משחיתים הן את העשיר והן את העני – את העשיר על שום שהוא מחזיק בעושר, ואת העני על שום שהוא חומד אותו"
רבות מהבעיות שהציג רוסו, מתחילות להיפתר בימינו. בפוסט שכתבתי על הכפר הגלובלי של מרשל מקלוהן והאינטרנט, הראתי באמצעות הרעיונות של מקלוהן, כי כדור הארץ מתחיל להיתכווץ לכדי כפר וירטואלי קטן. הדבר הזה מאפשר ליצור קהילות קטנות ואינטמיות, שבהן חברי הקהילות מכירים אחד את השני. כיום גם קל יותר לכנס את הציבור, מאשר בתקופתו של רוסו. הכינוס נעשה ממילא באינטרנט, בקלות ובשעות הפנאי. רוב העם נהנה היום מפריחה כלכלית שדורו של רוסו לא הכיר (יחד עם זאת, ככל שיותר חלקים באוכלוסיה יהנו משפע כלכלי, כך תגדל היכולת להקים דמוקרטיה ישירה יעילה). השינויים הללו, הם להערכתי הסיבה,שבגללה הדמוקרטיה ישירהמתחילה לפרוח באופן עצמאי. מובילי המהפך היו המתכנתים, שזכו למשכורות שמנות ויכלו להרשות לעצמם להתפנות לעזרה לציבור בשלל פרויקטים של הקוד הפתוח. אין זה סוד שאדם הנאבק על קיומו, אינו פנוי לסייע לציבור. גם החיבור הקהילתי שהאינטרנט מאפשר, יוצר מעצמו קהילות אינטמיות שבהן מתקבלות החלטות במשותף.
יחד עם זאת ישנם עוד קשיים רבים שרוסו ואחרים העלו (ראו מכתבו של אדם נבו), לפני שהדמוקרטיה הישירה תהפוך לרעיון סביר.
להערכתי הניסיון של ד"ר אמיתי ושל הלל קאופמן להקים מפלגות של דמוקרטיה ישירה הוא בוסרי מידי. עלינו למצוא פתרונות לבעיות שמציבה הדמוקרטיה הישירה, לפני שהציבור הרחב ישתכנע באיכות הרעיון. אני מציע שכל המעוניינים בדמוקרטיה ישירה, יתאגדו לרשת מרכזית, שתאפשר דיון פורה. צריך לרכז את הפורום של "כולנו נחליט", אתר הוויקי "קוד פתוח אינטלקטואלי", תחת אתר משותף. באותו אתר צריך ליצור לינקים לכל הבלוגים שעוסקים בדמוקרטיה ישירה, וביחד לדון על הבעיות ולבנות מודל פועל של הדמוקרטיה הישירה. אני מאמין שאנו צריכים להתנסות בבעיות של דמוקרטיה ישירה על ידי ניסוי, טעיה ולמידה במסגרות קטנות כמו ישובים או ערים. ביחד אנו צריכים ללמוד ולהסיק מסקנות מהניסויים בקנה מידה הקטן. מתוך הניסויים הללו נלמד כיצד לפתור את בעיות הדמוקרטיה הישירה, ורק לאחר מכן נוכל לפנות לקנה מידה ארצי. בנוסף, אזרחים שהששתפו בניסויים ,ויחושו שהדמוקרטיה הישירה מביאה ברכה, יהוו קול מבשר לציבורים רחבים יותר לגבי הכדאיות של דמוקרטיה ישירה.
אני מציע לא לרתום את המרכבה לפני הסוסים, אלא להתאזר בסבלנות, להתחיל מקטן, ולאט לאט, לגדול ולפרוח, בע"ה.
